לפני

כב' השופט ד"ר טל גולן

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשה נוספת מטעם התובעת להפניית שאלות הבהרה לפרופ' רוני וולף, אשר מונה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 3.3.2016 לשמש כמומחה-יועץ רפואי לבית הדין בתחום מחלות העור (להלן: "המומחה"), ועל מנת שיבדוק האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בעור ובין תנאי עבודתה. נציין כי בקשה קודמת בעניין זה נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 19.4.2016.

2. העובדות שעליהן הסכימו הצדדים בדיון בפני בית הדין ביום 30.12.2015, ואשר הוצגו לפני המומחה בהחלטת המינוי, הינן כדלקמן:

א. התובעת הינה ילידת שנת 1952.

ב. התובעת עבדה כמורה ומחנכת בחטיבת ביניים ביפיע במשך שנים רבות.

ג. ביום 27.05.2013 יצאה התובעת עם תלמידיה לטיול בית הספר בפארק הירדן.

ד. היציאה לטיול מיפיע הייתה בשעה 08:00 בערך, והקבוצה הגיעה לפארק באזור השעה 09:00, והחזרה בשעה 17:00 בערך.

ה. חלק משעות הטיול היה בחשיפה לשמש, וחלק מהזמן, כולל הארוחות, התובעת נחה בצל.

ו. התובעת חבשה כובע רחב שוליים על ראשה, לבשה חולצה עם שרוולים ארוכים ומרחה קרם הגנה.

ז. התובעת השתתפה בעבר בטיולים דומים עם תלמידיה, אולם לא בפארק הירדן.

ח. לטענת התובעת היא הרגישה ב"שריפה" בפנים ובידיים עוד באותו היום, כאשר כתם אחד הופיע באזורים אלו לאחר 10 ימים מיום הטיול. מנגד, הנתבע אינו מקבל את הגרסה בדבר "שריפה" מהשמש, ובאשר למועד הופעת הכתמים, והנתבע מבקש שהמומחה הרפואי יופנה למסמכים הרפואיים בהם קיימות גרסאות שונות לעניין זה."

3. השאלות אשר הופנו למומחה על ידי בית הדין היו כדלקמן:

א. מהי המחלה/ליקוי ממנה סובלת התובעת בפנים ובידיים?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין הארוע בו השתתפה התובעת במסגרת עבודתה לליקויי ממנו היא סובלת? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי הליקוי של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוייו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמים האחרים, דהיינו – האם לארוע בו השתתפה התובעת במסגרת עבודתה השפעה משמעותית על ליקויה של התובעת?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. ביום 22.3.2016 נתקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה מיום 20.3.2016. בחוות דעתו קבע המומחה כי התובעת סובלת ממחלת ה-Vitiligo, וככל הנראה מהסוג של Acrofacial Vitiligo (שבו נפגעים הפנים וכפות הידיים), אשר התפתחה אצלה לאחר הטיול ביום 27.5.2013. המומחה קבע עוד, כי מחלת ה-Vitiligo הינה מחלה אוטואימונית שנגרמת בשל גורמים שונים (ובכלל זה טראומות), אך קרינת שמש אינה נמנית ביניהם. באשר למאמר אשר עליו הסתמך המומחה מטעם המערערת, ד"ר מיכאל זיו, הרי שמאמר זה אינו מלמד על הוכחת קשר סיבתי כנדרש, היות שהמדובר במאמר אחד, שהינו אף רטרוספקטיבי ואשר נערך ללא קבוצת ביקורת.

5. חוות הדעת הועברה לצדדים. לאחר החלטת בית הדין מיום 19.4.2016 שדחתה בקשה קודמת של התובעת ביחס לשאלות ההבהרה, הוגשה מטעם התובעת בקשה נוספת להפניית שאלות הבהרה למומחה, כשלאחריה הוגשה תגובת הנתבע.

6. התשתית הנורמטיבית – לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי: "הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז' 368). כמו כן, נפסק כי: "שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

7. בבר"ע 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011), נפסק כדלקמן:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...".

8. עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה. זאת ועוד, גם אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (ראו בר"ע 331/07 לוי – המוסד לביטוח לאומי). בנוסף, נפסק כי "... המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (ראו עב"ל 215/05 מגירה – המוסד לביטוח לאומי). לבסוף נדגיש, כי בית הדין הארצי שב וציין, כי "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (בר"ע 29316-03-13 עובדיה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.3.2015).

9. מן הכלל אל הפרט – דיון והכרעה בבקשה – על בסיס האמור לעיל, יש לבחון האם בשאלות שאותן מבקשת התובעת להפנות אל המומחה הרפואי, יש כדי לתרום לבירור השאלה שאותה התבקש המומחה הרפואי להכריע בהתאם להסכמת הצדדים וכפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת המינוי. נציין עוד בהקשר זה, כי הנתבע השאיר את ההכרעה בבקשה, בכללותה, לשיקול דעתו של בית הדין.

10. לאחר עיון בבקשת התובעת ובתגובה לה, סבורני כי יש לקבל את הבקשה במלואה, וכמפורט להלן בהחלטה זו –

באשר לשאלות 1א – 1ב, אכן ישנו מקום להבהיר ולחדד האם המומחה סבור כי התובעת סבלה מכוויה. על כן, הנני מתיר שאלות אלה;

באשר לשאלה 2א – 2ב, אכן ישנו מקום להבהיר את התייחסותו של המומחה למאמר השני שאליו התייחס המומחה מטעם התובעת, ד"ר זיו (בהערת אגב יוער, כי קביעת ב"כ התובעת בסעיף 3 לבקשתו שבנדון, באשר להתייחסותו של המומחה למאמר הראשון, אינה נכונה על פני הדברים, ולא ניתן להבין כלל ועיקר כי המומחה סבר כי המדובר ב"כתבה מעיתון"). על כן, הנני מתיר שאלות אלה.

11. לפיכך, המומחה מתבקש להשיב כדלקמן, על השאלות הבאות:

א. בחוות דעתך קבעת כי "טראומה לעור לרבות כוויה או פציעה יכולים לגרום למחלה להופיע במקום הטראומה, אולם תחושת צריבה כתוצאה מחשיפה לשמש איננה יכולה להיחשב לטראומה אשר תביא להתפרצות המחלה". כיצד הגעת למסקנה כי התובעת סבלה מתחושת צריבה ולא כוויה? האם יכול להיות מצב שבו התובעת אכן סבלה מטראומה לעור כגון כוויה, כתוצאה מהטיול ביום 27.5.2013?

ב. בחוות דעתך הגבת למאמר הראשון שאליו התייחס בחוות דעתו המומחה מטעם התובעת, ד"ר זיו. נא הגב גם למאמר השני שאליו התייחס ד"ר זיו בחוות דעתו (מאמרם של Hosseinpour ואחרים), וציין האם יש מקום לשינוי במסקנותיך נוכח ממצאי המאמר הנ"ל.

12. המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר בתוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

13. יש להעביר למומחה החלטה זו, וכן להעביר אליו את כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת.

14. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

15. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ו (10 מאי 2016), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.