כפי שתואר בהחלטה מיום 10.5.15 – התובעת תובעת מן הנתבע סך כ-30 אלף ₪ בגין טענתה לנזקים שנגרמו לה בשל נזילות מדירתו של הנתבע, כמו גם לפיצויים לדוגמה בסך מחצית מסכום התביעה.

לאחר שניתן לתובעת צו לאפשר לנתבע או למי מטעמו להכנס לדירתה ולנקוט בפעולות הנדרשות לשם הכנת חוות דעת מומחה מטעמו, לצורך הגנתו, הודיע אביו של הנתבע כי בהסכמת התובעת וב"כ ייעשה על ידו נסיון לפתור את המחלוקת בין הצדדים ולשם כך הוסכם על ארכה בטרם הגשת כתב הגנה.

ב"כ התובעת הודיע כי הסכמת התובעת הינה לתיקון הנדרש אך לא לעניין הפיצוי "בגין נזק רפואי, עוגמת נפש, מטרד ואי נוחות" וכי בגין אלו מתבקש דיון נפרד.

בתשובה, ביקש הנתבע להגיש כתב הגנה במידה והתובעת תעמוד על דרישתה "לפיצויים רפואיים", ומנגד – הודיע ב"כ התובעת על תיקונים שבוצעו "להסדר חלקי לפתרון הבעיה" וחזר על הבקשה לקיים דיון בבקשת התובעת לפיצוי בגין אי הנוחות ועגמת הנפש שנגרמה לה, לטענתה.

דומה שבעניין זה יפים דברי כב' הש' זילברטל ברע"א 2095/95 (אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, החלטה מיום 20.5.15; פורסם במאגרים):

"הפרשה דנא היא דוגמה למצב דברים (לדאבון הלב שכיח במקומותינו) של מחלוקת (לגיטימית) בין שכנים, שהיקפה הכספי אינו רב (גם אם אינו מבוטל), שראוי היה לפתרה בהדברות ישירה, מחלוקת אשר צמחה למימדים בלתי סבירים רק בשל עמידה על קוצו של יוד, אי ויתור על טענות וחוסר נכונות להתפשר.

...

במצב זה מוטב, ככלל, כי שני הצדדים ייפנו במשותף לבעל מקצוע או למומחה, ישאלו לדעתו לעניין מקור הרטיבות ויגיעו להסדר מוסכם, תוך ויתורים הדדיים ככל שנותרו מחלוקות ביניהם. ברי שזו הדרך הראויה, הסבירה והזולה, שגם מבטיחה יחסי שכנות טובים; במיוחד שאין מדובר, לשמחת כולם, בעלויות כבדות במיוחד, כאשר עלויות ההתדיינות - ובכללן תשלום למומחים - עלולות שלא לעמוד ביחס סביר לשווי המחלוקת. בהקשר זה ראו דברי השופטת ט' שטרסברג-כהן שנאמרו ברע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד פ"ד מח(5) 785, 792 (1994) בקשר עם מחלוקת בין בעל בית לבין דייר מוגן שעניינה היה התקנה מונה מים:

"הנגישות לבתי המשפט על כל ערכאותיהם היא אחת מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, אולם ראוי שבני אדם ילמדו להסדיר את מערכת היחסים היום-יומית ביניהם ולפתור את בעיות היום-יום בנושאים כגון אלה, בלי להזעיק לעזרתם את מערכת בתי המשפט".

בוודאי יפים הדברים אם, אמנם, כעולה מהודעת אביו של הנתבע ומזו של ב"כ התובעת, אכן נמצא תוקנה בעיית הנזילה שבשורש המחלוקת בין הצדדים ונזקיה של התובעת צומצמו במידה ניכרת. דומה, לכאורה, כי המחלוקת בין הצדדים נותרה בשאלת פיצויה של התובעת בגין עגמת נפש, ואין ספק כי הצדדים מכירים את ההלכות בשאלת פסיקת פיצויים בגין ראש נזק זה – וזאת אף בשים לב למידתיות שבין רכיב נזק נטען זה למכלול הנזקים הנטענים.

כל עוד לא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות כאמור, בדרכי נועם ומחוץ לכתלי בית המשפט, תוכל התובעת להודיע האם בכוונתה לבקש לתקן את כתב התביעה נוכח העדכונים שנמסרו – וזאת בתוך 20 יום מהיום.

הנתבע יוכל להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום שתומצא לו הודעת התובעת או מיום ההחלטה על תיקון כתב התביעה, לפי המאוחר.

למעקב המזכירות.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.