בפני תביעת התובע לתשלום פיצוי ע"ס של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש ושכ"ט עו"ד ששולם על ידי התובע , לשם ביטול הליכי הוצאה לפועל שנקט כנגדו הנתבע , כבא כוחה של רשות השידור.

לטענת התובע, בין השנים 2004-2011 הוא התגורר בבית אמו, הגב' שרה כרמלי, ברחוב נחשון 2 בחיפה. בשנים הנ"ל, כתובתו המעודכנת של התובע בתעודת הזהות הייתה בקיסריה בהתאם למקום מגוריו הקודם. במועדים הרלבנטיים האמורים, אמו של התובעת הייתה פטורה מתשלום אגרת טלוויזיה וזאת נוכח היותה ניצולת שואה ונוכח גילה באותה העת.

על אף האמור, בוצעו פניות מטעם רשות השידור לתובע ובמסגרתן נדרש התובע לשלם אגרת טלוויזיה בגין השימוש בטלוויזיה ברחוב נחשון 2 בחיפה. התובע מצדו פנה לרשות השידור ומאוחר יותר לעו"ד הקודם שייצג את הרשות (לא הנתבע), והבהיר כי אין לחייב אותו בתשלום האגרה נוכח מגוריו עם אמו והפטור המגיע לה.

מאוחר יותר, משהועבר הטיפול בעניינו של התובע לנתבע, אשר שימש כעו"ד המייצג את רשות השידור, שלח הנתבע לתובע מכתב דרישה מיום 16.11.11 לתשלום חוב אגרת הטלוויזיה בגין כתובת המגורים בחיפה.

התובע פנה במכתב תשובה מיום 20.5.12 לנתבע והבהיר כי הוא מתגורר בבית אמו בחיפה וכי רשות השידור אינה אמורה לדרוש הימנו תשלום כספים כלשהם.

על אף האמור, נקט הנתבע בשם רשות השידור בהליכי הוצאה לפועל כנגד התובע, לרבות באמצעות הטלת הגבלות ועיקולים, וסירב לבטל את חובו של התובע לרשות השידור.

רק לאחר שהתובע הסתייע בשירותיו של עו"ד מטעמו, אשר התכתב עם הנתבע והציג לו אישור זכאות למימון אגרת טלוויזיה עבור אמו של התובע, לשנת 2013 , הסכים הנתבע לבטל את הליכי ההוצאה לפועל.

התובע טוען כי התנהלות הנתבע מלמדת על התנהלות שלא בתום לב, ואלמלא פניות ב"כ התובע, לא היו מופסקים הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגד הנתבע.

לטענת הנתבע, בסוף שנת 2011 נשלחה התראה לתובע בנוגע לחוב אגרת טלוויזיה לשנים 2005 עד 2010. על אף האמור, התובע לא פנה לנתבע לסילוק החוב ו/או להעלאת טענות בעניינו. ביום 3.4.12 הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב, וביום 11.5.12 נמסרה האזהרה לידי התובע.

התובע לא הגיש התנגדות לביצוע התביעה האמורה ללשכת ההוצאה לפועל, והסתפק במשלוח מכתב ביום 20.5.16 ובשיחה טלפונית למשרד הנתבע. במענה לפניות התובע הובהר לו כי עליו לפנות בעניין למשרדי רשות השידור על מנת לסגור את החוב או להגיש את כל האישורים המזכים בפטור. התובע לא פעל כאמור, ומשכך, ביום 10.7.12 וביום 12.11.12 ננקטו הליכי הוצאה לפועל כנגד התובע. בין לבין, התנהלו שיחות טלפוניות נוספות עם התובע והובהר לו כי עליו לדאוג לסילוק החוב, ואולם התובע לא עשה דבר.

מאוחר יותר, בינואר 2013 פנה ב"כ התובע לנתבע, ורק לאחר שב"כ התובע המציא מסמכים רלבנטיים בוטלו הליכי ההוצאה לפועל. מדו"חות ביקור מאוחרים למועד הנ"ל התברר כי התובע מתגורר בדירה בחיפה לבדו וכי אמו בבית אבות. התובע הגיש התנגדות ובקשה להארכת מועד להגשתה, וזו הועברה לדיון בבית המשפט.

בשלב זה הטיפול בעניין ההתנגדות הועבר מהנתבע לעו"ד אחר וב"כ הצדדים הסכימו על דחיית התביעה, ללא צו להוצאות. התנהלות הנתבע לאורך כל הדרך הייתה בשם רשות השידור ולא באופן אישי , ומכל מקום, התובע בהתנהלותו הוא שגרם להשתלשלות האירועים ולנקיטת הליכי ההוצאה לפועל ולא הנתבע.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ולאחר עיון בכלל המסמכים שהוגשו לתיק, אני רואה לנכון לדחות את התביעה וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

ראשית, יש לאבחן בין טענותיו של התובע ביחס להתנהלות רשות השידור כלפיו לאורך השנים, לבין

תביעה זו במסגרתה נתבע עו"ד של רשותו השידור, בגין פעולות שבוצעו על ידו בתקופה ספציפית ומוגדרת בה הוא טיפל בעניינה של הרשות ובחובו של התובע.

הנתבע, כבא כוח רשות השידור, קיבל את התיק לטיפולו, ופעולותיו נבחנות מאותו המועד ואילך בלבד. היינו, מיום קבלת התיק לטיפול הנתבע בחודש 11/2011 לערך ועד להעברת הטיפול בתיק לעו"ד אחר במסגרת הדיון בהתנגדות המאוחרת שהוגשה על ידי התובע (בחודש 3/2014). (להלן: "התקופה הרלבנטית").

שנית, בשים לב לכך שהתביעה הוגשה כנגד הנתבע בלבד ולא כנגד רשות השידור, לא ניתן להידרש לכלל טענות התובע לפיהן קודם להעברת החוב לטיפולו של הנתבע, בוצעו על ידו פניות לרשות השידור, לרבות לעו"ד הקודם שטיפל בחוב לפני הנתבע עצמו.

למעלה מהנדרש יצוין כי חרף טענות התובע אודות פניות רבות לרשות השידור וכן לעו"ד הקודם שטיפל בעניין חובו, לא צורפו לתביעת התובע מכתבים ממועד הקודם לתחילת הטיפול ע"י הנתבע ו/או אסמכתאות לפניות כלשהן של התובע לרשות השידור ותשובותיהם של נציגי רשות השידור ו/או עו"ד הקודם לתובע.

שלישית, תחילת התנהלות הנתבע בעניינו של התובע הינה במכתב הדרישה שנשלח על ידי הנתבע ביום 16.11.11 (נספח א לכתב התביעה). במכתב זה התובע נדרש לשלם את החוב לרשות השידור.

על אף משלוח מכתב הדרישה, ועל אף שהתובע מודה ומאשר כי קיבלו לידיו, נמנע התובע מלשלוח מכתב כלשהו לנתבע ו/או לפנות אליו בעניין, וכל זאת משך כ- 6 חודשים!!

כנגד התובע נפתח תיק הוצאה לפועל במסגרתו הוגשה תביעה על סכום קצוב בגין חובו לרשות השידור, וזאת ביום 3.4.12. ביום 11.5.12 התקבלה בידי התובע אזהרה המלמדת על ידיעתו בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו.

התובע נשאל במסגרת חקירתו בדיון שהתקיים בפניי, האם הוא קיבל את האזהרה ואולם הוא טען כי אינו זוכר האם קיבל אזהרה. התובע אישר כי בכל מקרה ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל מיד עם נקיטת ההליכים כנגדו בחודש 7/12.

מאידך, משנשאל התובע האם נכון שלא טען בשום מקום שלא קיבל אזהרה, השיב התובע כי גם בעניין זה הוא "אינו זוכר".

למותר לציין כי ככל שהתובע היה מעלה טענה לפיה לא קיבל לידיו את האזהרה במועד הנטען, ברי כי היה ביכולתו להגיש התנגדות לביצוע התביעה, ללא צורך בהגשת בקשה להארכת המועד להגשתה. ברם, בסופו של יום, התובע הגיש באמצעות בא כוחו התנגדות בצירוף בקשה להארכת מועד להגשתה ולא טען במסגרתה מאומה על כך שלא קיבל לכאורה את האזהרה לידיו. כל שנטען הוא שנוכח דיונים של בא כוח התובע עם הנתבע , סבר התובע שאינו צריך להגיש התנגדות. (ר' תא"מ (שלום עכו)

58584-05-13 רשות השידור נ' ירון כרמלי).

יתרה מכך, עצם משלוח המכתב לנתבע ימים ספורים לאחר המועד הנטען להמצאת האזהרה נשוא תיק ההוצאה לפועל, מחזקת אף היא את המסקנה כי התובע קיבל לידיו את האזהרה ביום 11.5.12.

משכך, ועל בסיס הנתונים שהובאו בפניי, אני קובעת כי התובע היה מודע לפתיחת תיק ההוצאה לפועל בסמוך לפתיחתו ו/או קיבל את האזהרה לידיו.

מכל מקום, רק ביום 20.5.12 , ובחלוף כחצי שנה כאמור ממועד מכתב הדרישה, פנה התובע במכתב לנתבע ובמסגרתו הוא טוען כי הוא מתגורר עם אמו בחיפה, ומבקש כי יצרו עמו קשר.

עוד באותו היום, מתקיימת שיחה טלפונית עם משרד הנתבע (ר' נספח 11 לבקשה לביטול פס"ד), ובמסגרתה מובהר לתובע כי עליו לפנות לרשות השידור לסניף חיפה על מנת לסגור את החוב ולהגיש את כל האישורים.

חרף האמור, התובע אישר בפני בית המשפט כי לא פנה לרשות השידור לאחר 22.5.12 .

(ר' פרוטוקול הדיון 15.11.16, עמ' 7, שורה 23).

ודוק, התובע לא טרח לפנות לרשות השידור, הן לאחר משלוח מכתב הדרישה , הן לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הן לאחר מכתב הפנייה מטעמו מיום 20.5.12 והן לאחר שיחתו עם משרד הנתבע.

הימנעות התובע מלפנות לרשות השידור ולהמציא לידי הנתבע אסמכתא המלמדת על פטור מתשלום אגרת טלוויזיה, הובילה לכך שבחודש 7/12 ערב נקיטת הליכי ההוצאה לפועל כנגד התובע, לא היו בפני הנתבע נתונים חדשים כלשהם אודות התובע, קל וחומר כאלה אשר יש בהם כדי למנוע מבעדו מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגדו.

ודוק, ככל שהתובע היה פונה כנדרש הימנו לרשות השידור ומקבל אישור על פטור מתשלום אגרת טלוויזיה לתקופה הרלבנטית ומציג אותו בפני הנתבע ו/או ככל שהתובע היה מגיש התנגדות לביצוע התביעה על סכום קצוב, כנדרש על פי דין, ברי כי הנתבע היה מנוע מלנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד התובע, וככל שהיה עושה כן, הוא היה חוטא למילוי תפקידו.

התובע כאמור הסתפק במשלוח המכתב מיום 20.5.12 ולא עשה מאומה מעבר לכך במועדים הרלבנטיים, תוך שהוא מותיר את תיק ההוצאה לפועל פעיל, ומבלי שההליכים מעוכבים במסגרתו.

רביעית, לא ניתן לאפשר מצב בו תוגש תביעה על סכום קצוב לביצוע, והחייב ימנע מלנקוט בהליך הנדרש על פי דין, קרי, בהגשת התנגדות, ובכל זאת יצפה כי הזוכה תימנע מנקיטת הליכים כנגדו.

למותר לציין כי בהתאם לסעיף 81 א 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, תביעה על סכום קצוב, הופכת לפסק דין חלוט בחלוף 30 יום ממועד המצאת האזהרה.

ככל שהאזהרה הומצאה לתובע כאמור ביום 11.5.12, הרי שכבר ביום 11.6.12 הפכה התביעה לפסק דין חלוט, והנתבע בשם רשות השידור היה רשאי לבצעו , לרבות באמצעות נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדו.

משלוח מכתב באמצעות הפקסימיליה למשרד הנתבע , אינו מהווה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב ואינו יכול לשמש תחליף להתנגדות.

הדברים מקבלים משנה תוקף, שכן אף אם הייתי יוצאת מנקודת הנחה כי התובע לא ידע אודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל ביום 20.5.12, הרי שבכל מקרה, אין מחלוקת כי הוא לא נקט בפעולות שנדרשו הימנו על ידי משרד הנתבע, ולא טרח לפנות למשרד רשות השידור על מנת להמציא אישור על פטור מתשלום אגרת רישוי ו/או כל אסמכתא אחרת אשר הייתה מצדיקה את ביטול החוב ו/או את סגירת תיק ההוצאה לפועל.

חמישית, מעיון בסעיף 11 לכתב התביעה ובנספח ח' לכתב התביעה עולה כי בא כוח התובע המציא לנתבע, חודשים רבים לאחר נקיטת הליכי ההוצאה לפועל, אישור על זכאות למימון אגרת טלוויזיה על שם אמו של התובע. ברם, עיון מדוקדק במסמך זה מעלה כי מדובר על אישור שהונפק על ידי רשות השידור רק ביום 27.12.12 (קרי בחלוף חודשים רבים מאז ננקטו הליכי ההוצאה לפועל), וכי האישור מתייחס לתקופת זכאות שתחילתה ביום 1.1.13 ועד ליום 31.12.13.

ודוק, האישור שהוצג לנתבע וגם לבית המשפט, ממילא אינו מלמד על פטור מתשלום אגרת טלוויזיה לתקופה הרלבנטית בגינה ננקטו הליכי ההוצאה לפועל, אלא בגין תקופה המאוחרת לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

אין באמור כדי לגרוע מזכאות פוטנציאלית של אם התובע לפטור מתשלום גם בגין תקופות קודמות, ואולם אישור על כך לא הוצג בפני בית המשפט, ואף לא הוצג בפני הנתבע עצמו.

נוכח כלל האמור, אני קובעת כי לא הייתה כל מניעה מבחינתו של הנתבע לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד התובע, כפי שאכן בוצע על ידו בחודש 7/12.

התנהלותו של התובע, כפי שפורטה לעיל, במסגרתה נמנע מלפעול על פי הנחיות הנתבע ולחילופין נמנע מלהגיש התנגדות לביצוע התביעה שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל, הביאו לכך שהנתבע נקט כנגדו בהליכי גבייה.

שישית, לאחר שבוצעה פנייה של ב"כ התובע לנתבע והוצגו כאמור מסמכים רלבנטיים, פעל הנתבע לביטול הליכי ההוצאה לפועל, ולעיכוב כלל ההליכים בתיק. הדברים עולים מבקשות שהוגשו על ידו ללשכת ההוצאה לפועל ומדו"ח הפעולות בתיק ההוצאה לפועל (נספחים לבקשה לביטול פסק הדין).

מאוחר יותר משעלה החשד כי על פי דו"חות החקירה התובע אינו מתגורר עם אמו בדירה, הגיש ב"כ התובע התנגדות.

ההתנגדות נדחתה , ללא צו להוצאות בהסכמת ב"כ הצדדים. באותו שלב של ההליכים לא ייצג עוד הנתבע את רשות השידור אלא עו"ד אחר. נוכח דחיית ההתנגדות בהסכמה , ללא מתן פסק דין מנומק הכולל הכרעה מפורשת במחלוקת, אין בנמצא כיום קביעה עובדתית כלשהי לפיה לכאורה לא היה כל בסיס מלכתחילה לנקיטת ההליכים כנגד התובע.

ודוק, אין בהתנגדות שהוגשה ו/או בתוצאותיה כדי להוות ראיה חותכת להצדקה ו/או אי הצדקת ניהול ההליכים כנגד התובע, וממילא הטענות בעניין זה מקומן בהליך כנגד רשות השידור ולא כנגד מי ששימש בא כוחה, ובחינת התנהלותו מוגבלת לתקופת הטיפול שלו בלבד.

בשולי הדברים יצוין כי בית המשפט ניזון מהראיות שהובאו בפניו , ולפיכך הפניות התובע לכתבות שונות שפורסמו אודות הנתבע אינן יכולות לשמש כראיה, ובפרט שאינן מלמדות על ההתנהלות של הצדדים במקרה הספציפי שנידון בפניו.

מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 750 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה תוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשע"ז, 16 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.