1. בפניי בקשת תובע לתיקון כתב תביעה לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), בתובענה של נזקי גוף.

הרקע בקליפת אגוז

2. כתב התביעה הוגש בתאריך 27.04.15. עפ"י האמור בכתב התביעה התובע עבד אצל הנתבעת מאז שנת 2008 והועסק בעיקר בסבלות. ביום 05.04.12 (להלן: האירוע) עסק התובע בנשיאת משאות ועבודות פיסיות קשות. סמוך לתום העבודה חש שחוליות עמוד השדרה זזות והוא סובל מכאבים בצווארו ובידו. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת אחראית לפגיעתו של התובע בשל רשלנותה ואי מילוי חובתה בנקיטת האמצעים הנדרשים להבטחת בטיחותו.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע ולטענתה הפציעה הנטענת היא תוצאה ישירה וברורה של התנהלות התובע, ללא קשר לתנאי עבודתו ו/או הוראות העבודה ו/או בשל מצבו הרפואי הקונסטיטוציונלי.

כל אחד משני הצדדים צירף חוו"ד רופא מומחה מטעמו בהתייחס לתוצאות האירוע הנטען.

3. בית המשפט מינה את ד"ר משה לוינקופף כמומחה לאורתופדיה מטעם בית המשפט אשר קבע (בחוו"ד מיום 12.08.16) כי אין ליחס את תחלואת ע"ש צווארי של התובע לאירוע הנדון.

4. בהמשך הוגשה בקשה של התובע להורות למומחה להשלים את חוות דעתו ולהתייחס לקשר בין מצבו של התובע בתקופת העסקתו בכללותה ולתנאי עבודתו, ולא רק לאירוע האמור. הבקשה נדחתה ע"י בית המשפט בתאריך 08.11.16.

כב' השופט איל באומגרט קבע בהחלטתו כי התביעה הוגשה בגין האירוע ובגינו בלבד וכי בקשת ב"כ התובע לחייב את המומחה להתייחס לתנאי עבודתו "נולדה תוך כדי תנועה" והיא מהווה הרחבת חזית אסורה. כמו כן ציין כב' השופט באומגרט בהחלטתו, כי חוו"ד מומחה מטעם התובע ד"ר וולן, כמו גם תביעת התובע לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (המל"ל), התייחסו רק לאותו אירוע.

טענות הצדדים

5. בתאריך 05.02.17 הגיש ב"כ התובע בקשה לתיקון כתב תביעה. לטענתו, בניסוח התביעה ו/או הקלדתה נפלו מספר טעויות: הן טעויות בספרור סעיפי כתב התביעה והן טעויות בניסוח כתב התביעה. לטענת ב"כ התובע, הוא לא השכיל לנסח כדבעי את טענותיו ובשל כך נשוא התביעה היא התמקדות "בתאונה" ולא בגין תנאי העסקה הכלליים של התובע אצל הנתבעת.

לטענת ב"כ התובע התיקון המבוקש של כתב התביעה הוא בהבהרת עובדות שנטענו מלכתחילה ואינו בהוספת נתונים עובדתיים חדשים.

6. הנתבעת התנגדה לבקשת התובע וטענה כי הבקשה אינה אלא "גלגול" של בקשת התובע למתן הוראות למומחה אשר נדחתה בהחלטה מנומקת.

הנתבעת טענה כי מדובר בניסיון מסווה לשינוי חזית ולטענות סותרות בשלב זה של התביעה. לגישת הנתבעת לאחר שהמומחה מטעם ביהמ"ש חיווה דעתו לפיה לא נותרה לתובע נכות רפואית בקשר לאירוע, מדובר בניסיון פסול להתגבר על קביעתו של המומחה.

עוד טענה הנתבעת כי התובע לא התריע לאורך כל ההליך בפני ביהמ"ש בדבר "צרות היריעה" של מינוי המומחה. הנתבעת חזרה על העובדה, כי בחוות דעת מומחה שהגיש התובע ובקביעת הועדה הרפואית של המל"ל, ההתייחסות הייתה רק לאירוע ולקשר בין מצבו של התובע ולא מעבר לכך.

המסגרת המשפטית

7. בהתאם לתקנה 92 לתקנות, בית המשפט מוסמך להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב של הדיון.

על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט נוהג בגישה מקלה בבקשות מסוג זה כאשר התיקון נדרש כדי לאפשר דיון בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים וכדי להביא לפתרון הסכסוך וליעילות דיונית. זאת, אם הבקשה אינה לוקה בשיהוי ולא נקבע כי התנהלות המבקשת היא בחוסר תום לב.

בנוסף, על פי ההלכה הפסוקה, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה, כאשר לא יהיה בתיקון כתב הטענות כדי לגרום לצד שכנגד נזק שאינו בר תיקון בפסיקת הוצאות, ולא יהיה בכך כדי לגרום להכבדה ולהארכת הדיון (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה,עמ'351).

דיון והכרעה

8. אקדים ואציין כי מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

9. עילת תביעה המבוססת על תורת המיקרוטראומה היא עילה שונה ונפרדת מזו המבוססת על אירוע תאונתי, מוגדר במקום ובזמן. מדובר בשתי חלופות נפרדות ושונות, לאפשרות קיומה של פגיעה הנובעת מהעבודה. ר' לעניין זה בג"ץ 4690/97, המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(2)529, בעמ' 542-541:

10. בית-הדין לעבודה, שהיה ער לבעייתיות זו, נטה לפרש את המונח "תאונה" בצורה המרחיבה את תחום פריסתו על-מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה. על-פי פסיקתו, מתרחשת "תאונה" באחד משלושה מצבים: האחד, אירוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין. בגדרו של אירוע כזה באים המקרים הקלאסיים של חבלה פיזית הנגרמת עקב אירוע לא שיגרתי (כגון: החלקה, כווייה, התפוצצות וכיו"ב). כאן מצויים אנו על קרקע יציבה ובטוחה של 'תאונת עבודה' במובנה הקלאסי; השני, שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין "תאונה" בזעיר אנפין, שאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום וכמוהן כטיפות מים החוצבות בסלע, המצטברות כדי הפגיעה שממנה סובל העובד. זוהי תורת המיקרוטראומה; השלישי..."

10. בשלב זה של ההתדיינות, לאחר כשנתיים מפתיחת ההליך לא מצאתי כי יש טענה אמיתית בבקשת התובע לתיקון כתב התביעה לשם הבהרת עובדות וכי הבקשה ככל שתתקבל תביא להוספת עילת תביעה חדשה, שהיא כלל תנאי עבודתו של התובע כסיבה לפגיעה ולנכות פיזית. טענה, שלא נזכרה בכתב התביעה והיא המצריכה תשתית עובדתית חדשה. קבלת הבקשה תכביד על ההליך הדיוני, תחייב הגשת חוו"ד מעודכנת ואפשר גם בדיקה נוספת ע"י מומחה ביהמ"ש.

ברע"א 3162/14, אברהם גזונטהייט נ' שלמה איזנברג [12.10.2014] נקבע כי:

מקום בו מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה, בית המשפט ייעתר לכך בצמצום (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, עמ' 352-355) וככלל אין להפוך את התביעה לתביעה אחרת, בפרט בשלב מאוחר של ההתדיינות ולאחר שההליכים התנהלו סביב כתב התביעה המקורי (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, עמ' 353)

אזכיר כי בהחלטה שנתן כב' השופט באומגרט, עולה כי גם לגישתו הבקשה לחייב להתייחס באופן כללי וכולל לתנאי העסקתו של התובע נולדה "תוך כדי תנועה" והייתה בגדר עילה חדשה ועל כן הינה בבחינת הרחבת חזית אסורה.

סוף דבר

11. הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך של 750 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

12. הצדדים יגישו תחשיבי נזק על בסיס קביעת המומחה כאמור בהחלטתי מיום 19.01.2017: התובע עד ליום 11.05.17, והנתבעת עד ליום 25.05.17.

התיק יובא לעיוני ביום 28.05.17 לצורך עיון בתחשיבי הנזק, והכנת הצעה לסיום התיק. במקרים המתאימים, תישלח הצעה בכתב לצדדים, ויינתנו הנחיות לעניין הגשת ראיות הצדדים, ככל שלא תושג הסכמה שתייתר את המשך ניהול ההליך.

13. נקבע מועד לישיבת קדם המשפט, ליום 12.11.17 בשעה 08:30.

התובע יתייצב לדיון זה ולכל דיון נוסף בתיק, אלא אם ניתן היתר להעדרו מהדיון.

54678313המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.