1. המדובר בתביעה שכנגד שהגיש הנתבע כנגד התובעים, המתגוררים בבית סמוך לביתו, בטענה לפלישה ביחס לגדר שבנו ,לטענתו במגרשו וכן ביחס לעץ פיקוס וגדר חיה שעוברים לטענתו בשטחו וחודרים למגרשו.

יצוין כי התביעה העיקרית, אשר הוגשה ע"י התובעים, אף היא בטענה לפלישה לחלקתם, נמחקה וזאת לאחר שניתנה חוות דעת מומחה ביה"מ אשר מדד את החלקות וסימן את גבולותיהן.

בהתאם להחלטה מיום 20.4.17 חויבו התובעים בהוצאות הנתבע לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום של 3,500 ₪.

2. בהתאם להסכמת הצדדים, אשר ניתנה מבלי להודות בטענות הצד האחר, ניתן ביום 3.12.17

פסק דין בתביעה שכנגד, על פיו חויבו התובעים לכרות ,תוך 30 יום את ענפי העצים החודרים לחצר הנתבע וכן לכרות בכל שנה את הענפים, ככל שיחדר בעתיד, לחצר הנתבע. כן חויבו התובעים להסיר את עמודי הברזל שנותרו בצד המדרגות בכניסה לבית הנתבע בצד שמאל ואשר נמצאים בחצר הנתבע (בהתאם לחו"ד המומחה ומפת המדידה שצורפה לה והמהווה פסק דין לעניין הגבולות שבין חלקות הצדדים).

הצדדים הגישו טענותיהם לעניין הוצאות התביעה שכנגד.

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ביחס להוצאות התביעה שכנגד, שוכנעתי כי הנתבע זכאי לפסיקת הוצאות, אם כי לא בסכום הגבוה הנטען על ידו.

גם אם התובעים הסכימו למתן פסק הדין מבלי להודות בטענות הנתבע, הרי צודק הנתבע בטענתו כי מתמונות 101,111,134,346 שצורפו לחוות דעת המומחה ניתן לראות חדירה של ענפי העץ והגדר החיה למגרש הנתבע.

יחד עם זאת מחוות דעת המומחה לא ניתן לקבוע ששורשי העץ התפשטו למגרש הנתבע ואף לא מצאתי בכל התמונות שצורפו לחוות דעת המומחה, או לתצהיר הנתבע, את אותם עמודים שהצדדים הסכימו כי התובעים יסירו .

אציין כי אמנם עיון בתצהירו של הנתבע מעלה כי לא הועלתה במפורש טענה כאילו הענפים מפריעים לנתבע במידה בלתי סבירה להנות מהמקרקעין- תנאים הנדרשים ע"פ סעיף 51 לחוק המקרקעין, על מנת שבעל מקרקעין יהיה רשאי לדרוש מבעל מקרקעין שכן לסלק את הענפים המתפשטים. יחד עם זאת בסעיף 6 לתצהירו טען הנתבע במפורש כי הענפים מונעים ממנו לעשות שימוש בכל שטח מגרשו (דבר הנראה בתמונות ביחס לשטח המעבר לביתו) ובסעיף 10 ציין כי בעבר גזם בעצמו את הענפים. לאור האמור, סבורתני כי לאור חוות דעת המומחה, שהוסכם כי תהווה חלק מפסק הדין, היה בסיס לתביעת הנתבע בעניין הענפים של הגדר החיה, אם כי כאמור, לעניין שורשי העץ או לעניין עמודי הגדר, לא מצאתי בתמונות שצורפו לחוות דעת המומחה או לתצהיר, כדי להביא למסקנה בדבר הפלישה הנטענת.

4. ההלכה הינה כי אף שביהמ"ש רשאי להתחשב בשכ"ט עו"ד שבעל דין שילם לפרקליטו, ואף שנקודת המוצא הינה פסיקת הוצאות ריאליות, הרי שנתון זה הינו אך אחד מהנתונים שעל ביה"מ להביא בחשבון. על ביה"מ להפעיל שיקול דעת אובייקטיבי, לבחון את שיעור ההוצאות הנטען, סבירותן ומידתיותן בהתחשב בכלל נסיבות העניין. בין היתר, על ביה"מ להביא בחשבון את התנהלות הצדדים, היקף הסכום השנוי במחלוקת והזמן שנדרש לבירורה של התביעה.

לאחר שהבאתי בחשבון כי עלות חוות דעת המומחה וכן שכ"ט בא כוח הנתבע, הינם תשלומים ששילם התובע במאוחד ,הן ביחס לתביעה העיקרית והן ביחס לתביעה שכנגד וכי ביחס לתביעה העיקרית כבר נפסקו הוצאותיו של הנתבע בסך של 3,500 ₪ ולאחר שהבאתי בחשבון, את האמור בסעיף 3 לעיל לעניין מרכיבי התביעה שכנגד ולאחר ששקלתי את שכ"ט הראוי בהתחשב בשלב אליה הגיעה התביעה וכן את הסכמת התובעים למתן פסק דין גם ביחס להסרת עמודי הגדר-דבר שהביא לחיסכון בזמן והוצאות, אני מחייבת את התובעים לשאת בהוצאות הנתבע ,לרבות שכ"ט עו"ד בגין התביעה שכנגד בסכום כולל של 4,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ח,14 דצמבר14 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.