לפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית ע"ס 103,317 ₪ ,שהוגשה כנגד המבקש וכנגד תמוז הפקות – קייטרינג ואירועים 2005 בע"מ (להלן: "הנתבעים") ,שעניינה חוב כספי של הנתבעת לה ערב הנתבע בערבות מוגבלת בסכום ע"ס 237,000 ₪ , להבטחת כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לתובע מהנתבעת .

להבטחת התחייבויות הנתבעים שועבד לטובת התובע רכב מסוג טויוטה קורולה , אשר אין מחלוקת בין הצדדים כי נתפס פעמיים ע"י ב"כ התובע במסגרת תפקידו ככונס נכסים , ושוחרר לאחר שנערכו הסכמים במסגרתם שולם סך של 91,000 ₪ ע"ח החוב.

במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 28.12.15 הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה תינתן החלטה בבקשה על סמך כתבי הטענות שבתיק , וללא חקירת הנתבע , לאחר שזה לא התייצב לדיון.

הנתבע טוען להגנתו כדלקמן:

א. התביעה הוגשה בחוסר תום לב תוך הסתרת ראיות וככל הנראה לאחר שזויפה חתימתו על מסמכים הקשורים עת התביעה.

ב. האזהרה במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע המשכון לא הומצאה לידיו אלא לידי בתו אשר במועד המסירה הייתה קטינה.

ג. מעולם לא חתם על ההסכמים שנערכו לאחר תפיסת הרכב המשועבד, או על כל הסכם אחר עם התובע ו/או ב"כ וחתימתו זויפה.

ד. הרכב היה בחזקתו ובשימושו של מר קדוש מרדכי אשר היה שותפו בעסק (היינו הנתבעת כאן).

ה. החוב נכון למועד תפיסת הרכב היה כ- 137,216 ₪ בעוד ערכו של הרכב היה 95,000 ₪ בניכוי הוצאות הכינוס ומכאן לא ברורה יתרת החוב הנתבעת .

ו. ב"כ התובע , התרשל שעה ששחרר את הרכב לאחר שנתפס ובכך הגדיל את החוב , שכן ככל והיה נמכר במסגרת הליך הכינוס היה מקטין את החוב נשוא תביעה זו.

התובע דוחה את טענות הנתבע וטוען כדלקמן;

א. הנתבע לא העלה כל טענת הגנה ומטעם זה דין הבקשה להידחות .

ב. ביום 14.3.13 פתח התובע בהליך מימוש המשכון שנרשם על זכויות הנתבעים ברכב המשועבד וביום 14.3.13 הומצאה האזהרה בתיק לנתבע אשר לא פנה לתובע בכל בקשה .

לאחר תפיסת הרכב פנה אל ב"כ התובע מי שהציג את עצמו כנתבע וביקש להגיע להסדר. ביום 24.3.13 נחתם הסכם בין כונס הנכסים לבין הנתבע , או מי שנחזה להיות הנתבע, בעקבותיו שוחרר הרכב לאחר שולם סך של 46,000 ₪ והיתרה בתשלומים כקבוע בהסכם.

הנתבע לא עמד בהסכם ומשכך נשלחה התראה בטרם חידוש הליכים ביום 6.8.13.

מאחר ולא הוסדר החוב נתפס הרכב בשנית וביום 2.10.13 נחתם הסכם שלאחריו שולם הרכב וזאת לאחר ששולם סך של 45,000 ₪ .

ג. הטענה ולפיה היה בערכו של הרכב בכדי לכסות את החוב אינה נכונה וחסרת בסיס שכן בעת הגשת הבקשה למימוש המשכון עמדה יתרת החוב ע"ס של 165,000 ₪ .

ד. ככל והיה הרכב נמכר בכינוס נכסים היו מתקבל סכום נמוך מהסכום שהתקבל בפועל שכן מערכו של הרכב בסך 108,000 ₪ היה צריך להפחית את הוצאות הכינוס הכוללות אחסנה, שמאות , פרסום , שכ"ט כונס , וכן סכום המכירה שהיה מתקבל , בהתאם לנהוג במקרים כגון דא, היה נמוך 2- 20% משווי הרכב , ומשכך היה מתקבל סך של כ- 78,000 ₪ , בעוד שבפועל נתקבל סך כולל של 91,000 ₪ .

מכאן , גם ככל "ומתחזה " ערך את ההסכמים ,היה בכך בכדי להקטין את החוב ולא נגרם לנתבע כל נזק כתוצאה מכך.

ה. לאחר שהרכב שוחרר , פעל הנתבע להסתרתו תוך שהתחמק לאורך השנים מפירעון חובותיו והתנהלותו זו מעידה כי בקשתו דנן הוגשה רק לשם ההתחמקות מתשלום החוב לתובע אשר נכון ליום הגשת התביעה מסתכם בסך של 103,317 ₪ .

דיון והכרעה;

1. את הבקשה יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)).

עוד נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).

2. כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).

מן הכלל אל הפרט:

למקרא הבקשה , מצאתי כי טענות הנתבע אינן מגלות כל הגנה ואף לא בדוחק, ומכאן דין הבקשה להידחות ;

3. הנתבע בבקשתו מעלה בבקשתו 2 טענות הגנה כדלקמן;

הראשונה– כי לא חתם על כל הסכם עם התובע להסדרת החוב וכי חתימתו זויפה .

השנייה- כי הכונס התרשל בתפקידו שעה ששחרר את הרכב המשועבד , שכן באם היה פועל למכירתו היה מסלק את החוב ולא היה צורך בהגשת התביעה דנן.

למקרא טענות הצדדים , מצאתי אין ממש בטענות אותן העלה הנתבע בבקשתו כפי שיפורט להלן:

4. לעניין הטענה הראשונה ולפיה לא חתם על ההסדרים - טענה זו נטענה בעלמא ללא שהנתבע צירף כל מסך להוכחת טענתו זו , לא נחקר בכדי ללמוד על גרסת ואף לא צירף כל מסמך לכאורה ממנה ניתן ללמוד על נכונות הטענה .

מנגד , גרסת התובע לעניין זה מבוססת וממנה עולה כי ההסכמים נחתמו לאחר שנעשתה למשרדי ב"כ התובע פנייה מאדם אשר טען כי הינו הנתבע , ולאחר שמסר פרטים הדרושים לעניין חתם על ההסדרים , ואף שילם סך כולל של 91,000 ₪ .

ככל והיה מדובר בשותפו של הנתבע , הרי שעובדה זו לא היתה ידועה לבנק , ולא היתה לו את האשפרות לדעת , שכן הנתבע, בניגוד לקבוע בהסכם המשכון , מסר את הרכב המשועבד לשימושו של מר קובי , וזאת מבלי שקיבל את אישור הבנק לכך.

5. מבלי לפגוע בתוקף האמור לעיל , וגם ככל והיה ממש בטענה זו , הרי שאין בה בכדי לפגוע בחוב הנתבע , שכן כפי שהוכח ע"י התובע , כתוצאה מהסדרים אלה שולם סך כולל של 91,000 ₪ , ובכך למעשה הוקטן החוב לתובע, ודה-פקטו , יש בכך בכדי להטיב את מצבו של הנתבע ומשכך, אין זה מן הדין , כי לאחר שלא העלה כל טענה בדבר התשלומים שבוצעו , ואשר כאמור היה בהם בכדי להטיב את מצבו ולהקטין את חובו , יעלה טענות לעניין אופן קבלת התשלומים.

6. לעניין הטענה השנייה ולפיה הכונס התרשל- שעה ששחרר את הרכב המשועבד וככל והיה פועל למכירתו היה מסלק את החוב - הרי שמעיון במסמכים שצורפו לתגובת התובע עולה בבירור כי גם טענה זו אינה נכונה , וזאת אף מבלי שנערך בירור עובדתי , ומכאן דינה להידחות.

כפי שהוכח בכתובים , שווי הרכב במועד תפיסתו הראשונה היה כ- 108,000 ₪ . ככל והרכב היה נמכר בהליך כינוס נכסים , היו חלות על המכירה הוצאות רבות אשר יש לקזזן מהתמורה שתתקבל , ובין היתר בגין שמאות , פרסום , אחסנה ושכ"ט כונס בשיעור 6% מהתמורה שתתקבל.

די בהוצאות אלה, אשר הינן הוצאות הכרחיות לשם מכירת הרכב בכדי להקטין את הסכום שיתקבל באופן משמעותי ביחס לסכום ששולם במסגרת ההסדרים , בסך של 91,000 ₪ .

זאת ועוד , בהתאם לדין ומצב הדברים בפועל , במסגרת מכירת הרכב בהליך כינוס נכסים מופחת מערכו סך של עד 20% , ובהתאמה , ככל והיה נמכר הרכב בכינוס , ולאור ערכו בסמוך למועד התפיסה היה מתקבל סך של כ- 78,000 ₪ הנמוך באופן משמעותי מהסכום שהתקבל במסגרת ההסדרים.

7. כמו כן, הוכח מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה כי גובה החוב נכון ליום תפיסת הרכב היה כ- 165,758 ₪ . מכאן , וגם ככל והיה ממש בטענות הנתבע לעניין מכירת הנכס בכינוס נכסים מנתונים הנ"ל נהיר כי לא היה די במכירת הרכב בכדי לכסות את החוב לתובע.

טענותיו של הנתבע לעניין גובה החוב נטענות בעלמא ללא כל מסמך לתמיכה בהן בעוד לכתב התביעה ולתגובה מסמכים המעידים על נכונות טענות הבנק ובכלל זה הסכמי פתיחת החשבון לרבות דפי יתרות וריביות עליהן נסמך הבנק בתביעתו , וכן מחירון רכב.

8. זאת ועוד , תצהירו של הנתבע לוקה בחוסר פירוט, ואין בו כדי להציג טענות הגנה אמיתיות מפני התביעה, דבר שמתבקש בכל בקשה מסוג זה , בפרט כאשר הנתבע מעלה טענות עובדתיות כאמור בבקשתו , אשר מתבקש היה כי יפרטן , בכלל זה , לכל הפחות יציג תחשיב לעניין הנזק שנגרם לכאורה מאי – מכירת הרכב , אל מול יתרות החוב הנתבעות.

9. בע"א 2242/10 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 21/12/2011 [פורסם במאגר "נבו"] חזר לאחרונה בית המשפט העליון ואישר את ההלכה בעניין זה, וקבע כי:

"...המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו".

10. מכל האמור לעיל , סבורני כי גם יהיה ממש בטענות הנתבע בכללותן, הרי שטענותיו אינן מעלות הגנה אפשרית גם לא בדוחק לקבלת הבקשה למתן רשות להתגונן, ומכאן דין הבקשה להידחות.

11. חרף האמור לעיל , ובאיזון זכויות הצדדים , היינו סגירת שערי בית המשפט בפני הנתבע אל מול קבלת הבקשה בתנאים , מצאתי כי במקרה זה מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבע, היינו כי קבלת הבקשה בכפוף להפקדת ערובה בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

12. בנסיבות העניין, ולאור דלות טענות ההגנה אני קובעת כי רשות להתגונן תינתן כנגד הפקדת מלוא סכום התביעה בקופת ביהמ"ש. סבורני כי הפקדה כאמור תהווה איזון ראוי בין ההצדקה לפתיחת שערי בית המשפט בפני הנתבע, כאשר טענות הנתבע אינן מגלות כל הגנה ולו בדוחק, לבין ניהול ההליך.

13. הסכום יופקד בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה, והנתבע יחוייב בהוצאות התובע בסך של 2,000 ₪ כולל מע"מ.

14. ככל ויופקד מלוא הסכום במועד תינתן לנתבע רשות להתגונן בפני מלוא התביעה ההליך ינוהל בסדר דין רגיל , והתצהיר שצורף לבקשה ישמש כתב הגנה.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ו, 17 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.