<#2#>

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד תומר בן חמו

מטעם הנאשם: בעצמו וב"כ עו"ד יובל זולטי

פרוטוקול

הסנגור: הנאשם הופנה שוב לממונה על מנת שיבדוק שוב אפשרות תעסוקה על אף הבעיות הרפואיות שהוא סובל מהן. כך שלא ידוע מתי הוא יתחיל לבצע והאם הממונה יוכל לקלוט אותו.

אני קורא את התסקיר, ויש כמה דברים שתמוהים לי מאוד. רואים שהוא מביע נכונות לטיפול.

התובע טוען לעונש: מגיש גיליון הרשעות קודמות. לנאשם הרשעות קודמות בעיקר בעבירות אלימות. הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן המייחס לו אישומים של קשירת קשר לפשע, ואספקת סם מסוכן. נגע הסמים הינה רעה חולה בחברה ויש להילחם בפגע אשר משמש בשרשרת ההפצה מלחמת חורמה. מתחם הענישה בעבירות אלו לדעת המאשימה נע בין מספר חודשים קצר של עבודות שירות ובין מאסר בפועל של שנה. מדובר בשני אירועים שונים. תסקיר בעניינו של הנאשם מציין כי הנאשם מוכר לשירות המבחן עוד משנת 2008. כל מהלך הקשר הוא סירב לשתף פעולה. ביחס לעבירה הזו, הכיר בדפוסי ההתמכרות אך צמצם את חלקו בעבירה. התקשה להכיר עצמו כאדם המעורב בעבירה של סחר בסמים, ציין כי הוא מעיד על עצמו כי הוא משתמש מגיל 16, כמו כן בבית משפט בחיפה נגזר על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות אשר עקב מצב רפואי אינו יכול לבצע כיום. שירות המבחן התרשם כי בבסיס העבירה מושרשים דפוסים של תפיסה עבריינית ואי ציות לחוק, וכי סנקציות עונשיות קודמות לא היוו הרתעה. אמנם הנאשם ביטא מוטיבציה ראשונית לעורך שינוי, אך לא התרשמו מיכולת התגייסות להליך ממושך, על רקע העבר והעובדה כי התקשה לשמור על יציבות בשירות המבחן, התרשם שירות המבחן כי קיים סיכון בינוני להישנות עבירות והם סבורים כי הנאשם זקוק לענישה הרתעתית ומציבת גבולות. כשאר הנאשם אינו מסוגל לבצע עבודות שירות, על בית המשפט לדעת המאשימה להטיל עליו עונש מוחשי וממשי אשר ירוצה בדמות מאסר בפועל, נוכח התסקיר השלילי והעבירות החמורות המיוחסות לו. כמו כן מאסר על תנאי וקנס שכן יש לפגוע כלכלית באלו שמבצעים עבירות מסוג זה שבהם הודה הנאשם. לשאלת בית משפט תיק זה היה במסגרת פרשייה של סוכן, במסגרת המעצרים בשנת 2013 נעצרו נאשמים אחרים נוספים אשר ביצעו עבירות דומות. עניינם הסתיים ברף התחתון בעונש של עבודות שירות אצל מרבית הנאשמים, וגם עונשים של מאסר בפועל כל אחד תלוי עברו והסם המיוחס לו. אציין כי על אף שמרבית התיקים הסתיימו בעבודות שירות, כל המעורבים האחרים היו במעצר של ממש תקופות של כחודשיים לערך. לשאלת בית משפט, מדובר בנאשמים אחרים אשר אף הם מכרו סם לאותו סוכן משטרתי, הסמים היו מסוגים שונים וכמויות נמוכות.

הסנגור טוען לעונש: אתייחס תחילה לתסקיר אשר יש כמה דברים שמעלים תהיות, ואולי חוסר הבנה. כבר בתחילת הדיון של שירות המבחן שמתייחס להיסטוריה עבריינית הוא מדבר על הרשעות קודמות, אנו מדברים על הרשעות מאירוע אחד ולא מאירועים פליליים מרובים.

התובע: מדובר על תיקים שצורפו לגזר דין אחד.

הסנגור: כך או אחרת, הוא הופנה לשירות המבחן עוד טרם נגזר דינו ואי שיתוף פעולה של קטין איני חושב שיש בו להשליך על יכולת ושיתוף פעולה עתידי, בוודאי כאשר מדובר בבגיר, גם אם בגיר צעיר. שירות המבחן מציין בהמשך כי סנקציות עונשיות לא היוו הרתעה עבורו, אך לא היו כאלו מהסיבה כי לא קיבל סנקציה עונשית עת בוצעו העבירות בהן הודה, וגזר הדין בא שנה או שנתיים לאחר מכן. שירות המבחן מציין בתסקירו, למעשה מפיו של הנאשם "...דוד הביע מוטיבציה לערוך שינוי בדפוסי התנהגות..." כמו כן מציינים כי מביצוע העבירות לא נפתחו לו תיקים חדשים. עם זאת, שירות המבחן לא מתרשם מסיבותיו עמו, להתגייס להליך טיפולי ממושך וחושב אני כי שירות המבחן חטא פה, והיה צריך לתת לו את האפשרות כאשר מדובר בבגיר צעיר, עם הנסיבות המופיעות בתסקיר, אשר הביע רצון ואת המוטיבציה, אך לאור ניסיון עבר משנת 2008, הם מוצאים שאין לו יכולת להתגייס להליך טיפולי. אני סברתי כי העונש המתאים במקרה זה הוא ענישה טיפולית אשר מחד מהווה גורם הרתעתי שאם ימעד יחזור וייגזר דינו ומאידך ישלים גם את הטיפול והחברה כולה יכולה להרוויח מכך. כפי שציין חברי, מדובר היה בפרשת סוכן אשר נעצרו בה אנשים רבים, ונגזר עונשם מחודשיים עבודות שירות בנמוך מביניהם ועד 7 או 8 חודשי מאסר בפועל לגבוה מביניהם. אם אתייחס לנסיבות העבירות, הרי שנאשם זה, נסיבות העבירות שלו הן הקלות ביותר מבין אלו שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין אותה פרשת סוכן. אותו סוכן שוחח עם האחר, וקשר עם האחר לקנות את הסם כשהאחר פנה לנאשם שהיה מעט מעל גיל 18 וביקש ממנו להעביר לסוכן את הסם, תוך שהוא גם אומר לו כי מדובר בקרוב משפחה, הנאשם עצמו לא הרוויח מכך ולא צפוי היה לקבל גם שכר עבור התנהגותו הפסולה. אינני יודע עד כמה נאשם זה, אותו חלק הכרחי בשרשרת הפצת הסם, כפי שחברי כינה זאת. כשהאחרים נעצרו, שכב הנאשם שבפני בית המשפט בבית החולים לאחר שריסק את רגלו, עבר ניתוחים, סבל מכאבים ועדיין סובל מכאבים ממושכים, ובשל כך לא נעצר והוגש נגדו כתב אישום בשלב מאוחר יותר. עובדת חלוף הזמן צריכה להישקל לזכותו של הנאשם, בוודאי שלא נפתחו תיקים נוספים וחלוף הזמן לא נבע מניסיון התחמקות כזה או אחר, בסופו של דבר מדובר בעבירה מלפני שלוש שנים, שאגב, אותה עבירה כשתוקנו העבירות כך שישקפו במדויק את חלקו, הודה בהם באופן מיידי, לקח אחריות מלאה שגם משתקפת בתסקיר. לפגישות עם שירות המבחן התייצב בזמן, שיתף פעולה והציג כל מסמך שביקשו. חברי כעת מבקש כי היות והנאשם, לדברי חברי, אינו מסוגל לבצע עבודות שירות, הרי שבית המשפט צריך לגזור עליו עונש של מאסר בפועל. ראשית, מי שיחליט אם הוא מסוגל לבצע עבודות שירות בסופו של דבר זה אך ורק בית משפט וזאת לאחר קבלת חוות דעת ממונה, ואינני חושב כי על זה שנאשם נמצא שלא באשמתו במצב רפואי פיזי המגביל אותו, ומקשה עליו הוא סיבה להעניש אותו במאסר בפועל תחת אפשרות של עבודות שירות, שזו הייתה עמדת המאשימה מתחילה. אני עצמי איני יודע אם הוא מסוגל לבצע עבודות שירות, בבית שמפט המחוזי הוא נדון לשישה חודשי עבודות שירות, אך בשל העובדה כי טרם החל לבצע עבודות שירות אותם היה אמור לבצע בדצמבר 2015, עבר תאונה נוספת וריסק את כתפו, הממונה הוציא חוות דעת נוספת לפיה אינו כשיר לעבודות שירות ובעקבות כך פתחה הפרקליטות בחיפה את ההליכים מחדש והעניין נדון על מנת לבחון את מסוגלות הנאשם לבצע עבודות שירות ואת מסוגלות הממונה להעסיק את הנאשם. אני סבור, לאור הנסיבות כפי שמצטיירות בכתב האישום המתוקן, כי לנוכח גילו הצעיר, גם כיום וגם בעת ביצוע העבירה, סוג הסם המדובר, הכמות שלו, כך שלא קיבל או צפוי היה לקבל כל שכר, עבר פלילי שכלל עבירות, ואיני ממעיט מחומרתן, עבירות אלימות בהיותו קטין ולא עבירות סמים, הזמן שחלף, כשלוש שנים, ובעיקר לאור מצבו הרפואי אשר כיום כולל שבר ופלטינות ברגלו, בעקבותיו מטופל בקנאביס רפואי והוכר כנכה על ידי המל"ל, ולאחר מכן ריסוק הכתף והיד בעקבותיהם גם עבר ניתוח וצפוי עוד להחלמה ארוכה ולניתוחים נוספים ברגל וביד, ועוד עתיד שלדאבוני אמור להיות עם כאב פיזי, סבור אני כי ענישה ההרתעתית ומציבת הגבול יכולה להיענות גם בדמות מאסר מותנה ארוך, כבד, בדמות סנקציה כלכלית שבית המשפט יכול גם להורות כי סנקציה זו תבוא מכיסו של הנאשם עצמו ולא מכיס הוריו, תוך הפנייה לעמוד השלישי בתסקיר, מיד לאחר הפסקה הראשונה, גם שירות המבחן מתרשם כי ההליך הפלילי הנוכחי מהווה הרתעה עבור הנאשם, וראייה כי לא נפתחו לו תיקים נוספים, המתחם נע בין ענישה ללא הרשעה במקרים מסוימים ועד למספר חודשי מאסר כאשר מיקומו של נאשם זה צריך להיות ברף התחתון בשל כל הנסיבות שפירטתי. מציג את הרישיון לשימוש בסם מסוכן ואסופה של מסמכים רפואיים. כמו כן מציג פסיקה שם רואים כי ניתן להסתפק בעונשים מותנים וגם בשל"צ.

הנאשם טוען לעונש: זה היה לפני שלוש שנים. אני לא רוצה לעשות את הדברים האלה יותר. מה שעשיתי הייתה טעות, זה מה שהתכוונתי לומר לקצינת המבחן. אני מוכן לשלם קנס, אני מוכן להיות על תנאי. אפילו שלוש שנים. אני עובד בעסק של אבא שלי ועוזר לו כמה שאפשר.

אמו של הנאשם: אני תמכתי בו, אני עברתי דירה ועזבתי את טבריה כדי להרחיק אותו. בתקופה האחרונה עקב פציעתו אני קילחתי אותו. עברנו קשיים רבים. אבקש להתחשב.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני אישומים המייחסים לו קשירת קשר לפשע ואספקת סם מסוכן.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי הנאשם סיפק לסוכן משטרתי בשני מועדים שונים סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 3.8 גרם, ו- 2.5 גרם נטו.

בישיבה שהתקיימה ביום 4.2.16 הודה הנאשם והורשע בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר שכלל תיקונים בכתב האישום אך לא הסכמה לעניין העונש.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר מטעם שירות המבחן אשר מפרט את נסיבות חייו של הנאשם, את התייחסותו לעבירות שביצע, את עברו ותיקיו האחרים אשר טופלו על ידי שירות המבחן וכן המלצה לעניין העונש לפיה נוכח העובדה כי הנאשם אינו כשיר לביצוע עבודות שירות על רקע מצבו הרפואי, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית והמליץ על ענישה הרתעתית אשר יהא בה כדי לחדד את הנאשם לאחריותו למעשיו.

כאמור, הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש והמאשימה סברה כי יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי. לטענתה, מתחם הענישה הראוי הינו החל ממספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל וזאת נוכח חומרת העבירות והסיכון הטמון בעבירות סמים לציבור.

הסנגור טען, כי בנסיבות מקרה זה ניתן להסתפק בענישה הצופה פני עתיד אשר תהווה הרתעה מספקת עבור הנאשם. לדבריו, מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2013 ומאז חלו שינויים רבים בנאשם זה. הנאשם לא ביצע עבירות נוספות מאז, הוא נפצע בתאונות שונות ונסיבותיו הרפואיות קשות כפי שעולה ממסמכים רפואיים שהציג לעיוני. כמו כן, תלוי ועומד כנגדו תיק אחר בבית המשפט לנוער בחיפה אשר במסגרתו הוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, אך לאחר שנמצא כי אינו כשיר לכך הוגשה בקשה לחידוש הדיון מטעם הפרקליטות.

סבורני כי אין מקום להכביר במילים באשר לחומרה הטמונה בעבירות סמים בכלל ובעבירות של סחר ואספקת סמים בפרט. נפסק, כי ענישה מרתיעה, ובעיקר מאסרים בפועל, ראוי להטיל על כל חולייה בשרשרת הפצת הסם ואף אם הדבר לא נעשה ממניעים כלכליים, נוכח הסיכון הכרוך בהפצת סמים מסוכנים והגעתם לגורמים אשר לעיתים הינם קטינים הנחשפים לראשונה לשימוש בסם.

סבורני, כי אף במקרה זה ראוי היה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, אשר לכל הפחות תיבחן האפשרות לרצותו בעבודות שירות. על אף זאת, מצבו הרפואי כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים הרבים שהוצגו לעיוני, אינו מאפשר ריצוי מאסר בעבודות שירות והדבר אף נבדק בתיקו האחר של הנאשם התלוי ועומד בבית משפט לנוער בחיפה.

לכן, האפשרויות שנותרו הינן מאסר בפועל ממש, או מאסר מותנה הצופה פני עתיד.

כאמור, סברתי כי יש מקום לענישה מחמירה במקרה זה, אשר תרוצה בעבודות שירות, אך בשל שורה של שיקולים אשר יפורטו ל הלן החלטתי להימנע מהטלת החלופה של מאסר של ממש ולהסתפק במאסר מותנה.

ראשית, אכן חלף זמן ניכר מאז ביצוע העבירה עד להגשת כתב האישום ועד לגזר הדין.

הסיבות לכך יכולות להיות מוצדקות אך אין מקום להתעלם מכך. על אחת כמה וכמה החלטתי להעניק לכך משקל מכריע נוכח העובדה כי לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים מאז ולכן יש תימוכין לטענתו בפני שירות המבחן לפיה מאז ביצוען של העבירות חל שינוי בהתנהלותו והוא אף הביע מוטיבציה להמשיך ולערוך שינוי בדפוסי התנהגותו. שיקול נוסף הינו הודאת הנאשם אשר ללא ספק חסכה זמן שיפוטי יקר בהתחשב בעובדה כי מדובר בתיק בו הופעל סוכן משטרתי על הקשיים הכרוכים בכך. כמו כן, מדובר בנאשם יליד 1995 אשר בעת ביצוע העבירה היה מעט מעל גיל 18. העונשים אשר הוטלו על מעורבים אחרים בפרשיית סוכן זו נעים בין מאסר קצר בעבודות שירות למאסר קצר בפועל כפי שנטען על ידי הצדדים על אף שלא הוצגו לעיוני אסמכתאות מתאימות. לא מצאתי הצדקה להפלות נאשם זה ולגזור עליו מאסר בפועל כאשר מהתרשמותי מנסיבות תיק זה עולה כי מדובר באספקה של סם מסוג חשיש בכמות נמוכה וללא תמורה. לא נטען כי עניינו של נאשם זה חמור יותר משל האחרים, ולכן יש הצדקה להחמיר עמו ביחס למעורבים האחרים.

לכן, סבורני כי מכלול השיקולים כאמור, ובהיעדר חלופה עונשית בדמות מאסר בעבודות שירות, מצדיקים הטלת ענישה הצופה פני עתיד, אם כי חמורה ומרתיעה בצירוף קנס כספי אשר ישולם על ידי הנאשם עצמו.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה ואת טיעוני הנאשם, ובהתחשב בנסיבות, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

ב. קנס בסך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו;

הקנס ישולם ב - 6 שיעורים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון ביום 30.6.16 וכל 30 לחודש שלאחריו.

אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

במידה ובתיק יש פיקדון, הפיקדון יקוזז כנגד קנס שהוטל. במידה וקיימת יתרה, היתרה תוחזר למפקיד.

מוצגים – להשמדה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.<#5#>

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"ו, 16/05/2016 במעמד הנוכחים.