בפניי בקשת הבנק, שהוא לטענתו נושה מובטח, להמשיך בהליכי מימוש הנכס.

רקע

1. צו לכינוס נכסי החייב ניתן ביום 25/12/14, לבקשתו. החייב יליד 1950, גרוש ואב ל- 3 ילדים בגירים. נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום של כ- 961,000 ₪. על החייב הושת תשלום חודשי של 600 ₪.

החייב לא קיים את הוראות ההליך ועל כן, דיון אשר נקבע ליום 19/1/17 בוטל והחייב טרם הוכרז כפושט רגל.

עיקר הבקשות וההחלטות הקשורות לבקשה למימוש המשכון

1. ביום 13/11/16 ביקש הבנק להמשיך בהליכים למימוש הנכס, במסגרת תיק ההוצל"פ. לטענתו, החייב (וסיגלית לוי, גרושתו של החייב) משכן את זכויותיו בנכס להבטחת הלוואה אותה קיבל מהבנק, בסכום של 430,000 ₪; בהתאם להערכת שווי הזכויות בנכס, מיום 14/2/10, שווי הנכס כפנוי הוא כ- 1.4 מיליון ש"ח (מובן שאין משמעות רבה לשומה שנערכה לפני יותר מ- 7 שנים); נכון ליום 31/10/15, יתרת חוב הפיגורים מסתכמת בכ- 74,000 ₪ והיתרה לסילוק ההלוואה מסתכמת בכ- 305,000 ₪.
2. ב- 30/11/16 הודיע המנהל המיוחד שהוא אינו מתנגד להמשך הליכי המימוש.
3. ב- 15/12/16 הודיע החייב שהוא עושה מאמצים לבחון אפשרות להציע הסדר כולל בתיק פשיטת הרגל, לרבות בעניינו של הבנק.
4. בהחלטתי מיום 28/12/16 (בתהליך 4) קבעתי שעד ליום 29/1/17 יסיר החייב את כל המחדלים בהליך פשיטת הרגל ויפרט את הצעתו להסדר כולל לסיום ההליך.
5. ב- 29/1/17 הגיש החייב הודעה (בתהליך 4), על פיה הוא מבקש להפעיל את המשק ומהכנסותיו לשלם את החוב בתיק פשיטת הרגל. לעניין הנושה הציע החייב שמשפחתו תשלם את התשלום השוטף וכי את חוב הפיגורים ישלם החל מחודש 09/17, מהכנסות היבול שימכור.

בהחלטתי מיום 30/1/17 (בתהליך 4) קבעתי: "הצעת החייב אינה קונקרטית, לא ברור מה סכום הצעת החייב ומה הביטחונות שמציע החייב. תוך 7 ימים יפרט החייב את הצעתו, כולל סכום ההצעה והביטחונות שהוא מציע, על מנת שניתן יהיה לבחון אפשרות להסדר נושים ...", ובאותו מועד ניתנה החלטה בתהליך 3: "... ב"כ החייב ייצור קשר מיידי עם ב"כ הנושה המובטח ויפרט את הצעתו. ...".

1. ב- 6/2/17 הודיע החייב (בתהליך 4) שהוא פנה לב"כ הבנק, הציע שבתו תיקח הלוואה מהבנק בסכום של 70,000 ₪, על מנת לשלם סכום ראשונה אותו דרש הבנק לקבל ואת יתרת הפיגורים ישלם בחודשים 9-11/2017 מכס4פים שיקבל משיווק תוצרת המשק. על פי הצעתו, בתו תשלם את תשלומי ההלוואה השוטפים.

הוסיף החייב והודיע שביום 29/1/17 הוא התקשר עם משווק ("האיכר יבולים מהכפר") לשיווק התוצרת החקלאית דרכו והיתרות, לאחר ניכוי עמלות והוצאות השיווק, יועברו לקופת פשיטת הרגל. לטענתו, הוא מעריך את ההכנסות בכ- 100,000 ₪.

1. ב- 22/2/17 הודיע הנושה המובטח שהוא קיבל הצעה מבתו של החייב, וביקש להאריך את המועד להגשת עמדתו לגבי מימוש הנכס, עד ליום 19/3/17.
2. ב- 9/5/17 הודיע הנושה המובטח שהצעת בתו של החייב לא נשאה פרי והודיע שהוא עומד על בקשתו למימוש הנכס.

לאחר מועד זה הוגשו מסמכים מטעם המנהל המיוחד והבנק, אך החייב לא הגיש בקשות או הודעות נוספות.

דיון והכרעה

1. על פי הדין, אין לעכב נושה מובטח ממימוש הבטוחה [ע"א 8044/13 ששון לוי נ' שיכון ובינוי, 13/2/2014], אולם רמת הפיקוח של בית משפט זה תלויה ביחס בין שווי הבטוחה לגובה החוב.
2. מדובר בחייב נגדו הוגשו תביעות חוב בסכום גבוה ולכן, בבואו של בית המשפט לשקול אם להתיר את המשך הליכי המימוש, על בית המשפט להביא בחשבון גם את זכויות הנושים הבלתי מובטחים של החייב. מדובר בנכס ששוויו רב (אין בפני בית המשפט שומה עדכנית, אך לטענת המנהל המיוחד, נכסים דומים מוצעים למכירה בסכום של 2.5 עד 3.5 מיליון ש"ח), על כן צפוי לצמוח יתרון משמעותי גם לנושים הבלתי מובטחים ממימוש הנכס.

לכן, על מנת לעכב את מימוש הנכס, על החייב להציע הצעה הולמת הן לנושה המובטח והן לנושים הבלתי מובטחים.

1. בהחלטותיי השונות אפשרתי לחייב להציע הצעה שתהיה בה פתרון להלוואה המובטחת, אך גם לחובות בתיק פשיטת הרגל.
2. החייב לא הציע הצעה קונקרטית, אלא רק שישלם לקופת פשיטת הרגל מתוך הרווחים משיווק תוצרת חקלאית, שהוא מעריך לשנת 2017 בסכום של 100,000 ₪.

לא נראה שהצעתו של החייב להעשרת קופת פשיטת הרגל מספקת, אך במקרה זה אין צורך לדון בכך, משום שהחייב לא הצליח להציע הצעה סבירה לעכב את הליכי מימוש המשכון על ידי הבנק, שהוא נושה מובטח.

1. על כן, יש להתיר לבנק להמשיך בהליכי המימוש, אך מאחר ששווי הבטוחה גבוה מגובה החוב לבנק, יש לפקח על הליך המימוש, על מנת להגן על זכויות הנושים האחרים.
2. נוכח האמור, אני קובע כדלקמן:
   1. הנושה המובטח רשאי להמשיך בהליכי המימוש המשכון, בתיק ההוצאה לפועל, בפיקוח רשם ההוצאה לפעול והמנהל המיוחד.
   2. הכונס שימונה למימוש הנכס (להלן: "הכונס") יעביר למנהל המיוחד כל מסמך מהותי ויעדכן אותו בהתקדמות הליך המימוש. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, יעביר הכונס: העתק של שומת הנכס; המודעות שיפורסמו וההצעות שיוגשו; העתק של הסכם המכר שבכוונתו לחתום עם הזוכה, בטרם החתימה; העתק של הבקשה לאישור מכר, בטרם הגשתה; עותק של הבקשה לחלוקת התמורה לפני הגשתה.
   3. הכונס יעדכן את המנהל המיוחד לפני כל הסכמה עם החייבים שיש בה כדי להאריך את המועדים או להקטין את התמורה (כגון תשלום דיור חלוף מוגדל, דחיית מועדי פינוי או עיכוב הליכים וכו'), ויקבל את הסכמתו להסכמה כאמור.
   4. הכונס יידע את המנהל המיוחד לגבי המועד שיקבע להתמחרות ויאפשר לו להשתתף בה.
   5. המנהל המיוחד יפקח על הליכי המימוש ויוודא שזכויות הנושים בתיק פשיטת הרגל לא ייפגעו. הכונס לא יבצע פעולות משמעותיות מבלי לקבל את אישורו של המנהל המיוחד, ואם יתנגד המנהל המיוחד לפעולה אותה ירצה הכונס לבצע, יגיש הכונס בקשה מתאימה לתיק פשיטת הרגל.

מבלי לגרוע מהאמור, הכונס לא יהיה רשאי להגיש בקשה לאישור מכירה, בקשה שיהיה בה כדי לפגוע בתמורה או להאריך את הליכי המימוש או בקשה לחלוקת התמורה, ללא אישורו המוקדם של המנהל המיוחד.

• 1. המנהל המיוחד יהיה רשאי להגיש בקשות לרשם ההוצאה לפועל, ככל שיהיה בהן כדי לשמור על זכויות הנושים בתיק פשיטת הרגל ו/או כפי זכויותיו של החייב.
  2. המנהל המיוחד יהיה רשאי להגיש בקשות למתן הוראות בתיק זה, ככל שיהיה בכך צורך לשמור על זכויות הנושים בתיק פשיטת הרגל.
  3. אין באמור כדי לפגוע בזכויות החייב או בעלים אחרים של הנכס, בהליכים בפני רשם ההוצאה לפועל.
  4. יתרת חלקו של החייב, לאחר תשלום הוצאות הכינוס והחוב לנושה המובטח, תועבר לקופת פשיטת הרגל.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ז, 02 יולי 2017, בהעדר הצדדים.