1. בפני בקשה לאחד את הדיון בתביעה שבכותרת עם הדיון ב-ת"א 13857-09-14 (להלן: התביעה הראשונה).

2. דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: דישון) הגישה את התביעה הראשונה נגד ה"ה מטרי. התביעה הראשונה הוגשה תחילה כתביעה לפינוי מושכר, בפני כבוד השופטת ר' איזנברג. ה"ה מטרי ביקשו להעביר את הדיון בה לסדר דין רגיל. ביום 19.10.2014 נעתרה השופטת איזנברג לבקשה. כיום, כבר הוגשו בתביעה הראשונה תצהירי עדות ראשית ודיון ההוכחות קבוע ליום 31.5.2015.

3. ה"ה מטרי, הנתבעים בתביעה הראשונה, הגישו את התביעה שבכותרת ביום 1.3.2015 נגד דישון, אשר תבעה אותם, כאמור, קודם לכן. הסעדים המבוקשים בה הם סעד הצהרתי המצהיר כי זכותם להתגורר בדירה מיום 20.10.2013 עד 20.4.2016, כי תשלום דמי השכירות עומד על 60,000 ₪ (כמפורט בכתב התביעה); סעד הצהרתי לפיו ככל שדישון תסכים למכור את הדירה מושא המחלוקת ל-ה"ה מטרי תקוזז יתרת הסכום אותו השקיעו בשיפוץ בסך של 200,000 ₪ והתשלומים הנוספים להם נדרשו מסכום הרכישה; כן מבקשים ה"ה מטרי כי ככל שדישון לא תסכים למכור את הדירה, היא תחויב בהחזרת 200,000 ₪ בתוספת תשלומים בגין קיר תומך ו/או הוצאות בגין אחזקת הדירה מיום 20.10.2013 (להלן: התביעה השניה).

4. בסמוך לאחר הגשת התביעה השניה, הגישו ה"ה מטרי במסגרתה בקשה זו לאחד את הדיון בשתי התביעות, לשם חסכון בזמן שיפוטי ומבלי שייגרם נזק למי מהצדדים. דישון מתנגדת לבקשה. דישון מצביעה על כך שבתביעה הראשונה כבר הוגשו תצהירי עדות ראשית, התיק קבוע להוכחות והעדים זומנו, ו-ה"ה מטרי לא הגישו במסגרתה תביעה שכנגד ומעולם לא ביקשו לתקן את כתב הגנתם בה. בתביעה השניה לעומת זאת, טרם הוגש כתב הגנה. לטענת דישון, התביעה השניה נולדה עקב הערת השופטת איזנברג לפיה זכותם של ה"ה מטרי לפנות לבית המשפט המחוזי ככל שהם טוענים לקיומו של הסכם מכר, הגם שסיכוייה של תביעה כזו אינם סוגים בשושנים נוכח העדרו של מסמך בכתב כדרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. נטען כי במקום ש-ה"ה מטרי ילכו בדרך המלך ויגישו תביעה בבית המשפט המוסמך, הם הגישו בתביעה השניה, תביעה מופרכת. דישון רואה סתירה פנימית בטענות ה"ה מטרי בשתי התביעות. עוד טוענת דישון כי יש לדון בתביעה השניה רק לאחר מתן פסק דין בתביעת הפינוי בתיק הראשון.

5. מטעמים של יעילות דיונית עדיף, במקרים המתאימים, לרכז את הדיון בתביעות באותה פרשה בין אותם צדדים, על מנת למנוע בזבוז זמן שיפוטי בניהול הליכים כפולים ואת החשש מפני פסיקות סותרות. מקום שמדובר בתביעת סילוק יד, עומד מול שיקול זה שיקול נגדי, לפיו יש לאפשר לאדם לאכוף את זכויותיו הקנייניות באמצעות בית המשפט בהליך יעיל, מבלי שיסורבל על ידי תביעות אחרות. מטעם זה נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי שבתביעת פינוי מושכר, אין להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי (תקנה 215יג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על דרך ההיקש מהתקנה הנזכרת נקבע בפרשה אחת, בתביעת סילוק יד בסדר דין רגיל במסגרתה הוגשה תביעה כספית שכנגד, כי יש להפריד את הדיון בשתי התביעות (ת"א (ת"א) 177457/09 עיריית תל אביב נ' גואטה (14.3.2010); בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה ללא צורך בתגובת הצד שכנגד ב-רע"א (ת"א) 30409-04-10 גואטה נ' עיריית תל אביב (12.5.2010)). ואולם, בנסיבות ענייננו אני רואה מקום לאחד את הדיון בשתי התביעות. זאת, לאור הקביעה של כבוד השופטת איזנברג בהחלטה על העברת הדיון בתביעה הראשונה לסדר דין רגיל. השופטת איזנברג עמדה על כך ש"גם לגישת התובעת לכאורה, יש לנתבעת 2 [גב' מטרי] לפחות, זכות להחזיק במושכר עד תום התקופה של 30 חודשים, ללא תשלום דמי שכירות. לפיכך אין כל דחיפות בבירור התביעה בהליך מהיר כנגדה" (החלטה מיום 19.10.2015 בתיק 13857-09-14).

6. עיון בכתב התביעה של דישון בתביעה הראשונה מעלה כי לשיטתה ביום 14.8.2013 אישרה האגודה את השכירות (פס' 8 לאותו כתב תביעה). על כן לכאורה תקופת 30 החודשים הנזכרת תפוג לשיטתה במחצית חודש פברואר 2016 (להלן: המועד המוקדם הרלוונטי לפינוי; לשיטת ה"ה מטרי בתביעה השניה, זכותם להתגורר בדירה ללא תשלום דמי שכירות היא עד יום 20.4.2016). משמעותו של נתון זה היא שלמרות שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד קרוב להוכחות בתביעה הראשונה ובתביעה השניה טרם הוגש כתב הגנה, ניתן להשלים את ההליכים הנדרשים בתביעה השניה ולשמוע את שני התיקים במאוחד עוד לפני המועד המוקדם הרלוונטי לפינוי.

7. אעיר בשולי הדברים לאור טענת דישון בדבר הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי: התביעה השניה שהוגשה בפני אינה תביעה להצהרה על מכר הדירה. התביעה השניה מנוסחת כך שהיא מותירה בידי דישון את ההחלטה האם למכור ל-ה"ה מטרי אם לאו, ונתבעים סעדים בקשר להתחשבנות כספית למקרה שדישון תחליט למכור ולמקרה שבו דישון תחליט לא למכור (והסעד המבוקש הנוסף הוא סעד הצהרתי בענין זכות להתגורר בדירה בלבד עד 20.4.2016).

8. לאור כל האמור לעיל אני קובע כדלקמן:

א. התיק בכותרת ותיק 13857-09-14 יישמעו, במאוחד, בפני.

ב. הדיון הקבוע ליום 31.5.2015 בתיק 13857-09-14 מבוטל.

ג. דיון ההוכחות המאוחד בשני התיקים יתקיים ביום 12.11.2015 בשעה 12:00 עד 16:00.

ד. המזכירות תזמן לדיון ההוכחות את העדים שזומנו לדיון שהיה קבוע ליום 31.5.2015 בתיק 13857-09-14.

ה. בנוסף לדיון ההוכחות בתיק המאוחד, תוציא המזכירות לצדדים הודעה על הליכים מקדמיים (בקשר לתיק 2947-03-15) ומועד לדיון קדם משפט אשר יתקיים בפני ביום 8.9.2015 בשעה 8:30.

ו. כתב הגנה ב-ת"א 2947-03-15 יוגש תוך 14 יום מהיום.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ה, 19 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.