1. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת 4 - י.ב. שיא משאבים בע"מ ונגד שלוש חברות בקבוצת צרפתי שמעון בע"מ.

2. בכתב התביעה טען כי הועסק מטעם הנתבעת 4 באתרים של הנתבעות 1-3, בעבודות בניין, ולכן עתר לתשלום זכויות שונות הנובעות מהעסקתו ומסיום העסקתו.

3. בפנינו העידו התובע, מר פיני אוחנה מטעם נתבעות 1-3 וגב' יאנה בוריטמן מטעם נתבעת 4.

לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

4. אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א. התובע, מהגר עובדה מאריתראה, הועסק מטעם הנתבעת 4, באתרים של הנתבעות 1-3, מחודש אוגוסט 2011 ועד אוקטובר 2014.

ב. התובע השתכר שכר מינימום.

ג. בחודש ינואר 2014 נמסר לתובע מסמך, בו מודיעה לו מעסיקתו נתבעת 4, כי במסגרת השכר נזקפו לזכותו מידי חודש 2.25 נקודות זיכוי מס ואולם לאור דרישה מאת שלטונות מס הכנסה, יתכן שהתובע ידרש להשיב סכום זה לנתבעת. הפרטים בעניין זה יובאו בהמשך.

ד. לאחר סיום העבודה, בוצע לתובע גמר חשבון בחודש 2/15. מהסכום הופחת סך 18,772 ₪ בגין ניכויים למס הכנסה.

4. נדון להלן בסוגיות שבמחלוקת.

5. האם התובע הועסק כעובד בניין

נתבעת 4 העידה כי ההתקשרות בינה לבין הנתבעות 1-3 היא לאספקת עובדי ניקיון. ההסכם לא הוצג וב"כ התובע לא ביקש לעיין בו במסגרת גילוי מסמכים.

6. מר פיני אוחנה העיד שהתובע ביצע באתר עבודות ניקיון.

על פי עדותו:

"התובע עשה בעיקר ניקיון של דירות, מטאטא, מגב, עבודה לאחר בעלי מקצוע והוא היה מחזיק המפתחות שלי. פותח דירות וסוגר דירות. אחד הפועלים שהיה מוערך אצלי וקיבל ממני אישית בונוסים מבחינת שעות".

7. התובע טען בתצהיר שביצע עבודות בניין.

כך נאמר בתצהירו:

"עבדתי אצל הנתבעות כפועל בנין בפרוייקט של הנתבעות 1-3 ברחובות (אתר בניה) החל מ-1.8.11 ועד לפיטוריי לאלתר ביום 15.10.14. עבדתי בקונגו, ריצוף בחדרים, מנופאי, קרמיקה, דבר וכל עבודות בניין הקשורות לפרוייקט של הנתבעות".

8. בעדותו שינה גירסתו וטען שטעה. לעניין עבודות מנוף העיד שלא היה מנופאי אלא הרים את הערמות כדי שהמנופאי ירים אותם.

כך גם לעניין הריצוף, הודה שלא ביצע עבודות ריצוף.

כך העיד:

"ש. אתה טוען בתצהירך שעבדת כרצף וכמנופאי.

ת. יש כנראה טעות בתצהיר. אני דיברתי על מנוף אבל לא הייתי מנופאי. הייתי עוזר למנופאי. הייתי מכין דבק, קרמיקות, ומכין את זה והמנופאי היה מעמיס את זה.

ש. כתוב בסע' 1 שעבדת בריצוף. מה אתה אומר על זה?

ת. אני לא הייתי מרצף בעצמי. הייתי מכניס את הקרמיקות ואת הדבק. יש בטון 50 ק"ג על הגב, יש שיש, גם סומסום. כל מה שצריך אני מביא. (העד ענה בעברית)".

9. ב"כ התובע טוען בסיכומים כי לא יעלה על הדעת שבמשך שלוש וחצי שנים התובע ביצע עבודות נקיון בלבד.

אין לקבל טענה זו.

ראשית, התובע נמצא כדובר לא אמת ביחס לעבודה שביצע בפועל באתר. לכן, לא ניתן לקבל את עדותו שבתצהיר לגביה הודה שאינה אמת, וכן לא נוכל לקבל את עדותו בחקירה הנגדית.

שנית, מדובר באתר של 7 בניינים רבי קומות, שהיה מאוכלס בחלקו בעת שהתובע התחיל לעבוד. לכן יש להניח שאכן בוצעו בו עבודות ניקיון רבות, לאורך תקופה ארוכה.

10. לאור האמור אנו קובעים שהתובע הועסק בעבודות ניקיון ולא עסק בעבודות בניה.

11. נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד

התובע טען בתצהיר שפוטר.

בעדותו הודה שהתפטר, כי לא העלו את שכרו מ-25 ₪ לשעה ל-30 ₪ לשעה "כמו לעובדים הסינים".

משהתובע התפטר, אין הוא זכאי לפיצוי פיטורים ולדמי הודעה המוקדמת.

12. זהות המעסיק

התובע טוען כי יש לראות בכל הנתבעות כמעסיקותיו.

מטעם הנתבעות כולן הוגש תצהיר של מר פיני אוחנה מטעם "הנתבעת" ללא ציון באיזו מבין הנתבעות 3 -1 מועסק העד.

בתצהיר שהוגש מאת גב' יאנה ברוטמן מטעם נתבעת 4, ציינה שלנתבעת 4 יש הסכם התקשרות עם חברת צרפתי שמעון בע"מ (נתבעת 1) למתן שירותי ניקיון.

בישיבת ההוכחות, משהובהר שהתובע עומד על התביעה נגד כל הנתבעות ובכללן שלוש החברות של צרפתי, נתבעות 3 – 1, הודיעה ב"כ הנתבעת 4 כי היא מייצגת את כל החברות הנתבעות.

13. הסכם ההתקשרות בין הנתבעת 1 לבין צרפתי שמעון בע"מ, לא הוצג.

הנתבעות לא הוכיחו איזו מהן התקשרה בהסכם עם נתבעת 4, שבמסגרתו הועסק התובע, ושמא כולן ביחד התקשרו בהסכם עם נתבעת 4.

14. באשר לזהות המעסיק של התובע, האם נתבעת 4 בלבד או שמא גם נתבעות 3 – 1 כמעסיקים במשותף, מהראיות עולות העובדות הבאות:

א. פיני אוחנה, מטעם חברת צרפתי, היה המנהל הישיר של התובע באתר. התובע עבד מולו. לפני כן היה המנהל מיכאל, גם הוא עובד של צרפתי.

ב. פיני אוחנה מחברת צרפתי, ראה כל חודש את תלושי השכר של העובדים. הוא זה שמסר להם את התלוש והחתים אותם.

ג. באתר העבודה אין מנהל מטעם נתבעת 4, אלא רק מנהל העבודה של צרפתי.

ד. נציג של נתבעת 4 מגיע פעם בחודש לאתר על מנת לשלם את הכסף לעובדים. התשלום משולם בנוכחות מנהל העבודה של צרפתי, שכן נציג צרפתי רצה לראות "שלא עושקים את הפועל".

ה. שעות העבודה באתר נקבעות על ידי המנהל מטעם חברת צרפתי.

ו. סוג העבודה גם הוא נקבע על ידי המנהל מטעם חברת צרפתי.

15. התובע לא ביקש במסגרת גילוי מסמכים את הסכם התקשרות של הנתבעת 4 עם צרפתי.

מר אוחנה מטעם צרפתי לא ידע לומר כמה כסף שילמה צרפתי לנתבעת 4 על אספקת העובדים. כך גם העדה מטעם נתבעת 4 לא ידעה לנקוב בסכום.

בהעדר הסכם התקשרות, לא ניתן ללמוד באם הסיכום בין החברות היה כזה שאיפשר לנתבעת 4 לשלם לעובדים את מלוא זכויותיהם.

16. נקבע בפסיקת בית הדין הארצי, כי העסקה באמצעות חברת כח אדם, אינה כשלעצמה העסקה אסורה, אלא יש לבחון האם מדובר בהעסקה אותנטית או שמא נועדה לצורך קיפוח זכויותיו של העובד. בכלל זאת תבחן השאלה האם מדובר בהעסקה לתקופה זמנית, האם תנאי התקשרות בין המזמין לחברת כח אדם הם כאלה שיש בהם כדי לקפח את זכויות העובדים ועוד.

ראו ע"ע (ארצי) 30585-09-12 חברת יישום פתרונות אנושיים בע"מ נ' אורית בוסי (מיום 4.8.13) וראו דברים שכתבה כב' הרשמת חבקין בעניין ד"מ (ת"א) 67963-12-14 ADAMON נ' המתועשת בע"מ (מיום 30.6.10).

17. יישום ההלכות שנקבעו בענין זהות המעסיק על ענייננו, מעלה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח כי יש לחייב את נתבעות 1-3 בתשלום זכויותיו.

הוכח, כי נתבעת 4 היא חברת כח אדם אשר נשכרה על ידי צרפתי למתן שירותי כח אדם באתרי בניה של צרפתי.

הוכח שהופק לתובע תלוש שכר מאת הנתבעת 4 והיא זו ששילמה את שכרו מידי חודש.

לא הוכח שההסכם בין הנתבעת 4 לבין צרפתי הוא הסכם המקפח את זכויות העובדים.

העובדה שמנהל האתר בשטח היה של חברת צרפתי בלבד, יכולה לשמש אינדיקציה בשאלת זהות המעסיקים אך אין היא המבחן היחידי.

18. לאור האמור, אנו קובעים שמעסיקתו של התובע היתה נתבעת 4, והיא בלבד.

התביעה נגד נתבעות 1-3 דינה להידחות.

19. צווי הרחבה בענף הניקיון או בענף הבניין

התובע עבד בפועל באתר בניה.

עבודות הניקיון שביצע היו עבודות נקיון של דירות בבניה, שנמצאות בתוך אתר הבניה.

התובע עבד באתר זה במשך תקופה של כשלוש וחצי שנים.

סעיף 12א לחוק להעסקת עובדים על ידי קבלני אדם תשנ"ו -1996, קובע כי בחלוף 9 חודשים, יחשב עובד כח אדם כעובד של המעסיק בפועל, לכל דבר ועניין.

סעיף 12א (ה) (1) קובע כי הוראותיו לא יחולו על עובד זר שהוא עובד של קבלן כח אדם בעל היתר למתן שירותי כח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל ומועסקים בסוג עבודה כמוגדר בתוספת הראשונה.

בתוספת הראשונה מופיע ענף הבניין, כענף שהוא החריג לאור בסעיף 12א לחוק.

באשר להשוואת מעמדם של עובדים מהגרי עבודה למעמדם של עובדים זרים ראו סע"ש (ת"א) 15561-04-13 TSAADA נ' א.ב.א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקה בע"מ (מיום 10.4.16).

20. לאור קביעתנו לעיל, התובע זכאי לזכויות לפי צו ההרחבה בענף הניקיון – החל על הנתבעת 4, ולא לפי צו ההרחבה בענף הבניין.

לפיכך, התביעה להפרשי שכר עבודה נדחית.

21. פדיון חופש

הנתבעת הציגה תלוש שכר לחודש פברואר 2015, בו מופיע רכיב פדיון חופש בסך 3,163 ₪.

סכום זה לא שולם לתובע, שכן בתלוש השכר קוזז סך 18,722 ₪ אשר בהם נדון בהמשך.

22. התובע זכאי לפדיון 36 ימי חופש, לפי תעריף השכר בענף הבניין, בניכוי סכומים ששולמו בתקופת העבודה, סה"כ 4,592 ₪ כפי שנתבע בכתב התביעה.

23. דמי הבראה

משהתובע לא קיבל את הסכומים המקוריים בתלוש השכר לחודש 2/15, בשל הקיזוז, הרי שזכאי להפרשים בגין דמי הבראה בסך 2,777 ₪ כפי שנתבע בכתב התביעה.

24. דמי חגים

אף כאן נרשם עבור חגים בתלוש 2/15 ע"ס 1,768 ₪ וסכום זה לא שולם.

לפיכך, זכאי התובע לדמי חגים בסך 2,329 ₪, כפי שנתבע בכתב התביעה ובסיכומים, לאחר קיזוז סכומים ששולמו בתקופת העבודה.

25. פנסיה

בתלוש השכר לחודש 2/15 נרשם בסך 6,487 ₪ עבור גמל וסך 6,6667 ₪ עבור פיצויי פיטורים.

בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניין, זכאי התובע לפיצוי חלף הפרשה לפנסיה בשיעור 6% לתגמולים ו-6% לפיצויים, לתקופה מחודש מאי 2012 ועד לסיום העסקה.

התובע מעמיד את תביעתו ברכיב זה על סך 13,154 ₪, הוא סכום המופיע בתלוש 2/15.

26. התביעה ברכיב זה מתקבלת אף היא.

התובעת תשלם לתובע פיצוי חלף הפרשה לפנסיה בסך 13,154 ₪.

27. קיזוז נקודות זיכוי

הנתבעת קיזזה מהשכר האחרון של התובע, סך 18,772₪.

לטענת הנתבעת, במהלך תקופת העבודה נהנה התובע מ 2.25 נקודות זיכוי בדומה לעובדים זרים.

עוד טענה כי ביום 4/12/12 נערכה לה שומת מס הכנסה לשנים 2008 עד 2010, במסגרתה נדרשה לשלם מלוא ערכן של נקודות הזיכוי שקיבל התובע ועובדים נוספים במעמדו. לפיכך, קיזזה את הסכום הנ"ל מתלוש השכר האחרון.

עוד הפנתה לשומת מס הכנסה לשנים 2011 עד 2013, אשר לטענתה התקבלה אצלה ביום 10/12/15, גם שם נדרשה להשיב את סכומי המס.

28. סוגיה זו נדונה בעניין בר"ע 5 1823.10.14 י.ב שיא משאבים ואח' נ' ABAKER ואח' (מיום 26/2/15).

ישום ההלכה שנקבעה בעניין בר"ע 51823-10-14 הנ"ל על ענייננו, מעלה אלה:

הנתבעת ידעה, כבר בשנת 2012, שמס הכנסה אינו מאשר את נקודות הזיכוי למהגרי עבודה מאריתריאה כדוגמת התובע.

על אף זאת, המשיכה לתת לתובע נקודות זיכוי בכל התקופה, עד שנת 2014.

הנתבעת לא יידעה את התובע על כך שהוא מזוכה בנקודות זכות וכי על פי דרישת מס הכנסה, יתכן שיהיה עליו להשיב את הסכומים לנתבעת.

התובע הסתמך על סכום הנטו ששולם לו מדי חודש. התובע לא היה אמור לדעת, במהלך השנים 2011 ועד 2014, שהנתבעת נדרשת או עלולה להדרש להשיב סכומים למס הכנסה וכי יש סיכוי שסכומים אלה ינוכו מהזכויות המגיעות לו.

29. לאור הנסיבות שהוכחו בתיק זה, לא היתה רשאית הנתבעת לנכות סכומים בגין חיובי מס הכנסה, מהתובע.

30. קיזוז הודעה מוקדמת

מעדות התובע עולה שהתפטר מעבודתו, לאור העובדה שהנתבעת סרבה להעלות את שכרו.

התובע לא הוכיח שנתן לנתבעת הודעה מוקדמת להתפטרות.

על פי עדותו:

"ש. אז אתה התפטרת בלי הודעה מוקדמת. באותו יום הלכת?

ת. אמרתי להם שבועיים לפני שאני רוצה לקבל תנאים טובים ושיוסיפו לי כסף והם אמרו לי שאתה יכול ללכת.".

31 . נציין עוד כי בתצהיר, טען התובע שפוטר לאלתר, טענה שהתבררה כבלתי נכונה בעליל.

32 . לפיכך, יש לקזז מכל סכום המגיע לתובע, דמי הודעה מוקדמת בסך 4,300 ₪.

33. קיזוז הפסקות

הנתבעת לא הוכיחה כי יש לקזז משכרו של התובע סכום כלשהו עבור הפסקות.

אף אם שילמה תשלום עבור שעות שבהן היה בהפסקה, הרי שהדבר היווה חלק מתנאי העבודה של התובע.

34. סוף דבר

התביעה מתקבלת באופן חלקי.

נתבעת 4 תשלם לתובע:

א. פדיון חופש בסך 4,592 ₪.

ב. דמי הבראה בסך 2,777 ₪.

ג. דמי חגים בסך 2,329 ₪.

ד. פיצוי אי הפרשה לפנסיה בסך 13,154 ₪.

הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה – 3/12/14 ועד לתשלום בפועל.

35. מהסכום הנ"ל יקוזז סך 4,300 ₪ בגין דמי הודעה מוקדמת, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3/12/14 ועד לתשלום בפועל.

כל יתר טענות הקיזוז נדחות.

36. התביעה נגד נתבעות 1 – 3 נדחית.

37. בשים לב לתוצאות ההליך, דחיית חלק הארי מרכיבי התביעה כמו גם עדות התובע הסותרת את האמור בתצהירו, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, 25/9/16, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: אתי קובה