25 אוקטובר 2015

לפני:

כב' השופטת עפרה ורבנר

החלטה

1. תביעת התובע להכרה בליקוי השמיעה ובטינטון מהם הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 13.4.15, בנימוק, כי כושר השמיעה של התובע בתדירויות הדיבור לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

כנגד החלטה זו הוגשה התביעה בתיק שבפנינו ובכתב התביעה ייחס התובע את הירידה בשמיעתו ואת הטינטון לחשיפתו לרעש מזיק במסגרת עבודתו כ"איש גזים" במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, מאז שנת 2002.

2. הנתבע בכתב ההגנה חזר על האמור במכתב הדחיה, וטען ,כי לא התקיימו בתובע תנאי סעיף 84 א (א)(2) לחוק על מנת להכיר בליקוי השמיעה כ"פגיעה בעבודה".

3. הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה באשר לתשתית העובדתית שתופנה למומחה ואשר הינה כדלקמן:

א. התובע יליד 1948, עלה ארצה בשנת 1997, מחצי האי קרים;

ב. התובע עובד בחברת ת.ד.ל. בע"מ, מיום 21.7.2002, כעובד קבלן, בתפקיד שנקרא "איש גזים" במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, בחשיפה לרעש מזיק;

ג. התובע עובד 5 ימים בשבוע, 9.5 שעות ביום;

ד. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, שנשלחה בדואר רשום, בתאריך 14.9.14 להכיר בבעיות השמיעה מהן הוא סובל כ"פגיעה בעבודה";

4. הוראות סעיף 84 א' לחוק, הינן כדלקמן:

"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה –

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה –

(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

(ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – הטינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכל כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה –

(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו – 4000 מחזורים בשניה;

(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

5. לאור האמור לעיל הנני ממנה את ד"ר פלוטקין כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

6. המומחה ד"ר פלוטקין מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. האם התובע סובל מליקוי שמיעה אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראות סעיף 84א'(א) לחוק)?

המומחה מתבקש להבהיר האם ליקוי השמיעה של התובע קשור בקשר סיבתי לחשיפה לרעש?

ב. האם כושר שמיעתו של התובע בממוצע תדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84(א)(2) לחוק)?

ככל שימצא, כי התובע סובל מליקוי שמיעה ומתקיימים בו התנאים המפורטים לעיל בהוראות סעיף 84א(א) לחוק וסעיף 84א(א)(2) לחוק מתבקש המומחה ליתן חוות דעתו גם לענין הטינטון.

ג. האם התובע סובל מרעש תמידי באוזניים (טינטון) אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א'(ב) לחוק)?

ד. האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84 א(ב)(1) לחוק?

ככל שהמומחה מסתמך על תוצאת בדיקת שמיעה מסוימת (יותר מהאחרות), עליו לנמק החלטתו ולהבהיר מדוע עדיפה בעיניו בדיקה מסוימת על פני בדיקה אחרת.

ה. האם הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א'(ב)(3) לחוק?

על המומחה לפרט את מועדי הפניות ותוכנן ולציין האם יש בפניות כדי להדגים הפרעה מתמשכת ופגיעה בתפקוד עקב הטינטון. יצויין כי המומחה אינו צריך להתייחס לפנות אשר נעשו לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ובענייננו – לאחר 14.9.14.

7. אל המומחה יועברו המסמכים הבאים:

א. החומר הרפואי שצורף ע"י התובע לכתב תביעתו, ואשר סומן כנספחים ב'-ו' וכן נספחים ח' ו-ט';

ב. החומר הרפואי שצורף ע"י הנתבע לכתב הגנתו;

ג. כרטיסיו הרפואיים של התובע מקופת חולים מכבי.

8. המומחה ישיב על השאלות במידת האפשר תוך 30 יום.

שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ו, (25 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.