01 מאי 2017

לפני:

כב' השופט דורי ספיבק

התובעים: קייס נאשף ו- 11 אח'

ע"י עו"ד מור סטולר

נגד

הנתבעת: עיריית טייבה

ע"י עו"ד ע'ותמאן נסיראת

החלטה

1. התובעים הינם 12 עובדי עיריית טייבה, שפרשו כולם לגמלאות בשנים 2008 ו- 2009 על פי החלטות עו"ד אבנר כהן, שמונה בשנת 2007 להיות נאמן עיריית טייבה, עם כניסתה להקפאתה הליכים. המחלוקת כמעט היחידה בתיק זה עניינה בטענתם שכל אחד מהם זכאי לתשלום חודשיים חלף הודעה מוקדמת, בנוסף למענק ההסתגלות. זאת, מכוח חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות ובהתאם להלכה הפסוקה בעניין זה כפי שנקבעה על ידי בית הדין הארצי בעניין עיריית לוד (עסק 12/07 עיריית לוד נ' הסתדרות המעו"ף וועד עובדי עיריית לוד (2.4.09)). אציין שהתובעים כולם פרשו לגמלאות בשנים 2008 ו- 2009, עוד בטרם ניתן פסק הדין בעניין עיריית לוד, ומאליו ברור כי גמר החשבון שנעשה להם בזמנו לא הביא בחשבון פסיקה זו.

לאחר שפניות רבות שלהם לנאמן לקבלת התשלום העלו חרס, פנו שבעה מהתובעים ביום 12.12.12 לבית המשפט המחוזי (תיק פר"ק 23231-06-11), בבקשה שייתן הוראות בעניין לנאמן לשלם להם את המגיע לטענתם. בית המשפט התבקש, כסעד חלופי, לקבוע כי על אף הקפאת ההליכים יש מקום לבירור זכויות התובעים בבית דין זה. מכל מקום, רק לאחר שהסתיים הליך הקפאת ההליכים בראשית שנת 2014, ניתנה החלטה בבקשה. כב' השופט (כתוארו אז) איתן אורנשטיין קבע ביום 4.5.14 כי "הואיל ועניינן של טענות המבקשים היא לאחר מתן צו ההקפאה ובשים לב לכך שההקפאה הסתיימה, משכך יגישו המבקשים את תביעתם בערכאה המוסמכת, קרי בית הדין האזורי לעבודה" (נספח ג' לכתב התביעה).

2. ביום 2.12.14 הוגש כתב התביעה בתיק זה. ביום 13.7.15 הוגש כתב הגנה, שבו נטענה על ידי העירייה טענה מרכזית לפיה היה על התובעים לפנות ולהגיש תביעות חוב לנאמן בתקופה שבה הייתה העירייה בהקפאת הליכים, בין היתר בשים לב לכך שהתובעים הוצאו לפרישה על ידי הנאמן ולא על ידי העירייה. בכתב ההגנה הודגש כי "העירייה סבורה כי בתיק זה מדובר בתביעה המתייחסת לפעולות הנאמן ומשרד הפנים בתקופת הקפאת ההליכים, ועל כן הם משיבים מתאימים לפרשה זו".

3. דיון קדם משפט ראשון התקיים ביום 18.10.15 בפני כב' השופטת חופית גרשון יזרעאלי. במהלך הדיון ציין בא כוח העירייה כי לשיטתו יש לצרף להתדיינות הן את הנאמן והן את מדינת ישראל (משרד הפנים), והודיע כי בתום שבועיים ימים יגיש בקשה לצירוף מסודרת בכתב. בהתאם, ניתנה החלטה בתום אותו הדיון לפיה עד ליום 1.11.15 על העירייה להגיש בקשה בכתב לצירוף נתבעים נוספים. ביום 24.3.16 הגישה העירייה בקשה לצירוף עו"ד אבנר כהן (הנאמן לשעבר) כנתבע נוסף, בקשה שנדחתה בהחלטת בית הדין מיום 27.3.16, תוך שנקבע בין היתר כי "היחסים בין העירייה לבין הנאמן והכספים המצויים לפי הטענה בידי הנאמן, חורגים מגדר סמכותו של בית הדין לעבודה, והינם עניינים לערכאות אחרות, לפי הצורך". אדגיש כי לא הוגשה בקשה מקבילה לצירוף משרד הפנים.

4. התיק הועבר לטיפולי לצורך שמיעת ההוכחות. בפתח דיון ההוכחות שהתקיים ביום 12.12.16 פניתי אל בא כוחה העירייה, שכלל לא הגישה תצהירים קודם לדיון אף שנדרשה לכך, וביקשתי לוודא שמשמעות אי הגשת התצהירים היא אכן שאין בדעת העירייה להגיש תצהירים בתיק, אלא להסתפק בהעדר העדים שהתייצבו לדיון, ב"כ העירייה אישר שכך (עמ' 13 ש' 1), תוך שהוא מציין שניסה לקבל שיתוף פעולה של משרד הנאמן לצורך הכנת התצהירים, אך הדבר לא עלה בידו . בהמשך לכך, נחקרו העדים: התובע מספר 1 מצד התביעה, ומצד ההגנה עו"ד אבנר כהן, הנאמן לשעבר, וגב' סלוא מסארווה, מנהלת אגף משאבי אנוש, שהוזמנו שניהם לעדות מטעם העירייה. בתום דיון ההוכחות הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

5. מעיון בסיכומי העירייה עולה שטענת ההגנה הכמעט יחידה שלה הינה כי היה על התובעים לצרף נתבעים נוספים: את הנאמן, את משרד הפנים ו/או את הממונה על השכר, וללא צירופם של אלה דין תביעתם להידחות. עלי להודות כי טענה זו הינה קשה בעיני, שכן אף שהעירייה הגישה בקשה לצירוף הנאמן להתדיינות – בקשה שנדחתה בשלב קדם המשפט – הרי שהיא כלל לא טענה במהלך ההתדיינות שיש מקום לצירוף הממונה או לקבלת עמדתו. בנוסף, כפי שתיארתי מעלה, אף שניתנה לה הרשות וההזדמנות לכך, היא לא הגישה בקשה מסודרת לצירוף משרד הפנים.

מכל מקום, בשלב הזה, ולאחר שעיינתי בסיכומי העירייה, סבור אני שבטרם יינתן פסק דין בתיק, הרי שבשים לב להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1984, הנכון הוא כי התיק בכללותו יועבר לעיונו של הממונה על השכר במשרד האוצר כמו גם לעיון החשב המלווה את העירייה מטעם משרד הפנים, על מנת שיתאפשר לשני גורמים ממשלתיים אלה להביע את עמדתם לכאן או לכאן, הן בכתב והן בדיון בפני, וזאת בטרם יינתן פסק דין.

6. לפיכך אני מורה כך:

א. ב"כ העירייה ימציא את התיק בכללותו – כתבי הטענות, פרוטוקולים ותצהירים – לידי הממונה על השכר ולידי החשב המלווה, וזאת עד ליום 10.5.17, וימציא אישור מסירה לתיק עד ליום 17.5.17.

ב. החשב המלווה והממונה על השכר יגישו את עמדתם בכתב ביחס לסעדים המבוקשים בתיק, וזאת עד ליום 25.6.17.

ג. התיק נקבע לדיון תזכורת במעמד באי כוח הצדדים ובמעמד החשב המלווה ונציג הממונה על השכר, ליום 4.7.17 בשעה 10.30.

7. בשולי החלטתי זו אוסיף, שסבורני שנכון שכל הגורמים הנוגעים בדבר יפעלו במידת הניתן על מנת להביא לסיומה המהיר של המחלוקת בתיק זה, אף עוד קודם למועד אותו קבעתי לדיון תזכורת. זאת, בשים לב שלכאורה התובעים אכן זכאים לתשלומים להם הם טוענים בהתאם להלכת עיריית לוד (עסק 12/07 עיריית לוד נ' הסתדרות המעו"ף וועד עובדי עיריית לוד (2.4.09)), ובשים לב גם לכך שהתובעים פנו בעניין אל הנאמן לפני שנים רבות מאד, בסמוך לאחר שניתנה הלכה עיריית לוד, ובכל השנים האלה הם נפלו "בין הכסאות" ולא נמצא פתרון לעניינם. זאת, אף שמרבית הגורמים שעסקו בעניין – שחלקם העידו בפניי – סברו שהדין והצדק עימם.

8. נוכח העובדה שהאחריות להתמשכות ההליכים בתיק ישן זה, אף לאחר הגשת הסיכומים, מוטלת לשיטתי על העירייה, הריני לחייב את העירייה לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין התמשכות ההליכים והצורך להתייצב לדיון נוסף, בסך 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ז, (01 מאי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.