בתאריך 8.3.2016 ניתן צו גילוי מסמכים ספציפי המורה לתובעת להמציא לנתבעת את ההסכם שחתמה עם משרד השיכון בקשר להרחבה וזאת תוך 7 ימים.

בהחלט הנ"ל, נקבע כי התצהיר שהוגש מטעם התובעת ובו נטען כי לא נחתם הסכם עומדת בסתירה לראיות אחרות מהן עולה כי נחתם הסכם ויתירה מכף, התצהיר הנ"ל מנוס על דרך ההתחמקות.

כעת , לאחר שניתן הצו, מונח לפני תצהיר שבו מוצהר הפעם בצורה ברורה וללא התחמקות כי "האגודה לא חתמה על הסכם פיתוח עם משרד השיכון".

הנתבעים מבקשים למחוק את התביעה עקב אי המצאת ההסכם.

לאחר שבחנתי את הבקשה והתצהיר באתי למסקנה כי דין בקשת הנבעתים להתקבל.

התובעת פעלה שלא כדין שעה שהגישה תצהיר מתחמק שבו טענה כי "אין ברשות האגודה הסכם", אך נזהרה מלטעון כי האגודה לא חתמה על הסכם. הנה כי כן, ההצהרה כי האגודה לא חתמה על הסכם מוגשת לאחר שניתן הצו להמצאת ההסכם.

הדרך שבה הלכה התובעת היא דרך לא נכונה ולא ראויה. מדובר בניסיון להתחכם כנגד צו של בית המשפט אשר ניתן לאחר מתן הזדמנות נאותה לתובעת להציג את מלוא העובדות הרלוונטיות.

הצו לא בוטל והנתבעת לא הגישה בקשה לבטלו.

משכך, סבור אני כי התגובה הראויה במקרה זה הוא במחיקת כתבי הטענות של התובעת.

סוף דבר הוא התביעות המאוחדות נמחקות.

התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך שך 1,500 ₪.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ו, 21 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.