1. לפניי בקשת הנתבע להמרת עיקול.
2. ראשיתו של ההליך שלפניי בהליכי הוצאה לפועל שנקט התובע נגד הנתבע בגין שטרות של הנתבע שמצויים בידו. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עוקלה לבקשת התובע דירה אשר חלקה מצוי בבעלות הנתבע וחלקה בבעלות גרושתו.
3. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות, ובהסכמת הצדדים בדיון שהתקיים ביום 13/1/15 ההתנגדות התקבלה.
4. עתה, הנתבע מבקש כי העיקול שהוטל יומר כך שהוא לא יחול על הדירה עצמה, אלא על כספים שיתקבלו ממכירתה. בהקשר זה הגיש הנתבע הודעה מאת כונסי נכסים אשר במסגרת הליכי הגירושין של הנתבע מונו למכור את הדירה. על פי ההודעה השארת העיקול על כנו תסכל את מכירת הדירה ותגרום לכך שהדירה תימכר במחיר נמוך על ידי כונס נכסים אחר, אשר התמנה לתפקידו לבקשת בנק בגין חוב משכנתא שרובץ על הדירה.
5. התובע טוען כי יש לדחות את הבקשה כיוון שבבית המשפט המחוזי תלוי ועומד הליך בגדרו מבקש התובע סעד הצהרתי לפיו חלקו של הנתבע בדירה הינו חצי ולא רבע כפי שטוען הנתבע. התובע מציין כי במסגרת אותו הליך הטיל בית המשפט המחוזי עיקול זמני על זכויות הנתבע בדירה. עם זאת התובע מציין כי אין לו התנגדות להסרת העיקול אם כונסי הנכסים יפקידו בקופת בית המשפט מחצית מן הסכום שבו נמכרה הדירה- רבע בגין העיקול שהוטל בהליכי ההוצאה לפועל ורבע בגין העיקול שהוטל בבית המשפט המחוזי.
6. אשר לעיקול שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי, בנוגע אליו לא אקבע דבר כיוון שהסמכות להורות דבר מה לגבי עיקול זה נתונה לבית המשפט המחוזי.
7. אשר לעיקול שהוטל בהליכי ההוצאה לפועל, מבחינת זכויותיו המשפטיות של התובע אין הבדל אם העיקול ירבוץ על הדירה עצמה או על הסכום שיתקבל ממכירתה. אכן, אני ער לכך שלתובע יש עניין שהעיקול יחול על הדירה עצמה, שכן בכך תסוכל עסקת מכירתה, דבר שעלול להפעיל לחץ על הנתבע, ברם זהו אינטרס לא לגיטימי של התובע, אשר עלול לגרום נזק בלתי מידתי לנתבע. אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה כי העיקול יחול על רבע מהתמורה שתתקבל בגין מכירת הדירה, וכתוצאה מכך על הכונסים לשמור תחת ידיהם רבע מן התמורה כאמור. עם זאת יובהר, כי אין בהחלטתי כדי למנוע מהכונסים לשלם מתוך הרבע המעוקל סכומים אותם חייב הנתבע לשלם לנושים אחרים שלו אשר להם יש עדיפות על פני העיקול שהטיל התובע שלפניי, אך זאת אך ורק בהתאם להנחיותיו של בית המשפט המוסמך לכך.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ה, 25 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.