ע"י ב"כ עו"ד יוסי נקר

לפני בקשה למחיקת התביעה ללא חיוב בהוצאות.

1. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעים מתגוררים בבית משותף ברח' המרגנית 2 ביוקנעם עילית שבו ארבע יחידות דיור שתיים בקומת הקרקע ושתיים בקומה הראשונה, ולכל אחת מהן כניסה נפרדת. הנתבע מתגורר בסמיכות, בבניין זהה ברח' המרגנית 4. מחצית משטח הקרקע של החלקה עליה ממוקם כל בניין הינה בשימוש בלעדי של בעל הזכויות בדירת הקרקע.

1. לטענת התובעים, לפני כעשרים שנה ניסה הנתבע להשתלט על חלק משטחם, באמצעות הריסת וחסימת השביל שעבר בין שתי החלקות. משכך, פנה התובע למודד שקבע את קו הגבול ובהתאם, הוקמה גדר רשת בין שתי החלקות.
2. מצב זה נותר עד לפני שנים אחדות אז ביצע הנתבע עבודות בניה ושיפוץ בדירתו, והסיר חלקים מהגדר החוצצת בין החלקות, בנה בחצרו שביל גישה חדש וגרם מדרגות, כאשר חלק מהשביל ומגרם המדרגות מסיגים את גבולם של התובעים.
3. התובעים ביקשו להורות לנתבע לסלק את ידו מהמקרקעין שלהם; להרוס את קטע שביל הבטון וגרם המדרגות הפולשים לחלקתם; להחזיר את הגדר המקורית; לשלם דמי שימוש ולפצותם בגין הוצאותיהם ועוגמת הנפש, סך של 17,000 ₪.

1. הנתבע הגיש כתב הגנה ואף כתב תביעה שכנגד, בו טען כי התובעים פלשו למקרקעין השייכים לו בנוטעם בהם עץ פיקוס ושיחים וכן הציבו עליהם גרוטאות. הנתבע עתר להורות לתובעים לסלק את ידם מהמקרקעין שבבעלותו; לעקור את הנטועים ולפנות את הגרוטאות. בנוסף, להשתתף עימו בהקמת קיר בין החלקות; לשלם לו דמי שימוש ולפצותו בגין נזקיו שהוערכו בסך של 18,000 ₪.

1. בנוסף, הגיש הנתבע הודעת צד ג' , כנגד מעיינות העמקים בע"מ, שביצעה עבודות לתשתית ביוב במסגרתם נפלה הגדר שהיתה ממוקמת בין חלקות התובעים והנתבע, נהרס גרם המדרגות של הנתבע ונבנה אחר במקומו ע"י צד ג'.כך שככל שקיימת פלישה לשטחם של התובעים, היא נעשתה ע"י צד ג'.
2. במהלך הליך קד"מ שהתקיים ביום 1.11.15, הגיעו הצדדים להסכמה, כי ימונה מומחה, מודד מוסמך מטעם ביהמ"ש. בהתאם, מונה המודד שמעון ורזגר, לחוות דעתו בדבר הפלוגתא שבין הצדדים.

1. ביום 23.8.16 מסר המומחה את חוו"ד, בה נקבע כי שטחי החלקות נמצאו נכונים. בנוסף, נקבע כי קו הביוב עובר בחלקתו של הנתבע, כך שהעבודות שביצע צד ג' לא חרגו לחלקת התובעים.
2. ביום 2.2.17 הודיעו התובעים כי בעקבות חוו"ד המומחה, מתנהלים מגעים בין הצדדים בניסיון להגיע להסכמות אשר ייתרו את המשך ההליכים בתיק וביקשו לשם כך ארכה קצרה. ביהמ"ש נעתר לבקשה.

1. ביום 6.3.17, הגישו התובעים בקשה למחיקת התביעה ללא חיוב בהוצאות. לטענתם, התבססו בהגשת התביעה על שתי מפות מדידה. האחת משנת 1988, והשניה שנערכה ע"י מומחה מטעמם, ולפיהן הנתבע פלש לשטחם. מאחר ומומחה שמונה מטעם ביהמ"ש קבע כי הנתבע לא פלש לשטחם, הם סומכים ידם על ממצאיו ומבקשים לחזור בהם מתביעתם. בנוסף, הנתבע לא מכחיש כי הסיר שלא כדין ועל דעת עצמו את הגדר שהיתה בין שתי החלקות, והוא אף הגיש כנגדם תביעה שכנגד בגין צמחים הקיימים מזה שנים רבות בין שתי החלקות. מאחר וההליך דנן לא הוגש בזדון ונגרמו לתובעים נזקים, אין כל הצדקה לחיובם בהוצאות משפט.
2. הנתבע בתגובתו, מתנגד למחיקת התביעה בלא חיוב בהוצאות. לטענתו, נגרר להוצאות כספיות בגין תביעה מופרכת. הוא נאלץ לשכור שירותי עו"ד ולשלם מחצית משכ"ט המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש ואף חווה עוגמת נפש, כל זאת בלא כל סיבה. הנתבע הודיע, כי לאור חוו"ד המומחה, בכוונתו להמשיך בתביעה שכנגד.

1. בתשובתם לתגובה, טענו התובעים כי מחוו"ד המומחה עולה כי לא היתה כל פלישה של מי מהצדדים לחלקת הצד השני. משכך, אין כל עילה לתביעה שכנגד. משכך, מתבקש ביהמ"ש להורות על מחיקת התביעה ללא חיוב בהוצאות.
2. הצד השלישי ביקש בתגובתו, להורות , לאור חוו"ד המומחה, על דחיית הודעת צד שלישי נגדו. כעולה מחוו"ד , העבודות שביצע לא חרגו משטחו של הנתבע. משכך, מאחר ומדובר בסכסוך שכנים שאין הוא קשור אליו וצורף להליך המשפטי באופן שרירותי, מבוקש להורות על חיוב התובעים ו/או המודיע לצד שלישי בהוצאותיו.

דיון והכרעה

1. בבוא בית המשפט להכריע בשאלת ההוצאות עליו לתת את הדעת לנסיבות הספציפיות של כל תובענה ותובענה לגופה. כאמור בבג"צ 1946/07 סעיד אלעוברה נ' שר השיכון:

"...על שאלת החיוב בהוצאות להיבחן בכל מקרה על-פי נסיבותיו, בהתחשב, בין היתר, בצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה; בשאלה האם הגשת העתירה לקתה באי מיצוי הליכים או בשיהוי; האם העתירה הגשימה את מטרתה; מהו הסעד אותו קיבל העותר בפועל; וכן הסיבה בעטיה חזר בו יוזם ההליך מההליך אותו הגיש..."

1. בהתאם לפסיקה, כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, הרי שעל פני הדברים יש בכך כדי ללמד כי הגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה, והנטל על יוזם ההליך לסתור הנחה זו. בין היתר, עליו ליתן הסבר משכנע מדוע ויתר על קיום ההליך בלא שבא על סיפוקו ובלא למצות את ההליך השיפוטי (ועל כך ראה: בג"צ 7944/04 לוכסנבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 5.1.05 ); בג"צ 738/99 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם ביום 9.7.08); בג"צ 7812/06 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שר התקשורת (פורסם ביום 15.11.09)).
2. מבלי להדרש לצידוק המקורי בהגשת התביעה, ביחס אליו נטושה מחלוקת בין הצדדים, לא ניתן להתעלם מן העובדה שבתיק זה התקיימו שתי ישיבות קדם משפט; מונה מומחה מטעם ביהמ"ש ששכרו שולם על ידי הצדדים; באי כוח הצדדים נדרשו להתייצב לפני, להיערך, להגיש כתבי טענות, ורק לאחר שהתובעים סברו כי סיכויי תביעתם אינם גבוהים, החליטו למחוק את תביעתם.
3. אומנם, טרם הוגשו תצהירים מטעם הצדדים, אך בשל הגשת התביעה נאלץ הנתבע לשכור שירותיו של עורך דין, להגיש כתב הגנה, להגיש הודעת צד ג', ולהתייצב לדיון לפני.
4. לאור האמור, בהתחשב בשלב בו הוגשה בקשת המחיקה, ובכך שהנתבע הודיע כי הוא ממשיך בתביעה שכנגד, אני מורה על מחיקת התביעה ומחייב את התובעים בהוצאות ושכר טרחת עו"ד לטובת הנתבע בסך 3,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישאו ריבית והצמדה, מהיום ועד התשלום בפועל.

19. משנמחקה התביעה אני מורה גם על מחיקת ההודעה לצד שלישי. אמנם, ההודעה הוגשה על ידי הנתבע אולם היא לא היתה באה לעולם אלמלא התביעה העיקרית במסגרתה נטען כי הנתבע פלש לשטחם של התובעים. אך טבעי היה שהנתבע, שהמדרגות הפולשות בבעלותו נבנו על ידי הצד השלישי, יגיש הודעת צד ג' כנגדה. על כן, אני מחייב את התובעים לשאת בהוצאות הצד השלישי בסך של 1,750 ₪ , וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישאו ריבית והצמדה, מהיום ועד התשלום בפועל.

20. התביעה שכנגד תמשיך להתנהל כמתוכנן. עד למועד הישיבה הקרובה יגיש הנתבעים שכנגד תצהיר מטעמם.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ז, 20 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.