בהתאם להוראת תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"),בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו.

עיון בצו שצורף לבקשה מלמד כי הצו הודבק ביום 27.1.15.

לא פורט בבקשה ובתצהיר הטעם לשיהוי בהגשת הבקשה.

בנוסף, ובכך העיקר. בהתאם לתקנה 2(א)(1) לתקנות, על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.

המבקש, ברוב הגינותו, אינו טוען לזכות מוכרת במקרקעין, ותחת זאת חפץ בעיכוב ביצוע הצו בשל העובדה "כי קיימים מגעים וקיים סיכוי להגעה להסדרת עניין ההתיישבות של כל השבט באזור מגוריהם" (ס' 3 לבקשה).

ואולם, בכל ההערכה, בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקש להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא ראיתי.

העובדה כי המבקש מצוי במגעים, שטיבם כלל לא הוברר, אינה מייצרת מסד לקיומה של זכות מוכרת במקרקעין.

לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. ראה והשווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי באר שבע) - פורסם במאגרים.

על פי הוראות תקנה 6 לתקנות הנ"ל, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.

זאת ועוד. המבקש לא צירף כל אסמכתא לטענתו כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, וכי "מדובר בבנייה ישנה, אך נעשה בה שיפוץ מאוד חיוני..." (ס' 6 לבקשה), ומכל מקום, בהתאם להלכה הפסוקה, אף אם יוכח הדבר, הרי הקמת מבנה חדש תחת זה הישן, אף היא תיחשב כהקמת "בנין", כמובנו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. נוכח העילות המצומצמות והמוגדרות לביטול צו הריסה מנהלי, ברי כי לא ניתן להסתפק בהעלאת טענה בעלמא, שאינה מגובה בתימוכין.

הלכה למעשה, המבקש מציין כי אינו חפץ בביטול הצו, אלא אך בעיכובו, ועל כן, הוא שם יהבו על סמכותו של ביהמ"ש "לפנים משורת הדין" (הרישא לבקשה. כן ראה שם, ס' 13).

ואולם, עם כל האהדה לטענות המבקש, ייזכר כי בית משפט זה אמון על הוראות הדין, ואילו עשיית צדק "לפנים משורת הדין" - כבקשת המבקש - מסורה לבעל הדין חברו, אך אינה עניין לביהמ"ש לחייבו לפעול כאמור.

בנסיבות אלו, הבקשה לא תידון, כל עוד לא יוגשו נימוקים מלווים באסמכתאות ביחס לשיהוי בהגשת הבקשה, כמו גם ביחס למקור זכותו של המבקש במקרקעין, וכן ביחס למועד בניית המבנה.

לבקשה תצורף תגובת ב"כ המשיבה, ומצופה שככל שאומנם קיימים מגעים מתקדמים מול הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, המשקפים קיומו של אופק נגלה לעין ביחס למבנה, כי יוצגו אסמכתאות מתאימות בפני ב"כ המשיבה, וככל שיסתייע בידי הצדדים להגיע להסדר, תוגש בקשה מתאימה.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים, עוה"ד אבו קווידר נואף ועוה"ד לוטם כפרי, בדחיפות.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ה, 02 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.