<#2#>

נוכחים:

התובעים בעצמם

נציג הנתבעת מר גולד מיכאל והנהג מטעמו

פרוטוקול

התובע מס' 1, מוזהר לומר את האמת:

אנחנו מבקשים פיצוי על טראומה ופחד שנגרמו לנו.

היינו בקריון והיינו במצב עצירה מוחלט. היינו על יד כיכר רוטרי, מול תחנת אוטובוס שיש שם. היינו במצב עצירה מוחלט, כי היה שם פקק תנועה נוראי. לפתע פתאום אוטובוס נכנס בנו, כאשר אנחנו במצב עצירה מוחלט.

אני מדגים את אופן התרחשות התאונה.

יש תחנת אוטובוס מצד ימין. זה כביש עם שני נתיבים ויש תמרור שנותן זכות קדימה שגרם לפקק. אני הייתי במצב של עצירה בשל אותו פקק ואז הגיע האוטובוס ופגע בי.

בכתב ההגנה של הנתבעת הם טוענים שכביכול זה קרה בגלל שלא ציינתי לתמרור 301. אי אפשר היה להתפרץ שם, היה עומס תנועה כבד. האוטובוס היה במרחק די ניכר ממני.

החלק הקדמי של האוטובוס פגע בי.

משיב לשאלות מר גולד:

ש. אתה אומר שהיה שם פקק.

ת. נכון.

ש. אם היה פקק, אתה נעצרת אתה אומר מול התחנה. האם עמדת בשטח התחנה.

ת. לא בשטח התחנה. בתחנה חנו אוטובוסים. האוטובוס שהגיע מהצומת נכנס בי.

ש. נשאר בעצם נתיב אחד.

ת. נכון.

עמדת בצמוד לאוטובוס.

ש. אם יש נתיב אחד בנוסף לנתיב של התחנה, איך האוטובוס נכנס בינך לבין אי התנועה.

ת. לא חניתי בדיוק במקביל למדרכה, אלא חניתי בזווית מסוימת והאוטובוס שהגיע, פגע בי בדופן של הרכב. הנהג ירד מהאוטובוס ואמר לי "אוי לא ראיתי אותך". ביקשתי מהנהג את הפרטים שלו.

ש. אני אומר לך גם מהיכרות של המקום וגם הסתכלתי על המקום הבוקר, אם אתה עומד ליד אוטובוס שעומד בתחנה, הוא לא יכול להיכנס .

ת. אני חניתי בזווית שבה האוטובוס גלש ופגע בי.

הנהג אמר "אני לא שמתי לב, לא ראיתי אותך".

אם הוא היה מספיק זהיר, התאונה היתה נמנעת.

ש. אני אומר לך, אתה יצאת מהתחנה

ת. זו לא חנייה.

יש צומת.

ש. זו יציאה מהחנייה של הקריון.

ת. לא חנייה.

ש. האוטובוס היה בנסיעה שוטפת.

ת. הוא לא היה בנסיעה שוטפת.

ש. האוטובוס הגיע מדרך עכו, פנה שמאלה לדרך המייסדים ונסע. הוא צריך להגיע למעגל התנועה, לעשות פניית פרסה ויש לו תחנה ממול. אתה יצאת מבלי לשים לב אליו, הנהג צפר לך, עלה על אי התנועה. כששמעת את הצפירה, שברת ימינה ולכן נוצר מגע בין הפינה ...

ת. אתה מסלף את הדברים.

מר יצחק אלמקייס, מוזהר לומר את האמת:

הגעתי מכוון דרך עכו, צומת הקריון פונה שמאלה לרח' המייסדים. לא היה אוטובוס בתחנה. יש שם תחנה. גם כשיש אוטובוס בתחנה, יש אפשרות לאוטובוס לעבור. כשיש אוטובוס ורכב כפי שהתובע טען, אני לא יכול לעבור. אני הגעתי, מצד ימין התובע הגיח. יש לו תמרור "האט ותן זכות קדימה" לאלה שפונים ימינה. לאלה שפונים שמאלה יש תמרור "עצור". התובע לא ציית לתמרור. נכנס לנתיב שלי. ראיתי אותו בזווית של המראה, צפרתי לו. הוא לא שם לב כנראה ואני עליתי על אי התנועה כדי למנוע את התאונה והוא חתך ימינה.

אם כפי שהתובע טוען שהיה פקק והוא עמד בפקק, אז גם אני הייתי בפקק.

אפשר לראות לפי התמונה של המראה את אופי הפגיעה, אם הייתי פוגע ברכב של התובע, המראה היתה צריכה לצאת לכוון חיצוני, להתקפל החוצה ואז בטח הייתי שובר את המראה. היות והוא פגע בי, לכן המעטפת של המראה נשברה.

<#3#>

החלטה

פס"ד יישלח לצדדים בדואר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ו, 03/12/2015 במעמד הנוכחים.