1. התובע הגיש תביעה נגד מקום עבודתו הקודם, הנתבע 1, ונגד קרן הפנסיה, הנתבעת 2. לטענתו, התנהלות הנתבעים הסבה לו נזקים והפסדים.

2. הנתבע 1 טוען כי מקום עבודתו של התובע היה בתל אביב, ולמיטב ידיעתו התובע מתגורר בפתח תקווה. משכך, נתונה הסמכות המקומית לדון בתיק זה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו. לפיכך מבקש הנתבע 1 למחוק את התביעה בהיעדר סמכות מקומית. לבקשה זו הצטרפה הנתבעת 2.

התובע אינו מכחיש את האמור אך טוען כי לנתבע ישנם סניפים ברחבי הארץ לרבות בירושלים. משכך, ניתן לדון אף בבית דין.

3. תחילה יאמר כי לא בנקל תמחק תביעה על הסף, ויש להעדיף את בירורה של המחלוקת לגופה. זאת, בפרט כאשר ניתן להעביר את התביעה לבית הדין המוסמך חלף מחיקתה על הסף.

4. שתי תקנות עוסקות בסמכות המקומית כפי שהיא מתעוררת בענייננו: האחת - תקנה 3 (א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ה - 1991, הקובעת כי:

”מקום השיפוט

בתובענה כאמור בסעיף 24 (א)(1) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;“

והשניה- תקנה 3(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), הקובעת כי-

"(4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק - בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע;"

מן האמור לעיל עולה כי הסמכות המקומית לדון בתביעה כגון זו שלפני נקבעת על פי 3 חלופות: מקום העבודה, מקום מגורי התובע או מרכז מפעלו של המעביד. נדגיש כי משנקבעה הסמכות המקומית ע"י המחוקק, אין בעלי הדין רשאים לסטות ממנה או להתנות עליה (דב"ע לו/22-3 ניסני - חברת דיור לעולה בע"מ, לא פורסם). התובע מתגורר בפתח תקווה ועבד בתל אביב. טענתו של התובע כי מרכז מפעלו של המעביד נמצא בתל אביב לא זכתה לפירוט כלשהו, והוא הדין בטענתו כי יש לדון בתביעתו בירושלים מטעמי נוחות.

משכך, לא קמה לבית דין זה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו ויש להעבירה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך ובהתאם לתוצאה.

ניתנה היום, י"ט אב תשע"ה, 04 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.