במסגרת החלטה זו אני נדרשת ליתן את הדעת לשתי בקשות:

האחת, עניינה בקשת המנהל המיוחד למתן הוראות (בקשה מספר 7), במסגרתה נדרשה החייבת להמציא למנהל המיוחד פרטים ומסמכים, כמפורט בסעיפים 7.1 – 7.6 לבקשה.

האחרת, בקשת בן זוגה/גרושה של החייבת לפסיקת מזונות, במסגרתה טען כי לו לחייבת שלוש בנות, האחת בגירה והשתיים הנוספות קטינות, וכי במסגרת פסק דין בבית המשפט בצרפת נקבע כי על החייבת לשלם סך חודשי השווה ל-420 יורו לחודש, וזאת עד הגיע בנות הצדדים לגיל 25, כמקובל בצרפת.

באשר לבקשה להמצאת מסמכים ופרטים, הגישה החייבת תגובה מטעמה במסגרתה צרפה מסמכים חלקיים. בהמשך, הוגשה תשובת המנהל המיוחד מיום 22.2.16 ובקשה נוספת למתן החלטה מטעמו.

באשר לבקשה לקציבת מזונות נמצא כי החייבת מעבירה מידי חודש סך של 2,000 ₪ וכי היא מסכימה לקציבת המזונות כמבוקש. המנהל המיוחד התנגד לבקשה וטען כי לא מתקיימים תנאי הוראות הדין, שעה שעסקינן בפסק דין זר שלא אושר כדין בארץ וכי ממילא לא הוצגו המסמכים המתאימים אשר מכוחם הייתה קמה הצדקה לקציבת מזונות במקרה זה.

לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות ובתשובות, כמו גם נתתי דעתי לדברי הצדדים בדיון אשר התקיים בפני ביום 6.1.16, אני מורה כדלהלן:

חקירת מר יאיר בליץ

במסגרת הבקשה למתן הוראות, עתר המנהל המיוחד לזימונו של מר יאיר בליץ לחקירה בפניו.

יצוין כי מר יאיר בליץ, הינו משכיר הדירה, בה מתגוררת החייבת.

במסגרת בקשתו טען המנהל המיוחד, כי החייבת עושה שימוש בכרטיס האשראי של מר בליץ, לצורך רכישת מוצרי מזון בסכומים של מאות שקלים, וכי לא הוכח כי המבקשת משלמת לו דמי שכירות כלשהם.

החייבת מצדה טענה, כי מר יאיר בליץ, אשר הינו בעל הבית שלה, מסייע לה בתשלום דמי הכבלים, באמצעות כרטיס האשראי שלו, לאור ההנחה לה הוא זכאי כחבר קיבוץ, כאשר החייבת מחזירה לו את הסכום האמור במזומן.

החייבת הכחישה את הטענות לפיהן היא עושה שימוש בכרטיס האשראי של מר בליץ לצורך רכישת מוצרי מזון, וטענה כי היא משתמשת במספר תעודת הזיהוי שלו בלבד, לצורך קבלת הנחה ברשתות השיווק.

גרסתה של החייבת מעלה תמיהות לא מעטות.

לא ברור מדוע לחייבת להשתמש במספר הזיהוי של מר בליץ, לצורך קבלת הנחת מועדון, שעה שמהקבלה אשר צורפה לדו"ח ספט' – אוק', עולה כי החייבת עצמה הינה חברת מועדון הלקוחות.

ככל שמדובר על הנחה הניתנת לבעל כרטיס אשראי של מועדון הלקוחות, הרי שהנחה זו ניתנת, כנגד השימוש בכרטיס האשראי של המועדון בלבד, ולא די בציון מספר תעודת הזהות לצורך קבלתה.

יתרה מכך, העובדה כי בעל הבית של החייבת, מתיר לה שימוש חופשי במספר תעודת הזהות שלו, לצורך קבלת הנחות שונות, כשלעצמה, מעוררת תמיהות.

האמור לעיל מקבל משנה תוקף, שעה שעל אף החלטתי מיום 6.1.16, המבקשת לא המציאה תצהיר מטעם מר בליץ, לעניין תשלום החיוב בגין השימוש בכבלים.

כמו כן, על אף מספר דרישות של המנהל המיוחד, לא הומצאה כל אסמכתא לתשלום דמי השכירות למר בליץ, זאת להבדיל מצירופו של חוזה השכירות עצמו.

זאת ועוד; לטענת החייבת, כרטיס האשראי בו נעשה על ידה שימוש, המסתיים בספרות 6147, הינו כרטיס נטען אשר שימש אותה בזמנו. עם זאת, מתגובה אשר הוגשה על ידי המבקשת במסגרת ההליכים בתיק זה, ביום 22.2.15, עולה כי ברשות המבקשת היה כרטיס נטען אחר, המסתיים בספרות 4935.

לאור האמור לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 59(א)(2) לפקודה, דומה שיש להורות על התייצבותו של מר בליץ בפני המנהל המיוחד.

שעה שמדובר במי שאינו צד להליך, אני מוצאת להקדים ולהורות כי ניתן למר יאיר בליץ האפשרות להבהיר בתוך 10 ימים ממועד קבלת החלטתי זו , האם קימת מניעה על פי דין להתייצבותו בפני המנהל המיוחד, במועדים שיקבעו ביניהם. העדר תגובה כהסכמה. המנהל המיוחד ימציא העתק החלטתי זו לידי מר בליץ בתוך 7 ימים במסירה כדין.

תשלום דמי השכירות

על אף טענות המנהל המיוחד בעניין זה, עותק קריא מחוזה השכירות, צורף הן במסגרת הבקשה למתן צו כינוס והן במסגרת תגובתה של החייבת מיום 17.12.15 בעניין יציאתה מן הארץ.

כמו כן, וכפי שהובהר על יד החייבת עצמה, מחוזה השכירות עצמו עולה, כי דמי השכירות לתקופה שעד יום 31.8.16 הינם בסך של 3,675 ₪ ואילו דמי השכירות לתקופה שלאחר מועד זה, ככל שתוארך השכירות על פי האופציה הנתונה, הינם בסך של 3,859 ₪ (ראה סעיפים 5 ו- 7 להסכם השכירות).

עם זאת וכפי שהובהר לעיל, על אף דרישות חוזרות ונשנות מצד המנהל המיוחד, לא הומצאו אסמכתאות כלשהן לעניין תשלום דמי השכירות (כגון: תדפיסי חשבון בנק, העברות בנקאיות וכיוצ"ב).

לפיכך אני מורה, כי החייבת תצרף אסמכתאות באשר לתשלום דמי השכירות, בתוך 14 יום.

רשיון רכב

לטענת המנהל המיוחד, בסמוך לאחר שהוא התריע במסגרת בקשה מספר 5, אודות השימוש שעושה החייבת ברכב אשר שווי השימוש בו הינה כ- 3,000 ₪ לחודש, פחת לפתע שכרה של החייבת באלפי שקלים, והופסק הניכוי בגין שווי שימוש ברכב.

ביחס לטענה זו השיבה החייבת, כי נוכח הקשיים שהערים המנהל המיוחד על יציאתה לחו"ל, במסגרת עבודתה, בוטל הקידום שניתן לה, שכרה הופחת ואף הוחלט על פיטוריה.

ביחס לרישיון הרכב אותו התבקשה להמציא, טענה החייבת כי מדובר ברכב ליסינג אשר אינו קיים עוד אצל המעסיק, וכי אין בידה או בידי מעסיקתה עותק מהרשיון.

נוכח האמור לעיל, אני מורה כי החייבת תמציא למנהל המיוחד, בתוך 14 יום, אישור המעסיק לעניין הסיבה בעטייה שכר היסוד של החייבת פחת באחת, מסך של כ- 10,000 ₪ לסך של כ- 6,700 ₪.

כן תפורט באישור התקופה בה החזיקה החייבת ברכב חברה, וככל שהיא עודנה מחזיקה ברכב כאמור פרטים אודות הרכב, שווי השימוש בו ועותק מרישיון הרכב.

תדפיס משרד הפנים

לא מצאתי לנכון להורות על המצאת תדפיס משרד הפנים בעניין שמה של החייבת, שעה שלתגובתה מיום 15.1.16, צורף עותק מתעודת הזיהוי שלה, ממנו עולה כי שמה המלא הינו ורד יפה שגב, כפי שפורט גם בבקשת הכינוס.

מן המקובלות, כי אדם הנושא שני שמות פרטיים אינו עושה בהכרח שימוש בשני השמות, ומעדיף לעיתים, לעשות שימוש בשם "העיקרי" בלבד.

כן מקובל עלי הסברה של החייבת, כי השימוש לכאורה בשם "ורד סבג", נבע מטעות סופר במסגרת תרגום שמה לצרפתית.

קציבת מזונות

באשר לבקשה לקציבת מזונות לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, כמו גם לעובדה המהותית כי מדובר בעניינן של שתי קטינות, אני מוצאת להעמיד את שיעור קציבת המזונות, באופן זמני, למשך 4 חודשים והחל מחודש אפריל 2016, על סך של 1,400 ₪ לחודש ( לפי 600 ₪ לכל אחת מהקטינות ו- 200 ₪ ביחס לבת הבגירה עד לגיל 21 ). במהלך תקופה זו, יהא המבקש רשאי לפנות בכל הליך מתאים לצורך אישור פסק הדין בישראל, או לחילופין להציג בפני המנהל המיוחד נתונים אחרים המלמדים על ההצדקה בקציבת המזונות, ובכפוף לכך יינתנו הנחיות נוספות.

המזכירות תודיע

ניתן בסמכות כרשמת

ניתנה היום, כ"ט אדר ב' תשע"ו, 08 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.