<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובע עו"ד דפנה שמעון

ב"כ הנתבע עו"ד יוסף שטרית

פרוטוקול

הגב' שלי שאול, מוזהרת כחוק:

ח. נגדית:

לשאלתך מאשרת שאני טיפלתי מטעם הבנק בשי שירותים באופן ישיר. טיפלתי לו בחשבון וזאת בתקופות הרלוונטיות למועדי השיקים .

לשאלתך שי שירותים היה עמיל מכס.

ש: פתחתם חשבון בנק לטובת שי שירותים. בחנתם את הפעילות שלו, איזה שירות הוא מוכר, כעמיל מכס.

ת: הוא שחרר סחורות ללקוחות ורק עמיל מכס יכול לעשות את זה.

ש: איך היה משחרר סחורות באמצעות כסף שלו או שיקים של לקוחות?

ת: היתה לו מסגרת לפעילות שוטפת . בנוסף היתה לו מסגרת הלוואות לתקופה קצרה (און קול), שאפשר לנצלה ולקחת ולפרוע הלוואות. כנגד זה היו לו שיקים לבטחון מלקוחות.

ש: כשמגיע שי שירותים ומפקיד שיקים לבטחון של לקוח מסויים. האם יש מגבלת סכום ללקוח?

ת: בא ופן עקרוני אין מגבלה אבל יש סמכויות זאת אומרת, שלצורך העניין עד מאה אלף שקלים זה הנוהל היום צריך לבקש אינפורמציה מהבנק על טיב הלקוח, צריך לבדוק בשני מאגרי מידע, כל מיני בדיקות. בסכום מסוים שמעבר לסמכות מנהל הסניף צריך להוציא מידע עסקי על מושך השיק. אם יש לקוח שרוצה לנכות 400 אלף שקל לדוגמא, צריך לאשר בדרגות גבוהות יותר.

ש: כוונתך ששי שירותים הוא הלקוח?

ת: לא. אני מתכוונת למושך השיק שאת השיק שלו רוצים לנכות.

ש: מה היו הבטחונות להלוואות און-קול.

ת: השיקים והיה לו פקדון נוסף, למיטב זכרוני.

ש: מפנה לסעיף 5 לתצהירך. מתי הועמדה המסגרת הזו של הלוואות און –קול בסכום של 9 מיליון?

ת: ב – 1.4.15. זו מסגרת שמתחדשת.

ש: ביום שהועמדה המסגרת היו מספיק בטחונות כדי להעמיד את המסגרת?

ת: זה לא שצריך בטחונות בגובה ה מסגרת . כשאתה מעמיד הלוואה של 9 מיליון שקל תלוי בכמה המסגרת מנוצלת ועל סמך זה מביא שיקים לבטחון. הבטחונות צריכים להיות 85% מתוך הניצול בפועל.

ש: בסעיף 10 לתצהירך, אשראי קצר מועד , מה הכוונה?

ת: למסגרת און-קול.

ש: אם את אומרת שהיתה לו מסגרת און-קול של 9 מיליון שקלים ובסעיף 10 הצהרה שאת אומרת שהיו התחייבויות של 8.9 מיליון שקלים . האם את אומרת שניצל בפועל את הסכום?

ת: כן.

ש: האם הסכום הזה 8.9 מיליון ב 30.5 , מה היה האשראי קצר המועד יום קודם?

ת: לא זוכרת.

ש: אמרנו שברגע שהאשראי קצר מועד שניתן בפועל והועמד כנגדו סכום של שיקים כבטחונות בפועל, יום לפני שקיבלתם את השיקים האלה האם האשראי של האון קול הוגדל או הוקטן ?

ת: הוא לא צריך להיות מוגדל או מוקטן. אם תפנה לתדפיס יתרה של מאי אוכל לענות.

ש: מפנה לנספח 14.

ב"כ הנתבע:

לשאלת בית המשפט, אני מבקש להבהיר את כוונתי. אני מבקש לבדוק האם כשהפקידו את השיקים שלנו הגדילו בהתאמה את מסגרת האשראי או את נצולת האשראי כדי לדעת אם ניתנה כנגד השיקים שלנו תמורה.

ת: המסגרת היא 9 מיליון מסגרת קבועה שאפשר לנצלה על פי בקשת הלקוח. חוץ מזה שאנו לוקחים את השיקים לבטחון שזה 80 עד 85 אחוז. חוץ מזה יש אשראי פתוח מאושר כלומר, החלק מתוך מסגרת האשראי שכנגדה לא נלקחים בטחונות.

ש: מפנה לסעיף 5 לתצהירך. את אומרת שיש מסגרת אשראי בעו"ש 500 אלף שקל. הוא חופף או בנוסף?

ת: בנוסף.

ש: שי שירותים מביא לכם שיקים של צדדי ג'. איפה זה נזקף?

ת: זה לכל החשבון.

ש: אם אנו מניחים שמול 9 מיליון השקלים היו המון שיקים ששימשו כבטוחה לאשראי...

ת: כנגד כל מה שיש בחשבון יש שיקים לבטחון. ה – 15% הוא אשראי פתוח מאושר.

ש: אם יש שיקים בשלושה מיליון כמה אשראי יכול הלקוח למשוך.

ת: אני כמעט בטוחה שהיו בטחונות נוספים של חשבון אחר לחשבון של שי שירותים.

עקרונית, על כל מאה אלף שקל אשראי בחשבון, זה לא משנה איפה האשראי אם הוא במסגרת או באון-קול.

ש: למה הבנק עושה אבחנה בין שתי מסגרות האשראי?

ת: מסגרת עובר ושב זה כנגד שיקים שנפרעים, פעילות שוטפת של החשבון.

מסגרת און-קול הן הלוואות שאפשר להקים אותן כל שבוע ולפרוע אותן על פי בקשת הלקוח.

במסגרת עו"ש צריך שמחזור הפעילות יהיה תואם למסגרת. אם יש מסגרת של 9.5 מיליון צריך מחזור של 9.5 מיליון. גם מסגרת של און קול היא זולה יותר ממסגרת אשראי של עו"ש.

ש: ברגע שהלקוח מבקש להגדיל את הלוואת האון – קול הבנק דורש הגדלת בטחונות?

ת: זו התנהלות של חשבון שהיא דינמית במיוחד בסכומים כאלה. זה לא שכנגד כל שיק שהלקוח מביא אנו מגדילים את ניצולת האשראי.

ש: מפנה לנספח 6 לתצהירך. אני רואה כאן אישור על שיקים שהופקדו.

בתצהירך את טוענת שהשיקים האלו הופקדו לבטחון. שאתם לא מאתרים את טופס ההפקדה של השיקים, וזה לא טופס ההפקדה עצמו. סעיף 7 לתצהיר.

ת: מאוד יכול להיות שלא איתרו.

ש: על סמך נספח 6 איך את יודעת שהשיקים האלו הם לא לגוביינא.

ת: מפנה אותך לטור החמישי אחרי תאריך לפרעון כתוב שם "קב"ח 833" . זה אומר שזה שיקים לבטחון.

ש: בסעיף 10 לתצהירך , יתרת עו"ש של 442,000 ₪ ואשראי קצר מועד של 8.9 מיליון שקלים.

בנקודת הזמן שאלו הנתונים הבנק יכול להעמיד אשראי כזה, מאה אלף שקלים על האשראי קצר המועד ו-60,000 ₪ על העו"ש?

ת: על פי המסגרות, אבל יש אשראים שאתה מתקשר לבנק ומבקש מסגרת זמנית לתקופה קצרה של כמה ימים. אבל מאוד יכול להיות שלקוח ינצל יותר זה מה שנקרא אשראי זמני מאושר.

ש: מפנה לסעיף 12 לתצהירך. בשלב הזה אתם מבינים ששי שירותי מכס הוא לקוח שלא עומד באשראי שלו.

ת: הוא מנצל 8.6 מתוך ה – 9. אז יש לו לנצל עוד 400,000 .

העו"ש היה בחובה של 793,000 כלומר, מסגרת האון-קול היתה 8.6 , ניתן לנצל עוד 400,000 ₪. 793,000 פחות 400,000 נותן 393,000 שהוא נמצא בעצם במינוס. אז מעמידים את הלוואת האון-קול ערך אתמול.

ש: אם את אומרת שאת מעמידה את הלוואה לאתמול בגלל חוסר בבטחונות...

ת: לא אמרתי שחסרים בטחונות.

ש: למה את עושה את הלוואת האון קול בערך של אתמול?

ת: לא אמרתי.

ש: אם את מניחה שיכול היה לנצל באון –קול 400,000 ₪ משמע שלבנק היו בטחונות מלאים ל – 9 מיליון באון-קול. לכן כשהשיקים שלנו הגיעו אל הבנק למעשה לא נתנו כנגדם אשראי נוסף. אחרת הבנק נמצא במצב של חוסר בטחונות לפחות של 300,000 ₪ ואם כך, אז ידעתם ששי שירותים נמצא בבעיות.

ת: ב – 30.6.14 לא ידענו ששי נמצא בקשיים. הסכום של השיקים הנדונים שולי לעומת המסגרת.

כל החשבון מתנהל בצורה דינמית. הוא מנצל 8.6 מתוך 9 אתה לא יכול לומר שהלקוח בבעיות. לקוח ותיק מצויין באותה תקופה לא חשדנו.

ש: אנחנו צריכים לבדוק האם הסתמכתם על השיקים שנתן הנתבע לשי שירותים ושהוא ניכה אצלכם?

ת: אנחנו נתנו תמורה בגין השיקים האלה. כל שיק שניתן לבטחון אנו נותנים כנגדו אשראי, חד משמעית.

ש: אם את אומרת שהשיקים הנדונים שהם 30-40 אלף שקל זניחים לחשבון, אז אין משמעות אם בדקתם אותם.

ת: לא אמרתי כזה דבר.

ש: בסעיף 17 לתצהירך, אם מגיע אלייך שי שירותים עם שיקים של צדדי ג' דחויים, את כותבת בסעיף שלא ידעתם ולא היה לכם כל מידע ממנו יכולתם להסיק אם שי כבר נתן את השירות על השיקים או עתיד ליתן את השירות על השיקים.

ת: כשאני מקבלת שיק אני בודקת אם הוא תקין על פי מראהו.

ש: את יודעת שעמיל מכס נותן מימון ללקוחות שפונים לקבל שירותיו והם נותנים שיקים דחויים כדי שילך לבנק וינסה לפעול בדרך שתאפשר לו לתת את השירותים. ההצהרה שלך כאן שלא ידעתם.

ת: אם זה היה שיק מזומן היינו מפקידים אותו.

ש: בגלל שאלו שיקים דחויים אני אומר שאתם יודעים שהשירות של שי לא ניתן. הפעילות של עמיל מכס היא כזו שהוא למעשה נותן מימון.

ת: אני יודעת ששי שירותים היה עמיל מכס.

ש: בסעיף 17, אם הייתם יודעים שלא ניתנה תמורה בעד השיקים אז הבנק לא היה מפקידם ולא מסכים לראותם כבטוחה לאשראי. איך היית מוודאת מול שי אם ניתנה או לא ניתנה תמורה.

ת: כל השיקים לבטחון ולניכיון הם שיקים שניתנה כנגדם תמורה. כשיש איזה שהוא חשש אנו בודקים.

לשאלת בית המשפט, למה שעמיל מכס אם כבר סיפק את השירות, יתן פריסה של התשלום, האם את זה אנו לא בודקים אני משיבה, בשחרור המכס מה שאני יודעת שזה תהליכים שקורים, יש מיסים וכו'.

ש: מה יכול לעורר אצלך את החשש שלא ניתנה תמורה בגין השיק?

ת: במקרה הזה, מראיית השיקים שום דבר לא היה מעורר חשש שלא ניתנה תמורה.

ש: אמרת שאם יש חשש שלא ניתנה תמורה בגין השיקים ...

ת: אם לקוח לדוגמא מגיע עם 12 שיקים בסכום זהה והוא אומר שזה משכ"ד...

ש: במקרה של שי סרבת אי פעם לנכות שיק?

ת: יש מקרים שאני מסרבת כי יש עיקולים או אכ"מ.

ש: מבירור ששי לא נתן עדיין תמורה?

ת: לא. לא משהו שזכור לי.

ש: בסעיף 20, אני מבין שברגע שהיתה הודעה מבנק אחר ששי נכנס לקשיים נכנסתם לפעולה של הקטנת אשראי?

ת: כן.

ש: בסעיף 25, לגבי מסת האשראי של שי לא במועד ההפקדה אלא במועד פרעון השיקים. למה זה רלוונטי לנו? ברגע שקיבלתם בדצמבר את ההודעה והקטנתם מסגרות, הבנק לא העמיד יותר אשראים לשי אלא הלך והקטין אותם?

ת: הגיוני.

ש: השיקים נשוא הדיון הופקדו כולם לפני דצמבר? כלומר לא ניתן בגינם אשראי בהמשך?

ת: בדצמבר כבר טיפלה בחשבון מחלקה ללקוחות מיוחדים.

ח. חוזרת : אין.

מר רפאל אהרון, מוזהר כחוק:

ח. נגדית:

לשאלתך יכול להיות שקראתי את התצהיר מטעם הבנק, אולי מזמן.

ש: מפנה לנספח 6 לתצהיר מטעם הבנק, מפורטים שיקים שנמשכו מחשבונך והופקדו בחשבון שי שירותים. חלקם זה השיקים נשוא ההליך ושיקים נוספים וחלקם גם נפרעו. מתי מסרת את השיקים לשי שירותים?

ת: סמוך לחודש יוני או יולי 2014.

ש: מציגה לך את השיקים שמסרת או חלק מהם, אלו הם?

ת: כן.

ש: כמה זמן אתה עוסק בתחום יבוא מוצרי חשמל?

ת: ארבעים שנה.

לשאלתך, אני עובד עם שיקים.

ש: למה לא הגבלת את הסחרות של השיקים?

ת: אף פעם אני לא מגביל. אין סיבה מסויימת.

ש: תאשר שכל השיקים נמסרו לשלומי ארסבן מנהל שי שירותים?

ת: כן. באותו מפגש.

לשאלתך, הם נמסרו לטובת עסקה ספציפית.

לשאלתך, באשר לתשלומים של העסקה, זו עסקת יבוא ספציפית.

ש: בסעיף 9 לתצהירך, שי שירותים מימנה את שחרור הסחורה ואתה שילמת בשיקים דחויים בפריסה.

ת: היא היתה צריכה לממן ולא מימנה.

לשאלתך, אפשר להוציא קבלה על השיקים שמסרתי. עובדה אם השיקים אצלו, הוא גם הוציא קבלה וגם קיבלתי. אפשר לחפש.

ש: בסעיף 11 לתצהירך, אתה אומר שהסחורה הגיעה לנמל בספטמבר, איך שי שירותים לא שילמה עבור הסחורה?

ת: ערך הסחורה לא שולם לי. אני מבקש להבהיר שבמקרה זה שי שירותים היה צריך לשלם לספק בחו"ל על ערך הסחורה ולא כעמיל מכס, אלא כמממן של ערך הסחורה לספק, כי לי לא היה כסף, ביקשתי ממנו שיתן לי אשראי, אז הוא היה צריך להעביר את הדולרים לספק והוא לא עשה את זה לאחר שלקח ממני את השיקים. אחרי שהסחורה מגיעה, היה צריך לשלם את המיסים, ואז אולי הייתי צריך לשלם לו עוד עבור המיסים.

לשאלת בית המשפט, אם הוא לא היה מממן לי את ערך הסחורה בחו"ל, אז הסחורה היתה מגיעה אלי ואני הייתי משלם ישירות לספק והוא היה משחרר לי את הסחורה בתור עמיל מכס.

אם היה לי כסף אני הייתי משלם עבור השחרור ואם לא היה לי, הוא היה מממן את המכס ואני הייתי משלם לו.

לשאלתך, אני לא חושב שאפשר לשחרר סחורה שלא באמצעות עמיל מכס, אבל אני לא בטוח בזה.

לשאלתך, לפני עשרים וחמש, שלושים שנה, הייתי משחרר את הסחורות לבד.

ש: מפנה שוב לסעיף 11, אתה אומר שהסחורה הגיעה כבר בספטמבר, איך יתכן שהוא לא שילם עבור הסחורה?

ת: הספק שלח לי את הסחורה עוד לפני ששילמנו לו. כך הייתי עובד עם הספק הזה.

לשאלת בית המשפט, הסחורה לא שוחררה מהמכס בגלל שלא שילמו לספק על הסחורה ולכן הוא לא נתן אישור לשחרר מהמכס הישראלי.

ש: אם הוא לא שילם למה לא ביטלת את השיקים שמועד פרעונם היה 1.10, 20.10, 31.10, 20.11, 1.12 ו- 20.4.15. כל אלו לא ביטלת ונפרעו בסכום של 51,500 ₪.

ת: אני עבדתי בסדר גדול עם שי שירותים. היו לי הרבה שחרורים והרבה אשראי שהוא נתן לי.

אם הייתי מבטל לו את השיקים האלה הוא לא היה מתייחס אלי יותר. הוא משך אותי כל הזמן, מחר אביא לך, בסוף לא היתה לי ברירה ובטלתי את השיקים.

לשאלת בית המשפט, לא זוכר שהיו לי עסקאות נוספות עם שי שירותים אחרי העיסקה הזו.

ש: למעשה ביטלת את השיקים רק אחרי ששי שירותים הגישה בקשת פירוק וזאת בדצמבר 2014. השיק הראשון שבוטל ב 20.12. חשבת שתוכל להתחמק מהתשלום עקב פירוק החב'?

ת: רציתי לקבל תמורה עבור השיקים שנתתי. לא רציתי להפסיד את כל מלוא התמורה כי לא קיבלתי כלום.

ח. חוזרת: אין.

<#5#>

החלטה

התובעת תגיש סיכומים עד 30.4.17.

הנתבע יגיש סיכומים עד 29.5.17.

זכות תשובה עד 15.6.17.

ת"פ ליום 18.6.17.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ז, 23/03/2017 במעמד הנוכחים.