1. מונחת לפני בקשת המבקשת להפחתת סכום העירבון (20,000 ₪) שנקבע בתיק.
2. הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ה. פלד) מיום 2.11.14 בתיק 3117-10-13, בגדרו נדחתה בקשת רשות להגן שהגישה המבקשת כנגד תביעת המשיבים.
3. לטענת המבקשת מצבה הכלכלי רע, היא אם לשלושה ילדים וסכום הכנסותיה עומד על כ- 4,000 ₪ לחודש. בעלה מצוי בהסדר על פי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל והיא נאלצת להיעזר בבני משפחה אחרים, על מנת שתוכל לשרוד ולא ניתן לדרוש כי בני משפחתה יסייעו בידיה בכספים נוספים. היא מצהירה כי היא אינה משלמת שכר טרחה לעורכי דינה. עוד היא מציינת כי וויתרה על כל רכושה וכספה לטובת הסדר הנושים שעשה בעלה. עוד ציינה כי חשבונות הבנק שלה מרוקנים ומעוקלים. עוד טענה כי סיכויי הערעור שלה טובים מאד.
4. המשיבים טענו כי לאחרונה, ביום 24.11.14 נדונה טענת המבקשת בעניין עירבון בבית המשפט העליון ורשם בית המשפט העליון, גלעד לובינסקי ברע"א 7665/14, דחה את בקשתה ולאחר הדחייה היא הפקידה 15,000 ₪. עוד הם טוענים כי היא אינה עומדת בחובתה לפרוש תמונה מלאה אודות הכנסותיה ונכסיה. כמו כן לטענתם סיכויי הערעור נמוכים.
5. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת תגובת המשיבים ותשובת המבקשת אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.
6. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
7. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

1. בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.
2. בכל הנוגע לטענה בדבר קושי כלכלי אני קובעת כי טענה זו לא הוכחה. בהתאם לפסיקה, המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון או הפחתתם מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע"א 2598/99 כהן נ' נח). במקרה הנדון המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי עגום אך מצרפת תדפיס חשבון בנק אחד, אשר ממנו עולה כי משכורתה, למשל, אינה מופקדת בו. עיון בתלוש המשכורת מראה כי משכורתה מופקדת בחשבון בבנק דיסקונט, סניף נאות רחל, בעוד שדף החשבון שצורף לבקשה הוא של סניף הרצליה פיתוח. מכאן עולה שהמבקשת לא חשפה לפחות חשבון נוסף אחד שמצוי בבעלותה. כמו כן לא צרפה תדפיסי כרטיסי אשראי, ואף לא הצהירה אם היא מחזיקה רכב ועלויות אחזקתו. לכך יש להוסיף כי המבקשת משלמת דמי שכירות בסך של 12,500 ₪ לחודש (ראו הסכם השכירות שצורף), סכום שאינו מבוטל ומוכיח יכולת כלכלית. בנוסף, הטענה הלקונית כי היא וויתרה על כל נכסיה לטובת הסדר הנושים של בעלה, לא לוותה באסמכתאות ובפירוט שיכול לשכנע, כפי שקבע גם רשם בית המשפט העליון בהחלטתו הנ"ל.
3. לאור האמור לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי ידה אינה משגת לעמוד בתשלום סכום הערבון בו חויבה.
4. בהתייחס לסיכויי ההליך ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אציין כי לא שוכנעתי שאלה גבוהים כהערכת המבקשת ועולים כדי הרף המצדיק שלא להבטיח את תשלום הוצאות המשיבים.
5. עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון לשקול בין היתר את מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך, מוצאת אני להקל על המבקשת ולאפשר תשלום העירבון בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש אפריל 2015 (עד ה- 15 בכל חודש).
6. ככל שלא יופקד הערבון כאמור יירשם הערעור לדחייה.

החלטה זו ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ה, 03 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.