19 יוני 2016

לפני:

כב' הרשם טארק חסנין

החלטה

1. לפני בקשת התובע להתיר לו תיקון כתב התביעה על דרך של צירוף נתבע נוסף, מר ראובן אוסקר לובלין ת.ז. 011126810, הוא בעל המניות ומנהל הנתבעת (להלן: הנתבע) והוספת רכיבי תביעה נוספים של אי מסירת חוזה עבודה בכתב, דמי נסיעות (כך על פי כותרת כתב התביעה המתוקן ולכך אתייחס בהמשך) ותיקון רכיבים נוספים בכתב התביעה על ידי צמצום/הפחתת הסכומים בתביעה כך שסכום התביעה יעמוד לאחר התיקון ע"ס 38,594.5 ₪.
2. כתב התביעה הוגש תחילה כנגד הנתבעת ע"ס 30,166.6 ₪ וזאת בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, אי קיום שימוע, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. במסגרת כתב התביעה המתוקן מבקש התובע לחייב את הנתבע בחובות הנתבעת על ידי הרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת. בנוסף, מבקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בגין אי מסירת חוזה עבודה בכתב.

ביום 16.04.15 הוגש מטעם הנתבעת כתב הגנה ובתיק התקיימו שתי ישיבות מקדמיות והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

1. במסגרת הבקשה טוען התובע כי הבקשה לתיקון כתב התביעה מוגשת בעקבות הדברים שנאמרו מפי ב"כ הנתבעת במסגרת קדם המשפט שהתקיים ביום 03.05.16 ולפיהם הנתבעת הפסיקה זה מכבר את פעילותה, דברים שלא מצאו ביטוי בפרוטוקול הדיון, וכי במצב עניינים שכזה ברור לתובע כי לא יהיה שום ערך לכל פסק דין שיינתן כנגד הנתבעת. התובע מוסיף כי הבקשה מוגשת על מנת שההליך "לא יהיה לריק".
2. הנתבעת מתנגדת לבקשה. הנתבעת מכחישה את הדברים שב"כ התובע מנסה לייחס לב"כ הנתבעת. הנתבעת מוסיפה כי גם אם הדברים נאמרו, עדיין אין באמור כדי להקים עילת תביעה כנגד אורגני החברה. הנתבעת מוסיפה כי לא התמלאו בנסיבות העניין התנאים להרמת מסך ההתאגדות בין הנתבע לבין הנתבעת וכל מטרתו של התיקון על מנת ש"ההליך לא יהיה לריק", קרי על מנת להבטיח קיום פסק הדין שיינתן כנגד החברה. אשר לרכיב "אי מסירת הודעה לעובד" טוענת הנתבעת כי רכיב זה היה צריך להיות חלק מכתב התביעה המקורי. מאז הגשת התביעה ועד היום לא השתנה דבר והתובע לא הצביע על מחדל ו/או על סיבה שבגינה נמנע הוא מלצרף רכיב זה בתביעתו המקורית. הנתבעת מוסיפה כי ככל שבית הדין ייעתר לבקשה יש לחייב את התובע בהוצאות הנתבעת.

דיון והכרעה

1. תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כדלהלן:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

1. הלכה פסוקה ומושרשת היא כי בית המשפט, ובית הדין לעבודה בכלל זה, בהידרשו לבקשה לתיקון כתב תביעה, "ינקוט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור. זאת, למעט מקרים חריגים, בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת לבירור הפלוגתאות נשוא התובענה".
2. המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556).
3. מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).
4. כך דרך כלל, וכך בענייננו. השלב בו מצוי ההליך עודנו שלב מקדמי (טרם נשמעו עדויות הצדדים) המתאים לתיקון כתב התביעה ואין בכך משום פגיעה בהגנת הנתבעת.
5. אי לכך, בשים לב לשלב בו מצוי התיק, ולמגמת בתי הדין לעבודה להתיר תיקון כתבי טענות על מנת לאפשר לתובע יומו בבית הדין ובכדי שהתמונה המלאה של הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים תהיה בפני בית הדין, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.
6. המזכירות תקלוט את כתב התביעה המתוקן שצורף להודעה מיום 06.06.16 לתיקיית כתבי טענות בתיק, ותבחן קיומם של הפרשי אגרה.
7. כתב הגנה מתוקן מטעם הנתבעת יוגש בתוך 30 ימים.
8. טרם חתימה –
9. אינני מקבל את הודעת התובע כי יש לראות בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית הדין כ"טיוטה" בשלב זה של הדיון. התובע אינו יכול לצרף לבקשה לתיקון כתב התביעה "טיוטת כתב תביעה מתוקן" ולאחר מכן ישנה אותה בכתב תביעה מתוקן אחר. כתב התביעה שהוגש לבית הדין הוא הוא כתב התביעה המתוקן ואין לשנותו.
10. בכותרת כתב התביעה המתוקן כלל התובע תחת הכותרת "מהות התביעה" שני רכיבים חדשים. האחד: אי מסירת חוזה עבודה בכתב והשני: אי תשלום דמי נסיעות, אם כי בגוף כתב התביעה הושמט הרכיב "דמי נסיעות". מובהר בזאת כי כתב התביעה המתוקן אינו כולל בתוכו רכיב של דמי נסיעות, למרות הרשום בכותרת .
11. לעניין ההוצאות- לטעמי, לא מן הנמנע כי ניתן היה להגיש את כתב התביעה בנוסחו המבוקש מלכתחילה. התובע מבקש להוסיף רכיב של אי מסירת חוזה עבודה בכתב, עובדה שהיתה ידועה לו כבר מלכתחילה בעת הגשת כתב התביעה המקורי ולא ברור מתוך הבקשה לתיקון כתב התביעה מדוע רכיב זה לא נכלל בכתב התביעה המקורי ומדוע המתין התובע לשלב זה של הדיון, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, לבקש להוסיף רכיב זה.
12. זאת ועוד, אינני מקבל את הטענה של התובע כי הוספת בעל המניות בנתבעת כנתבע נוסף ובקשתו להרים את מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת באה בעקבות אמירתו של ב"כ הנתבעת בדבר הפסקת פעילותה של הנתבעת. ראשית, בבקשה לתיקון כתב התביעה התובע מציין באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים כי התיקון מבוקש על מנת ש"הליך התביעה לא יהיה לריק", קרי, מעין בטוחה לקיום פסק הדין לכשיינתן. שנית, מעיון בכתב התביעה המתוקן, לא מצאתי סיבה מדוע התובע לא צורף מלכתכחילה לכתב התביעה המקורי אם באמת סבר התובע כי יש מקום להרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת.
13. אכן, אין למנוע מבעל דין את האפשרות לתקן את כתב טענותיו ולהביא את עניינו להכרעה כוללת בפני בית הדין, וכך אני עושה. יחד עם זאת, אין להתעלם מהשלב בו מצוי התיק כשמטעם הנתבעת כבר הוגש כתב הגנה אחד, התקיימו שתי ישיבות מקדמיות והוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמה וככל הנראה תצטרך הנתבעת לתקן את כתב ההגנה שהוגש מטעמה ולהגיש תצהירי עדות ראשית מתוקנים.
14. נוכח כל האמור, באתי לכלל מסקנה כי על התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בסך של 1,200 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים, ללא קשר לתוצאות ההליך.
15. הודעה על מועד דיון בתיק תישלח בדואר בניפרד.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ו, (19 יוני 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.