1. לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, האורולוגיה והפסיכיאטריה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975.

2. לטענת התובעת, מתקיימים בעניינה ראשית הראיה והקשר הסיבתי הנדרשים לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, במידה והתאונה הינה תאונות עבודה על התובעת לפנות למוסד לביטוח הלאומי לצורך הערכת מצבה הרפואי בעקבות התאונה בטרם הפנייה להליך המשפטי.

לגופו של עניין, מפנה הנתבעת להיעדר מסמכים רפואיים משנת 2015 העולה, לשיטתה כדי היעדר רצף טיפולי. לחילופין, מוסיפה הנתבעת כי במידה ויוחלט בניגוד לעמדתה, להורות על מינוי מי מהמומחים המבוקשים מטעם ביהמ"ש, יש להשית את שכר טרחתו על התובעת.

4. באשר לטענת הנתבעת לפיה "במידה" ומדובר בתאונות עבודה פתוחה לפני התובעת דרך נוספת לקביעת שיעור נכותה, הרי שהטענה הינה מקוממת, בלשון המעטה, שכן, בשלב זה מצופה מהנתבעת כי העניין יבורר ולא ייטען בעלמא. מכל מקום, אין בקיום המסלול החלופי לקביעת שיעור נכותו של התובע כדי לשלול ממנו את זכותו לבחור במסלול של ההתדיינות המשפטית לפי חוק הפלת"ד ולעתור למינוי מומחה לצורך הוכחות טענותיו שברפואה.

ראו דברי הש' אור בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים), לפיהם:

"אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי".

לפיכך, רשאית התובעת לעתור למינוי מומחים רפואיים גם "במידה" והתאונה נשוא תביעתו הינה תאונת עבודה.

5. לגופו של עניין, ככלל, בבקשות מסוג זה, נוקט ביהמ"ש בגישה ליברלית ונוהג להסתפק בראשית ראיה לעניין קיום נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. זאת, בשים לב לכך שמינוי מומחה רפואי הינו הדרך היחידה העומדת לתובע להוכחת טענותיו שברפואה, שכן מנוע הוא מלהציג לביהמ"ש חוו"ד של המומחים הרפואיים מטעמו.

לעניין זה ראו, בין היתר, בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון (פורסם במאגרים) :

"...על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

6. לאחר העיון בבקשה על צרופותיה, נחה דעתי בדבר ראשית ראיה לקיום נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה והצורך במינוי מומחים רפואיים בתחומים המבוקשים לקביעת שיעור נכות זו. אי לכך, בשלב זה וכמימון ביניים, תשאנה הנתבעת בשכר המומחה ותעבירו למומחים ישירות, מיד עם דרישתם.

8. הנני קוצב את שכ"ט המומחים בתחום האורתופדיה והאורולוגיה ומעמידו ע"ס 5,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין כל חוות דעת.

שכ"ט המומחה בתחום הפסיכיאטריה יעמוד על 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.

במידה ושכרו של מי מהמומחים בגין מתן חווה"ד עולה על הסכום הנקוב, יודיע לביהמ"ש ולנתבעות תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

9. הנני מורה על מינוי פרופ' תום הלל כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה.

בתחום האורולוגיה ימונה פרופ' סידי עמי מביה"ח וולפסון טל' 03-5028653.

בתחום הפסיכיאטריה ימונה פרופ' צבי זמישלני טל' 03-6471627.

10. במידה וקיימת מניעה כלשהי מבחינת מי מהמומחים מלשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש בתיק זה, יודיע לביהמ"ש ולצדדים תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

11. המומחים יקבעו ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות אירוע תאונת הדרכים נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

א. האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעורה, אם בכלל.

ב. האם נגרמה לתובעת נכות זמנית ואם כן באיזה שיעור ולמשך איזו תקופה.

ג. האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבה בעתיד.

ד. מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, בשים לב לעבודתה ומקצועה.

ה. האם התובעת תזדקק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי עלותם המשוערת נכון להיום.

ו. המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובעת נכון להיום.

ז. המומחה בתחום האורתופדיה יחווה דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום הכירורגיה הפלאסטית.

12. הצדדים רשאים להעביר למומחים כל מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים. כל מומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעת.

13. המומחים לא יבדקו את התובעת בטרם חלפה תקופה של 60 יום ממתן החלטה זו או, לחילופין, בטרם חלפה שנה ממועד התאונה, לפי המאוחר. תוך תקופה זו, תשלים הנתבעת את המסמכים החסרים מעברה של התובעת שחסרונם אינו פוגע, בשלב זה, במתן החלטה בבקשה זו.

14. חוות דעת המומחים תוגשנה לתיק לבית המשפט ולצדדים, במידת האפשר, תוך 90 יום מיום הבדיקה.

15. הצדדים רשאים להפנות למומחים שאלות הבהרה תוך 15 יום מיום קבלת חוות הדעת והמומחים מתבקשים להשיב תוך 15 יום נוספים.

16. הצדדים יגישו את תחשיבי הנזק מטעמם כדלקמן:

תחשיבי התובעת – לא יאוחר מ-14 יום קודם למועד הדיון

תחשיבי הנתבעת – לא יאוחר מ-7 ימים קודם למועד הדיון

17. הואיל והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים רשאי כל צד המבקש שינוי זהות המומחים בכתב תוך 30 יום.

17. בשלב זה, מועד ישיבת קדם משפט בעינו. במידת הצורך, תוגש בקשה מתאימה.

18. במידת האפשר התובעת תתייצב לישיבה זו ולכל ישיבה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ו, 29 יוני 2016, בהעדר הצדדים.