1. לפניי בקשת הנתבע מיום 17/2/16 להארכת מועד להפקדת עירבון, במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן לנתבע ארכה בת 45 ימים לשם ביצוע ההפקדה עליה הורתה כב' הרשמת הבכירה ל. דהן חיון בהחלטתה מיום 17/01/16 כתנאי למתן רשות להתגונן מפני התובענה.

מדובר בהפקדה בגובה סכום התובענה.

הבקשה הוגשה ביום בו חלף פרק הזמן אותו קצבה כב' הרשמת בהחלטה הנ"ל.

הבקשה הוגשה מבלי שצורף לה תצהיר ומבלי שפורטו בה נימוקים כלשהם אשר בעטים מתבקשת הארכה.

2. התובע מתנגד למתן הארכה ובתגובתו מפרט הוא את השתלשלות ההליכים בתיק זה וכלשונו: "הסטוריה ארוכה של מחדלים ובקשות אשר כל מטרתן היא לדחות ולהאריך את ההתדיינות בין הצדדים מעבר לנצרך...".

3. לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק בית המשפט ונתתי דעתי, בין היתר, לנימוקי כב' הרשמת דהן בהחלטתה הנ"ל, לבקשה נעדרת הנימוקים שהגיש הנתבע ולמועד בו הוגשה, סבורה אני כי איזון נכון וראוי בין האינטרסים של הצדדים ובכלל זה אינטרס הסתמכות של המשיב, מוביל לתוצאה על פיה יש להאריך לנתבע את פרק הזמן להפקדת העירבון לתקופה קצרה ביותר וכן לחייבו בתשלום הוצאותיו של התובע.

4. אשר על כן, אהיה נכונה להאריך לנתבע את המועד להפקדת הפיקדון, כתנאי למתן הרשות להתגונן, בכפוף לכך שהנתבע יישא בהוצאותיו של התובע בסך 3,500 ש"ח אשר ישולמו לתובע עד ליום 2/3/16 באמצעות בא כוחו.

עד לאותו מועד על הנתבע להפקיד את מלוא סכום הפיקדון.

5. ביום בו ישולמו ההוצאות ויופקד העירבון, ימציא הנתבע אישור כי כך נעשה לתיק בית המשפט.

6. יובהר, כי באם לא יבוצעו תשלום ההוצאות ולא יופקד העירבון, במלואם ובמועד שקצבתי, הרי שהחלטת כב' הרשמת דהן מיום 17/1/16 תעמוד על כנה ובתוך כך תידחה בקשת הרשות להתגונן והנתבע יחויב בהוצאות התובע כמפורט באותה החלטה.

המזכירות תמציא החלטה זו בדחיפות, באמצעות פקס, למשרד באי כוח הצדדים ותוודא קבלתו.

ניתנה היום, י"ב אדר א' תשע"ו, 21 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.