לפני כבוד השופט שמאי בקר |
בעניין: | המאשימה | מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד בועז ביטון, לה"ב 433 |
נגד | ||
הנאשם | אברהם מאיר טריגר ע"י ב"כ עו"ד אביגדור פלדמן | |
ה כ ר ע ת ד י ן |
תוכן
הקדמה - מסגרת הדיון – מה שעל התביעה להוכיח 16
קשירת קשר לביצוע הטרדה באמצעות מתקן בזק 17
שידול להטרדה באמצעות מתקן בזק 20
סיוע להטרדה באמצעות מתקן בזק 24
מאזיני קו המאבק – האם היו קבוצה מוגדרת אותה ניתן לשדל ועמה ניתן לקשור קשר? 27
עדויות המוטרדים (המתלוננים) 30
שיחות בנות שנייה אחת או שיחות "ל.ח" 33
החלק הכללי של כתב האישום: הפילוג והמחלוקת בין יתד נאמן לבין הפלס, וחלקו של טריגר בקו המאבק 36
התביעה לא הוכיחה את מועד פרסום דברי העידוד להטריד את כץ בקו המאבק 46
הטעמים להטרדתו של כץ – סכסוך אישי ו"צינתוקים" 48
כתב האישום שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
דברי העידוד שפורסמו בקו המאבק להטריד את לשכת הפרסום הממשלתית 66
כתב האישום שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
דברי העידוד להטריד את טרה לא כללו את פדר, וממילא לא הוכיחה התביעה את מועד פרסומם בקו המאבק 69
סוף דבר שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.
בהתאם להוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, אני מורה על זיכוי הנאשם מביצוע כל העבירות המיוחסות לו.
כתב האישום תאר כי ביתד נאמן פורסמו מודעות בתשלום מטעם גופים שונים, לרבות לשכת הפרסום הממשלתית, חברת החשמל, וחברות מסחריות כגון: "קוקה קולה", "אסם", "טמפו", "טרה", "אופטיקה הלפרין" ועוד.
על פי כתב האישום, בשנת 2012 הוקם עיתון הפלס, שגם בו התפרסמו מודעות פרסומת כאמור, שגילמו "חלק מהכנסות העיתון". כתב האישום מספר כי "הרקע לאירועים המפורטים... הוא טענה של הנאשם ונאשמים אחרים בפרשה, כי החברות, בהן עובדים המתלוננים, נמנעות מלפרסם עצמן בעיתון הפלס. בהמשך לטענה המתוארת, בהנחיית הנאשם, החלה מסכת הטרדות ואיומים נגד עובדי החברות, וזאת באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים למכשירי הטלפון הפרטיים של עובדי החברות במהלך כל שעות היממה, שיחות לטלפונים המשרדיים שלהם, פקסים והודעות דואר אלקטרוני, שמטרתם להניע את החברות לפרסם עצמן בעיתון הפלס".
על פי כתב האישום - "בהמשך למתואר לעיל, ועל מנת להגביר ולהרחיב את מסכת ההטרדות, הקים הנאשם מרכזייה טלפונית שכונתה 'קו המאבק' ו/או 'מוקד המאבק'" (להלן: קו המאבק); קו המאבק כלל כ-3,700 "מנויים" ועל מנת "לגשת" אליו היה על המתקשר להצטייד ב"קוד סודי שאותו סיפק הנאשם". לאחר הקשת הקוד הסודי, "שומע המתקשר הקלטה של הנאשם, כשהוא קורא למאזינים להטריד ללא הרף את החברות, וזאת באמצעות שיחות טלפון בלתי פוסקות לטלפונים הניידים השייכים לבעלי התפקידים באותן חברות, וכן לטלפונים המשרדיים שלהם". על פי כתב האישום, המתקשר לקו המאבק ומזין את הקוד הסודי "מקבל הנחיות, אותן הקליט הנאשם מראש, ביחס לזהות עובדי החברות שאותם יש להטריד"; קו המאבק "חשף" את מספרי הטלפונים של עובדי החברות, "ואף אפשר הפניית שיחות ישירות אל מספרי הטלפון של עובדי החברות".
כתב האישום מתאר כי אדם המתקשר לקו המאבק מבלי להזין את הקוד הסודי, שומע שם "דברי רבנים" (כך שבכל מקרה לא יצא שהשחית זמנו לשווא, חלילה).
לסיכום החלק הכללי מתאר כתב האישום כי: "הנאשם שידל את המתקשרים, תוך שהוא משכנע, מעודד, דורש ומפציר בהם בדרך שיש בה משום הפעלת לחץ, להטריד את עובדי החברות, וכתוצאה מכך החלה מסכת הטרדות כנגד עובדי החברות, כפי שיפורט בכתב אישום זה".
לפי האמור בכתב האישום, בין התאריכים 25.1.2015 ועד 30.1.2015, "פתחו חלק מהמנויים במסכת הטרדות נגד המתלונן (כץ) במהלכה בוצעו מאות שיחות טלפון למכשיר הטלפון הסלולרי של המתלונן וכן לטלפון בביתו, וזאת במהלך כל שעות היממה. על פי כתב האישום, "ההטרדות הובילו לכך שהמתלונן (כץ) נאלץ לנתק את קו הטלפון".
כתב האישום מפרט בנוסף את המתקשרים השונים אל כץ, באמצעות מכשירי הטלפון הנייד שלהם, כך:
אליהו פישר, התקשר 37 פעמים לכץ; חיים זינגר (להלן: זינגר) - 11; אליהו ריזי (להלן: ריזי) -28; ישראל דושינסקי (להלן: דושינסקי) - 15; יהושע כהנא (להלן: כהנא) - 38; אלזס שלמה -132; שלמה גינסברגר - 66 (3 לאחר השעה 23:00); יעקב אופנייהמר - 19; אברהם יונגרייז (להלן: יונגרייז) - 40; משה הרשלר - 70; אלקנה וייסנשטרן (להלן: וייסנשטרן) - 13 ויעקב קרנוסבקי -34[1].
כתב האישום מתאר את השיחות שבוצעו אל בירנבאום, בין התאריכים 3.3.2015 ועד 4.3.2015, באמצעות מכשירי הטלפון הנייד של המתקשרים, כך: ריזי התקשר אל בירנבאום 3 פעמים; אברהם יונגרייז (להלן: יונגרייז) - 10, וזינגר התקשר אל בירנבאום 81 פעמים (שיחותיו של זינגר בוצעו ביום 3.3.2015 בין השעות 10:16 ל- 10:31).
באישום זה פורטו השיחות שבוצעו באמצעות מכשירי הטלפון הניידים של המתקשרים אל פדר, כדלקמן: ריזי התקשר על פדר פעמיים; וייסנשטרן - 25, וזינגר התקשר אל פדר 10 פעמים.
כתב האישום מפרט את המתקשרים השונים ושיחות הטלפון שביצעו אל הלפרין, באמצעות הטלפונים הניידים שלהם, כך: ריזי התקשר אל הלפרין 8 פעמים; וייסנשטרן - 70; דושינסקי - 23 וזינגר התקשר אל הלפרין 17 פעמים.
במסגרת אישום זה מתואר כי וייסנשטרן התקשר אל קידר 23 שיחות פעמים, באמצעות טלפון הנייד שלו.
על פי אישום זה, וייסנשטרן התקשר אל לוגסי 95 פעמים מהטלפון הנייד שלו, ושלח לה 26 מסרונים, בהם כתב, בין היתר: "עד מתי", "חרם", "למה אתם משתפים פעולה עם הרשעים מיתד לא נאמן", "למה אתה שותף להסתה", "שבוע רע לרשע רע", "לא מפסיק להחרים גם אנחנו לא נפסיק למחות", "מי שמחרים יוחרם", ועוד[2].
במסגרת אישום זה מתואר כי וייסנשטרן התקשר אל מרום 96 פעמים, באמצעות טלפון הנייד שלו.
אישום זה מתאר כי בתאריך 20.2.2015 שלח וייסנשטרן אל זמר מספר מסרונים, בהם כתב, בין היתר: "עד מתי לא מצאתם עם מי לעשות עסקים רק עם הלא נאמן תגיד לא נמאס לך? מי שמחרים יוחרם זה תלוי רק בכם אתם משלמים למשרד פרסום כדי שיפרסם אתכם אם אתם מבינים שהוא רק מזיק לכם תגידו לו שיפסיק למה אתה שותף להסתה למה אתם משתפים פעולה עם הרשעים מיתד לא נאמן".
על פי כתב האישום, "חרף בקשתו של זמר שוייסנשטרן יפסיק להטרידו", הוא לא חדל מכך, והמשיך לשלוח לזמר מסרונים בהם כתב, בין היתר: "אנא הפסיקו לפגוע בנו בשיתוף פעולה עם רודפנו. אתה כן אשם בהמשך המחלוקת ורדיפת ציבור בני התורה".
אישום זה מספר כי וייסנשטרן התקשר אל גולדברג 46 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
אישום זה מספר כי וייסנשטרן התקשר אל חייבי 37 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
על פי אישום זה, וייסנשטרן התקשר אל פיינשניידר 27 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
אישום זה מתאר כי זינגר התקשר 3 פעמים אל בן עזרא מהטלפון הסלולרי שלו, ווייסנשטרן התקשר אליו 62 פעמים.
על פי אישום זה, שלח וייסנשטרן אל ורטהיימר, באמצעות הטלפון הסלולרי שלו, 4 הודעות בהן כתב, בין היתר: "למה אתה מתערב במחלוקת? למה אתם ממשיכים לרדוף את עולם התורה?"; בהמשך, התקשר אליה וייסנשטרן 46 פעמים.
באישום זה מתואר כי זינגר התקשר 10 פעמים אל ביבלה מהטלפון הסלולרי שלו.
הנאשם אישר גם את הרקע לכתב האישום, שתואר בסעיף 3, והדגיש כי "טענת הנאשם ואחרים נוספים הינה כי החברות בהן עובדים המתלוננים מחרימות את עיתון הפלס, וזאת לאור הנחיות ואף איומים שמקבלות החברות הרלוונטיות מטעם תומכי עיתון יתד נאמן שלא לפרסם בעיתון הפלס".
הנאשם כפר באמור בסעיף 4 לכתב האישום, המדבר, כאמור, על כך שבהנחייתו החלה מסכת הטרדות ואיומים נגד עובדי החברות. הנאשם הוסיף כי הוא "מודה שציבור תומכי הפלס ביקשו ליצור קשר עם אותן החברות אשר להבנתם החליטו להחרים את עיתון הפלס, אך הוא כופר בכל תוקף כי המחאה כללה הטרדות ו/או איומים, כאשר טענת הנאשם הינה כי מדובר במחאה חוקית ולגיטימית, וכי הקריאה היתה לטלפן אך ורק בשעות מקובלות ולהביע מחאה במסגרת חופש הביטוי".
אשר להקמת קו המאבק (סעיף 5), הודה הנאשם שהוא הקים את הקו, אך כפר בכך שהקמתו נעשתה על מנת "לבצע ו/או להרחיב מסכת הטרדות כזו או אחרת. הנאשם ידגיש ויטען כי ההקלטות שנשמעו בקו המאבק חזרו והסבירו כי על שיחות הטלפון להיעשות בצורה מנומסת ובשעות עבודה הגיוניות".
עוד ביחס לקו המאבק (סעיף 6) השיב הנאשם, כי "למיטב ידיעתו לקו המאבק היו 3,700 מנויים, ואף מודה כי בתחילת הדרך הוא זה שקבע את קוד הגישה הסודי. עם זאת, יש להדגיש וכפי שעולה מחומר הראיות בתיק, כי אנשים שונים השיגו את אותו קוד סודי שלא באמצעות הנאשם".
ביחס לתוכן הדברים שנשמעו מפיו בקו המאבק (סעיפים 7-8), כפר הנאשם במיוחס לו. הנאשם הוסיף: "הנאשם מודה כי אכן המתקשר לקו המאבק אשר מקיש את הקוד הסודי יכול להגיע להקלטות אותם הקליט הנאשם מראש. כמו כן הנאשם מודה כי בהקלטות אלה נתנו מספרי טלפון של עובדים בחברות שונות אשר ביקשו להחרים את עיתון הפלס, וכן מודה כי במקרים מסוימים קו המאבק כלל אפשרות הפניית שיחות למספרי הטלפון של אותם עובדים. עם זאת הנאשם כאמור מכחיש כי ביקש או הנחה את המתקשרים להטריד מי מעובדי החברות".
הנאשם כפר בסעיפים 9-10 העוסקים בשידול וקשירת קשר בין הנאשם למתקשרים לקו המאבק.
המתלוננים שיתפו את בית המשפט בפגיעה שנגרמה להם עקב הטרדתם באמצעות שיחות טלפון רבות, ולעיתים גם מסרונים; הם סיפרו כי ההטרדות שיבשו את שגרת חייהם, וגרמו להם לסבל רב.
המתקשרים העידו אודות המתח שהיה בין קוראי עיתון הפלס, עליהם הם נמנו, לבין קוראי יתד נאמן, וסיפרו אודות הטעמים שהביאו אותם לביצוע שיחות הטלפון; המתקשרים סיפרו, כל אחד על פי עדותו, אודות הפגיעה שחשו כתוצאה מההתנהלות, לטענתם, של אנשי יתד נאמן כלפיהם.
הנאשם מצידו שיתף את בית המשפט בטעמים שנלוו להקמת קו המאבק על ידו, בתכנים שהוא פרסם שם, ומנגד שלל כי שידל או עודד את המאזינים לבצע עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
סיכומי התביעה
המאשימה טענה כי "המטרידים מסרו (בעדויותיהם) כי התקשרו לקו המאבק לאחר שהצטיידו בקוד סודי על מנת להיכנס למערכת קו המאבק, כאשר בקו המאבק מצאו דרכם דרך הפניות ושלוחות לחברה אליה ביקשו לחייג... המטרידים מסרו בעדותם שאכן חלק מן המספרים אליהם התקשרו לוקטו במקומות שונים אך מרבית מספרי הטלפונים הגיעו דרך קו המאבק".
עוד ציינה תביעה בעניין זה כי עדויות המוטרדים "תואמים הפלא ופלא לתוכן הנמסר בקו המאבק".
בנוסף, התביעה הפנתה בעניין זה לכך ש"בפועל בכל בפעם שהתבצעה פעולת השידול בקו המאבק החל גואה גל הטרדות טלפוניות התואמות לחלוטין להוראותיו של הנאשם שנמסרו בתכוף. העובדה שלמטרידים היתה כוונה כלשהי... לבצע את העבירות לולא קו המאבק... העובדה כי למטרידים היה יסוד נפשי לביצוע העבירות אינה סותרת ומפחיתה כהוא זה מחלקו של הנאשם...".
על היסוד הנפשי של הנאשם ביקשה התביעה ללמוד גם מתוכן דבריו בקו המאבק (והפנתה בעניין זה אל המוצגים המוסכמים שכותרתם "קובץ 1",ו – "קובץ 12"), וכן מתמלולי האזנות סתר בהן נשמע הנאשם משוחח עם אלמוני שזהותו אינה ידועה. התביעה הוסיפה כי העובדה שהנאשם רצה לשמור על "סודיות" הקוד הסודי מלמדת על כך שהוא "היה מודע לניהול של מאבק חרמות שאינו בהכרח כשר".
עוד נטען, במגמה לאבחן את ענין ברגותי - כי "במקרה דנן, אין מדובר בציבור אנונימי, עלום זהות, אקראי ורנדומלי. מדובר בקהל בני אדם מוגדר וספציפי שהנאשם ידע למנות את כמותו... אותו קהל, המטרידים אשר קיבלו את הקוד הסודי זיהו את הדובר כנאשם וגם ידעו כי הנאשם הוא שמנהל את הקו ומספק אותו אותו קוד סודי, ואילו מצד הנאשם, העידוד וההפצרה לבצע את גל השיחות המטרידות, בוצע כלפי אותו קהל ספציפי ומוגדר (שניתן לו הקוד) – של המתקשרים לקו".
סיכומי ההגנה
לתמיכה בטענה זו הפנתה ההגנה אל עניין ברגותי, שם נקבע, בין היתר, כי "לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה גורפת של שידול... בשל מה שניתן לכנות 'שידול המופנה אל הכלל'". ההגנה הוסיפה כי "מנויי קו המאבק" לאו "מנויים" הם, "ואין לנאשם מושג מי אלה שנכנסו לקו המאבק".
לאור האמור לעיל, טענה ההגנה כי היה על התביעה להוכיח כי כל אחד ממעשי ההטרדה המנויים בכתב האישום התקיים, וכי הנאשם שידל את המטריד המסוים להטריד את המוטרד המסוים לבצע את מעשה ההטרדה המסוים.
ביחס לפלטי שיחות הטלפון שהוגשו על ידי התביעה טענה ההגנה כי "כל הפלטים מתעדים שיחה ישירה בין המתקשר לבין הנמען שאינה עוברת דרך מרכזיית קו המאבק ושיחות אלה בדרך כלל חסומות ולא מייצרות צלצול או הפרעה... התביעה לא הביאה את פלטי קבלת שיחות מן המתלוננים ונמנעה מלהסביר באמצעות מומחה את טיבן של השיחות בנות שנייה אחת".
ההגנה פירטה בסיכומיה, ביחס לכל אחד מן האישומים המפורטים בכתב האישום, כי לא הוכח "החוט המשולש": הנאשם בקו המאבק קרא ושידל להטריד את המוטרד המסוים ומסר את מספר הטלפון של המוטרד; המטריד שמע את הקריאה ופעל על פיה; המטריד התקשר למטריד אותו כפי ששודל או כפי הקשר שנקשר עמו".
אשר לאישום הראשון, טענה ההגנה כי הוא "כנטע זר" ו"דומה כי המחאה שהתגבשה נגד כץ, התגבשה באופן ספונטני לחלוטין, ולנאשם לא היתה יד ורגל בשידול המוטרדים שהפכו ל'מטרידים' רק כי ביקשו להגן על שמם הטוב, וכי התנהגותו של כץ עצמו היא היא אשר היתה לדלק מחאתם של מטרידיו... כץ לא הכחיש בדל מטענות אלה".
ההגנה הוסיפה כי נוכח אופן מעצרו של הנאשם, שלא עלה בקנה אחד עם הדין, יש לזכותו, אף מטעמים של צדק.
השלמת סיכומי הצדדים
התביעה חזרה על עיקר הטיעונים שכתבה בסיכומיה, והוסיפה, בין היתר, כי "קו המאבק היה המקור המשמעותי ביותר להשגת מספרים בזמן אמת, והוא היה "היחיד שפעל בתקופה ובכלל שהתייחס לקו המאבק מול החברות בהיבט של איסור הפרסום".
התביעה, בהשלמת סיכומיה בעל פה, טענה כי גרסתם של המטרידים ביחס למקור מספרי הטלפון שאליהם התקשרו הייתה "מצג שווא", והם "ניסו להסתיר ולצמצם את גודל משקלו ופועלו של הנאשם"; עם זאת טענה התביעה כי: "גם אם המטרידים אמרו כי השיגו מספרים בדרכים שונות אין הדבר שולל או משמיט את פעולותיו של הנאשם כמשדל". בסיכומיה בכתב הוסיפה המאשימה בעניין זה כי "נשאלת השאלה מהי המשמעות אם היו דרכים נוספות להשגת המספרים, האם זה שולל את פעולותיו של הנאשם כמשדל? המאשימה סבורה שלא".
במסגרת השלמת סיכומיה בכתב הוסיפה התביעה, בין היתר, כי הנאשם שינה את הקוד הסודי שאיפשר האזנה לקו המאבק באופן תדיר, ו"הדבר היה חי, דינמי וסוחף" (הכוונה לקוד, יש להניח – ש.ב.).
ביחס לקשר העובדתי שבין אמרות הנאשם בקו המאבק לבין ההטרדות נשוא כתב האישום התייחסה התביעה לאישומים בודדים, והפנתה לראיות התומכות בקיומו, לשיטתה.
למותר לציין, כי מטענות התביעה עלה שהיא לא חלקה, רעיונית, על העובדה כי ביחס לשידול, לכל הפחות, יש להראות כי קיים "אחר", שביחסי הגומלין עמו שודל לבצע העבירה.
"קשר לפשע או לעוון
499. (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו...".
"היסוד העובדתי בעבירת קשירת הקשר עניינו ב'כריתת הברית', היינו, בהסכמה שהתגבשה בין שני אנשים או יותר, לביצוע עבירה פלילית. היסוד הנפשי של עבירת קשירת הקשר מתגבש בד בבד עם ההסכמה לפעול יחדיו, למען הגשמת המטרה הפלילית, תוך הוכחת כוונתו של הקושר לממש את המטרה הפסולה, שלשמה נוצר הקשר (ע"פ 4770/14 אגייב נ' מדינת ישראל (5.11.2015)[פורסם בנבו] ; ע"פ 11068/08 סנקר נ' מדינת ישראל (12.7.2010)[פורסם בנבו] ; ע"פ 611/80 מטוסיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 85 (1981)). נאמר לא אחת, כי הקשר הפלילי דומה במהותו לחוזה אזרחי, שלגביו נקבע כי אין די בשלב המשא ומתן לצורך השתכללות החוזה, אלא שיש צורך בהסכמה ממשית לביצועו של החוזה. עם זאת, מידת המסוימות הדרושה לצורך השתכללותו של הקשר הפלילי, אינה זהה לזו הדרושה בחוזה אזרחי, ואין צורך להגיע להסכמה מפורטת ומדוקדקת לגבי פרטי העבירה. נפסק, בהקשר זה, כי די בהסכמה עקרונית לגבי ביצוע העבירה הפלילית שלשמה נוצר הקשר, מבלי שיש צורך ברמת פירוט ומסויימות, כנדרש במשפט האזרחי (ע"פ 1272/13 אכתילאת נ' מדינת ישראל (11.11.2013)[פורסם בנבו] ; ע"פ 5927/11 הררי נ' מדינת ישראל (23.8.2012)[פורסם בנבו] ; ע"פ 446/01 רודמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 25 (2002))".
"לביסוס עבירת הקשר נדרש להוכיח קיומם של שני מרכיבים מצטברים: ראשית, כי נקשר קשר בין שניים או יותר למען מטרה מסוימת; ושנית, נדרש (בענייננו) שהמטרה תהא ביצועו של פשע (ראו: ע"פ 388/78 ווזווז נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(2) 372, 376-375 (1979) להלן: עניין ווזווז). המרכיב השני, לפיו נדרש שמטרת ההתקשרות תהיה ביצועה של עבירה "יוצר את הצורך בקיומה של זיקה - Linkage בלע"ז - בין עבירת הקשר לבין עבירה פלילית אחרת" (עניין ווזווז, בעמ' 376 - השופט (כתארו אז) א' אלון). עם זאת, נקבע גם כי לצורך הוכחת עבירת הקשר די להוכיח שבין הקושרים התגבשה הסכמה לביצוע עבירה מסוג מסויים:
'עבירת קשירת הקשר משתכללת מרגע ההסכמה בין הצדדים לפעול למען אותה מטרה בלתי כשרה, למרות שדבר אינו נעשה עדיין על מנת לקדם מטרה זו (פלר, עמ' 241-240 ; ע"פ 129/54 גולדשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד י(1) 505, 515 (1956)). לצורך עבירת הקשר, די להוכיח רצון משותף לבצע בצוותא עבירה מסוג מסוים, לאו דווקא עבירה קונקרטית במועד מוגדר' (השופט י' עמית בע"פ 11068/08 מדינת ישראל נ' סנקר, פסקה 21 ([פורסם בנבו], 12.7.2010) - להלן: עניין סנקר)".
"יכולים אנו לקבל את הטענות של בא־כוח הנאשם מס׳ 3 שלא הוכח שהוא בכלל הכיר את הנאשם מם׳ 1, אולם אפילו כך אין בזה מניעה למצוא אותו אשם בקשר אם קיימות הוכחות לכך, כי יכול אדם להימצא אשם בעשיית קשר עם אנשים אחרים אף־על־פי שלא כל אחד מהאחרים מוכר לו וידוע לו, ביחוד כשנערכת חלוקת תפקידים בביצוע העבירות שלמענו בעשה הקשר".
"לפי חומר הראיות אשר הוגש לי, ובעיקר בהסתמך על עדותו של בהרם, המדובר בהברחת כמות של הירואין אשר ערכה מגיע לסכומי עתק. זוהי עסקה מסחרית בקנה-מידה ענקי אשר מספר רב של אנשים מעורבים בה ללא ספק, והמתבצעת בכמה ארצות בעת ובעונה אחת. ההגיון מחייב כי עסקה כזו דורשת תכנון בקנית הסם, הברחתו דרך הגבולות וקבלתו במקום היעד. לא יתכן כי גורלה של עסקה כה גדולה, יקרה, מסובכת ומסוכנת יהיה נתון בידיו של אלמוני אליו פונים באקראי רגעים מספר לפני השלב המכריע של קבלת הסם לידי הכנופיה המקומית".
בית המשפט העליון אימץ קביעת זו של בית המשפט המחוזי, וקבע, בין היתר, כך:
"בית המשפט המחוזי למד על היווצרותו של קשר לייבא סם מסוכן לישראל ממכלול הראיות וממשקלן המצטבר, ואין בטענות שהושמעו לפנינו כדי לשלול ממסקנה זו את ביסוסה. אמנם, לא הובאו ראיות ישירות על התכנסותם יחד של הקושרים ועל מה שתוכנן וסוכם ביניהם עובר לתחילת הביצוע של העבירה או בשלב מתקדם יותר של הגשמת מטרתו הפלילית של הקשר, אך בכך בלבד אין כדי לשלול מבית המשפט את האפשרות להגיע למסקנות בדבר קיומו של הקשר ובדבר מהות יעדיו הבלתי חוקיים. אחד ממאפייניה של עבירת הקשר הוא, כי היא נרקמת בדרך כלל בסתר ובהיחבא, ולכן רבים יחסית המקרים, בהם נלמד על היווצרותו של הקשר ועל השותפים לו ועל זהות הקושרים מתוך מערכת הראיות בדבר ביצועו של הקשר, כפי שהיא נגולה לפני בית המשפט, היינו מתוך ראיות נסיבתיות. יתרה מזו, בית המשפט רשאי להסיק מסקנות כאמור מפעולות, שהן אליבא דכולי עלמא בגדר שלב מתקדם בביצוע מטרתו של הקשר, ואשר ייתכן שיש בהן כבר משום הגשמתו הסופית, ובלבד שהמאוחר מלמד על המוקדם. היינו, בתנאי שהביצוע או חלק ממנו, כמוכח בבית המשפט, ישקף לפי מהותו והגיונו את אשר קדם לו והוליך אליו. במה דברים אמורים, כאשר פלוני הבלדר נוטל עמו סם כדי לייבאו לארץ פלמונית ופועל בכך לפי מצוותם של אנשים, אשר מורים לו איך לנהוג ואיפה להתמקם, ואשר מודיעים לו מראש, כי במקום פלוני יבואו לקבל מידיו את הסם, שאותו הוא נושא עמו, ולאחר מכן אכן באים ומתייצבים מקבלי הסם במקום שנועד לכך, אחרי שהתקשרו עם הבלדר במקום שהותו, עליו הוסכם עם שולחיו, ונותנים סימנים, המראים על בקיאותם בהדרכה ובהנחיות, שניתנו לו בחוץ-לארץ - הרי אין אלא להסיק, שמדובר על פעולה מאורגנת ומתואמת מראש, שהוסכמה בין מתכנניה, וכי הן השולחים והן המקבלים הם חוליות של מערכת אחת, שנדברו מראש איך לפעול למען ביצועו של הייבוא האסור. כפי שלכאורה אין לראות בשולחים ובנותני ההוראות אלא שותפים מדעת לקשר, שמטרתו משלוח הסם, הפועלים מתוך כוונה לקיים מטרת הקשר, שטיבו עולה מביצוע המשימה המוכח בבית המשפט, כך אין אלא להסיק, בהעדר ראיה אחרת כלשהי ותהיה זו הדלה ביותר, כי גם מי שאוחז בקצהו השני של החבל, היינו, מי שמקבל את פניו של הבלדר עם תום מסעו ומבקש לקבל מידיו את הסם, לפי הסימנים שניתנו מראש, אף הוא חלק מאותו קשר.
סיכומו של דבר, כדי להסיק על קיומו של קשר, די בנסיבות כמתואר, שמתקבלת תמונה של פעולה משולבת, המצביעה לפי אופיה על כך שהיא תולדה של הסכמתם מראש של מספר אנשים, הפועלים על-פי תוכנית מוכנה, עליה החליטו, ככל הנחזה, כל אלו שנדברו ביניהם לבצע את הייבוא. זאת ועוד, כדי שיוסק על קיומו של קשר אין כאמור הכרח בכך שיונח יסוד ראייתי להנחה, שכל הקושרים הקדימו והתכנסו פיסית בצוותא במקום פלוני כדי לטכס עצה איך לבצע זממם. גם התקשרות טלפונית או אחרת בין אנשים, הנמצאים מבחינה גיאוגרפית רחוקים זה מזה, יכולה לשמש כאמצעי להיווצרותו של קשר, ובלבד שנתקיים העיקר, היינו הסכמה הדדית לבצע מטרה בלתי כשרה (ע"פ 129/54 [1], בעמ' 515)...".
ודוק: המדובר בעניין ראייתי גרידא, ופשיטא כי כל מקרה ייבחן לגופו, על פי הנתונים הרלוונטיים בתיק.
"המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה".
"... מושג השידול, כצורת שותפות לדבר עבירה, הוא בעל משמעות שאינה תמיד הולמת את המשמעות הרגילה של מטבע לשון זה. המדובר במשמעות הנותנת ביטוי ליחס בין פרט לפרט, משדל למשודל, ולא ליחס בין פרט לבין קהל מקום שהפרט מסית, מדיח, מתסיס, קהל מסוים או קהל בלתי מוגדר, ללא הבדל הזהות הפרטית של הנמנים על אותו קהל, לבצע עבירה פלילית. פעולות כאלה עשויות להצמיח עבירות ספציפיות, ואפילו משתמשים בתבה 'שדל' לשם הגדרתן, אין זה אותו 'שידול', כצורה של שותפות לדבר עבירה...".
ובהמשך:
"כמובן כבר מאליו, נסיבה רלוואנטית נוספת היא שהיחס משדל – משודל הוא יחס מפרט לפרט, ולא בין פרט, המשדל, לקהל או ציבור אנשים, מוסת להפר חובה זו או אחרת על פי חוק, אפילו מקום שהסתה כאמור מוגדרת כעבירה פלילית...".
לענייננו רלוונטי כי אותו ברגותי הופיע באמצעי התקשורת ועודד פלונים לבצע פיגועים; על כך קבע בית המשפט, בין היתר, כך: "... באה לידי ביטוי גם בהופעותיו באמצעי התקשורת, בהן עודד את פעילי הפת"ח לבצע פיגועים נגד ישראל, ואף שיבח את מבצעי הפיגועים...". עוד נקבע שם, כי "הנאשם הסתפק בנטילת אחריות באמצעי התקשורת בצורה עקיפה וכוללנית, מבלי להתייחס לפיגוע ספציפי, וזאת על ידי הבעת תמיכה בפיגועים שבוצעו".
"... אך על פי הראיות שהובאו, הסיוע שהגיש הנאשם למקורביו בעניין זה היה כללי, ולא התייחס לפיגוע זה או אחר, או למפגע זה או אחר: הנאשם דאג באופן כללי לכך שאנשי השטח יהיו מצוידים באמצעי לחימה ובכספים, וזאת באמצעות מקורביו ומפקדי השטח שסרו למרותו, וביודעו שאמצעי הלחימה והכספים משמשים אותם למטרות פיגועים. ואולם על פי ההלכות שבוארו לעיל, אין די בכל אלו על מנת להרשיע את הנאשם בסיוע לכל אחת מעבירות הרצח שבוצעו על ידי אנשים שנעזרו בסיוע כללי זה, באמצעות מקורביו של הנאשם, לצורך ביצוע פיגועים.
...
המסקנות דלעיל הנוגעות לעבירת הסיוע, ישימות גם לגבי העבירה של שידול למעשי רצח המיוחסת לנאשם. כשם שלא ניתן להרשיע אדם בישראל בעבירה כללית של סיוע למעשי רצח, כך גם לא ניתן להרשיעו בעבירה כללית של שידול למעשי רצח. כשם שהסיוע חייב להתייחס לעבירה מסוימת בעלת יעוד מוחשי, כך גם חייב השידול להיות בין פרט לפרט, ולהתייחס לשידול לבצע עבירה מסוימת בעלת יעוד מוחשי. מסקנה זו מתבקשת לגבי שידול מקל וחומר, שהרי עונשו של המשדל, שלא כמו המסייע, זהה לעונשו של העבריין העיקרי. כאשר נאשם איננו מודע כלל לכוונה לבצע עבירה מסוימת, לא ניתן להוכיח את גורם הקשר הסיבתי, דהיינו: שהמבצע העיקרי שודל על ידו לבצע את העבירה".
ובהמשך:
"...כמו כן, לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה גורפת של שידול למעשי הרצח נשוא כתב האישום בשל מה שניתן לכנות 'שידול המופנה אל הכלל', קרי: דברי ההסתה של הנאשם באמצעי התקשורת, בהם קרא לאנשים שתחת הנהגתו, ולאחרים, לבצע פיגועים כנגד ישראל. לשם כך קיימות העבירות הכלליות של הסתה לאלימות או לטרור, פעילות בארגון טרור, וכו'...".
ועוד בהמשך:
"... הנאשם נושא אמנם באחריות הכבדה והנוראית לפיגועים נשוא כתב האישום, בהם קפדו את חייהם אנשים רבים, בהיותו מנהיג ומפקד חוליות הטרור שביצעו את הפיגועים. אך זוהי אחריות פיקודית "מעין מיניסטריאלית", ולא אחריות שניתן לבססה מבחינת דיני העונשין. אל לנו למתוח את הוראות חוק העונשין אל מעבר לגבולותיו הטבעיים, הגם שבמקרה זה ניצבת בפנינו בעיה שקשה לפתרה באמצעות הוראות החוק הקיימות".
"תמצית השידול הפלילי היא בהבאת אחר לידי ביצוע העבירה, קרי בתרומת המשדל ליצירת ההחלטה או לגיבושה לבצע את העבירה (ראו ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין (כרך ב) [18], בעמ' 228). השידול עשוי לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים והתנהגויות, כפי שעולה מהפירוט שבסעיף 30 הנ"ל: "...בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ...". אציין בהקשר זה כי לדעתי, המאפיין של "הפעלת לחץ" מתייחס רק לחלופה האחרונה בסעיף 30, שהיא על-פי טיבה "חלופת סל", ואין בו כדי להשליך על פרשנות החלופות האחרות הקבועות בסעיף. העיקר הוא כי התנהגות המשדל תהיה בעלת "אפקטיביות פוטנציאלית" העשויה להשפיע על המשודל לבצע את העבירה נושא השידול, כך שמתקיים קשר סיבתי בין ההתנהגות המשדלת לתחילת ביצוע העבירה (ראו פלר בספרו הנ"ל (כרך ב) [18], בעמ' 229. ראו גם דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ב-1992 (להלן – הצעת החוק), בעמ' 130)".
ובהמשך:
"כלל, לצורך התקיימות היסוד הנפשי במסגרת פעולת השידול יש להוכיח התקיימותן של שתי דרישות: ראשית, על המשדל להיות מודע לכך שיש בהתנהגותו כדי להביא את האחר (ה"משודל") לידי ביצוע העבירה נושא השידול. דרישה זו עניינה מודעות לטיב ההתנהגות המשדלת וכן מודעות לקיומו של אחר הזקוק להנעה מנטלית על-מנת לבצע את העבירה נושא השידול. שנית, על המשדל להתכוון להביא את המשודל לידי ביצוע העבירה יעד השידול. לשון אחר, השידול צריך להיות מלווה בשאיפה – מטרה – מצד המשדל כי העבירה נושא השידול אכן תבוצע, על כל יסודותיה, על-ידי ה"משודל" (ראו פלר בספרו הנ"ל (כרך ב) [18], בעמ' 234). ...
אולם אף אם נצדד בעמדה כי המסייע אינו צריך לשאוף לביצוע העבירה העיקרית – ולכך אני נוטה – שונים הדברים ביחס למשדל. ראיית המשדל – להבדיל מן המסייע – כשותף עקיף-ראשי לעבירה נושא השידול, כפי שהיא משתקפת ברמת העונש, מצדיקה כי נחמיר ברמת היסוד הנפשי של המשדל ונדרוש הוכחת שאיפה מצדו כי תבוצע העבירה יעד השידול. ודאי שעמדה כזו מתבקשת לגישת אלה הסבורים כי מסייע, על-אף היותו שותף עקיף-משני, צריך אף הוא לשאוף לביצוע העבירה העיקרית".
סיוע להטרדה באמצעות מתקן בזק[7]
"מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע".
בהתאם לכך, על בית המשפט לבחון, בהתאם לעניין ברגותי, האם טריגר סייע למטרידים לבצע עבירה ספציפית, במועד מסוים, באופן מסוים, או שמא היתה לו רק מודעות כללית לכך שמאזיני קו המאבק מבצעים עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, על ידי היעזרות במספרי הטלפון שפורסמו שם.
"... אשר להבחנה בין המשדל למסייע, זו מבוססת על כך שהמשדל הוא שותף ראשי, שהרי הוא השפיע על העבריינים (העיקריים או בצוותא) לבצע העבירה. לעומתו, המסייע הוא שותף עקיף. הוא אינו אבי הרעיון. תרומתו היא באמצעי עזר (שאינם בהכרח חיוניים). כמובן, שני שותפים אלה – המשדל והמסייע – עשויים להתקרב זה לזה, באופן שהמסייע ייהפך למשדל. בעיקר כך במקום שהסיוע הוא "רוחני". קו הגבול עובר בהבחנה בין עזרה למי שכבר גיבש לעצמו מחשבה פלילית (המסייע) לבין תרומה לגיבוש עצם המחשבה הפלילית (המשדל). מידת ה"התקרבות" החוצה את הגבול תצטרך להיבחן בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה...".
"...הסיוע הוא, כמובן, עבירה בפני עצמה. המאפיין את ההתנהגות המסייעת הוא שהיא מהווה תרומה עקיפה ומשנית לביצועה של העבירה העיקרית (ראו: ע"פ 4389/93 מרדכי נ' מדינת ישראל [1], בעמ' 251; ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין (כרך ב) [20], בעמ' 237). התרומה של המסייע היא עקיפה, שכן הוא אינו נוטל חלק בביצוע העיקרי של העבירה. תרומתו של המסייע היא משנית, שכן אין הוא אלא שותף זוטר למבצע העיקרי.
... כמו בכל עבירה אחרת, גם בעבירת הסיוע קיים יסוד עובדתי ויסוד נפשי. היסוד העובדתי של עבירת הסיוע – שהיא עבירת התנהגות – הוא ה"מעשה" וה"נסיבה" (ראו סעיף 18 לחוק העונשין). ה"מעשה" מהווה את המרכיב ההתנהגותי. המאפיין התנהגות זו הוא שיש בה כדי ליצור את התנאים להגשמתו של היסוד העובדתי בעבירה על-ידי המבצע העיקרי (ראו פלר בספרו הנ"ל (כרך ב) [20], בעמ' 240). ההתנהגות המסייעת – בין שהיא מעשה ובין שהיא מחדל – מתאפיינת בכך שיש בה לאפשר את ביצוע היסוד העובדתי של העבירה העיקרית, להקל אותו או לאבטחו. מעצם מהותה של עבירת הסיוע כתורמת באופן עקיף ומשני להגשמתה של העבירה העיקרית, מתבקשת המסקנה כי מעשה הסיוע צריך להיות "מסוגל" לסייע להגשמתה של העבירה העיקרית (ראו ע"פ 4317/97 פוליאקוב נ' מדינת ישראל (להלן – פרשת פוליאקוב [2]), בעמ' 307). עם זאת אין נדרש כי ההתנהגות המסייעת תהיה אפקטיבית או כי הסיוע יהיה תנאי בלעדיו לא הייתה מתגבשת העבירה. כך היה הדין על-פי חוק העונשין בטרם שונה על-ידי חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ד-1994 (להלן – תיקון 39) (ראו ע"פ 325/64 היועץ המשפטי לממשלה נ' ירקוני [3], בעמ' 56), ודין זה ממשיך לחול גם לאור תיקון 39. אכן, סעיף 31 מדגיש כי ההתנהגות המסייעת צריכה "לתרום... ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה". ודוק, בהגיעי למסקנה כי ליסוד ההתנהגותי צריכה להיות התכונה שהוא "מסוגל" לסייע להגשמתה של העבירה העיקרית, לא נזקקתי להוראת סעיף 31 לחוק העונשין, שלפיה הסיוע מהווה מעשה "כדי לאפשר את ביצוע העבירה". הוראה זו נוגעת לדעתי ליסוד הנפשי שבעבירת הסיוע, ואין לה השלכה על שאלת היסוד ההתנהגותי. אין לנו צורך לעמוד על היבטים נוספים של היסוד ההתנהגותי, שכן אין הם מתעוררים בגדריו של הערעור שלפנינו".
ובהמשך:
"על רקע גישה פרשנית-תכליתית זו, הנני סבור כי בצד המודעות לכך שהתנהגותו של המסייע תורמת ליצירת התנאים לביצוע העבירה ובצד המודעות לכך כי המבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע את העבירה, קיימת הדרישה המחשבתית הנוספת כי המסייע עושה כן מתוך מטרה לסייע. זהו מצב נפשי של מטרה או תכלית. נדרש כי המסייע יבקש לתרום תרומה מסייעת למבצע העיקרי (ראו גם: ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל [11], בעמ' 440; ע"פ 7085/93 הנ"ל [5], בעמ' 238; בש"פ 3237/96 סולימאני נ' מדינת ישראל [12]; ע"פ 628/97 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל [13]; ע"פ 807/99 מדינת ישראל נ' עזיזיאן [14]).
... לעתים המסייע מודע לטיב התנהגותו המסייעת ולקיום הנסיבות הרלוונטיות, אך אינו מעמיד לנגד עיניו את מטרת הסיוע אף שמטרה זו מתבקשת, ברמת הסתברות של ודאות קרובה, ממודעותו של המסייע לטיב התנהגותו המסייעת ולקיום הנסיבות הרלוונטיות. במצב דברים זה יש מקום להחיל את הילכת הצפיות אשר פותחה בפסיקה (ראו: ע"פ 2831/95 אלבה נ' מדינת ישראל [15], בעמ' 302 ופלר בספרו הנ"ל (כרך ב) [20], בעמ' 264; השופט אנגלרד בפרשת פוליאקוב [2]; ע"פ 2910/94 הנ"ל [11], בעמ' 440). אכן, מודעות שהתנהגותו של המסייע עשויה, קרוב לוודאי, להוות תרומה מסייעת למבצע העיקרי, שקולה כנגד המטרה לסייע לו, הנדרשת בהוראת הסיוע".
אותו קהל, המטרידים אשר קיבלו את הקוד הסודי, זיהו את הדובר ... ידעו כי הנאשם הוא שמנהל את הקו ומספק את אותו קוד סודי, ואילו מצד הנאשם, העידוד וההפצרה לבצע את גל השיחות המטרידות, בוצע כלפי אותו קהל ספציפי ומוגדר (שניתן לו הקוד) – של המתקשרים לקו". ובהמשך: "... אף אם לא היתה היכרות פרסונלית בין הנאשם לבין כל אחד ואחד מהמנויים המתקשרים... היתה לכלל קבוצת המטרידים מטרה משותפת בלתי כשרה – והיא הרצון לכפות על המתלוננים לפרסם את החברות בהן הם מועסקים בעיתון מסוים, בניגוד לרצונן. כל מתקשר הנמנה עם האמונה והכוונה במימוש הרעיון המרכזי בהתקשרויות, ושקיבל מהנאשם או ממיופה כוחו, קוד שהנאשם הגה אותו, ושהקשיב לתוכן המשלהב לבצע את ההתקשרויות, ולאחר מכן, התקשר בדבקות לאותו המספר שהנאשם הורה / פרסם/ יצר שלוחה/ עודד – לכל הפחות קשר קשר עם הנאשם".
"האם הנאשם יודע בכל זמן נתון מי הם מנויי קו המאבק ואליהם הוא מכוון את דבריו... הרואים בנאשם מנהיג אשר להוראותיו הם נשמעים ולשידוליו הם משתדלים. מאליו מובן כי השערות אלה מגוחכות, כל מי שמשיג קוד סודי מן הנאשם או מאחרים ושמענו רבות מעידים כי הקוד הסודי שבזכותו אתה הופך חבר בקו המאבק, הסתובב ברחובות בבתי הכנסת בכוללים ואיש מעולם לא העמיד דרישה מיוחדת כדי להפוך 'מנוי' לקו המאבק, עצם המושג מנוי בהקשר זה הוא בכבוד הראוי שטות גמורה.
מדוע מתעקש התובע בכתב האישום ובסיכומיו להתייחס ל' מנויים' על קו המאבק כעין חבורה מאוגדת באמצעות קו המאבק והם קהל המשודלים של הנאשם... מדגיש זאת התובע כי היטב הוא יודע, שעבירת השידול או עבירת הקשר אינם מתממשים לעבירה, כאשר דברי השידול מופנים לכולי עלמא וכאשר אינם מכוונים לעבירה מסוימת על ידי אדם מסוים או אנשים מסוימים".
ובהמשך:
"...אין לקו המאבק מנויים, כל המשיג את הקוד נכנס ואין לנאשם מושג מי אלה שנכנסו לקו המאבק. מכאן כי על התביעה להוכיח לגבי כל אחד ממעשי ההטרדה המנויים בכתב האישום, כי הנאשם שידל את המטריד המסוים להטריד את המוטרד המסוים לבצע את מעשה ההטרדה המסוים האמור בכתב האישום". ובהמשך: "... הוא הדין בעבירת הקשר, הקשר הוא עם אדם, קונקרטי שיש לו גוף ופנים, אין קשר עם מנויי קו המאבק, כי אין גוף כזה, אין קבוצה קונקרטית כזו של מנויי קו המאבק. הקשר, כמו הסיוע, כמו השידול, נקשר עם אדם או אנשים קונקרטיים לביצוע עבירה קונקרטית. אין תיאור רחוק יותר מהמציאות לתאר את הנאשם כמפקדם של מנויי קו המאבק, כאילו כל מי שבאמצעות הקוד נכנס לקו המאבק, מבלי שלנאשם תהיה ידיעה כלשהי על כך, הופך מניה וביה למשודל ... והנאשם נושא באחריות פלילית לשידול זה הנעשה שלא בידיעתו...".
כך, למשל, קרא טריגר בקו המאבק: "... היום כולם, גם מחר וגם מחרתיים בשעות הבוקר, הערב והצהריים מתקשרים כולם... תרשמו את המספר אצלכם..." (קובץ מספר 7); "... רצופה בלי שום הפסקה, שוב ושוב מתקשרים, לא מתייאשים... כל החברות כולם כולם" (קובץ מספר 12); "טלפונים כולם, כל אחד ואחד..." (קובץ מספר 13); "... שכל אחד יעשה מה שנוח לו, לפחות כמה טלפונים הוא מרים.." (קובץ מספר 14); "... מוקד המאבק... ציבור בני התורה אייכם? היכן אתם? אני מתקשר... לא תפוס ולא כלום, זה נראה כאילו כולם נרדמו בשינה עמוקה. הציבור בני התורה אייכם, אייכם, היכן אתם? תתעוררו. תתחילו להתקשר לחברות, תתחילו להתקשר... אם לא המאבק, מתי שיש הפגנות... אבל בנתיים... כולם מתקשרים... הם משנים גישה וזה חשוב ללחוץ הלאה והלאה אבל חשוב לטלפונים, יום ולילה ולא ישבותו, טלפונים כל הזמן וכל הזמן..." (קובץ מספר 15).
למרות זאת, ואף שחלק מהמטרידים סיפרו כי הם קיבלו את הקוד הסודי מאת הנאשם עצמו, רובם הסבירו, ונראה שלא היתה מחלוקת על כך (לא הובאה כל ראייה אחרת), שהקוד הסודי "הסתובב" בבתי כנסת ובמקומות אחרים, עבר "מפה לאוזן" ובכלל – לא היתה כל מניעה למי שהיה חפץ לקבל את הקוד – להשיג אותו בסופו של דבר, ולאו דווקא באופן בלעדי מהנאשם.
ודוק: אפילו עקיבא כץ, שנוא-נפשם של מאזיני קו המאבק, שלא יכולה להיות מחלוקת שלא הנאשם מסר לו את הקוד, הצליח להניח את ידו על הקוד הסודי, ולהקליט את דבריו של טריגר בקו המאבק.
"התלוננתי על כך שאני מקבל אין ספור שיחות טלפון גלויות וחסומות מפעם לפעם הודעות, סמס, שלא נותנים לי מנוחה לא ביום ולא בלילה, זה ממצה".
ובהמשך:
" ש. איך השפיעו השיחות האלה על שגרת יומך?
ת. שיבשו לי את החיים בצורה דרמתית. כשזה היה מזוהה מי שלא זיהיתי לא הרמתי. כולל אנשים שאולי היו צריכים אותי ולא עניתי, כולל ספקים ולקוחות וכו'. כשזה היה מזוהה היה לי אייפון שיכולתי לחסום כל הזמן הייתי חוסם. כשזה הפך להיות חסום לא הרמתי אף חסום. זה גרם לכך שהרבה מרכזיות בחו"ל הופכות מספר לחסום ולכן זה פגע לי במסחר ולא יכולתי לענות לספקים שלי מחו"ל".
אכן, חלק מהעדים נזקקו ל"ריענון" ביחס לשאלת מקור מספר הטלפון שהיה ברשותם, ואולם, הם לא נשאלו אודות הטעם לכך (אולי פשוט שכחו עובדות, רק או בין היתר מפאת חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות?). למעלה מכך: התביעה לא ביקשה להכריז על המטרידים כעל עדים עוינים ולחקור אותם בחקירה נגדית, ולא ביקשה מבית המשפט (פרט לעד ריזי) להגיש את הודעתם במשטרה חלף עדותם בבית המשפט.
ודוק: עד שזקוק ל"ריענון" בנקודה מסוימת, או כזה המתחמק ממתן תשובה, יכול בהחלט, באופן תיאורטי, לכרסם במהימנות או במשקל עדותו. עם זאת, במקרה דנא, לא ניתן לראות בכך ראיה בלעדית על בסיסה ניתן לקבוע שהמטרידים העידו "מטעם" הנאשם, גם אם הם מאותה "קבוצה", קל וחומר כאשר התביעה לא ביקשה לרדת ולחקור את שורש הסיבה או הצורך בריענון, או את הטעם ל"התחמקות".
מכאן שגם דחיית אותם סיפורים אישיים של המטרידים, כמניע להטרדתם של נציגי החברות (כטענת התביעה ולבקשתה) – עדיין אינה מובילה למסקנה שקו המאבק הוא שעמד בבסיס היסוד הנפשי אצלם.
"ש. אחרי שהוצאתם פלטים הם הועברו לסנגוריה. אני מראה לך דוגמה שמייצגת 99 אחוז מהפלטים שקבלנו. כל אחד מהם נוגע לעד שהופיע במשפט. אני נותן לך פלט שיחות של יעקב וסרשטיין ואני מודיע לך שזה הפלט היחיד שקבלנו בקשר לאדם זה, תעיין בזה. אפנה אותך בעיקר לעמודה של משך השיחה. היא לא עולה על 2-3 שניות ולא יכולה לבטא שיחה. אז זה לא סוג הפלטים שהשתמשת בהם
ת. גם שיחה שלא נענתה או נענתה כעבור שניה או שתיים זו שיחה. הצלצול קרה. יש צלצול.
ש. אבל אני עוסק בפן אחד שחקרת אותו הוא השיחות המאיימות והמטרידות וכולי. זה משתקף מהפלט הזה?
ת. אומר כך – הפלט הוא גדול ורב. זה תדפיס של חלק מהפלט ויש דיסק ובו את כל פרטי השיחות. שנית, כשאני מדבר על תוכן של שיחה אני מפנה לעדויות של העדים, ואפשר לשמוע את מה שהם אמרו בשיחה. אתה נותן מדגם לא מייצג
ש. בא אליך בן אדם ואומר התקשרו אלי בלילה, אומרים לי אתה מפרסם בפלס, אתה אדם לא ראוי. אז אני הולך לחפש ראיה פורנזית. הראיות של הפלטים הן פורנזיות ואני רואה שאין שיחות. יש רק שניה או שתי שניות. אני שואל אותו האם אתה רוצה לתקן את התלונה שלך, מה תגיד אז?
ת. יש הרבה מאוד שיחות שבוצעו, יש פלט מאוד רחב וגדול, שמכיל אלפי רשימות של התקשרויות.
ש. אנו נמצאים בבית משפט, לאחר שהוגש כתב אישום. האדם הזה וסרשטיין עומד במוקד כתב האישום מאישום 3 עד אישום 13. שמגיע למתלוננים שונים. בן ציון פדר וכולי. אנשים שקבלו שיחות מהמספר הזה. אני אומר לך שמאחר ואני כסנגור חייב לקבל את כל החומר החקירה כולל פלטים אני אומר לך ומילה שלי - שאין ולא קבלתי פלט אחד שנוגע לוסרשטיין שיחה אמיתית של יותר מ10 שניות. כל השיחות שאני קבלתי זה שניה. למה?
ת. שוב פעם אחזור – מדובר באלפי רשומות תקשורת.
ש. לא מענין אותי אלפי רשומות.
ת. אני מתיחס למסמך שנתת לי. במסמך הזה יש רשומות תקשורת ויש שיחות נכנסות ויוצאות מהטלפון שלו והנמען אני מניח הוא הקורבן אבל לא בדקתי את זה ואני רואה את השיחות.
ש. כעו"ד שחוקר חקירה נגדית, שיחה של שניה אחת לא יכולה לכלול דיבורים או איומים. איך תסביר את זה?
ת. היו הרבה מאוד שיחות ויכול להיות שזה מופיע בפלטים אחרים ולא בפלט זה.
ש. זה יכול לבטא גם אדם שחסם את הטלפון שלו לשיחות האלה, אדם שחסם את השיחות?
...
ש. עזרא רשתי – זו ההודעה היחידה, הוא מתלונן מופיע בכתב האישום, והוא אומר לשוטר אגינהו – הם מתקשרים ואומרים לי שאם נמשיך לפרסם ביתד נאמן הם יפסיקו לקנות מוצרים של אסם. ידאגו להחרים את החברה בכל המגזר החרדי. הם דורשים באיומים שאנחנו נפרסם אצלם הכל דרך הטלפון. אתה מסכים כשוטר שאמירות מסוג זה לא יכולות להיכנס לסד הזמן שמופיע בפלט, אי אפשר להגיד את כל זה תוך שניה?
ת. כל התקשרות, יש הרבה מאוד פלטים שאתה צריך לראות פלט מסוים. זה שאדם חווה הטרדות או שאיימו עליו זה לא אומר שזה בשיחה הזו. אולי בשיחה אחרת.
ש. כאחראי על החקירה יש לך הודעה של רשתי, יש להניח שהלכת לבדוק בפלטים שלו האם אכן יש פלט שמחזק את הדברים שלו? חפשת אם יש שיחות של דקה או שתיים?
ת. למיטב זכרוני, אני לא זוכר מי זה עזרא רשתי. מבחינתי זה שם שאמרת לפני דקה. היו הרבה מאוד מתלוננים ולא זוכר את כולם.
...
ש. היא מופיעה בכתב האישום, אישום 13. היא מסרה הודעה והיא אומרת כך - השוטר הלך אליה לגבות את ההודעה. היא מספרת – הרקע לכל ההטרדות הוא אי פרסום בעיתון ..... אופן ההטרדה כללו איומים והחרמות. איום והחרמה. קבלנו את הפלט שלה וכולם שיחות של שניה עד שתיים שלא יכולות לכלול איום. נגיד בתאריך 20.12 יש שניה אחת, שניה אחת ו 18.28, שניה אחת ו 18.42 ותו לא. 3 שיחות שלא נענו. או שהוא טרק את הטלפון או שהוא חסם
...
ש. מפנה לאישום 14 בס' 3 – התקשר 10 שיחות שלא נענו, אתה יודע אם שיחה של שניה אחת באמת נענתה, היה צלצול בכלל?
ת. אני מתיחס לעדויות העדים, הם אומרים שהטלפון צלצל והטריד אותם.
ש. אומר נציג המשטרה בבית המשפט ביום 15.3.15 בפתח תקווה, דוד כהן – מדובר בכמויות של מאות שיחות לכל חברה באופן ששיתקה את הפעילות העסקית... מדובר בהיקף העבירות ארצי... האם הראית לביהמ"ש מה מיוחס לנאשם, שמיוחס לו 10 שיחות בתקופה של חודש וחצי? איפה מאות השיחות למישהו? איפה יודעים שהטלפון צלצל בכלל? אני אומר לך שהוא לא צלצל.
ת. גם שניה זה צלצול...
ש. מה אתה יודע?
ת. לא עשיתי קורס בבזק...
ש. אני אומר לך שאלה שיחות מטלפון ואם אתה חוסם, אני אומר לך שאם אני חוסם מישהו בטלפון שלי אז אני אפילו לא אשמע צלצול, זה יצלצל ויקבל מיד הודעה .
ת. זה אתה אומר, בסדר.
ש. אתה חושב אחרת?
ת. אני לא יודע".
על פי כתב האישום, הרקע לאירועים המפורטים הוא, נטוע בטענה של הנאשם ונאשמים אחרים בפרשה, כי החברות, בהן עובדים המתלוננים, נמנעות מלפרסם עצמן בעיתון הפלס. בהמשך לטענה המתוארת, בהנחיית הנאשם – "החלה מסכת הטרדות ואיומים נגד עובדי החברות... ועל מנת להגביר ולהרחיב את מסכת ההטרדות, הקים הנאשם את קו המאבק... הגישה אליו מתבצעת באמצעות קוד סודי שאותו מספק הנאשם... לאחר הקשת הקוד הסודי, שומע המתקשר הקלטה של הנאשם, כשהוא קורא למאזינים להטריד ללא הרף את החברות... המתקשר לקו המאבק באמצעות קוד הגישה מקבל הנחיות, אותן הקליט הנאשם מראש, ביחס לזהות עובדי החברות שאותם יש להטריד. בנוסף, חושף קו המאבק את מספרי הטלפון של עובדי החברות, ואף מאפשר הפניית שיחות ישירות אל מספרי הטלפון של עובדי החברות".
טריגר הודה כי הקים את קו המאבק על מנת ליצור "לחץ" על החברות לפרסם בעיתון הפלס, אישר כי ניפק "קוד סודי" למתקשרים אל הקו, הודה כי הוא היה הדובר שם (לפחות בתחילת הדרך), וסיפר שהקו כלל גם מספרי טלפון לצורך ביצוע שיחות הטלפון.
"קם עיתון חרדי שנקרא יתד נאמן, לפני 30 שנה. לפני זה היה בציבור החרדי עיתון אחד, שהיה נקרא המודיע. כתוצאה מחיכוכים בציבור החרדי והבדלי גישות אידיאולוגיות הקים הרב שך ז"ל עיתון הקרוי יתד נאמן. בגלל שבציבור החרדי העיתון הוא לא רק חומר חדשות, הוא השופר שמבטא את ההשקפה האידיאולוגית של כל קבוצה. ולא בכדי יש לציבור החרדי שחלקו מועט באוכלוסייה הכללית, הכי הרבה עיתונים מודפסים כיום. לכל תנועה או מפלגה יש עיתון שמבטא את ההשקפה והאידיאולוגיה שלה והייצוג שלה. אין בציבור החרדי אינטרנט או פייסבוק. הביטוי היחידי בא דרך עיתון שכל קבוצה או מפלגה, מפלגת ש"ס או אגודת ישראל, יש סיעה מרכזית של ליצמן ושל מאיר פורוש, לכל אחד יש עיתון.
...
ת. המחלוקת האידיאולוגית היתה בעיקרה יחס של החרדים הליטאים כלפי כל מיני מגמות חדשות בציבור החרדי, כמו מה שנקרא חרדים חדשים, חרדים חדשים זה כאלו שגדלים, אפשר להיות עם אייפון ואינטרנט, אפשר ללבוש חולצות כחולות, וגישה לאינטרנט למרות שגם היום יתד נאמן תוקף אבל הגישה היתה יותר פתוחה ולקרב את כל מי שלובש כיפה אל מול גישת הרבנים שניהלו את יתד נאמן ועורך העיתון, אחז גם הרב, מי שהיה מנהיג הציבור החרדי אחרי הרב שך, הרב אלישיב, שהציבור החרדי צריך לשמור מפני כל חדירה של הרוח הישראלית, הרוח החדשה, אינטרנט, כל מה שלא מקובל על הציבור החרדי, צריך לשמור על אדיקות ולהתרחק מהרוח הזרה".
"כל אחד בציבור שהיה מזוהה עם הפלס זה כאב עד מאוד. איך יכול להיות שאני לקוח של חברה מסוימת, משלם להם כסף על כל מיני מוצרים שלא לדבר על חברות ממשלתיות, אני משלם מיסים כמו כל אברך אחר, ואותי מדירים? אני לא זכאי לשום מידע, אפילו מידע ממשלתי על תחבורה, אין לי מידע מחברת החשמל, מה מסוכן ומה לא, מתי עובדת ומתי לא, דברים שמפרסמים בכל העיתונים. חברת חשמל מפרסמת, לשכת הפרסום הממשלתית, חברת אסם ותנובה. ואני כאילו אוויר, לא קיים. אני חושב שתחושת האפליה היא הכי פוגעת שיש, זה מובן. כאילו אתה סוג ג', אתה לא קיים זו תחושה פוגעת מאוד וזה היה כאב נורא של ציבור של אלפי אנשים איך מחרימים אותנו? אני זוכר שזה היה כאב מטורף, מתי יגמר החרם? ובפרט שכל זה לווה מתוך מטרה לשלול את הלגיטימציה של הציבור, הפלג הירושלמי עיתון הפלס ולרדוף אותו, להציק לו, לרדת לחייו, כמו שראינו ושמענו".
"אני האמנתי שעיקר הקמת הקו בזמנו היתה כדי להוכיח שאנחנו ציבור גדול ששווה הרבה. כלומר, שאלתי חברים בואו נקום ונעשה מעשה. הרי יש חברות שמתפרנסות מאיתנו, כמו חברות של קופת חולים שמרוויחה על כל נפש הון תועפות. רואים בכל הטלפונים, אזרח פעוט מקבל כל חודש טלפונים מקופת חולים, והיא מרוויחה הון תועפות. היו מפרסמים בעיתונות החרדית וכמובן עלינו שמים פס. מבחינתם אנחנו אוויר. אז אמרתי נארגן קבוצה שעוזבים את קופת החולים ואת הבנק ובוא נראה אותם גיבורים. ועל זה הוקם במרץ אפריל 2014 אני מקים קו, שידבר על זה, את קו המאבק. הקו הוקם לצורך תעמולה, זה טלפון שמי שמחובר אליו יכול להתקשר ולשמוע הודעות כמו רדיו, פה זה טלפון שמחייגים 07 וכשמגיעים הטלפון עונה ברוכים הבאים לקו המאבק, להאזנה הקישו 1, השארת הודעות 2 וכולי. לפני זה לראות את הציבור כמה הוא מובן לעשות מעשה, זה מאוד כאב לכולנו ואין מילים להסביר...".
אשר לפרסום המספרים בקו, סיפר טריגר כי "לא זכור לי שבקו היה טלפונים של אנשים, כמעט ולא היה. יש טלפונים יותר מפורסמים". הנאשם אישר כי "היתה קריאה בקו למחאה נגד העוול שנגרם לציבור", אולם שלל כי עודד אנשים להטריד, והוסיף: "... אמרנו בקו תדברו בעדינות, אנחנו לא באים להציק למישהו. אנחנו רוצים להסביר את המצב...". ובהמשך: "... אמרנו יותר מפעם אחת שאין להתקשר לפלוני יותר מפעם אחת..."; עם זאת הוסיף: "... אין מחלוקת שמחאה עניינה ליצור לחץ. למה אומרים לך להתעלם מאנשים? אף אחד לא בא לפגישה קפה על קפה לשכנע אותו – הנה. רצינו לשכנע את המנכלים ואנשים הרלוונטיים שיש כאן ציבור שלם שהוא מודר".
"ש. מי היה אחראי לספק קוד טלפוני כדי לאפשר למאזינים לשמוע את התוכן בקו המאבק?
ת. זה היה אני.
ש. תאשר לי שפורסמו מספרי נייד אישיים בקו המאבק?
ת. לא זכור לי באופן אישי איזה מספרים. הרוב לא היה מספרים... הרוב היה מספרים של משרדים. אבל היו גם מספרי טלפון.
ש. אז אני למד כי היו גם מספרים אישיים של אנשים פרטיים בקו המאבק שפורסמו?
ת. כן
ש. תאשר לי שפרסמת גם מספרים של בתים מספרי טלפון בתוך בתים של אנשים פרטיים בקו המאבק?
ת. לא זכור לי כזה דבר".
ובהמשך:
" ש. תאשר לביהמ"ש את המשימה לפתוח את הקו עשית על דעת עצמך ואף אחד מנציגי פלס או נציגים אחרים לא נתנו לך את ההוראה הזו?
ת. חד משמעית. היתה אווירה ציבורית שצריכים מאבק. והקמת הקו אני יזמתי. קו המאבק התמקד בהתחלה בלבטל את כרטיסי ישראכרט ואת כרטיסי קופות החולים.
ש. שאלת ב.ה. באופן כללי אתה מודה בעובדות של כתב האישום.
ת. כמו שאמרתי, הקו קם להקים את המאבק ואני אחראי לו, (הגם שהמאבק התחיל עוד קודם), אני רציתי לחזק את המאבק. אני האמנתי בעיקר בלעזוב קופות חולים. האמנתי שזה מה שישפיע יותר מהר מאשר טלפונים. לא חלקתי על העובדות. אני לא חולק על העובדות הכלליות של כתב האישום. מדובר במאבק אידיאולוגי, חלק ממאבק כולל, נגד חרם שבוצע נגדנו.
צריך להיות טיפש לחשוב שישתקו חברות, האדם האחרון שיפרסם בעיתון שישגע אותי.. רציתי להביא פרסומות לפלס. אני מתפלא על התובע שחושב שאני התכוונתי לשתק או לרסק חברה, כי איזו חברה משותקת תפרסם אצלי? הוא הדין גם בשיגועם של אנשים בקו הטלפון.
ש. למה צריך קוד?
ת. דבר ראשון היו הרבה דברים נוספים , כמו הסכמים .. יש אפליקציה, אם לא היה קוד אז כל אחד יכול להיכנס ולשמוע מה אני אומר. יש הרבה דברים פנימיים כמו הסכמים של עיתון הפלס או ציבור של אנשים, היו הסכמים שלנו עם חברות מסוימות ולא רציתי שאחרים יגיעו אליהם. אם היו יודעים שהפלס הגיע להסכם עם מרכול מסוים היו מאיימים על אותו מרכול
ש. הקוד הזה נמסר ל 4000 איש. כיצד זה עולה בקנה אחד לשמר אינטימיות קבוצה קטנה, כאשר הקוד מתפרסם ל 4000 לא מוכרים?
ת. אני לא מסרתי רק למי שהכרתי. אחרים הגיעו למי שהכירו. זו היתה חברה שאחד מכיר את השני. לא אני העברתי לכל ה 4000. מי שלא בקבוצה שלנו לא קיבל את הקוד".
בחקירתו הנגדית אישר הנאשם, לשאלת התובע, כי "היתה תקופה" בה "הקו הגיע למצב שבו אדם יכול להתקשר לקו המאבק, להיות מנותב לשיחה של חברה מבלי שהוא יקח דף ועט ויכתוב מספר אלא באופן אוטומטי".
" ש. תאשר לי שהמטרה שלך בהודעות הוא שלהוב המאזינים בקו לצורך ביצוע שיחות הטלפון?
ת. לא. זה היה כדי ליצור אווירה שאנחנו נאבקים. האנשים משולהבים מספיק בלעדיי. יש קו שנותן את האווירה, אנחנו כאן כדי להישאר.
...
ש. אני שואל שוב – אתה מתנגד למושג שבו השתמשתי שהוא שלהוב?
ת. אני מתנגד לשלהוב אדם ספציפי שמתקשר
ש. שאלתי על כמה מאזינים שקבלו היתר לפי הקוד שפרסמת. האם אתה מתנגד לזה ששלהבתי אותם?
ת. שלהבנו את האווירה הציבורית שאנחנו לא ניתנים למרמס".
ובהמשך:
" ש. שאלת ב.ה. האם הורית בקו המאבק.... האם בדברים שאמרת בקו, אמרת לאנשים כאשר אתם פונים אמרו לאנשים לא לפרסם ביתד?
ת. היתה הבנה וזה היה המסר שהעברתי, שאנשים יאמרו למפרסמים אם אתם לא מפרסמים בפלס אל תפרסמו גם ביתד. שלא יפרידו, אם פלוני לא מפרסם בפלס שלא יפרסם גם ביתד.
ש. כשראית שאין פרסום בפלס מדוע לא נקטת או המלצת לנקוט במרד צרכנים, לא לרכוש מוצרים השייכים לאותה חברה, כמו שהוכחתם שאתם מסוגלים לעשות מול קופות החולים, מדוע העדפת להתקשר לבנות של מנכ"לים, לבתים בשעות הערב של מנכ"לים, שלא קשורים לפרסום, מדוע עשיתם את זה ?
ת. זה מה שעשו. היו בלי סוף קריאות בקו להחרים את תנובה, אבל גם ציבור של 100 אלף איש שיחרים את שטראוס לא תדע מזה. איך ידעו? אמרנו נתקשר לחברות האלה ונודיע להם החלטנו להחרים אתכם
ש. כמה פעמים לדעתך צריך להתקשר לאותה חברה ולהגיד להם אנחנו יותר לא הציבור שקונה מכם? תקופה, יום, שיחה?
ת. כל קמפיין שיש באוויר מהעיתונים החרדים תוך חרם על עיתון הפלס, אז התקשרו ואמרו אנחנו מחליטים להחרים אתכם ולא לרכוש מכם יותר
ש. תאשר לי שכל קמפיין שיכול להיות פעם בשבוע, או אחת לשבועיים שבו אתה נוכחת לגלות שהפרסום נעלם מעיתון הפלס או קיים ביתד בחרת אז להעלות תוכן רלוונטי עדכני בקו המאבק שיתקשרו לאותן חברות?
ת. נכון".
ובהמשך:
" ש. כשאתה אומר מלחמת עולם, למה הכוונה, מה רצית שאנשים יבינו?
ת. הדברים ברורים. אין פה פצצות ולא טילים. יש ענין לשלהב את האווירה שלא ירמסו אותנו. זה להתקומם על מצב שלא יחרימו אותנו
ש. במשטרה אמרת שהמשמעות שלך למלחמת עולם הוא לדרבן את הציבור שכולם יתקשרו ולא ישנו, להביע את הכאב שמתעלמים מאיתנו.... אתה אומר שכולם יתקשרו ולא ישנו. זה נכון?
ת. 4000 אנשים שהתקשרו? לא.
...
ש. אם הציבור שומע אותך 4000 איש שומע שיחה אחת, או הודעה אחת שאתה אומר לציבור שלך לעשות מלחמת עולם, מה אתה מצפה באמת?
ת. אני מצפה לשלהב את האווירה.
ש. איפה זה פוגש את מה שאתה אומר שהתקשרו בשעות מסוימות, תודה שאין לך שום שליטה על שעות השיחות של האנשים אותם אתה מעביר להם את ההודעה על מלחמת עולם?
ת. אם אנשים שומעים את ההודעות שלי, אמרתי להתקשר בנימוס ובשעות מקובלות. זה הכי טוב שיכול להיות.
...
ש. כשאתה אומר לקהל שלך אל תשתוק, אל תוותר, זה לשלהב את האווירה ולהגדיל את כמות המתקשרים? אם המטרה ליצור מודעות ולהיות רלוונטי ועדכני ובאותה נשימה אתה אומר אל תשתקו, המטרה היא להגדיל את מספר המתקשרים לאותם מספרים. נכון?
ת. לא נכון. היה מאבק קודם וגם אחרי שהקו נסגר. יש מציאות שאדם לא רוצה להרגיש בודד בצריח. אדם לא אוהב לשמוע שמוחקים אותו. אנחנו לא שותקים על מה שעושים לנו.
ש. כשאתה אומר למאזינים בשיא השמיעה של הודעות תתקשרו זה מלחמת עולם. אתה מצפה שכמה שיותר יתקשרו.
ת. אמרתי – זה היה מאסה גדולה מדי... אם זה אחד או שנים ברור שזה לא המטרה
...
ת. כאשר בית המשפט שואל אותי האם התכוונתי שיתקשרו עשרות ומאות אנשים, אני משיב שיהיה מצב של מאבק. אין לזה הגדרה מספרית מדויקת".
ובהמשך:
" ש. אני רוצה להשמיע שיחה. כשאתה אומר תתחילו להתקשר לחברות, יומם ולילה לא ישבותו, מה הכוונה?
ת. ככה נאמר? לא שמעתי.
ש. משמיע שוב.
ת. לאחר שאני שומע שוב את ההקלטה, אני אומר שזו הקלטה גנובה שלא הושגה בדרך חוקית. לגופו של ענין, נאמר בקו לא פעם להתקשר בשעות מקובלות. לא ישבותו זה ענין של ביטוי. אף אחד לא התכוון לשעות הלילה ולא להטריד. והנתונים מוכיחים את עצמם.
ש. בוא נניח שיומם ולילה לא ישבותו זה לא מושג ששגור בפני כל עם ישראל אבל מה עם מקבץ המילים, טלפונים וכל הזמן וכל הזמן?
ת. הכוונה לא בלי הרף, אבל מצד שני לא טלפון אחד ביום. שהמחאה תישמע".
ובהמשך:
" ש. כמו שאמרת במילים שלהבת אנשים שהתקשרו לגופים שמחרימים את הפלס, מה רצית שיעשו?
ת. שוב, כמו שאמרתי, היתה אווירה ציבורית שלא יתנו לרמוס אותנו והקבוצה הקטנה שעושה את זה 10-20 במספר...
ש. מה ציפית שהם יעשו?
ת. שיתקשרו וידברו עם אותם חברות ויגידו שזה לא בסדר שהם מחרימים אותנו
ש. התכוונת שהם יתקשרו וינתקו?
ת. לא, מה פתאום
ש. זה נותן לך תועלת שמתקשרים ומנתקים?
ת. רק מזיק.
ש. נשאלת, פעלת בשלב מסוים בניגוד לדעתו של הפלס. תסביר את זה שוב. למה המשכת לפעול למרות שהפלס אמר תעזוב את זה?
ת. החרם כוון כלפי הציבור מאחורי הפלס. זה לא היה ענין כלכלי. מבחינתנו שהפרסומות יהיו גם בחינם, לא באתי לדאוג לפלס אלא לציבור הרחב. החרם על העיתון זה שופר וסמל".
לפי האמור בכתב האישום, בין התאריכים 25.1.2015 ועד 30.1.2015, "פתחו חלק מהמנויים במסכת הטרדות נגד המתלונן (כץ) במהלכה בוצעו מאות שיחות טלפון למכשיר הטלפון הסלולרי של המתלונן וכן לטלפון בביתו, וזאת במהלך כל שעות היממה. על פי כתב האישום, "ההטרדות הובילו לכך שהמתלונן (כץ) נאלץ לנתק את קו הטלפון".
כתב האישום מפרט בנוסף את המתקשרים השונים אל כץ, באמצעות מכשירי הטלפון הנייד שלהם, כך:
אליהו פישר התקשר 37 פעמים לכץ; חיים זינגר - 11; אליהו ריזי -28; ישראל דושינסקי - 15; יהושע כהנא - 38; אלזס שלמה -132; שלמה גינסברגר - 66 (3 לאחר השעה 23:00); יעקב אופנייהמר - 19; אברהם יונגרייז - 40; משה הרשלר - 70; אלקנה וייסנשטרן - 13 ויעקב קרנוסבקי -34.
"ש. מתי היית במשטרה?
ת. לא זוכר, מפנה להודעות.
ש. 28.01.15, מתי הטרידו אותך לפני או אחרי כי הלכת למשטרה להתלונן על הטרדות?
ת. לפני.
ש. ממתי הקלטות?
ת. רובן בוודאי לפני, אולי אחת שתיים – לאחר מכן. למעט הקלטה אחת וודאית שהיא אחרי – שהוא אומר להתקשר אלי.
ש. הוא אומר מה להגיד לך?
ת. זו הקלטה יחידה שיש לי. לא, בהקלטה הוא לא אומר לי מה לומר. זו רק הפנייה למשרדי (צריך להיות: מספרי – ש.ב) הפלאפון שלי.
ש. שזה ממתי?
ת. לפני שהטרידו אותי. זו הקלטה שנשאר בקו. שאנשים התקשרו אלי, שאלתי מה המספר שלי, הם לא ידעו לענות. הכמות והתזמון – התשובה הזאת מלמדת שהם הגיעו אלי דרך הקו".
ובהמשך:
"ש. אתה אומר שהעובדה שהטרידו אותך והעובדה שמאוחר יותר יש קו מאבק, אתה מניח שכנראה הטרידו אותך באמצעות קו המאבק של טריגר?
ת. זה שהביא לי את הקוד אמר שיש הוראה להטריד אותי, בערב התפרסם למי להתקשר – להיות מוכנים- היה ממש קמפיין להטריד אותי.
ש. את אותו אחד ששמע ואמר לך – אתה לא רוצה לחשוף?
ת. מאשר.
...
ת. נכון, פלוס הקלטה שבה נשמע בקו אמירה, שיש הפנייה אלי.
ש. שאותה שמעת אחרי שהטרידו אותך?
ת. נכון. שמעתי שיש הפניה בקו של טריגר להתקשר אליי. נזכרתי שהיה מטריד אחד שלמד בישיבת באר יעקב, שהוא אמר לי – טריגר אמר לי להתקשר אליך. הוא למד בישיבת גרודנא בישיבת באר יעקב. הוא אמר לי שהוא לא מסכים להגיד את השם שלו כי ישיבת באר יעקב לא שייכת לפלג הנכון".
"ש. אישום ראשון – מדבר על הטרדת בן אדם בשם עקיבא כץ. מי זה? מה הקשר שלך אליו? אם בכלל?
ת. עקיבא כץ היה לו שתי פעולות עיקריות נגד הציבור שלנו. פעילות אחת היתה נגדי אישית, נגד המאבק שהופעל כלפי, לרומם את הציבור של קוראי הפלס. הוא איש פרטי שרצה להתנכל לנו. הוא פעיל ביהדות התורה. הוא עשה בלי סוף צנתוקים, הטרדות באמצע הלילה והיום. דבר נוסף הוא היה אחראי , לגבי מה ששאל העו"ד מה זה 00 שניות. היה לעקיבא קבוצת וואטס אפ אינטרנטית 30 איש בערך. ידוע שאפשר להגדיר שם על אדם וטלפון. אפשר להגדיר קוראים לו כך וכך. לרוב האנשים יש זיהוי שיחות. הוא הפעיל, הוא אמר תפעילו סינון שיחות שיהיה כתוב מי זה, והוא הפעיל את כל ה 30 אנשים שלו, שיופיעו נוסחאות כאלה שמראש יחסמו את האנשים האלה. הוא אמר לכל החברות אלה המספרים. לשאלת התובע – איך אני יודע מזה, אני משיב שאני יודע מידיעה.
ש. לגבי השמות – כתב האישום אומר שהיו מתקשרים אליו, למשל פיסקה א – אדם בשם אליהו פישר התקשר אליו 37 שיחות. אתה מכיר את אליהו פישר?
ת. נפגשנו לראשונה בבית המשפט לאחר המעצר הראשון ב 2014,
ש. אתה קראת בקו המאבק לצלצל לאדון כץ?
ת. כן, אמרתי לפנות אליו.
ש. להחזיר לו כגמולו?
ת. לא כגמולו. לעצור אותו מלבצע את הפשעים שהוא עושה מול הציבור שלנו
ש. איזה פשעים?
ת. הוא התנכל לנו, הוא הפעיל את הקו לחדשות, שהשמיץ את הציבור שלנו וכולי.
ש. הציבור כולו היה שותף לתחושה כלפיו?
ת. הוא היה מוכר.
ש. אנחנו רואים מפלט השיחות 37 שיחות מנותקות, מצלצל, שניה וסוגר. אתה המלצת על הטכניקה הזו?
ת. ודאי שלא. אמרתי זאת גם בחקירות. העדים שהתקשרו אליו סיפרו את אותו סיפור. התברר שהוא לא איש קטן, מה שהוא עשה שכל הטלפונים שהגיעו אליו שמעו תקליט – המספר לא זמין. מה שהוא עשה – קודם כל הוא גרם שאנשים יתקשרו אליו עוד פעם, הוא היה העד הראשון, אמר במשטרה תראו כמה אלפי אנשים מטרידים אותי. כל מי שהתקשר אליו תוך דקה הוא התחיל לקבל טלפונים חזרה. כל מי שהתקשר לכץ קיבל צנתוקים. כל האנשים הבכירים, נתן גרוסמן, עובדי עיתון הפלס בעצמו קיבלו מבול של צנתוקים. הוא בנה מערכת שהתקשרה לאנשים שדאגה לכך שאנשים יקבלו עשרות שיחות. אחכ הלך למשטרה להתלונן, גרוסמן וכל האנשים. אחד הדברים שהוא הגיש היו עשרות תלונות למשטרה, הטרדות על צנתוקים. עקיבא כץ הודה במשטרה שהוא עשה את זה. ומה שגרם שאנשים יתקשרו אליו עוד פעם. הוא הביא פלט שיחות שהתקשרו אליו אלפי שיחות".
"פניתי באפליקציה מסוימת וכתבתי לחבר אם יש קו, אמר לי קו טלפון, אצלנו אין ברדיו שירים אז יש קו בטלפון. שלחתי מספר פעמים ממש מועט שלחתי את המספר, זה מישהו שיש לו את המערכת הזאת והם האזינו. באותן הדקות היה לי רוגע והתקשרתי לחמי והתברר לי שגם אותם מטרידים...
ש. מה לגבי הצנתוקים ?
ת. שלחתי מספר פעמים אחרי שקבלתי את הגל הזה.. זה היה למשך כמה דקות, באותו יום.
ובהמשך:
"לא שלחתי צינתוקים, אין לי מערכת כזו, אין לי מושג על מה מדברים. לא היה ולא נברא".
ובהמשך:
" ש. יש טענה שהטרדת בעצמך, התקשרת והטרדת את הנאשם ואת ידידי הפלס.
ת. לא התקשרתי ולא הטרדתי.
...
ש. שאלת ב.ה. יש טענה שעשית צנתוקים וכל מי שהיה מתקשר היה חוטף?
ת. לא היה לי טלפון חכם ולא אפליקציה ולא עשיתי כזה דבר.
ש. שאלת ב.ה. העד פישר אמר התקשרתי לכץ ודברתי איתו ואמרתי לו אתה כך וכך ובזמן אמיתי חטף 10 צנתוקים?
ת. לא שלחתי צנתוקים, אין לי מערכת כזו, אין לי מושג על מה מדברים. לא היה ולא נברא.
ש. מה זה צנתוק?
ת. צלצול וניתוק. רואים לשניה על הצג את המספר, אמרתי אפילו איזה מספר. זה מספר מסוים
ש. ומה זה עושה?
ת. וברגע שבן אדם מקבל אותו הוא חוזר אליו ושומע מוזיקה.
ש. מי שהתפתה להתקשר לאותו צנתוק מה הוא שמע?
ת. מוזיקה. הסברתי שעשיתי את זה על מנת שיהיו עסוקים בשמיעת מוזיקה במקום להטריד אותי. עשיתי את זה רק באותה שעה שהם עשו לי את ההתקפה.
ש. כלומר אני יכול לשער שזה היה ערב אחד?
ת. סביר להניח שזה היה אפילו בשעה אחת".
"ש. מציג את שורה 73 מהעדות שלך. (מצטט). למה התקשרת 37 פעמים לעקיבא כץ בתקופה מאוד קצרה של ימים?
ת. הייתי מקבל הטרדות לילות שלמים, אני אישית.
ש. ממי?
ת. בהתחלה לא ידעתי ממי. הראיתי לאחרים תראו את טלפון. לילות שלמים רצוף. זה היה מספרי טלפונים שהיו מתקשרים אלי והייתי חוזר אליהם. המספר שלי חזר אלי להטריד אותי. כל הזמן. לכן מישהו אמר לי אומרים זה עקיבא כץ זה שמטריד. אני לא יודע מי זה. הוא נתן את המספר טלפון שלו, התקשרתי, אני שומע תקליט הצטרפת בהצלחה למערכת צנתוקים. ומאז התחלתי לקבל עוד פעם. לילות שלמים. פעם אחת עקיבא ענה לי, ואמר אתה רוצה שאראה לך איך עושים את זה? פתאום התחלתי לקבל שיחות והוא לא היה זמין. אני חושב שזכותי לבקש ממישהו...
ש. התקשרת לעקיבא כץ כי שמעת שזה הוא שמטריד?
ת. כן, באמצע שיחה, הוא הודה באוזני שהוא הטריד אותי.
ש. למה לא אמרת שהוא הודה?
ת. אמרתי. הלכתי למשטרה... הלכתי להגיש תלונה נגד כץ. כשהייתי במגרש הרוסים אמרו לי שיש תיק חקירה ואני צריך ללכת לתלפיות אבל לא הלכתי".
ובחקירתו הנגדית:
"ש. אמרת שהתקשרת לכץ מספר פעמים. היכן השגת את הטלפון שלו?
ת. ממישהו בכולל, אמר לי שהמטריד הוא עקיבא כץ
ש. למה התקשרת אליו?
ת. הייתי מקבל הרבה הטרדות לילות שלמים וכל שניה.
ש. הטרדות מעקיבא כץ?
ת. לא ידעתי מי זה. מישהו אמר לי שעקיבא מטריד .
ש. איפה אמרו לך את זה?
ת. בכולל
ש. אמרת שלא קבלת הנחיות מהנאשם?
ת. לא".
"ש. תתיחס לשם עקיבא כץ. מה אתה זוכר ממנו?
ת. הוא אחד שמאוד... הוא שותף פעיל ברדיפה שלנו. לפחות בזמנו.
ש. אין לו חברת פרסום?
ת. יש קו שנקרא מטה החדשות והקו הזה משמיץ אותנו כל היום.
ש. מה עשית לגביו, איך התמודדת כלפי עקיבא כץ?
ת. התקשרתי אליו פעם אחת שהוא ענה לי, לא זוכר כמה פעמים התקשרתי אליו. אינני זוכר. הוא דיבר איתי פעם אחת ולא הראה סימנים שזה מפריע לו, הוא התבדח איתי".
"ת. עקיבא כץ אני מכיר מזה שלמד איתי בישיבה בכנסת יצחק בחדרה, אחרי זה הוא גר בקרית הרצוג לידי. מעבר לזה אין לי היכרות איתו.
ש. מה נאמר עליו בקו המאבק?
ת. שהוא מארגן כל מיני פעילויות בקשר לחרם הפרסומות. שהוא מהצד השני של אנשי יתד נאמן.
ש. בינואר 2015, במהלך 4 ימים התקשרת אליו 28 שיחות כולל אחרי 23:30?
ת. הוא לא ענה לי.
ש. אבל אין לך היכרות איתו?
ת. הפלאפון שלו התפרסם בציבור.
ש. למה התקשרת?
ת. הוא גרם להחרפה בחרם הפרסומות של יתד נאמן, סייע להם בכל דרך שיכול היה.
ש. איך אתה יודע?
ת. בציבור דיברו על זה.
ש. זו הייתה שמועה?
ת. שמועה די מבוססת, כי גם החברים שלו עצמו אמרו זאת.
ש. בדקת את זה?
ת. לא".
"ש. אני אומר לך כי יצרת קשר טלפוני לעקיבא כץ... מה תגובתך?
ת. יתכן מאוד כי הנ"ל לא הרים לי את הטלפון, ופניתי אליו פעמים נוספות. כך אני נוהג לקרובי ובני משפחתי.
ש. האם הכרת את עקיבא כץ אליו התקשר מהפלא שלך
ת. לא".
"ש. מה ההכרות שלך עם אדם בשם עקיבא כץ?
ת. לא מכיר אותו.
ש. מרענן את זכרונך. האם השם הזה מוכר לך?
ת. כן
ש. מה הנסיבות?
ת. 3 דברים שספרו בזמנו אם אני זוכר נכון. א – שהוא היה לוקח עיתונים ותולש מתיבות דואר את עיתוני הפלס, כך שמעתי. ב – יש ישיבה שנקראת ישיבת כנסת יצחק בחדרה שהוא היה ניסיון להרוס את הישיבה הזו והוא היה מהיוזמים או מהפעילים הראשיים. הריסה לא פיזית אלא רעיונית. ג- שהוא הקים קו שנקרא מרכז החדשות ששם השמיץ את הציבור בני התורה של הרב אוירבך
ש. איך ידעת את זה ?
ת. מחברים מהבית כנסת
ש. ומה עשית לנוכח זאת?
ת. ניסיתי להתקשר ולהסביר לו שזה מעשה לא הגון
ש. שכנעת אותו?
ת. לא דברתי איתו אפילו פעם אחת. ניסיתי להשיג אבל לא דברתי איתו.
ש. כמה פעמים התקשרת אליו?
ת. להערכתי – מספר פעמים. בסביבות 6-10 פעמים.
ש. יכול להיות שחייגת אליו משך יומיים 40 שיחות?
ת. לא
...
ש. גילאי 13 ניתן להניח שהם היו לוקחים את הטלפון, אני מפנה לשורה 9, תלמיד היה ניגש אליך כדי לבצע שיחה לכץ?
ת. לא. תלמיד בא לבקש – הרב אני צריך טלפון. אני לא שואל. כמו שבבית אני לא מחטט לאשתי לאן היא מתקשרת. שנית, אמרתי אז בחקירה וזה אני זוכר – תופעה שהיתה מאוד מופצת אז – מושג שנקרא צנתוקים. זה אומר שהיה תופעה שמאות שיחות טלפון כביכול מהמספר שלי, התקשרו לאנשים בשעה שאני אפילו לא השתמשתי במכשיר. זה יכול היה להיות ב 3 בלילה..
ש. איך אתה יודע?
ת. כי אני בעצמי קבלתי טלפון מהמספר שלי. זה אומר שמישהו משתמש בטכנולוגיה בצורה פסולה, ערבב מספרים והתקשר מטלפון לטלפון בו זמנית. אני מדבר על מאות שיחות בשעה. יתכן שחלק מהמספרים המופיעים שכביכול התקשרתי לאותו כץ זה אותו מיקס.
ש. איך אתה מסיק מסקנה שאם המספר שלך מחייג אליך סביר להניח שחייג מאות פעמים?
ת. אני עצמי קבלתי מאות שיחות מכל מיני מספרים. התקשרתי... התקשרו אלי אנשים שאלו רצית משהו? אמרתי לא. זה היה מטריד בהחלט. ואמרתי בחקירה נגשתי למשטרה ליד מודיעין עילית, רציתי להגיש תביעה ומאחר והיה תור ארוך והיה פסח לא היה לי זמן.
ש. למה לא הגשת תלונה במשטרה על צנתוקים?
ת. אני אומר מאחר שהיה פסח וזמני לא היה בידי אז ויתרתי ואני מצטער על זה. אפשר להתקשר כביכול מהטלפון שלי...
ש. הצנתוקים נמשכו גם אחרי פסח?
ת. לא זוכר
...
ש. שאלת ב.ה. מאיפה השגת את המספר של עקיבא כץ?
ת. חלקו מחברים... היה אותו גם בקו המאבק, והוא מסתובב בין חברים. אני לא זוכר מאיפה קבלתי אותו.
ש. אני מרענן את זכרונך. "מספר הטלפון שלי היה לי מקו המאבק".
ת. אמרתי – כאשר מרעננים את זכרוני במה שאמרתי במשטרה אני מאשר שקבלתי את המספר של כץ מקו המאבק.
ש. שאלת ב.ה. אני אומר לך שלא כתוב עקיבא כץ, למה היה צריך קוד סודי כדי לקבל מספרים?
ת. כדי להיכנס לקו המאבק היה צריך קוד סודי
ש. שאלת ב.ה שאל אותך התובע למה צריך קוד סודי?
ת. אין לי מושג.
ש. תנסה להיזכר מדוע התקשרת לעקיבא כץ מספר רב של פעמים?
ת. אני חוזר ואומר – לא התקשרתי אליו מספר רב של פעמים. לא אני אישית עשיתי את השיחות. יתכן שזה ע"י המערכת והצנתוקים.
ש. מפנה להודעתך במשטרה .
ת. "ניסיתי כמה פעמים להשיג אותו, לא דברתי איתו ולכן המשכתי להתקשר. ידוע לי שמספר הטלפון שלי ... אני בוודאות לא התקשרתי אליהם". אמרתי במשטרה, כפי שאמרתי כאן, שכלל לא התקשרתי עשרות פעמים אלא מדובר בתופעה של צנתוקים. גם העובדה שזה מופיע מהמספר שלי לא אומרת דבר בגלל אותה אפליקציה. היו לי כמה שיחות מפלוני עם מס טלפון מסוים ואני יודע בוודאות שהוא לא התקשר אלי, ללמדך על התופעה
ש. האם נתת רשות למישהו להשתמש במספר שלך לצורך התקשרויות?
ת. לא.
...
ש. אותו עקיבא כץ יצא לך לדבר איתו?
ת. לא
ש. למה?
ת. לא הצלחתי להשיג אותו. מספר פעמים שציינתי שאני התקשרתי לא הצלחתי להשיג אותו והפסקתי להתקשר
ש. יש מספר טלפונים בהם מופיע המספר שלך 0504180274. שורה ארוכה של שיחות שמשכם 15 שניות והארוכה ביותר 4 שניות. יש גם 7 שניות. אלה שיחות שדברת איתו?
ת. לא דברתי איתו מילה
ש. ידוע לך אולי הוא חסם אותך?
ת. לא יודע
ש. מה פשר ה 4 שניות האלה?
ת. אולי זה תא קולי, אולי הוא ניתק. אני מעלה השערות בלבד
ש. כל השיחות האלה היו 3 ימים. 26.1 עד 28.1. נכון , היו הזדמנויות אחרות?
ת. לא
ש. ידוע לך מי אותו אדם שהתקשרת אליו?
ת. אמרתי – זה אדם שעשה שלושה דברים. ממה ששמעתי.
ש. היית משיג את המספר שלו ממקור אחר אם לא היה בקו המאבק?
ת. ברור שכן
ש. היו הודעות פוסטרים שקראו להתקשר לחברות שמחרימים את הפלס?
ת. היה הודעות בכתב יד בבתי הכנסת להתקשר לכל מיני חברות ואנשים להסביר להם את הכאב.
ש. והיו מספרי טלפון גם?
ת. כן
ש. גם בבית כנסת שאתה מתפלל בו?
ת. כן, אהבת תורה במודיעין עילית.
ש. אתה אומר שהתקשרת לקו המאבק, קבלת ממישהו את הקוד. זוכר את קולו של מי נשמע שם?
ת. מה שדיברו כולם, זה היה קול של אדם שנקרא אברהם טריגר, לא הכרתי אותו באופן אישי. כמו שאני שומע היום שר מסוים בממשלה , אני מכיר את הקול שלו
ש. אבל לא דברת מעולם עם טריגר?
ת. לא
ש. אתה מסיק שאולי זה קולו מקו המאבק ממה שכולם דברו?
ת. נכון. אגב היו שם עוד קולות שונים של הרבה אנשים שדברו
ש. ואתה לא זוכר קולו של מי אמר להתקשר לכץ?
ת. לא.
ש. זה היה קולו של טריגר או של אחר?
ת. איני זוכר. לא יכול לזכור איזה קול זה היה אז
ש. בשנה האחרונה אתה מתקשר לאנשים?
ת. לא, התיאשתי באיזה שהוא שלב".
אדרבא, ההיפך הוא הנכון: כהנא סיפר כי "חברים מבית הכנסת" סיפרו לו, בין היתר, שכץ "השמיץ את ציבור בני התורה" והוא אף תלש מתיבות הדואר את עיתוני הפלס.
"ת. אני היום שייך לפלג אבל בזמן החקירה הייתי די באמצע ולא הייתי משויך כל כך לפלגים והיום אני די שייך לפלג שלי. אני מכיר את עקיבא כ"ץ, הוא חבר שלי מהישיבה, למדנו ביחד בחדרה והרבה שנים היינו חברים הכי טובים. בשלב מסוים כל אחד הלך לדרכו כי כל אחד התחתן ולא נפגשנו מאז הישיבה. לי נודע שהוא פעל באמצעים כדי לפגוע בכל מיני דברים שקשורים לפלג הירושלמי. נודע לי שהוא היה אחד הראשים שעמד בניסיון סגירה של הישיבה בחדרה. לא הייתי מאמין שחבר שלי יתנהג ככה. הסיפור הזה מאוד כאב לי, אני נסעתי לישיבה וניסיתי לברר מה המניע שלו לנהוג כך. התקשרתי אליו כמה פעמים, לא זוכר כמה בדיוק. אם אומרים לי שהתקשרתי 66 פעמים אליו, אני לא זוכר, אבל זה נפרש במשך שלושה ימים. לא היה אף פעם מענה ואפילו לא צליל של חיוג.
ש. אתה בעצם חבר של עקיבא כ"ץ?
ת. אמרתי שהייתי.
ש. איך נודע לך שעקיבא חצה את הקווים?
ת. כשהוא השתייך לצד השני, ידעתי תמיד. באותו זמן נודע לי שהוא פעיל רציני להפריע לכל מיני דברים.
ש. איך נודע לך?
ת. גם מהחברים וגם דרך הקו.
ש. איזה קו?
ת. קו המאבק.
ש. מה זה קו המאבק?
ת. קו שהוקם לצורך התנגדות של הציבור שיש שם שמיעת חדשות ועדכונים שנוגעים לכלל הציבור וגם כל מיני מידע מאיזה חברות מפרסמים. לשאלת בית המשפט, אני לא חושב שיש טלפון של עקיבא כ"ץ.
ש. אתה זוכר את האופן בו הובאה הידיעה הזו שעקיבא כ"ץ בקו המאבק?
ת. לא זוכר.
ש. אני מפנה לשורה 88 ו-89?
ת. כן. לא זוכר אם זה היה. כאשר מרענן את זכרוני בהודעתי במשטרה, אני מאשר שאכן היתה בקשה בקו המאבק להתקשר לעקיבא כ"ץ ולמחות בו, על כך שהוא מטריד את אברהם טריגר. אני אישית לא התקשרתי. היה חשוב לי לדבר עם עקיבא כ"ץ כחבר ואמרתי גם בחקירה שאני חבר שלו.
...
ש. כיצד אתה מסביר את כמות השיחות הרבה יחסית לאדם מסוים אשר משכן לא עולה על מספר שניות, האורך שלהן הוא קצר מאוד, בעוד אתה מספר שאתה רוצה להסביר לאותו חבר למה הוא מתנהל בצורה שהוא מתנהל?
ת. אני התקשרתי אם אני זוכר נכון בפעם הראשונה, היה צליל חיוג ואז נאמר שם בטלפון שכל מי שמתקשר אליו יכול לקבל שיחות טלפון בכל שעות היממה ולהביע את הסכמתו. אני באותו לילה התקשרתי פעם פעמיים, לא נראה לי שיותר מזה. במשך כל הלילה קיבלתי שיחות טלפוניות ברצף. אני משום מה לא כיביתי את הטלפון. כל חצי שעה התעוררתי לעוד שיחה ועוד שיחה. כמובן שבבוקר חזרתי אליו חזרה.
ש. וזאת הסיבה שהתקשרת לעקיבא בשעה 23:00?
ת. כן, זאת שעה סבירה.
ש. כמה פעמים ביום התקשרת לקו המאבק?
ת. הרבה פעמים בעיקר כדי לשמוע חדשות ועדכונים. לא הייתי כל כך שייך לכל זה.
ש. דיברת אישית פעם עם טריגר?
ת. לא.
...
ש. כשאתה מתקשר לעקיבא כ"ץ מה אתה שומע?
ת. בפעם הראשונה שמעתי הודעה שמי שמתקשר אליו מביע את הסכמתו לקבל הודעות ועדכונים בכל שעות היממה. מכאן ואילך בכל השיחות האחרות היה ניתוק מידי.
ש. מה פירוש המילה צנתוק?
ת. שיחה וניתוק מידי.
ש. לפי הפלט טלפונים כל השיחות שהתקשרת אליו לכאורה הארוכה שבהן היא 4 שניות?
ת. לא יודע מה רשום בפלט.
ש. בשיחה הראשונה שהתקשרת שמעת את אותה הודעה שציטטת?
ת. כן".
"ש. אתה מכיר את עקיבא כץ?
ת. לא אישית, אלא כיוון שהוא אחד מאלה שאמרו שהוא תומך בפוגעים בי מיתד נאמן, לכן התקשרתי אליו, הוא הציע לי ללמוד חברותא ביחד בטלפון, ואז התקשרתי אליו בשעה 5, והוא לא ענה, אז התקשרתי שוב כמה פעמים, פחות מ- 10, ולאחר מכן הפסקתי כי הוא לא ענה.
ש. כמה שיחות התקשרת אליו?
ת. באותם ימים? פחות מ- 20 פעם.
לשאלת בית המשפט, אני משיב החברותא איתו הייתה לי חשובה, פחות מבחינה אינטלקטואלית אלא אם הוא היה עסוק עמי בחברותא, יהיה לו פחות זמן לרדוף אותי.
ש. בין 25.1.15 ל- 28.1.15 התקשרת לעקיבא כץ 19 שיחות טלפון כולל אחרי 22:00?
ת. מאשר שהוא התקשר אלי וחזרתי אליו.
ש. איך השגת את הטלפון שלו?
ת. אני לא זוכר.
ש. ארענן זכרונך – עמ' 4 ש' 33?
ת. כשאת מרעננת את זכרוני אני רואה שקבלתי את המספר ממוקד המאבק.
ש. מה נאמר במוקד המאבק, איך עקיבא קשור לסכסוך?
ת. אני זוכר שבזמנו נאמר שהוא רודף את הציבור והוא נלחם בציבור שהוא גונב עיתונים באזור שלו, גונב את עיתוני הפלס, ואחרי החקירה נזכרתי שלא זו הייתה הבעיה, אלא בעיה אחרת שאני לא זוכר כרגע מה הייתה. כך אמרתי בזמנו במשטרה שהוא גונב עיתונים, אולם בדיעבד נזכרתי שלא זו הבעיה. אין לי היכרות אישית עמו.
ש. איזה בירור עשית לגבי המידע שנמסר במועד המאבק לגבי עקיבא כץ?
ת. עצם זה שראיתי שאני מתקשר לאדם שלא מכחיש, ואם הוא היה אומר זה לא קשור אליו, במילא הייתי מפסיק להתקשר אליו. אם אני שואל אדם פרסמת ביתד נאמן והוא אומר כן, זה מספיק לי. מבחינתי הוא רודף הציבור. ואז אני מבקש ממנו להפסיק.
ש. למה לא הפסקת אחרי פעמיים שלוש שאתה מבין שהוא לא בענין?
ת. אני מבין שהוא בענין אם הוא מתקשר שאתקשר אליו, הוא אומר תתקשר ב- 5 אחה"צ, זה לא אומר שהוא לא רוצה.
ש. ארענן זכרונך – עמ' 3 שורות 75-76 – אמרת עכשיו שהשיחות שלך היו בתגובה לשלו?
ת. הוא התקשר ואמר שהוא רוצה ללמוד איתי ונתן לי טלפון אחר, ואז אני מתקשר והוא לא עונה.
...
ש. כמה פעמים בסך הכל דברת עם עקיבא?
ת. 3 פעמים.
ש. הוא לא אמר לך בשום שלב תפסיק להתקשר?
ת. נכון. ההיפך הוא אמר בוא נקבע לחברותא.
ש. הוא לא ענה לך, וניסית שוב ושוב ?
ת. כן. עד שהתייאשתי והפסקתי.
ש. אצלך הייתה בעצם טינה אישית כלפי יתד נאמן, שהיה קשור עם פיטוריך לטענתך?
ת. בהחלט, היה והווה".
לאור האמור לעיל אני מורה על זיכויו של טריגר משידולו של אופנהיימר להטריד את כץ, וקשירת קשר עמו לעשות כן.
"ש. מהיכן אתה מכיר את עקיבא כץ?
ת. זה סיפור אחר. הוא היה מעורב בכל הסיפור של זריקה ממקומות העבודה, הוא היה בצד של הזורקים, היה מודעות ברחובות עם טלפון שלו, הקורא לציבור לפנות אליו ולדבר עימו להפסיק לעשות את הפעולות האלה. התקשרתי אליו פעם אחת ושמעתי הודעה בתא קולי שאומר התחברת למוקד הצנתוקים שלי מעכשיו תקבל הטרדות ובאמת קיבלתי תקופה של חודשים. כשאשתי ילדה לא היה לי פלאפון כי הצינתוקים האלה שגעו אותי וגמרו לי את הסוללה. מאז שהתקשרתי אליו התחילו להתקשר אלי כל מיני אנשים ועשו לי הטרדות גדולות מאוד. הבן אדם הוא לא כזה צדיק. ניסיתי להתקשר אליו שיפסיק את הדבר הזה.
ש. מחודש ינואר 2014 התקשרת לעקיבא כ 40 שיחות טלפון גם אחרי 22:00?
ת. הלכתי להוט מובייל הוצאתי פירוט שיחות שלי, ואין יותר מ 17 שיחות לא בשעות מאוחרות. הבאתי את זה לעוה"ד שלי קליין ישראל זה אצלו. הוא אמר לי שיטפל בזה.
ש. מה נאמר על עקיבא כץ בקו המאבק?
ת. היו פשקווילים ברחוב שקראו לפנות לליבו של מר כץ.
ש. למה נכנסת לקו המאבק?
ת. כי הרביצו לילדים שלי ופגעו בי.
ש. איך קשור קו המאבק?
ת. התקשרתי מיוזמתי חודשים לפני שהוקם קו המאבק, הוא כמו 144 זה מוקד מאגר טלפוני ועוזר לי להגן על עצמי ועל החיים שלי. אני מבקש שיפסיקו לממן את המלחמה הזו.
...
ש. האפליקציה שאתה מדבר עליה, אם אתה מתקשר ממנה על המסך שלך יופיע מספר אחר מאשר המספר שחייג את המספר והמחייג יכול לכוון כך כאילו אתה מתקשר?
ת. כן.
ש. ידוע לך אם ברשותו של מר כץ יש אפליקציה כזו?
ת. מאז שהתקשרתי אליו זה נהיה אז כנראה זה קשור אליו ויש שמועות שהוא מבין גדול בטכנולוגיה.
ש. מה הקשר שלו ליתד נאמן?
ת. בכתב אישום כתוב שהוא פעיל דגל התורה והוא הוטרד על ידי. אמרת דגל התורה אמרת יתד נאמן. אנו שייכים למפלגת ע"ץ.
ש. אם לא היה קו המאבק היית מנסה להשיג גם את מס' הטלפון שמפרסמים?
ת. ניסיתי גם לפני".
"ת. לא. אני מעוניין להשפיע על ההלך הציבורי, למחות באותם אנשים שרודפים אותי ואת חבריי. אין לי אופן לעשות את זה. לצערי כל המחאה הזאת למרות שאני מברך אותה אבל אני לא קשור. אני הרמתי טלפון לאדם אחד שקוראים לו עקיבא כץ. דיברתי איתו פעם אחת. ניסיתי להתקשר בפעם הראשונה שהגעתי לתא קולי שאומר נרשמתם לרשימת הצינטוקים בלי קידומת שמועברים לתא קולי
ש. אתה אומר שאתה מתקשר לבן אדם, כמה פעמים?
ת. קשה לי בדיוק להגיד כמה.
ש. למה עקיבא כץ?
ת. שמעתי מיודעי דבר, ביניהם הרב טריגר שהוא אחת מאלה שעומדים מאחורי הטרור מפעיל מרכז חדשות שהקו שכל מטרתו זה לרדוף את הציבור ולהשמיץ את הציבור שלנו. שחזרנו מהמעצרים בצורה ברוטלית בשעה 02:00 בלילה פורצים לבית... למחרת בערב הייתה רשימה של כל המואשמים ולא היו כתבי אישום. זה היה למחרת המעצרים. אני לא ידעתי ואני לא הכרתי את כל אלה. איפה לשון הרע? איפה דיבה? בצורה גסה ושמחה לאיד. זה שנותן את חומר השנאה זה אותו נבל שקוראים לו עקיבא כץ.
ש. למרות שעקיבא כץ לא קשור לעורכים?
ת. אני לא יודע. יכול להיות שאני לא יודע. סיפרו לי קודם אנשים במתחם הזה ששמעו שחברה ביטלה אודות למחאה את הפרסום. לזה התוודעתי רק עכשיו.
ש. אתה מתקשר לעקיבא כץ על בסיס שמועה שאומרים לך שהוא נבל?
ת. אני אמרתי שסבלתי סבל רב מהקו החדשות שנודע לי שמופעל על ידי עקיבא. אין דבר יותר לגיטימי מאשר למחות נגד פלוני כזה.
ש. כשהתקשרת לעקיבא כץ מה רצית ממנו?
ת. לא תפסתי אותו כמו שאמרתי. בצהריים התחילו עשרות או מאות צינתוקים. מתקשרים ומנתקים. הצלצול לא היה מעקיבא כץ אלא היה כתוב אדון פלדמן, אדון כהן. יש לו אפליקציה מסוימת שהוא יכול לחייג אליי ממספר אחר. את הטלפון שלי לא היה לאדם מלבד לאשתי. לקחו ממנו בחקירה את המספרים שמהם צינתקו לי ואמרו לי שהם רוצים לחקור את זה. מה אתם רוצים לחקור שאלו אותי, אמרתי שהוא מצנתק לי עשרות פעמים ואמרו לי תכתוב לו מכתב שיפסיק. לאחר חודשיים שאני לא יודע על מה מדובר באים כוחות הרשע בצורה ברוטלית שעד היום לא אני ולא אשתי התאוששנו.
ש. אתה מתקשר לעקיבא כץ 70 פעם ביומיים?
ת. אני חזרתי על זה שאם אתה קורא לניסיון התקשרות התקשרות אז כן. אני לא יודע שזה עובר באופן אוטומטי לתא קולי. ניסיתי להתקשר אם כך כתוב אני לא אתווכח. השתתפו עם זה הילדים ואני לא הייתי היחיד. היה תא קולי שמאוד הצחיק.
ש. אתה בעצם מתמודד עם הצינתוקים שעורכים כמה זמן?
ת. כמה ימים.
ש. אמרת יומיים בעדות?
ת. אם אמרתי אז כן.
ש. אתה מתקשר לעקיבא ואתה לא ניגש למשטרה להגיד ?
ת. ... אצלנו זה לא קביל לערב את המשטרה בכל דבר.
ש. איך אתה משיג את הטלפון של עקיבא כץ?
ת. אני עכשיו לא יכול להגיד. אני עברתי על החקירה קודם וקראתי שאמרתי שהיה קו שמעדכן שהקריין שלו זה הרב טריגר והיו שלוחות להתקשר ישירות לבני אדם. אני קורא לזה מחאה ולא להטריד.
ש. תאשר לי שקו המאבק הוא מרכז את כל נושא המאבק לעניין המספרים?
ת. אז אם זכרוני לא מטעה, אם אמרתי אז זה כתוב. אני היום לא זוכר איך עבד. אם אז אמרתי כנראה שכך היה. אומנם מוציאים אדם בשתיים בלילה ואולי האדם מפוחד... אבל אם אמרתי שככה זה היה אז ככה זה היה.
ש. אמרת שיש מודיעין שמספר ומרכז חומר מחאה ואומרים מי האובייקטים, כמו כן מסרתי כי קיבלתי מידע מודיעני מהרב טריגר מעקיבא כץ?
ת. בהחלט הוא אחראי על... אין לי היכרות אישית עם עקיבא כץ. התקשרתי דרך שלוחה של קו המאבק. התקשרתי לקו המאבק ואמרו אם אתה מעוניין למחות נגד כץ אתה לוחץ על המספר ומגיע לטלפון שלו.
...
ש. כמה פעמים דיברת עם עקיבא כץ?
ת. אני חושב אולי פעם אחת. לא זוכר אם דברתי איתו או שהשארתי לו הודעה. הילדים שלי שרו לו עקיבא, עקיבא לך ללמוד תורה והם השאירו לו את השיר הזה בתא הקולי
ש. פגשת אותו פעם?
ת. לא. אני שמחתי שהוא לא הגיע לבית המשפט, לא מעונין להיפגש עם נבל כזה שמסדר את כל העסק. אני עומד פה בתור מואשם בזמן שהוא היה צריך להיות ... כל אחד יודע בדיוק איפה הוא היה צריך להיות.
ש. יש לך זעם גדול על עקיבא?
ת. בהחלט, יש לי זעם גדול והיה לי גם קודם, ולצערי הוא גם עכשיו מפעיל ובועט ומפעיל את הקו הזה, הוא מקבל מתנות מהרבנים של יתד נאמן. הוא קיבל גביע מתנה מבתו של אחד מגדולי הדור בתור אות הוקרה על זה שהוא ארגן את זה.
ש. מכיר את הנאשם אישית?
ת. לא, שמעתי את שמו הטוב, אני גאה לפגוש בו. הפעם הראשונה שראיתי אותו פגשתי אותו בתחנת פוריה , הוא היה שפוף אז יותר. אני חושב שהוא מקריין את הדברים".
כתב האישום מתאר את השיחות שבוצעו אל בירנבאום, בין התאריכים 3.3.2015 ועד 4.3.2015, באמצעות מכשירי הטלפון הנייד של המתקשרים, כך: ריזי התקשר אל בירנבאום 3 פעמים; אברהם יונגרייז - 10, וזינגר התקשר אל בירנבאום 81 פעמים (שיחותיו של זינגר בוצעו ביום 3.3.2015 בין השעות 10:16 לבין 10:31).
שיחה מספר 157, האזנת סתר מספר 139845-2015) מיום 3.3.2015 בשעה 01:22: "טוב צריך לראות אם יש בכלל זמן לארגן טלפונים שלהם אם כן נצא למחאה אבל אם כן נצא למחאה אני קורא לכל ציבור בני התורה להכנס עם כל העוצמה וכל ה... גם בימים אלו קצת קשור ל... פורים שלישי רביעי פשוט לא לוותר לרגע אחד לפ"מ חייבים לחטוף על הראש הרבה זמן הם היה להם שקט א... הם עושים משחקים ...".
שיחה מספר 545, האזנת סתר מספר 139845-2015 בשעה 13:17: "שלפ"מ לא יחשבו שהם יכולים איזה כמה פרסום לזרוק לנו עצמות וככה להרוויח אותם, שידעו שאי הפרסום... יגרום למחאה אדירה... צפוי שלפ"מ ינסה לעשות תרגיל ושרירים עלינו ולנסות למנוע כל מיני פרסומים אבל יתכן שיבואו לצעוק עלי. אני לוקח את כל זה בחשבון שיקול דעת והמחשבה, גם פה זה נראה שחייבים לפעול מול לפ"מ לא להתרגש גם אם יאיימו מכאן ולהבא. שלוחת 4 בלפ"מ זה בטוח הוא, הוא אחראי הפרסום, ושלא יאמר לאנשים שזה לא הוא, בדקתי שוב את המספר, הוא אומר לאנשים שזה לא קשור אליו, המחאה חייבת להיות עצומה ושיבינו שאין כזו מציאות של אקט של החרמה...".
שיחה מספר 262, האזנת סתר מספר 139845-2015 בשעה 13:41 : "מלחמת עולם וחוצפת לפ"מ מחאה ללא הפסקה היום לא תהיה דבר כזה".
באישום זה פורטו השיחות שבוצעו באמצעות מכשירי הטלפון הניידים של המתקשרים אל פדר, כדלקמן: ריזי התקשר אל פדר פעמיים; וייסנשטרן - 25 פעמים[16], וזינגר התקשר אל פדר 10 פעמים.
"הנה טרה, אסור לאף אחד לשבת בצד אחרי שרואים את גודל ההצלחה האדירה והעצומה והנפלאה, בסיעתא דשמיא ובעזרת ה' יתברך, את ההצלחה האדירה... בצהריים בפרוייקט מיוחד, את כל ההצלחה מכל ההיבטים כעת חייבים כולם, כעת בבוקר... הבא בצהריים וכולם, אף אחד אסור לוותר אמר... בע"ה, לא מתקדמים מהר לקראת התוצאה הטובה.
כולם מתקשרים לשירות לקוחות 1800, שלוש פעמים, 7 שלוש פעמים 3, 1800-777-333 ושואלים אותם ששמעתם על המבצע טרה זה רע. שוב, תכניסו להם מילים, מילים מאוד יפות טרה זה רע, אחרים זה ציבור בני התורה... אצל עצם הקמפיין תגידו להם יש קמפיין אדיר בציבור החרדי טרה זה רע, לא קונים טרה, טרה זה רע, לא קונים טרה, תשאלו אותם מתקשרים וכן המספרים הנוספים טרה כפי שיועברו בשלוחה 7.
מוקד המאבק, היום שלישי בוקר טוב, השעה שמונה וחצי, אם כך בואו נסכם יש לנו בסה"כ שלוש חברות גדולות לפעול השבוע, יוניליוור, טרה ויטבתה... פעילות מול דברים קטנים, אך בראש ובראשונה מי שמתחיל לפעול בו מהיום לא ינוח, לא ייתכן שאדם עושה צחוק מציבור בני התורה, משקר עליהם בשקר גלוי ומצח נחושה, ומול ציבור בני התורה עומדת החברה של ד"ר גפן שמפרסמת כך באופן בולט בעמוד... מודעה גדולה כל יום שלישי ושישי, וכשמתקשרים אליהם הם אומרים כן... ואחרי זה מתפלאים שעושים צחוק. המתנו שבוע, נתנו להם צ'אנס שבועיים, אולי לכן הם הפסיקו, אך הכל שקרים ובדיות. היום כולם, גם מחר וגם מחרתיים בשעות הבוקר, הערב והצהריים מתקשרים כולם לד"ר גפן לפאלפון (נמצא בטקסט) תרשמו את המספר אצלכם, עוד פעם ד"ר גפן (נמצא בטקסט), והטלפון של המרפאה של המזכירה (נמצא בטקסט), לפעול מרגעים אלו. שאר החברות כמובן כפי שנורה ונאמר כאן בקו, אך אפשר להתחיל שירותי הלקוחות של יוניליוור 1800-780-780, להכריז על חרם על קורנפלקס... נשמח לקבל רעיונות ... כבר נרשמו, להגיד להם חמשת אלפים, אפשר להגיד להם חמשת אלפים נפשות נרשמו לחרם זה הולך ועולה, הולך ועולה בכל הארץ... מוצרי תלמה חשוד מאוד וכן טרה, טרה זה טרע או טרה זה רע. להתקשר כולם לשירות לקוחות וכן ליטבתה, כאן בע"ה נביא ת'טלפונים, חלק נמצאים כבר בשלוחה 7. יוניליוור, כל המספרים בשלוחה 7, ובשלוחה 5 ישירות, ובע"ה ממשיכים לפעול כל ציבור בני התורה".
ההיפך הוא הנכון: ויסנשטרן סיפר לבית המשפט על הפגיעה האישית שהוא חש כתוצאה ממעשיהם של תומכי יתד נאמן, ואמר שלטעמו הם "מחריבים את היהדות". למותר לציין, כי העובדה שהתובע ביקש לרענן את זכרונו של ויסנשטרן מפעם לפעם במהלך העדות אין בה די כדי להצביע על כך שהוא לא אמר אמת, במטרה לסייע לטריגר.
ויסנשטרן העיד אודות הפגיעה שהוא חש בקרב הציבור עליו הוא נמנה מאת תומכי יתד נאמן, בין היתר, כך:
"... נגד העיתון (הפלס – ש.ב) מנהלים מלחמת חורמה, שזה כולל פרסומות. היה את הענין של החרם שזה היה בשביל לפגוע בלגיטמציה של העיתון ושל הרב. המציאות של החרם על העיתון זה פגיעה ברב שלנו ופגיעה בנו בציבור, שאסור להתעסק איתו. הרב נפטר ויש ועדת רבנים חדשה. אנו ממשיכים את הדרך שלו. החברות אין להם ענין להחרים אותנו, ויש כמה אנשים שיש להם ריכוז של החברות שהם ביחד התארגנו ועשו קרטל ומי שבכל זאת פרסם.
...
מה שקרה שיש את החרם .... בשלב מסוים..... יש פה פגיעה קשה בציבור... הציבור בשלב מסוים לא רצו לפנות לחברות ולהסביר שיש בעיה, הם לא אמורים להחרים אותנו. זה התחיל ממספרים שעברו מאחד לשני, ובשלב מסוים היה המספר של טריגר, שאני מבין שהוא ריכז את הפעילות...".
"...היא בבית המשפט, פעם ראשונה שראיתי אותו. שמעתי עליו שיש לו קו, אני לא פעלתי בעקבות הקו שלו, הייתי פותח ביתד נאמן לבד, בלי קשר לקו שלו. היה אולי פעם פעמיים שלקחתי מספרים משם אבל המספרים עברו בצורות אחרות במיילים, או שעברו דפים בקהילה".
ובהמשך:
" ש. מה לגבי קו המאבק?
ת. היתה שלוחה של מספרים, זה היה זניח. אני זוכר שחיפשתי שם מספרים, לא זוכר אם מצאתי אבל היו מספרים. את רוב המספרים לא השגתי משם. אנשים העבירו מאחד לשני. כל הקהילה שלנו כולה סובלת מזה. מר טריגר הוא פסיק".
ובהמשך:
"ש. ממתי אתה כועס על יתד נאמן?
ת. העיתון הזה הוא רע, עיתון שמסית נגדנו ומחריב את היהדות. אני לא כועס ברמה האישית על אף אחד שם , כמו שאני לא כועס... זה לא כעס. זה מפריע לי. ברור
ש. האם בגלל קו המאבק אתה כועס?
ת. לא.
ש. אז קו המאבק לא משחק בהתיחסות שלך...?
ת. יש לו משקל אפס
ש. ולגבי חברות שמחרימות?
ת. אפס
ש. אתה אומר יש לך מספיק כעס בשביל עצמך?
ת. ... אמרתי שלא הוצרכתי להשתמש בקו המאבק. אני באופן אישי לא הייתי מקשיב לזה אבל ידעתי שהוא קיים. אני לא צריך הוראות מטריגר למי להתקשר. כל אחד באופן אישי שמרגיש זה מפריע לו ולחברות אין ענין בזה.... אמרתי שאני לא השתמשתי בזה. גם אם ידעתי שהוא אמר זה או זה, אני לא הייתי קשור... הייתי עצמאי. קו המאבק זה לא היה הקו, אנשים לא התקשרו לשמוע... התקשרו כי יש הרבה חומר מענין ואנשים אומרים את דעתם על הבחירות. על הפגנות... זה קו פנימי קהילתי שכל אחד מדבר שם ואנשים מתקשרים לשמוע. היה גם את הנושא הזה. אני לא פעלתי לפי ההנחיות שלו ולא הייתי מקשיב לו. יצא לי לשמוע אותו אבל לא פעלתי בעקבות קריאה שלו. אני לא חושב שאחרים התקשרו לשם בשביל זה".
ניכר מעדותו של פדר כי התקיימו, על פני הדברים, "מקורות דרבון" אחרים לביצוע ההטרדות כלפיו, והיו מתקשרים רבים, מעבר לזינגר, ויסנשטרן וריזי, אשר הטרידו אותו ואת ומשפחתו; כל זאת נוכח הפרסום של חברת טרה בעיתון יתד נאמן, לאחר מועד מסוים (ימי שלישי, עת העיתון מופץ בחינם).
כך העיד פדר: "... מידי יום שלישי לפני שראיתי את העיתון אני מקבל טלפונים למה אני מפרסם ביתד. הם רואים את העיתון לפניי. אז למה צריך לפרסם? הרי הם ראו את העיתון. אחרת לא היו מתקשרים אלי"; ובהמשך: "... העיתון של יתד יוצא ביום שלישי, כשאני מפרסם החל מאותו בוקר, זה עיתון עם תפוצה גדולה כי הוא חינם בימי שלישי. הוא מפורסם במגזרים החרדיים. מאותו יום שיוצא העיתון עד יום שני שלאחריו הטרדות בלתי פוסקות. על מנת לא לפרסם בעיתון הבא...".
יוער כי פדר לא ידע לספר בעדותו מי היו המטרידים, וכאשר הוצג לו על ידי הסניגור מספר הטלפון של ויסנשטרן הוא השיב שהוא "לא זוכר בעל פה"; עוד העיד פדר כי הוא "יכול להגיד שמות" של מטרידים: "... יש אחד בשם מוטי למשל והשני יעקב...". פדר טען כי גם הנאשם "התקשר להטריד אותו" אולם ציין כי הטרדה זו באה לידי ביטוי בכך שהוא הבחין באדם שזוהה כ"אברהם טריגר" בשיחה אחת שהוא בחר לא לענות לה.
כתב האישום מפרט את המתקשרים השונים ושיחות הטלפון שביצעו אל הלפרין, באמצעות הטלפונים הניידים שלהם, כך: ריזי התקשר אל הלפרין 8 פעמים; ויסנשטרן – 70 פעמים[17]; דושינסקי - 23 פעמים, וזינגר התקשר אל הלפרין 17 פעמים.
"ש. התעקשת במיוחד להשיג את יעקב הלפרין. ניסית בדצמבר ובינואר 2015, כ 103 שיחות טלפון ליעקב הלפרין.
ת. דבר ראשון אני רוצה להגיד שלפי מה שידוע לי, טריגר אף פעם לא פנה למחות עם יעקב הלפרין. הלפרין פרסם באופן קבוע ביתד נאמן משך תקפה ארוכה. הוא לא דיבר איתי מעולם. הוא אמר שבכלל הוא לא הלך למשטרה אלא המשטרה הגיעה אליו. אולי הוא הגיש תלונה דרך הטלפון".
במסגרת אישום זה מתואר כי וייסנשטרן התקשר אל קידר 23 פעמים, באמצעות טלפון הנייד שלו.
עוד עלה מהראיות המוסכמות כי הוגשה שיחה שכותרתה היתה "הטרדה אסם" ("קובץ מספר 11"), אולם לא ברור מי הדוברים בשיחה (עלה מתוכנה כי ה"מוטרד" הוא אדם ששמו הוא לכאורה לוי), מתי היא התבצעה, ועל רקע מה.
על פי אישום זה, וייסנשטרן התקשר אל לוגסי 95 פעמים מהטלפון הנייד שלו, ושלח לה 26 מסרונים, בהם כתב, בין היתר: "עד מתי", "חרם", "למה אתם משתפים פעולה עם הרשעים מיתד לא נאמן", "למה אתה שותף להסתה", "שבוע רע לרשע רע", "לא מפסיק להחרים גם אנחנו לא נפסיק למחות", "מי שמחרים יוחרם", ועוד אימרות שפר כגון דא.
"... שוב אנחנו לא יודעים ... עם כל הטלפונים, כולנו מתקשרים כמובן מלבד וכן חוץ מ... שגם אליהם פועלים רצופה בלי שום הפסקה, שוב ושוב מתקשרים, לא מתייאשים, חברת החשמל, בנק מרכנתיל, עילית שטראוס, טמבור, כל החברות כולם כולם...".
במסגרת אישום זה מתואר כי וייסנשטרן התקשר אל מרום 96 פעמים, באמצעות טלפון הנייד שלו.
אישום זה מתאר כי בתאריך 20.2.2015 שלח וייסנשטרן אל זמר מספר מסרונים, בהם כתב, בין היתר: "עד מתי לא מצאתם עם מי לעשות עסקים רק עם הלא נאמן תגיד לא נמאס לך? מי שמחרים יוחרם זה תלוי רק בכם אתם משלמים למשרד פרסום כדי שיפרסם אתכם אם אתם מבינים שהוא רק מזיק לכם תגידו לו שיפסיק למה אתה שותף להסתה למה אתם משתפים פעולה עם הרשעים מיתד לא נאמן".
אישום זה מספר כי וייסנשטרן התקשר אל גולדברג 46 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
עוד עלה מהראיות המוסכמות כי הוגשה שיחה שכותרתה היתה "הטרדה אסם" ("קובץ מספר 11"), אך לא ברור מי הדוברים בשיחה (עלה מתוכנה כי ה"מוטרד" הוא אדם ששמו הוא לכאורה לוי), מתי היא התבצעה, ועל רקע מה.
אישום זה מספר כי וייסנשטרן התקשר אל חייבי 37 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
עוד עלה מהראיות המוסכמות כי הוגשה שיחה שכותרתה היתה "הטרדה אסם" ("קובץ מספר 11"), אולם כלל לא ברור מי הדוברים בשיחה (עלה מתוכנה כי ה"מוטרד" הוא אדם ששמו הוא לכאורה לוי), מתי היא התבצעה, ועל רקע מה.
על פי אישום זה, וייסנשטרן התקשר אל פיינשניידר 27 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
"הנה טרה, אסור לאף אחד לשבת בצד אחרי שרואים את גודל ההצלחה האדירה והעצומה והנפלאה, בסיעתא דשמיא ובעזרת ה' יתברך, את ההצלחה האדירה... בצהריים בפרוייקט מיוחד, את כל ההצלחה מכל ההיבטים כעת חייבים כולם, כעת בבוקר... הבא בצהריים וכולם, אף אחד אסור לוותר אמר... בע"ה, לא מתקדמים מהר לקראת התוצאה הטובה.
כולם מתקשרים לשירות לקוחות 1800, שלוש פעמים, 7 שלוש פעמים 3, 1800-777-333 ושואלים אותם ששמעתם על המבצע טרה זה רע. שוב, תכניסו להם מילים, מילים מאוד יפות טרה זה רע, אחרים זה ציבור בני התורה... אצל עצם הקמפיין תגידו להם יש קמפיין אדיר בציבור החרדי טרה זה רע, לא קונים טרה, טרה זה רע, לא קונים טרה, תשאלו אותם מתקשרים וכן המספרים הנוספים טרה כפי שיועברו בשלוחה 7.
מוקד המאבק, היום שלישי בוקר טוב, השעה שמונה וחצי, אם כך בואו נסכם יש לנו בסה"כ שלוש חברות גדולות לפעול השבוע, יוניליוור, טרה ויטבתה... פעילות מול דברים קטנים, אך בראש ובראשונה מי שמתחיל לפעול בו מהיום לא ינוח, לא ייתכן שאדם עושה צחוק מציבור בני התורה, משקר עליהם בשקר גלוי ומצח נחושה, ומול ציבור בני התורה עומדת החברה של ד"ר גפן שמפרסמת כך באופן בולט בעמוד... מודעה גדולה כל יום שלישי ושישי, וכשמתקשרים אליהם הם אומרים כן... ואחרי זה מתפלאים שעושים צחוק. המתנו שבוע, נתנו להם צ'אנס שבועיים, אולי לכן הם הפסיקו, אך הכל שקרים ובדיות. היום כולם, גם מחר וגם מחרתיים בשעות הבוקר, הערב והצהריים מתקשרים כולם לד"ר גפן לפאלפון (נמצא בטקסט) תרשמו את המספר אצלכם, עוד פעם ד"ר גפן (נמצא בטקסט), והטלפון של המרפאה של המזכירה (נמצא בטקסט), לפעול מרגעים אלו. שאר החברות כמובן כפי שנורה ונאמר כאן בקו, אך אפשר להתחיל שירותי הלקוחות של יוניליוור 1800-780-780, להכריז על חרם על קורנפלקס... נשמח לקבל רעיונות ... כבר נרשמו, להגיד להם חמשת אלפים, אפשר להגיד להם חמשת אלפים נפשות נרשמו לחרם זה הולך ועולה, הולך ועולה בכל הארץ... מוצרי תלמה חשוד מאוד וכן טרה, טרה זה טרע או טרה זה רע. להתקשר כולם לשירות לקוחות וכן ליטבתה, כאן בע"ה נביא ת'טלפונים, חלק נמצאים כבר בשלוחה 7. יוניליוור, כל המספרים בשלוחה 7, ובשלוחה 5 ישירות, ובע"ה ממשיכים לפעול כל ציבור בני התורה".
אישום זה מתאר כי זינגר התקשר 3 פעמים אל רשתי מהטלפון הסלולרי שלו, ווייסנשטרן התקשר אליו 62 פעמים.
עוד עלה מהראיות המוסכמות כי הוגשה שיחה שכותרתה היתה "הטרדה אסם" ("קובץ מספר 11"), לא ברור מי הדוברים בשיחה (עלה מתוכנה כי ה"מוטרד" הוא אדם ששמו הוא לכאורה לוי), מתי היא התבצעה, ועל רקע מה.
על פי אישום זה, שלח וייסנשטרן אל ורטהיימר, באמצעות הטלפון הסלולרי שלו, 4 הודעות בהן כתב, בין היתר: "למה אתה מתערב במחלוקת? למה אתם ממשיכים לרדוף את עולם התורה?"; בהמשך, התקשר אליה וייסנשטרן 46 פעמים.
באישום זה מתואר כי זינגר התקשר 10 פעמים אל ביבלה מהטלפון הסלולרי שלו.
"הגענו לכתובת ... ודפקנו בדלת ביתו (של טריגר – ש.ב) ולאחר כ-2 דק' שלא היה מענה, אך האור בתוך הבית נדלק ונשמעו רעשים. דפקנו שוב בדלת בבית והזמנו משטרה אך שוב לא היה מענה. על פי הנחיית יוסי בכר נתבקשתי לפרוץ את דלת הבית באמצעות פטיש 5 קילו. בשלב זה דפקתי מספר פעמים עם הפטיש על הדלת עד שנשמעה צעקה מתוך הבית 'אל תשברו את הדלת אני פותח. בשלב זה הפסקתי לדפוק על הדלת עם הפטיש ולאחר מספר שניות נפתחה הדלת והבחנו בגבר. הזדהינו בפניו על ידי הצגת תעודת מינוי משטרתית וביקשנו ממנו להזדהות. הנ"ל זוהה על ידי תעודת זהות שהוא הציג בפני כאברהם מאיר טריגר..."..
"ש. באיזו שעה?
ת. כמו שמצוין.
ש. ב3 בלילה. למה ב3 בלילה?
ת. אני מבצע, אני מקבל את ההנחיות מהמפקדים שלי.
ש. הענין הזה של אני ממלא הוראה יצא מהפרק. למה באת לביתו של טריגר ב 3 בלילה ויש לו ילדים ואישה ודופק לו על הדלת.
ת. יש לי מפקדים שהם מחליטים.. והם מנחים אותי.
ש. שאלת את עצמך למה באים לטריגר הבנת במה הוא חשוד?
ת. סחיטה ואיומים. כמו שמצוין בדוח. לא נכנסתי לתיק. אני בלש ולא חוקר.
ש. שאלת למה באים ב 3 בלילה, אתה הרי מבצע משהו. אומרים לך תחטוף מישהו מהבית. שאלת את עצמך למה אומרים לי את זה?
ת. שוב אני עונה שהמפקדים שלי אמרו לי בשעה 3 לבצע מעצר ובצעתי. אין לי תשובה אחרת. תשאל את המפקדים שלי. אלה שיקולים של הפיקוד שאינני יודע אותם.
ש. ולא מתפקידך לשאול?
ת. לא.
ש. לא רק באתם ב 3 בלילה, צלצלתם?
ת. כמו שמצוין בדוח
ש. ולא ענו, וצלצלתם שוב ולא ענו. מה עשיתם?
ת. מצוין בדוח שנשמעו רעשים מהדירה והאור נדלק ואפשר לראות דרך העינית. שמעננו רעשים בדירה, נתנו זמן סביר לפתוח את הדלת ולא נפתחה. הסברנו שאם הדלת לא תפתח נאלץ לפרוץ אותה.
ש. אמרתם דברים כאלה?
ת. נאמרו דברים כאלה בדירה, בדוח לא מצוין.
ש. למה?
ת. לא צוין.
ש. אולי אתה ממציא?
ת. אני לא ממציא
ש. אתה יודע עד כמה זה קיצוני שבאים ב 3 בלילה מצלצלים ונדלק אור ואתה לא יודע שום דבר על מי שגר בבית. אולי גרה שם משפחה עם ילדים. אתה במו ידיך לקחת פטיש 5 קילו והלמת בדלת כמה פעמים?
ת. מספר פעמים. עד אשר שמענו צעקות
ש. המפקד שלך אמר לך להלום בפטיש?
ת. כמו שרשום בדוח, שהנחה אותי לפרוץ את הדלת. יוסי בכר היה הקצין הממונה שם בחיפוש.
ש. לפי הנחית יוסי בכר, התבקשתי לפרוץ את הדלת הבית באמצעות פטיש 5 קילו. לא שאלת את יוסי , אולי נעמוד עוד 5 דקות לפני שניקח פטיש ב 3 בלילה, ויש עוד בתים שם?
ת. זה בנין מגורים.
ש. למה לא חיכיתם עוד כמה דקות, אמרת שאתם משטרה?
ת. כן אמרנו. הוא גם הבין שאנחנו משטרה.
ש. כתוב כך – הגענו לכתובת הנל ודפקנו בדלת ביתו, לאחר כ 2 דקות שלא היה מענה אור הבית נדלק ונשמעו רעשים. דפקנו שוב והזדהינו כשוטרים. היית לבוש בגדי שוטר?
ת. אני לבוש בבגדי אזרח.
ש. היה לך כובע?
ת. לא זוכר.
ש. כמה אנשים הייתם?
ת. לא זוכר.
ש. ואז לקחת פטיש והלמת בדלת כמה פעמים. איך אתה רואה פעולה זו היום?
ת. אם אני מגיע לבית ואני מבין שיש בן אדם בבית שמסרב לפתוח את הדלת לאחר שהזדהיתי כשוטר ויש לי צו חיפוש וצו מעצר לבית יש בסמכותי לפתוח את הדלת. יש לי את הסמכות לפרוץ מחשש להעלמת ראיות.
ש. איך אתה רואה את כל הפעולה ? ידעת מי גר בבית?
ת. אני לא סתם אפרוץ דלת.
ש. ידעת מי גר שם?
ת. ידעתי שאנו צריכים את אותו בן אדם וזה הבית שלו.
ש. ידעת מי האיש? בדקתם אם יש ילדים בבית?
ת. אני לא עונה לדבר הזה. אתה בא לעשות ממני צחוק.".
"ש. מה היה הצורך לעצור את טריגר שהיה אז אברך ישיבה, לא המחבל המפורסם קרלוס, יש לו 6 ילדים - ב 4 בבוקר?
ת. אומר כך – תוך כדי ניהול חקירה נשקלו השיקולים.... השיקולים המבצעיים אתה נכנס לסביבה בעייתית, ואתה צריך לבצע את כל החקירות במקביל מחשש לשיבוש ולכן עצרנו את כולם.
ש. אני אבוא אליך ב 4 בבוקר עם כוח משטרתי אליך הביתה ואני קורא לזה הטרדה הרבה יותר חמור מטלפון שלא מצלצל. גם שברו את הדלת עם פטיש, הבהילו את הילדים והאישה. האם ניסיתם להזמין אותו למשטרה?
ת. בפעם האחרונה שאני הסתובבתי בבני ברק ב 4 בבוקר היו הרבה אנשים ... שנית, יש שיקולים מבצעיים וחשש לשיבוש..
ש. אבל למה ב 4 בבוקר?
ת. כי זו סביבה בעייתית.
ש. בני ברק ב 4 בבוקר זה כמו כיכר מלכי ישראל... מסכים איתי שב 4 בבוקר יכולה להתחולל אותה מהומה שחששתם ממנה כמו בשמונה ובעשר? אני אומר לך שיש לנאשם ילדים, יש לו תינוק של כמה חודשים, גר בירושלים ברמות, 12 בלילה מלא? יש הרבה אנשים?
ת. אני הייתי בבני ברק...
ש. אני אומר לך שאתם בצעתם מעשה שערורייתי, אתם באים לבן אדם שוברים לו את הדלת ב 4 בבוקר, נכנסו 8 שוטרים לביתו הצנוע ברמות, מבהילים את האישה והילדים. זה דבר שהמשטרה לא צריכה לעשות. מסכים?
ת. קודם כל העובדות שאתה אומר, תראה לי מסמכים... לגבי החיפוש אני מסכים שאפשר לבצע חיפוש גם ב 4 בבוקר. לגבי הברוטליות – אני לא מסכים. תראה לי דוחות.
ש. תתיחס לסעיף הזה כסעיף שאני צריך להראות אותו. בהנחה שהגיעו ב 4 בבוקר ובהנחה שהגיעו 8 שוטרים ובהנחה שאין לו עבר פלילי ואין שום ראיות על אלימות, למה לא הזמנת אותו למשטרה?
ת. צו החיפוש וצו המעצר בוצע כדין מבית המשפט. אם התנהל במהלך הסיטואציה לביצוע מעצר או ביצוע חיפוש יש לך אפשרות לפרוץ את הדלת.
ש. שאלת ב.ה. – תסכים איתי שלשבור ולפרוץ דלת של אזרח, לא עבריין אלים, ב 4 בבוקר צריכה להיות סיבה טובה לכך?
ת. מסכים. אני מניח שיכול להיות שהיתה התנגדות או התגודדות.
ש. שאלת ב.ה. מה היתה הסיבה בהנחה שהבית נפרץ כך? אני מניח שהמשטרה אם עושה זאת יש לה סיבה טובה. האם אכן פרצו לו ואם כן מה הסיבה?
ת. אשמח לראות את הדוח. אני מניח שיש תשובה בדוח הפעולה.
ש. אומר יותר מזה – כל המעצרים של האנשים שהובאו למעצר התבצעו באותה צורה. מעצר שמתרחש בין 3-4 בבוקר, כוח משטרתי גדול, שבירת דלת אבל לא בכל המקרים, בחלקם, כאשר השוטר עוד בחוץ שלא הספיקו להתנגד למעצר, השוטר נכנס תוך פריצת הדלת...אתה יודע מה זה לדפוק על הדלת עם פטיש 5 קילו ?
ת. זו פעילות משטרתית שנעשתה כדין ובהתאם לסמכויות בחוק".
"ה ש. ספר לנו על המעצר שלך?
ת. כמו שאמרתי לא הייתי מוכן בכלל. הייתי נורמטיבי, אדם רגיל ולא הסתרתי דבר. גרתי ברחוב סולם יעקב 7. זה היה ערב פסח
ש. מי היו בבית?
ת. אני ושבעת ילדיי.
ש. באיזה גילאים?
ת. שנה עד 7. היו אז 6 ילדים. הגדולה היתה בת 7. הקטנה בת חצי שנה. הלכתי לישון בחדר, ביחד עם אשתי.
...
פתאום אשתי מעירה אותי ב 3 וחצי, אמרה נראה לי שדופקים על הדלת. קפצתי באמצע הלילה, ואני שומע משטרה לפתוח, משטרה לפתוח. ממש בום על הדלת. דפיקות. הסתכלתי בעינית, אני רואה 7 אנשים, עם טריקו קצר לבן, פנים שחומות, חלק... אולי בני עדות המזרח. חששתי שאולי מדובר בערבים. ניסיתי להתקשר למשטרה ולא חלמתי שהמשטרה יבוא לעצור אותי. ואמרתי קודם, אנשים אמרו לי תזהר על החיים שלך, לקחתי טלפון של מישהו שאם יבואו אנשים להרביץ לי, ניסיתי להזעיק עזרה ממישהו ולא היתה קליטה. ודקה אחרי, לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי
...
היינו בפאניקה מטורפת. ולא הספקתי לחשוב, פטיש 5 קילו וכל הבנין רעד. פחדתי שאנשים
באו להזיק לי, אשתי אמרה לי הילדים התעוררו. זה היה בשבילי יותר מהכל. אמרתי על החיים ועל המוות אני פותח את הדלת יהיה מה שיהיה. ואז פורצים 6-7 אנשים, אחד מהם עם רובה גדול, אמרו משטרה אתה עצור. למעשה הייתי בטוח מה יכול לקרות, הרי הכל חוקי. פתאום אני הופך לעבריין...
...
ש. שאלת ב.ה. אם היית מקבל הזמנה לסור למשטרה היית מגיע?
ת. ברור. אני אומר למה להסתיר? כל הקו היה גלוי, ויש את השיחות, איפה יש פה הכחשה שצריכים באמצע הלילה לעצור אותי? משם לקחו אותי למשרד, כשנכנסו לבית התמקדו ברחוב יואל 4, שאלו איפה זה. בסוף חפשו בבית, באנו ליואל 4. וכל השכנים בחוץ, ערב פסח כל הבנין רעד, חייכתי לשכן. השוטר מאחורי אמר אל תחייך. לקחו אותי לרכב ליואל 4, זה במאה שערים. שמה קצת יותר מסוכן. הייתי מלווה ב 4 רכבי חבלנות, כאילו הולכים למוקד מרכז הטרור העולמי של הפלג הירושלמי...".
"... אין דרך להגדיר את מעצרו של הנאשם אלא כבריונות אלימה, כברוטליות בשירות החוק ללא הצדקה. לא נזק או סמים חיפשו, לא ראשי ארגוני פשע, לא רוצחים שכירים, או אנסים סדרתיים, אלא הטרדות באמצעות מכשירי בזק שהיו מגובים או לא מגובים בפלטי טלפון... זו התנהגות שערורייתית שאין לה מקום במדינה דמוקרטית. זו התנהגות של קלגסים הרואים בקהילה החרדית מחבלים, מוקצים, לא בני אדם".
לאור האמור לעיל, אני מורה על זיכויו של הנאשם מכל המיוחס לו בכתב האישום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 45 ימים.
ניתנה היום, יז' אלול תשפ"א, 25 אוגוסט 2021, במעמד הצדדים
חתימה
התאריכים והשעות המדויקים של ביצוע השיחות, נשוא כל האישומים, מפורטים בכתב האישום. ↑
כל ההודעות מפורטות בכתב האישום. ↑
בכתב האישום מופיע חודש דצמבר 2015 (במקום 2014); נראה כי מדובר בטעות קולמוס. ↑
המטרידים – לכאורה, כמובן. יודגש, כי אין בהכרעת דין זו כדי לקבוע או להתיימר לקבוע, אחריות פלילית של מי מהמטרידים, כנטען, ובכל מקום בהכרעת דין בו משתמעת או אפילו נקבעת אחריות כאמור, הרי שהדבר יפה רק לצורך הכרעת דין זו, ואין ללמוד או להשליך ממנה ביחס לכתבי אישום אחרים שהוגשו בפרשה. הערה זו יפה לכל הכרעת הדין, ופשיטא שלא אחזור עליה בכל איזכור של כל מטריד ומטריד, כנטען. ↑
התביעה ציינה כי "הנאשם ובא כוחו כפי שהסכימו עם הגשת שני קלסרי הראיות שבכוחם וכשם שב"כ במהלך דיוני המשפט לא חלק על הפן הטכנולוגי ברכיב העובדתי של העבירה, כלומר בשיחות שבוצעו ולכן הח"מ מוצא לנכון לא להתייחס לכל אישום ואישום באופן פרטני, בהיבט של ההתקשרויות בין מנוי המתקשר / המטריד לבין המוטרד / המתלונן". ↑
בסופו של יום, כמפורט להלן, שוכנעתי שהתביעה לא עמדה בנטל להוכיח "הנחה" זו. ↑
התביעה לא ייחסה לנאשם עבירת סיוע, אולם בית המשפט הזהיר אותו בדיון ביום 21.11.2016 כי עליו להתגונן גם מפני עבירה זו; על כן, ראיתי לנכון לעמוד בקצרה גם על יסודותיה. ↑
ובכך "פתח את השער" אל "דברי העידוד" בקו המאבק (יוער כי אין בכך קביעה האם היו דברי עידוד אם לאו; שאלה זו תלובן בהמשך). ↑
לא נעלם מעיני כי הנאשם העריך שהיו 3700 מנויים לקו המאבק, אולם ברי שאין בכך כדי להוכיח שהוא ניפק, לכל אחד ואחד מהם, את הקוד הסודי. ↑
התובע הבהיר, לשאלת בית המשפט, כי המדובר ב"ללא חיוב". ↑
ראו הצהרת ב"כ המאשימה מיום 25.10.2018 לפיהן ההקלטות עליהן העיד העד עתה הדיסק נקרא 28.1.15 ד.כ; אל דיסק זה הפנתה התביעה בסיכומיה להוכחת דברי העידוד כלפי כץ. ↑
פרט למטריד יעקב קרנובסקי. ↑
אין חולק כי כוונתם של העדים במילה "צינתוק" היתה לצלצול ומיד לאחר מכן ניתוק (סוג של הטרדה מיוחדת למקבל הצינתוק). ראו לדוגמא את עדותו של משה הרשלר מיום 29.3.2017 עמ' 47 ש' 23-24. ↑
ריזי בעדותו הוכרז כ"עד עוין", והתביעה, במסגרת הדיון, ביקשה להגיש את חקירותיו במשטרה (ת/5, ת/6). התביעה בסיכומיה, לא ביקשה מבית המשפט להעדיף את אמרת החוץ של ריזי, וממילא לא התעכבה על שאלת יישומו של סעיף 10א לפקודת הראיות במקרה דנא; בהתאם לכך, התביעה לא הציגה כל נימוק מדוע יש להעדיף (ואם בכלל) את אמרות החוץ של ריזי על פני עדותו של בבית המשפט. על כן, החלטתי לקבוע ממצאים על סמך עדותו של ריזי בבית המשפט. ↑
יצוין כי לא נעלם מעיני שיונגרייז סיפר שהוא שאב את הטלפון של לשכת הפרסום הממשלתית מקו המאבק, אולם אין בכך – בנסיבות האמורות - כדי לשנות ממסקנתי דלעיל. ↑
ביחס לויסנשטרן יוער, למעלה מן הצורך, כי הוא לא ביצע עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, אלא היה אחראי על ניסיון לבצעה, לכל היותר. הגם שעלה מעובדות כתב האישום כי הוא התקשר אל פדר 25 שיחות; עיון בפלט השיחות הרלוונטי העלה כל כל השיחות שנכנסו אל פדר מאת ווייסנשטרן היו באורך של "0.00", כך על פי הפלט; וייסנשטרן לא נחקר, בעדותו בבית המשפט, אודות שיחות ספציפיות אלה, ועל כן, לא ניתן לדעת, בוודאי שלא לקבוע כממצא עובדתי, כי הן הגיעו ליעדן, וכי הטלפון של פדר אכן צלצל כשויסנשטרן התקשר אליו. ↑
ההגנה טענה ביחס לאישום זה, כי השיחות שביצע וייסנשטרן היו כולן בנות שנייה אחת, על כן אין המדובר בהטרדה; ברי כי גם קביעה שמדובר רק בניסיון להטרדה, אין די בה כדי להשפיע על שאלת אשמתו של הנאשם. עיון בפלט השיחות הנכנסות אל הטלפון הנייד של הלפרין במועדים הרלוונטים (דיסק 87597/15) העלה כי צודקת ההגנה, ואף אין המדובר בשיחות בנות שנייה אחת אלא – "0.00"; כל השיחות, ללא יוצא מן הכלל. הלפרין בעדותו התייחס לשיחות מטלפון שמסתיים בספרות "932" (יתכן כי מדובר במספרו של ויסנשטרן, הגם שבמקום אחר אמר הלפרין כי המספר הסתיים בספרות 532 דווקא) ואמר כי הוא לא יודע כמה פעמים התקשר אליו המספר הזה, ו- "השוטר שאל אותי מה הטלפון הזה עושה לך? השבתי שזה אחד מתוך קבוצה והוא אמר לי תבוא להגיש תלונה". ↑
בכתב האישום מופיע חודש דצמבר 2015 (במקום 2014) , ונראה כי מדובר בטעות קולמוס. ↑
לא רבים יעמדו במשימה, בוודאי ביחס לחלקיה ה"טכניים", הדנים בכל אישום ואישום לגופו. ↑
| תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
|---|---|---|---|
| 21/06/2015 | החלטה שניתנה ע"י בני שגיא | בני שגיא | צפייה |
| 08/01/2019 | שכר עדות דוד כהן | שמאי בקר | לא זמין |
| 08/01/2019 | שכר עדות יעקב ויסנשטרן *4 | שמאי בקר | לא זמין |
| 08/01/2019 | הוראה למאשימה 1 להגיש (א)צו הבאה | שמאי בקר | לא זמין |
| 03/11/2020 | החלטה שניתנה ע"י שמאי בקר | שמאי בקר | צפייה |
| 03/12/2020 | החלטה על (א)בקשה של נאשם 1 בתיק 14763-04-15 בקשה לדחייה קצרת מועד בהגשת סיכומי ההגנה בכתב | שמאי בקר | צפייה |
| 10/12/2020 | החלטה על (א)בקשה של נאשם 1 בתיק 14763-04-15 הודעה לבית המשפט על התארכות סיכומי ההגנה | שמאי בקר | צפייה |
| 16/12/2020 | החלטה שניתנה ע"י שמאי בקר | שמאי בקר | צפייה |
| 30/12/2020 | החלטה שניתנה ע"י שמאי בקר | שמאי בקר | צפייה |
| 28/07/2021 | החלטה שניתנה ע"י שמאי בקר | שמאי בקר | צפייה |
| 09/08/2021 | החלטה שניתנה ע"י שמאי בקר | שמאי בקר | צפייה |
| 25/08/2021 | הכרעת דין שניתנה ע"י שמאי בקר | שמאי בקר | צפייה |
| 14/10/2021 | החלטה שניתנה ע"י שמאי בקר | שמאי בקר | צפייה |
| 11/11/2021 | החלטה שניתנה ע"י שמאי בקר | שמאי בקר | צפייה |
| 05/12/2021 | החלטה על (א)בקשה של נאשם 1 בתיק 7977-05-15 בקשה להחזרת פיקדון | שמאי בקר | צפייה |
| 14/02/2022 | החלטה על (א)בקשה של מאשימה 1 בתיק 14763-04-15 הבהרה | שמאי בקר | צפייה |
| תפקיד | שם | בא כוח |
|---|---|---|
| מאשימה 1 | יחידת תביעות להב 433 | עדנה טנא |
| נאשם 1 | אלתר יהודה יברוב | אביגדור פלדמן, שמואל פלישמן |