לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור

החלטה

1. בפני בית הדין בקשת הנתבעת 2 לדחיית התביעה ולמצער למחיקת התביעה כנגדה על הסף. וכן תגובת הנתבעת 1 הנותנת הסכמתה לבקשה זו.
2. לפני בית הדין תגובת התובע המתנגד לבקשה.
3. לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי אין להיעתר לבקשה מהנימוקים להלן.
4. בעיקרי הדברים, טוענת נתבעת 2 כי יש לדחות או למחוק את התביעה מחמת העדר יריבות בין הנתבעות ככלל ובין נתבעת 2 לתובע בפרט, וכן מחמת העדר עילה ומחמת היות התביעה קנטרנית וטורדנית. גורסת נתבעת 2 כי התובע הוצב ליתן שירותי ניקיון בחצרי חברת הבת של נתבעת 2 המחזיקה בה בשיעור של 100%- חברת דור אלון ניהול מתחמים קמעונאיים בע"מ (להלן: "חברת הבת") - ולא בחצרי נתבעת 2 עצמה ועל כן האחרונה אינה צד בהליך זה כלל. בכלל זה טוענת נתבעת 2 כי בתביעה יש ניסיון לניצול מעמדה ושימוש בה ככיס עמוק בלבד לכיסוי חובות מוכחשים. הנתבעת 2 לא הציגה כל מסמך המצביע על בעלות חברת הבת הנטענת וטענה זו נטענה בעלמא.
5. עוד נטען כי בין חברת הבת לנתבעת 1 אין כלל הסכם כלשהו למתן שירותים וחברת הבת קיבלה את שירותי הניקיון מחברה אחרת העונה לשם דוכיפת בטחון בע"מ (להלן: "דוכיפת"). זאת בהתאם להסכם ביניהן מכוחו הוצב התובע לעבוד בחברת הבת. על כן לגרסת הנתבעת 2 אין כלל יריבות בין הצדדים להליך זה. לא הוצג הסכם . הוצגו שתי חשבוניות שאין ללמוד מהם דבר בנוגע להעסקת התובע.
6. נתבעת 2 טוענת כי התובע לא טרח לברר את שם החברה שבה הוצב למתן שירותי ניקיון ובינו לבית הנתבעות כאמור אין יריבות ומטעם זה בלבד דין התביעה להידחות על הסף. עוד נטען כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי מתקיימים יחסי עובד ומעביד במשותף עם דוכיפת.
7. התובע טוען כי הוא גויס לעבודה אצל נתבעת 2 והועסק בחצריה בניקיון בתחנת דלק. וכי אינו מכיר ולא צוין בפניו מעולם מי הבעלים של תחנת הדלק בה הוא הוצב לעבודה. וכן הוא אינו יודע כי קיימת חברת ניקיון אחרת . מנתבעת2 קיבל הוראות ותלושי שכר ושכר.
8. התובע גורס כי משהנתבעת 2 טוענת שחברת הבת מוחזקת בבעלותה בשיעור 100% ובה הוצב לכאורה התובע לעבוד, אין לו התנגדות שנתבעת 2 תתחלף והנתבעת תהא חברת הבת במקומה. אולם בפנינו לא בוססה טענה זו כלל.
9. נתבעת 2 טוענתכי בין נתבעת 1 לדוכיפת נכרת הסכם למתן שירותי ניקיון כך שנתבעת 1 מהווה קבלן משנה של דוכיפת. דבר המחזק לגרסתה, את הריחוק בינה לבין התובע בבחינת "העסקה מרובעת" כהגדרתה. כן טענה כי הסכם ההתקשרות עם דוכיפת מצביע שלא הייתה בכוונת הצדדים לקיים יחסי עובד ומעביד בין הנתבעת לבין עובדי דוכיפת. ההסכם לא צורף לבקשה. נתבעת 2 פורסת את הסממנים להעדר יחסי עובד ומעביד תוך קביעה לגרסתה כי המעסיקה היחידה והבלעדית של התובע היא דוכיפת והנתבעת 2 אינה מעסיקה, מעסיקה במשותף או "משתמשת". לכתחילה נוכח מסמכי מוקד הים, טענה זו אינה נכונה שכן מוקד הים מודה בהיותה המעסיקה לכן דוכיפת בכל מקרה, אינה המעסיקה היחידה.
10. כפי שציין התובע הסכם ההתקשרות הנטען לא הובא בפנינו ולמעשה אין סימוכין לטענה זו של נתבעת 2.
11. עוד טוענת נתבעת 2 כי שולמו לחברת דוכיפת כל התשלומים המגיעים לה ואף מעבר לכך בגין שירותי הניקיון שהיא מספקת לנתבעת. ועל כן אין להטיל על נתבעת 2 אחריות משותפת או אחריות אחרת כלשהי לתשלום זכויות התובע. גם זאת לא הוכח משתי החשבוניות.
12. הלכה היא כי סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר (ראה: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א-יפו, פ"ד מ(2) 668, 671; דב"ע מז/1- 3 הסתדרות מדיצינית הדסה - רון ורדי, פד"ע יט 63; דב"ע מז/ 15-3 יצחק אפנר - מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כ(2) 242; דב"ע נא/195-3 תוכנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל, פד"ע כג 275; דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ - אברהם חלפון, פד"ע כב 518).
13. מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף (ראה בר"ע 1202/02 דניאלה אייזנברג נ' אור קוואל עבודה ארצי, כרך לג (73), 32).
14. עוד נפסק כי בבית הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ועדיף בירור לגופו של עניין (דב"ע מד/129-3 פרחיה אשר נ' מדינת ישראל פד"ע טז 375). מחיקה על הסף הוא צעד קיצוני, ולכן "בית המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף" ( ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד פ"ד נה (5), 826; ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124).
15. במקרה זה מודה נתבעת 1 כי היא העסיקה את התובע- זאת על פי המכתב מיום 31/8/14 , שצורף לכתב התביעה וזו לשונו:

1. תלושי השכר נושאים כותרת מוקד הים.
2. ברי איפא מכתב התביעה ונספחיו כי מוקד הים היתה המעסיק ואף מודה בכך וכי השמתו היתה אצל "לקוח" שלא חפץ בשירותיו עוד.
3. השאלה היא מי " הלקוח " ואם יש לצרפו לתביעה כמעסיק במשותף או באופן העסקה אחר.
4. לא הוגש כל מסמך המאשש את כל טענות הנתבעת 2 בדבר העדר יריבות. החשבוניות של דוכיפת שצורפו לבקשה אינן מצביעות על זיקה כלשהי לתובע פרט למקום לכאורה לטרון. החשבוניות ספורדיות .(שתיים, 30/9/12 ו- 31/10/12) הא ותו לא. לא צורף כל הסכם של תאגיד כלשהו עם דוכיפת ולא נתנה התייחסות להודאת מיקוד ים על היותה המעסיק.
5. רב הנסתר על הנגלה בבקשה למרות שלכאורה מסמכים כאלו אמורים להיות בידי הנתבעת 2 או חברת הבת הנטענת שלה.
6. לנוכח הפסיקה וכאמור לעיל, לא הצליחה נתבעת 2 להצביע על עילה למחיקת או דחיית ההליך נגדה על הסף. מצאנו כי לשם פתרון המחלוקת באופן יעיל ולשם גילוי האמת בשאלות אלו בפרט וברכיבי התביעה בכלל , אין למחוק או לדחות את התביעה על הסף. אלא ראוי לברר את המחלוקות לגופו של עניין, זאת גם לו היה ספק מי המעביד.
7. הבקשה לסילוק התביעה על הסף, נדחית.
8. כל צד יישא בהוצאותיו.
9. כתב הגנה יוגש ע"י נתבעת 2 לא יאוחר מיום 7/7/15. לא תנתן אורכה.
10. נקבע לדיון מוקדם ליום 8/3/16 בשעה 09:30.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ה, (07 יוני 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.