ביום 1.8.16 הוגשה תגובה מטעם החייבת, המתייחסת להחלטתי מיום 2.6.16.

ביחס לכך נתבקשה התייחסות המנהל המיוחד.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו אני מוצאת להורות כדלהלן :

1. אקדים ואבהיר כי במסגרת ההחלטה מיום 2.6.16, נתנו הנחיות שונות, לרבות לעניין המצאת מסמכים על ידי החייבת, וזאת בתוך 10 ימים.

2. ביום 18.7.16, הוגשה בקשת החייבת לארכה לצורך המצאת המסמכים, וזו ניתנה עד ליום 31.7.16.

3. הבקשה נשוא החלטתי זו, הוגשה כאשר אין היא כוללת אך התייחסות לסוגיית המצאת המסמכים כמפורט בסעיף 6 להחלטה, כי אם התייחסות כוללת, מעין תגובה להחלטה.

4. אקדים ואציין כי לא קיים הליך של "תגובה להחלטה", וככל שהחייבת סברה כי נפלה טעות בהחלטה, לעניין קציבת המזונות, קביעתו של מועד דיון או כל סוגיה אחרת, היה עליה לפעול בהתאם להוראות הדין ביחס לכך.

5. מעל לנדרש ונוכח ריבוי הטענות של החייבת לעניין המזונות , והגם כי כל האמור להלן, מצא ביטוי ברור ומפורש במסגרת החלטות קודמות אוסיף ואדגיש כי יש לאבחן בין שאלת קיומה של בקשה לקציבת מזונות, בהתאם להוראות הדין, לבין שאלת היקף התשלום של החייבת ביחס למזונות הקטינים.

6. בנוסף, לעניין קיומה של בקשה לקציבת מזונות:

א. ביום 6.1.16 התקיים דיון בעניינם של הצדדים, במסגרתו נדונה, בין השאר, סוגיית המזונות, וזאת באריכות רבה.

בסיומו של הדיון, לא נקבע, אף לא בקירוב, כי החייבת תפסיק לשלם את מזונות הקטינות, אלא כי הצדדים הגיעו לכלל הסכמות דיוניות, בהמלצת בית המשפט, אשר במסגרתן נקבע, בין היתר, כי מקום בו לא תוגש בקשה מתאימה לעניין קציבת המזונות בתוך 3 חודשים, תעמוד למנהל המיוחד האפשרות להגיש כל בקשה רלוונטית.

המלצתי זו לצדדים נעשתה לפנים משורת הדין ועל אף העובדה כי למעשה לא קיים פסק דין של בית משפט ישראל או בית דין רבני, ואך ורק תוך מתן הדעת לעובדה כי מדובר במזונות המיועדים לקטינות.

ב. ביום 21.2.16, אכן הוגשה הודעה/בקשה על ידי המבקשת, אליה צורף תצהירו של מר אוליבייה תוך שהתבקש לראות בתצהיר זה משום בקשה לקציבת מזונות.

מדובר באותו מסמך אשר צורף כנספח ב' להודעה/בקשה נוכחית.

ג. ביחס לאותה בקשה נתבקשו תגובות החייבת והמנהל המיוחד. החייבת עתרה בתחילת למתן ארכה ובהמשך נתנה הסכמתה. המנהל המיוחד עתר בתחילה לקבלת מסמכים שונים ובהמשך ביקש להפנות לעובדה כי לא הוצג פסק דין של ערכאה מוסמכת בארץ.

ד. ביום 8.4.16 ניתנה החלטה אשר התייחסה, בין היתר, לסוגית המזונות.

מטעם שאינו ברור, אין במסגרת הודעתה/תגובתה האחרונה של המבקשת כל התייחסות להחלטה זו.

במסגרת אותה החלטה, ניתנה ארכה נוספת לתקופה של ארבעה חודשים, תוך שהובהר כי המבקש יהא רשאי לפנות במהלכה בהליך המתאים לצורך אישור פסק חוץ.

בעת שניתנה ההחלטה ביום 2.6.16, ואף היום, לא ידוע כי אכן נפתח הליך לאישור פסק החוץ.

כידוע היטב למבקשת, קציבת מזונות על ידי בית המשפט של פשיטת הרגל נעשית על בסיס פסק הדין או החלטה אשר ניתנו לעניין קציבת מזונות, על ידי בית משפט/בית דין רבני בישראל.

משכך, ונוכח החלטתי מיום 8.4.16, לא ניתן לראות כיום את ההליך אשר בפני, כזה אשר במסגרתו תלויה ועומדת בקשה לקציבת מזונות.

ה. במסגרת ההחלטה מיום 2.6.16 קיימת התייחסות מפורשת לכך, לרבות העדרו של פסק דין/החלטה לעניין המזונות בישרל או פסק דין לעניין אכיפתו של פסק חוץ.

במסגרת אותה החלטה נאמר בין היתר כדלהלן :

"במסגרת ההחלטה מיום 8.4.16 נקבע מפורשות כי עומדת למבקש האפשרות לפנות בכל הליך או בקשה מתאימה בעניין זה.

נכון למועד היום, איני ערה לקיומה של בקשה / החלטה כלשהי באשר למזונות הקטינות. משכך, עם תום המועד שנקבע, לא תהא עוד החייבת רשאית להוסיף ולשלם את המזונות.

מקום בו עסקינן בקטינות, אין לי אלא להצטער על אי נקיטתם של הליכים מתאימים. "

7. לעניין היקף תשלומי המזונות

א. בדיון אשר התקיים ביום 5.1.16 לא ניתנה החלטה על פיה לא תוסיף החייבת ותשלם את מזונות הקטינים. אין החלטה כזו, וחשוב מכך, לא זה היה רוח הדיון.

ב. הארכה בת השלושה חודשים ניתנה דווקא על מנת לאפשר "תקופת גישור" עד להסדרת הנושא, ותוך מתן הדעת לעובדה כי מדובר בקטינות, שאם לא כן ניתן היה בפשטות להורות על איסור המשך התשלום, עד להגשת בקשה מתאימה בהתאם להוראות הדין.

ג. גם ההחלטה שניתנה ביום 8.4.16, ניתנה החל מחודש אפריל, תוך מתן הדעת לכך שבשלושת החודשים שקדמו, שולמו מזונות הקטינים.

ד. גם בהחלטה אשר ניתנה ביום 11.5.16, מצאתי לדחות את בקשתו של המנהל המיוחד להגדלת צו התשלומים, דווקא תוך מתן הדעת לעובדה כי החייבת משלמת את מזונות הקטינות, ותוך שנקבע כי החייבת תציג תצהיר על פיו היא שילמה את המזונות החל מחודש ינואר 2016 ואילך בתוך 14 יום.

תצהיר כזה, לא הוגש במועד, אלא כי הוגשה בקשה לקביעת מועד דיון.

8. מקום בו לא הוגשה, למיטב ידיעתי, כל בקשה לאישור פסק חוץ, בין על ידי המבקש ובין על ידי החייבת (תוך קבלת היתר מתאים מבית המשפט של פשיטת הרגל), ומקום בו לא ניתן בהתאם להוראות הדין לקצוב את מזונות הקטינים אלא אם ניתן פסק דין בנושא זה;

מקום בו ניתנו לחייבת שתי ארכות, בנות מספר חודשים, במהלכן יכולה הייתה לשלם את המזונות על אף העדרו של פסק דין כאמור לעיל (אך בשל העובדה כי מדובר בקטינות);

מקום בו כשישה חודשים לאחר הדיון, ולמעלה משנה לאחר פתיחתו של הליך זה, החייבת טרם מצאה לנכון לקדם סוגיה זו;

בהינתן כל אלה, לא היה מנוס מהקביעות כמפורט לעיל בסעיף 6ה' ואין לי אלא לשוב ולהפנות להחלטות השונות אשר ניתנו בתיק, והמדברות בעד עצמן.

לצד ההבנה והרצון הרב לאפשר תשלום המזונות לקטינות, והגם שאני ערה לעובדה כי הסכום המבוקש, אינו בלתי סביר, אין החייבת שונה מכל בעל דין הבא בשעריו של בית המשפט, ואין מקום להתיר לה להתנהל בהליך אלא בהתאם להוראות הדין.

שמורה למבקשת, גם כיום, האפשרות לפנות בבקשות מתאימות לבית המשפט, וכל בקשה, בוודאי זו אשר עניינה הקטינות, תידון לגופה.

9. מגוף התגובה אשר הוגשה ביום 1.8.16 עולה כי החייבת בחרה שלא לשלם את מזונות הקטינות במהלך החודשים ינואר-אפריל, לא פעלה לצורך אישור פסק הדין הצרפתי בארץ ואין לי אלא להצטער על כך.

10. לעניין המסמכים אשר נתבקשה העברתם לידי המנהל המיוחד:

א. לעניין הרכב – במסגרת ההחלטה מיום 8.4.16 היה על החייבת להמציא אישור המעסיק הכולל רכיבים שונים.

אין בהודעות או בתגובות שהוגשו משום מענה ענייני לאלו.

עם זאת, ככל שהחייבת אינו מועסקת עוד באותו מקום, אין לחייבה להעביר את אותו אישור, תוך ששמורה למנהל המיוחד האפשרות להתייחס לכך במסגרת חוות דעתו.

ב. לעניין הגשת הדוחות החסרים לחודשים מרץ ואילך – קיימת חוסר נוחות מדרך התנהלות החייבת ביחס לאלו, ואין לי אלא להפנות להחלטתי מיום 1.8.16. באופן דומה אתייחס לסוגית חוב הפיגורים, ככל שקיים.

ג. לעניין חשבון הבנק של החייבת, תשלום שכר הדירה למר בליץ והגב' קרני, כמו גם ההבהרה לעניין שינוי דמי השכירות, די במצורף. ככל שחסר דבר מה דומה כי ייטב באם יבואו הצדדים בדברים לצורך השלמתם.

11. לעניין השלכות סיום עבודתה הנטענת של החייבת, תהא שמורה לה הזכות להגיש כל בקשה הנובעת מאותו שינוי נסיבות, וזו תידון לגופה.

12. לעניין הקדמתו של מועד הדיון, אציין כי אני ערה לטענות החייבת, ואולם יומנו של בית המשפט בכל הנוגע להליכי פשיטת הרגל, עמוס לעייפה.

הדיונים נקבעים על ידי מזכירות בית המשפט, בהתאם לסדר הגעתם, כאר המועד לחודש נוב' 2017, נקבע עוד ביום מתן צו הכינוס.

בנסיבות אלו, איני מוצאת להקדים את מועד הדיון.

13. באשר להכרעה בתביעות החוב, יוסיף המנהל המיוחד ויפעל להכרעה בהתאם ובמועדים הקבועים בהוראות הדין.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ו, 04 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.