ביום 31.1.16 ניתן פסק דין כנגד הנתבע בהיעדר התייצבותו לדיון.

לאחר מתן פסק הדין, ביום 14.3.16, הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה הועברה לתגובת התובע.

לאחר קבלת תגובת התובע לבקשה, ניתנה ביום 3.4.16 החלטה במסגרתה זומנו הצדדים לדיון בבקשה ליום 19.7.16. עוד נקבע כי תנאי לקיום הדיון בבקשה הינו הפקדת ערבון על סך של 5000 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת תוך 45 יום ממועד מתן ההחלטה.

בהיעדר הפקדה כאמור, נקבע כי הבקשה לביטול פסק הדין תידחה , ויבוטל הדיון בעניינה.

על אף האמור לא הפקיד הנתבע את הסך 5,000 ₪ הנדרש.

ביום 31.5.16 הגיש התובע בקשה למחיקת הבקשה לביטול פסק הדין בשים לב לאי ההפקדה הנדרש כאמור על ידי הנתבע.

בהחלטה מיום 5.6.16 הוריתי לתובע לבצע מסירה אישית של ההחלטה מיום 3.4.16 לידי הנתבע.

במסגרת בקשת התובע המונחת עתה בפני, מפרט התובע כי נשלח שליח למענו של הנתבע, וכי הנתבע אינו משתף פעולה עמו, ואינו מאפשר לשליח למסור לידיו את ההחלטה. לבקשה צורף תצהיר השליח.

התובע אף ציין כי בנוסף לשליח, נשלח מסרון לטלפון הנייד של הנתבע, על ידי עורך דין מטעמו של התובע . במסרון פורטה תוכן ההחלטה מיום 5.6.16, והובהר כי ככל שלא יופקד הסך 5,000 ₪ עד ליום 3.7.16, תימחק בקשת הנתבע לביטול פסק הדין.

למותר לציין כי הנתבע הוא זה אשר הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין, ומצופה כי יפנה לבירור ההחלטה שנתקבלה בעניינה ויפעל על פיה. הנתבע לא פעל בהתאם להחלטה הנ"ל, ואף התנגד כאמור לשתף פעולה עם השליח מטעם התובע, אשר ביקש להמציא לידיו את ההחלטה.

מכל מקום, בשים לב להמצאת תוכן ההחלטה מיום 5.6.16 לידי הנתבע באמצעות המסרון, נוכח סירוב הנתבע לקבל את ההחלטה מידי השליח, ובשים לב לכך שלא הופקד הסך 5,000 ₪ עד ליום 3.7.16, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה על ידי הנתבע.

הדיון שנקבע ליום 19.7.16 מבוטל.

פסק הדין שניתן ביום 31.1.16 יעמוד על כנו.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ו, 04 יולי 2016, בהעדר הצדדים.