1. אין מחלוקת שביום 29/11/11 רכש הנתבע מהתובעת טלפון סלולרי. התביעה הוגשה בגין יתרת חוב לכאורה של כ- 1,300 ₪ של הנתבע כלפי התובעת משלא פרע את יתרת התשלומים בגין אותו ציוד מספטמבר 2013 ואילך.

לטענת הנתבע פרע את החוב ולראייה הציג תשלומים ששילם באמצעות כרטיסי האשראי של רעייתו.

המחלוקת היא אם עמד הנתבע בנטל להוכיח כי יש לייחס התשלומים מכרטיס האשראי של רעייתו לחיוביו אצל התובעת.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

2. כאמור, הנתבע רכש טלפון סלולרי אצל התובעת בעלות של כ-2,800 ₪ בפריסה של 36 תשלומים של 79.9 ₪ כ"א (הסכם הרכישה צורף כנספח 1 לתצהיר התובעת). הנתבע אישר רכישת המכשיר (עמ' 7, ש' 1). יצויין כי תחילה רכש הנתבע 2 מכשירי טלפון אלא שלאחר שאחד מהם הוחזר הועמד החיוב החודשי על 79.9 ₪.

3. כדי לעמוד על טענתו של הנתבע כי פרע את התשלומים באמצעות כרטיס האשראי של רעייתו יש להביא הנתונים האלה:

3.1. במועדים הרלוונטיים היה הנתבע לקוח של התובעת. מס' הלקוח של הנתבע אצל התובעת הוא 10169710. החיוב החודשי בגין רכישת המכשיר הסלולרי עמד על 79.9 ₪ למשך 36 חודשים. כרטיס האשראי ממנו שולמו חיובי הנתבע מסתיים בספרות 7665 והוא ע"ש הנתבע. לאחר מכן הוחלף אמצעי התשלום לכרטיס אשראי שמסתיים בספרות 3530.

3.2. בצד האמור גם רעייתו של הנתבע, הגב' איריס אשכנזי, היתה לקוחה של התובעת. מס' הלקוח של רעיית הנתבע הוא 20456503. היותה של הגב' אשכנזי לקוחה של התובעת הוכחש תחילה בידי הנתבע (עמ' 3, ש' 2) ואולם הדבר עולה במפורש מתמליל שיחה בין נציגת התובעת לגב' אשכנזי מיום 17/6/14 בה מעורב גם הנתבע עצמו (צורף כנספח לתצהיר התובעת). הנתבע למעשה חזר בו מהטענה במסגרת סיכומיו.

3.3. חבילת השימושים של הגב' איריס אשכנזי היתה על סכומים משתנים ובחלק מהזמן עמדה על 79.9 ₪ בחודש (ראו חשבוניות שצורפו כנספחים 7 ו-8 לתצהיר התובעת). הגב' איריס אשכנזי שילמה את חיוביה החודשיים בכרטיסי אשראי המסתיימים בספרות 7878; 1382; 3897 (עמ' 12, ש' 13).

3.4. מהנתונים שהובאו בפניי מתוך 12 חיובים של הגב' אשכנזי אצל התובעת 5 היו על סך של 79.9 ₪ לחודש; 7 חיובים נוספים היו בחיובים משתנים (ראו פירוט בסע' 31 לסיכומי התובעת).

4. בהתאם לראיות שהציג התובע אכן הועברו באמצעות כרטיסי האשראי תשלומים על סך של 79.9 ₪ לתובעת מאת הגב' אשכנזי. ואולם לא ניתן לדעתי לייחס אותם תשלומים לפרעון חובו של הנתבע עצמו.

כל אחד מהמנויים – הנתבע ורעייתו – שולמו חיוביהם בכרטיסי אשראי שונים כפי שפורט לעיל, כך שספק אם ניתן לשייך חיובים מכרטיסי אשראי של הגב' אשכנזי לחובו של הנתבע.

גם לגב' אשכנזי חיובים חודשיים של 79.9 ₪ וזאת בגין שימושים. אין איפוא בעצם התשלומים כדי להשליך על חיוביו המקבילים של הנתבע בגין רכישת ציוד ואין בכך ראייה כי חיוביו של הנתבע הם אלה שנפרעו. מדובר ב-2 חיובים נפרדים כשחיובי הגב' אשכנזי משולמים מאמצעי התשלום שנתנה בידי התובעת וחיובי הנתבע צריכים להיות משולמים באמצעי התשלום שהוא מסר לתובעת.

יתרה מזאת לגב' אשכנזי היו רק 5 חיובים בגובה של 79.9 ₪ וכל שאר החיובים היו בסכומים משתנים. הדבר תואם ל- 5 אישורים על תשלומים בכרטיסי האשראי ששויכו לגב' אשכנזי. הנתבע לא הציג אישור על תשלומים נוספים בגובה של 79.9 ₪ באחד מכרטיסי האשראי של רעייתו. יובהר שלנתבע 16 תשלומים של 79.9 ₪ שטרם נפרעו. יש בכך לחזק המסקנה כי כל התשלומים בכרטיסי האשראי של הגב' אשכנזי יש לשייך לחיוביה וכי אין הם בגדר פרעון לחיוביו של הנתבע.

5. עוד עולה שהחיוב החודשי של הגב' איריס אשכנזי הוא בכל 20 בחודש. החיוב החודשי של הנתבע הוא בכל 25 בחודש. יש גם בנתון זה כדי לחזק המסקנה שלא ניתן לייחס תשלומים שחוייבו אצל הגב' אשכנזי לחיוביו של הנתבע.

6. יש עוד לבחון טענותיו הנוספות של הנתבע לגבי פרעון החוב:

בהתנגדות הפנה הנתבע לראיות לפרעון החוב, תוך שהפנה לנספח 6 לתצהיר התומך בהתנגדות. לאחר שב"כ התובעת העמידה את הנתבע על טעות בשיוך התשלומים, תיקן הנתבע גירסתו והפנה לנספח 8 לאותו תצהיר. ואולם גם באותו נספח אין כדי לאשר טענת הנתבע.

הנתבע הפנה לנספח 8 שם נמצא תשלום של 114.79 ₪. תשלום זה תואם לחשבונית על אותו סכום שיצאה לגב' איריס אשכנזי ואשר שולמה בכרטיס אשראי ששוייך לגב' אשכנזי שמסתיים בספרות 7878. אין איפוא באותו אישור כדי לאשש טענתו של הנתבע כי יש לשייך את הסכום לפרעון חיוביו שלו.

7. יוער כי מעבר לטענה כללית בסיכומיו של הנתבע לגבי חיובים כפולים – שעה שמצאתי כי היו חיובים מקבילים הן לתובע והן לרעייתו – הרי שלא הובאה ראייה ממשית מטעם התובע, שעה שהנטל עליו, כי פרע את חיוביו כלפי התובעת וזאת מעבר לפרעון חיוביו של רעייתו.

תשלומים שנראו בכרטיסי האשראי של הגב' אשכנזי, מצאתי כי אין מקום לשייכם לחיוביו של הנתבע מאחר שהגב' אשכנזי היתה לקוחה של התובעת באופן עצמאי וכן התחייבה בשם הגב' כלף לשאת בחיוביה. הדבר עולה מתמליל השיחה מיום 17/6/14 שצורף וכן ממסמך שצירף הנתבע לסיכומיו שכותרו "תצהיר" בו מאשרת הגב' אשכנזי שנשאה בתשלומים עבור שימושיה של הגב' כלף וזאת עד לביטול המנוי.

מכל האמור אני מוצא שהנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח פרעון חיוביו כלפי התובעת, וזאת לאור מהות טענתו כי פרע את החוב. הנתבע הציג אוסף של דפי פירוט עסקאות של כרטיסי אשראי – כולם של רעייתו, הגב' אשכנזי, ואשר תואמים לחיובים של הגב' אשכנזי, כך שלא מצאתי כי ניתן לייחסם לחיוביו של הנתבע עצמו.

התוצאה:

8. לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת התביעה.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את קרן החוב 1,320 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 5/11/14 סה"כ 1,340 ₪.

כן יישא הנתבע בהוצאות משפט של התובעת סך של 1,400 ₪ (הכוללים אגרה והוצאות תמלול) ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ (הכוללים 1,500 ₪ על-פי החלטה מיום 21/4/15).

ישולמו הסכומים תוך 30 ימים מהיום, כי אז יהיה בכך סילוק מלא של התובענה והתובעת תסגור את תיק ההוצל"פ.

לא ישולמו הסכומים תוך 30 ימים מהיום, כי אז רשאית התובעת לשפעל הליכי הוצל"פ. במקרה כזה, ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו בפסק דין זה יבואו במקום הוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו בתיק ההוצל"פ עד כה.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ז, 17 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.