13 יולי 2016

לפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

לפני בקשת הנתבעת להבהרת פסק דין.

1. ביום 27.6.16 ניתן פסק-דין בהליך שבכותרת (להלן – פסק-הדין). במסגרת פסק-הדין חויבה המבקשת לשלם למשיב 251.40 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית, 170 ₪ בגין יום חג ו- 3,100 ₪ בגין שכר עבודה. המבקשת חויבה עוד לשאת בהוצאות המשיב בסך 600 ₪ ובשכ"ט ב"כ בסך 1,500 ₪.

2. בבקשה נטען כי כי היה על המשיב להמציא למבקשת אישור תיאום מס שכן הסכומים שנפסקו חייבים במס, אלא שהמשיב מסרב לעשות זאת. לפיכך, נטען כי יש צורך שבית הדין יבהיר כי הסכומים שנפסקו חייבים במס והם בגדר סכומי "ברוטו", וכן יבהיר כי על המשיב להמציא אישור תיאום מס או לקבוע לחילופין כי על המבקשת לנכות מס כדין.

לטענת המשיב אין מקום שבית הדין יתערב בשאלת ניכוי המס, לאחר שבפסק-הדין נקבע מהם הסכומים לתשלום, וכי עניין המס אינו בסמכות בית הדין אלא בסמכות לשכת ההוצאה לפועל. עוד נטען כי בכל מקרה מדובר בסכומים פעוטים וכי המבקשת מנסה להתיש את המשיב תוך הטרדת בית הדין שלא לצורך.

לאחר הגשת תגובת המשיב, הגישה המבקשת הודעה לפיה היא "סבורה כי פתרון ב"כ התובע נכון וראוי ובהסכמה תפקיד הנתבעת את כל הסכומים אשר נפסקו בפסה"ד בלשכת ההוצל"פ וראש ההוצל"פ יפעל על-פי שיקול דעתו".

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

3. המבקשת לא הצביעה על הוראה שבדין המאפשרת מתן הבהרות לאמור בפסק-הדין, וזאת במובחן מבקשה לתיקון פסק-דין (עליה יחולו הוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]תשמ"ד – 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969). בנסיבות המקרה כאן לא נטען כי פסק-הדין דורש תיקון או השלמה.

בנוסף, אין המדובר בהבהרה שנתבקשה מראש ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 והתקנות על פיו.

4. הכלל הוא כי משניתן פסק-דין סופי, אין לבית הדין סמכות ליתן הבהרות ופירושים לאמור בפסק-הדין או לתת הוראות באשר לאופן ביצועו (דב"ע (ארצי) מו/3-80 מרום שירותי רפואה – פינקלשטיין, פד"ע יח 73; דב"ע נג/96-3 ח'מיס – בית הספר התיכון טרה סנטה, פד"ע כו 255).

5. בנסיבות המקרה כאן נקבעו בפסק-הדין מהם הסכומים לתשלום, בגין אילו רכיבים ועל יסוד אילו עילות. לפיכך, אין מקום להבהיר את האמור בפסק-הדין או לתקנו. אין גם מקום ליתן הוראות בעניין המס שיש לנכות, או לחייב את המבקש למסור מסמכים כאלה או אחרים, אלא על הצדדים לפעול בעניין זה בהתאם להוראות הדין.

במאמר מוסגר יצוין כי בניגוד לאמור בתשובת המבקשת לפיה תפקיד את הסכומים "בהסכמה" בלשכת ההוצאה לפועל, לא מצאתי בתגובת המשיב כל רמז להסכמה כאמור.

6. סוף דבר – הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט ב"כ המשיב בסך 500 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום שתומצא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ו, (13 יולי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.