בשל שביתת קלדניות, הדיון מוקלד באופן חלקי.

השעה 08:30: ב"כ הנתבעת, העד שלי הודיע לי אתמול שיאחר. אבקש להמתין.

העדה מטעם התובעת עו"ד נינה מנצור, הגעתי בשעה 08:30 לביהמ"ש מירושלים.

השעה 09:25: ב"כ הנתבעת, העד שלי הגיע לרח' ויצמן בגבעתיים במקום לכאן. אבקש להמתין שיגיע.

השעה 09:44: הדיון מתחיל.

ב"כ הנתבעת: איני מסכים ל79 א.

הצדדים: מסכימים שעדות החוקר תהיה ראיה בתיק אף כי לא זומן לעדות.

עו"ד מנצור מוזהרת:

ש,ת: לא צילמתי את הרכב הפוגע, לא היה עימי עד ברכב.

הודעת מבוטחת הוגשה וסומנה ת/1.

תמונות רכב התובעת הוגשו וסומנו ת/2 (2 עמודים).

השעה 09:45: ב"כ הנתבעת מבקש הפסקה להתייעץ עם ב"כ התובעת.

לאחר הפסקה: ב"כ הנתבעת: מבקש היות ומדובר בתיק של העדר מעורבות מבקש דחיית מועד הדיון.

השעה 09:52: עדי הנתבעת ברהום זכריה, ברהום דיין, מתנצלים על האיחור הגענו מירושלים. הוייז הטעה אותי והפנה אותי לגבעתיים.

ב"כ הנתבעת: מבקש לקבל הסכמת המבוטח לקבל פרוטוקול חלקי.

בימ"ש מסביר למשפחת ברהום כי עקב שביתת קלדניות, הדיון יוקלד באופן חלקי.

העדים: אנחנו גרים בירושלים, היה לנו קשה להגיע ובטעות הגענו לגבעתיים.

ב"כ הנתבעת מסביר לעדים כי יש שביתה והפרוקטול חלקי.

העדים: אנחנו לא מבינים במה מדובר. נראה מה ואח"כ נדע מה לעשות.

החלטה

הפרוטוקול מוקלד ע"י עוזרת משפטית. ובדיוק המתבקש.

ש,ת: רשמתי את מספר הרישוי, צבע הרכב ומה שאפיין את הרכב זה העובדה שצבע הרכב שחור וענק. נראה כי סוג הרכב היה RAM, זה מה שראיתי שרשום. לרכב היה סימן מאפיין מעיין ציור של "בייגלה" בצבע צהוב ע"ג הפגוש הקדמי. לא הייתה לי מצלמה בזמן האירוע. אחרי שבוע חיפשתי תמונה דומה לסוג הרכב.

מציגה לבימ"ש תמונה במכשיר הטלפון של רכב RAM 3500 שחור. אני לא בטוחה לגבי הדגם. זו תמונה דומה. אצל הנהג שפגע בי הסמן היה צבוע בצבע צהוב.

בימ"ש מציג לב"כ הנתבעת את התמונה ממכשיר הטלפון.

ב"כ התובעת, נראה כי מדובר ברכב מסוג דודג' RAM.

עו"ד מנצור: חוזרת על תוכן ההודעה שמסרתי לחברת הביטוח. ברכב היו שני אנשים. עכשיו כשראיתי את העדים שנכנסו לאולם אני מזהה את הצעיר כנהג הרכב. אני לא מזהה את העד המבוגר. היה אדם נוסף ברכב.

חקירה נגדית – עו"ד אמינוב

ש,ת: רשמתי את מספר הרכב על פתק שהיה לי באוטו. נדמה לי שזרקתי את הפתק. את המספר מסרתי במשטרה. לא הבאתי את טופס ההודעה במשטרה.

ש,ת: התאונה התרחשה לפני הרמזור הראשון בצומת.

ש,ת: לפני שהרמזור הפך אדום, ניסיתי לעבור מסלול. כשהרמזור היה אדום עמדתי באלכסון בין שני נתיבים.

ש,ת: הפגיעה התרחשה כשהרמזור הפך לירוק. אני לא הספקתי לזוזו, אולי מעט.

ש: האם נכון שלו לא היית עוברת מסלול התאונה לא הייתה מתרחשת?

ת: הנהג שפגע בי עמד בנתיב השמאלי. אני עמדתי באלכסון בין שני נתיבים ברמזור האדום לפניו. כשהרמזור הפך לירוק הוא פגע בי. הוא עשה זאת בכוונה ובזדון. הוא ראה אותי עומדת.

ש: מציג את התמונות בהן רואים מכת "מעיכה" המעידה על כך שסטית למסלול שלו.

ת: אני חוזרת על גרסתי. לאחר הפגיעה, יצאתי מהאוטו, דיברתי עם הנהג, שאלתי מדוע פגע בי? והוא לא השיב. הוא לא הסכים להחליף פרטים. הוא הציע שנמשיך לנסוע על מנת לפנות הכביש, ואז הוא ברח.

ש,ת: לא ראיתי אותו עד שפגע בי. אמרתי שזה בכוונה כי היה פקק וכל המכוניות עמדו בצפיפות, לא היה מקום להתקדם במהירות. הוא ראה אותי עמדתי לפניו חצי בנתיב במשך מופע ירוק, אדום ושוב ירוק.

ש: מציג שוב את תמונות הרכב, לפי השפשופים לא רואים כי רכב שחור פגע בך.

ב"כ התובעת: מתנגדת לשאלה, העדה אינה מומחית.

החלטה

איני מתירה את השאלה.

ש,ת: מאיר ויצמן זה השמאי.

ש: מפנה לסעיף 4 לכתב התביעה. כתוב שנפגעת מאחור ולא מצד שמאל. מדוע?

ת: אני לא כתבתי את כתב התביעה.

ב"כ הנתבעת: אין לי יותר שאלות.

החלטה

שכרה של העדה בסך 1,500 ₪ ישולם בהתאם לתוצאות פסה"ד.

עדות ראשית – מר ברהם דיין

מוזהר.

ש: בימ"ש: האם אתה מזהה את הנהגת.

ת: לא.

ביהמ"ש

ש: הנהגת מזהה אותך.

ת: אין לי מה להגיד. אני לא יודע על מה מדובר.

ש: איזה אוטו יש לך? איזה צבע? יש לך תמונה

ת: יש לי דודג' כסוף/אפור. אין לי תמונה. לא ראיתי את כתב התביעה וגם לא את ההודעה על התאונה. יש לי רישיון וביטוח. למה לי לברוח?

ש: מה ההשתתפות העצמית שלך בפוליסה?

ת: לא יודע.

ב"כ הנתבעת:

ש: תאר את רכבך.

ת: טנדר דודג' אפור. אין לסמל צבע מיוחד, צבע ניקל.

ש: הנהגת אומרת שהצבע של הסמל צהוב.

ת: הסמל לא צהוב.

ש: הנהגת טוענת שפגעת בה בכוונה.

ת: למה שאפגע בה בכוונה... איך היא הגיעה מול האוטו שלי כדי שאפגע בה?

חקירה נגדית

ש: למה אמרת שהיא הגיעה מול הרכב שלך? הרי אף אחד לא אמר לך את זה.

ת: היא אמרה שאני פגעתי בה.

ש,ת: החוקר לא דיבר איתי אלא עם אבא שלי. מישהו דיבר איתי בטלפון ושאל כמה שאלות.

ש: מפנה לעדות שצורפה לדו"ח החוקר סומן נ/1.

ת: זו לא החתימה שלי.

ב"כ התובעת: אין לי יותר שאלות.

החלטה

העד איחר בשעה ורבע לדיון, איני פוסקת לו הוצאות.

חקירה ראשית – מר ברהום זכריה.

הוזהר.

מר זכריה: אין לי מה להגיד איני יודע דבר על התאונה. הבנתי שאני צריך להגיע כדי שיזהו אותי.

ביהמ"ש

ש,ת: הרכב שלי מסוג דודג', אפור כסוף. אני לא יודע כמה השתתפות עצמית בפוליסה. בחזית הרכב יש סמל של "שור" בצבע ניקל/כרום.

חקירה נגדית

ש,ת: אני גר בירושלים. אני לא זוכר שחוקר הגיע ודיבר איתי.

ש: מציגה את הדף הראשון של החקירה. יש תאריך ויום שבו נפגש עימך בביתך.

ת: אני לא זוכר.

ש: מפנה לתצהיר המצורף לדו"ח החוקר, סומן נ/2.

ת: זו חתימתי. שלחו לי משהו בפקס וחתמתי עליו. לא היה אצלי בבית. אבל אני לא זוכר.

החלטה

העד איחר בשעה ורבע לדיון, איני פוסקת לו הוצאות.

החלטה

הצדדים איחרו לדיון מסיבות הקשורות בעדים ובדיונים נוספים שהיו קבועים להם.

השעה 10:30, סיכומים יישמעו בשעה 11:30.

הצעתי לצדדים הסדר פשרה, לא יגיעו להבנה הדיון יתחדש בשעה 11:15.

סיכומים ב"כ תובעת:

(הוקלד על ידי ס.ר.ז.)

1. מבקשת לקבל את התביעה, עדות מהימנה, עולה בקנה אחד עם ת1 . הפנתה לצבע הרכב שחור, דגם הרכב, וזיהתה את הנהג הפוגע באולם.

2. לאשם התורם: הנהגת הודתה שעצרה באלכסון בין שתי נתיבים ושהייתה במצב עצירה בעת הפגיעה. נהג הנתבעת היה צריך להבחין בה.

3. לשפשוף העולה מנ2 מתאים לגרסת התובעת. השפשוף נגרם ע"י הנתבעת.

4. מפנה לכך שהמבוטח ובנו לא הביאו תמונה של הרכב. ואף טוענים שלחוקר מטעם הנתבעת לא היה בביתם. אל אך תצהירים חתומים.

סיכומים ב"כ נתבעת:

1. מבקש לדחות את התביעה.

2. התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה:- תיאור הרכב של התובעת היה רכב שחור עם סמל בצבע צהוב. העדים מטעמי אמרו אפור וסמל ניקל/כרום.

3. אני דוחה את הזיהוי שנעשה על ידי הנהגת. היה נכון לבקש ממנה קודם לתאר ואח"כ לזהות. היא אמה יכלה להגיד מה שהיא רוצה על כל אחד.

4. לחילופין, נהגת התובעת אשמה בלעדית לתאונה, שכן העידה כי רצתה לעבור מסלול, לפני צומת, מפנה לתקנה 40 לתק' תעבורה. מפנה להודעה ת/1 שעמדה. בחקירה הנגדית אמרה שהתקדמה מעט ואמרה שלא ראתה את הרכב לפני התאונה. מה שמסביר שהיא מתקדמת בהטייה שמאלה אל נתיב נסיעת נהג הנתבעים לא מבחינה בו וכך נגרמה התאונה.

5. אין לעדה את הפתק עם מספר הרכב שרשמה. לעיתים קורה שמספר אחד שונה ולטענתנו זה מה שקרה.

6. לגבי תצהירי החוקר – ניתן לראות שאכן כפי שהעיד נהג הנתבעת שזה הועבר אליו בפקס.

7. למוקדי הנזק מפנה לחוד השמאית – הפגוש הקדמי נפגע גם הוא מה שיכול להסביר, סטייה של הרכב לנתיב הנסיעה ןלכן באשמתה הבלעדית נגרמה התאונה.

סיכומי תשובה:

1. מספר הרישוי והפתק נמסר במשטרה.

2. אם הנהגת של התובעת פגעה היינו רואים פגיעה רק בפגוש הקדמי.

פסה"ד ישוגר בנט וכן פרוטוקול זה.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ו, 18 יולי 2016, בהעדר הצדדים.