1. פסק-דין זה ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 וזאת מכוח הסכמת הצדדים, כמפורט בפרוטוקול מהיום.

2. כבר בראשית הדברים אדגיש, כי בעובדה שהצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט להכריע על דרך הפשרה, יש להצביע על כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת, אשר יהיו בה קביעות וממצאים חד משמעיים ביחס למי מהצדדים. כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים" (ת"א (ת"א) 726247/06 סלקום ישראל בע"מ נ. בריטניה ישראל מעוף נכסים והשקעות בע"מ).

3. כפי שהובהר והוסכם על ידי הצדדים, פס"ד זה אשר ניתן על דרך הפשרה אינו מנומק. בעניין זה אזכיר את ההלכה כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו).

4. לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני ושקלתי את טענות הצדדים ולאחר שהבאתי בחשבון שיקולים שבדין,אך גם כאלה החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי והראויים להכרעה על דרך הפשרה ,אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 1,200 ₪ בלבד.

(למען הסר ספק מובהר כי בקביעת סכום זה ובמכלול השיקולים, הבאתי כבר בחשבון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד זאת גם בהתחשב בסיכויי כל צד להוכחת טענותיו אילו הייתה התביעה מתבררת).

ניתן היום, א' אדר א' תשע"ו, 10 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.