15 נובמבר 2016

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

עקב תקלה תיק זה הובא לעיוני כעת.

להלן החלטה בבקשות ההדדיות של הצדדים.

לגבי סילוק התביעה על הסף – הבקשה נדחית. סילוק על הסף הוא סעד הניתן במשורה. אין כל הצדקה לדחיית תביעה זו על הסף שכן הנתבעים מודים בחלק מתקופת ההעסקה הנטענת. המחלוקת בין הצדדים בנוגע לתקופת ההעסקה תוכרע בשלב הראיות. משלא הוגשה תגובת התובע, אין צו להוצאות.

בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים – בדיון שהתקיים ניתנתה התייחסות ב"כ התובע למסמכים שפורטו בסעיפים ג' – ה' לבקשת הנתבעים. לעניין זה השיב התובע שהמסמכים אינם קיימים. נוכח מהות המסמכים לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בהגשת תצהיר שכן די בהצהרה שניתנה בדיון. למעלה מהצורך, אוסיף כי היעדר היתר העסקה לגבי עובדים מהקבוצה אליה משתייך התובע הוא אף בגדר ידיעה שיפוטית. בעניין קו לעובד (בג"צ 6312/10 קו לעובד נ' הממשלה, ניתן ביום 16/1/11) דובר בעתירה שעניינה אכיפת איסור העסקתם של מי שנכנסו לישראל שלא כדין וממתינים להכרעה בבקשה להכיר בהם כמבקשי מקלט, או שחלה עליהם הגנה קולקטיבית. העתירה נדחתה לאור עמדת המדינה כי לגבי חברי הקבוצה הזכאית כהגדרתם להגנה קולקטיבית (היינו, מי שמגיעים ממדינות אריתריאה וסודן), לא ננקטות פעולות הנוגעות לאיסור העסקתם. לכן לא מצאתי שהתובע נדרש לתת תצהיר בעניין זה לאחר שהוצהר מטעמו בדיון שלא קיים אישור העסקה.

אשר לצו המבוקש למוסד לביטוח לאומי, הצו יינתן בנפרד בהינתן הסכמה בעניין.

בנוגע להסכם שכ"ט, חרף התנגדות התובע מצאתי להיעתר לבקשה בחלקה, ואסביר. ברגיל, הסכמי שכר טרחה אינם חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח (לניתוח מקיף בנושא ראו פסק הדין שאוזכר בבקשת הנתבעים - רעפ 751/15 ‏‏ יצחק אברג'יל נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 9/12/15 ). מנגד לפי סעיף 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון..." (ראו גם סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961). נוכח שני עקרונות אלה, ובשים לב לכך שייתכן, כי ההסכם כולל מידע העונה להגדרה האמורה בפקודה ובחוק, אני קובעת כי אין מקום לגלות את מלוא תוכן ההסכם, אלא רק את המידע הנוגע לשכר הטרחה. ב"כ התובע, עו"ד דור, ימסור לנתבעים את המידע המלא בדבר שכר טרחתו בהליך זה עד יום 1/12/16.

אשר לתלושי שכר לתקופה 1/2015 – 3/2015 בקשה שהועלתה בדיון (בזיקה לסעיף ז' לבקשה בכתב שהוגשה) והתובע התנגד לה – הואיל וקיימת מחלוקת לגבי תקופת העבודה, לדעתי יש במסמכים האמורים לשפוך אור על נושא זה, שכן מדובר ב"קו התפר" שבין מועד הפסקת העבודה הנטען לבין תחילת עבודת התובע במקום עבודה אחר, ככל שאמנם חלה בסמוך. לפיכך עד 1/12/16 יגיש התובע את המסמכים האמורים וככל שאינם ברשותו יצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין, ויתייחס גם לשאלה האם מסמכים אלה היו בעבר ברשותו ואם כן מתי יצאו מחזקתו ובאילו נסיבות.

בקשת התובע לגילוי דוחות נוכחות וצו לחברת הסלולר – בנוגע לדוחות נוכחות ממילא ניתנה הסכמת הנתבעים לכך ולכן אני קובעת כי ככל שהדבר טרם בוצע נוכח ההסכמה האמורה, הנתבעים יעבירו לידי התובע את מלוא דוחות הנוכחות אשר ברשותם עד יום 1/12/16. אשר לנושא פסיקת ההוצאות לטובת התובע בגין העובדה, כי הנתבעים לא התייצבו לדיון כאשר הדוחות ברשותם, העניין יילקח בחשבון בסיום הליך זה.

בנוגע לצו לחברת הסלולר, אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה. נוכח המחלוקת לגבי תקופת העבודה מדובר במידע שעשוי לסייע להגיע לחקר האמת (ראה גם בר"ע 44473-06-15 ABRAHA נ' פסגות פ.ס. חברת בנייה, ניתן ביום 7/9/15). יש מקום אפוא למתן צו המתייחס לתקופה 5/2013 עד 4/2014 היא התקופה השנויה במחלוקת.

התובע יגיש את נוסח הצו המבוקש (לתקופה שציינתי) ובו יצוין גם שם חברת הסלולר אליה מבוקש להפנות את הצו כולל מספר ח.פ. כמקובל.

בקשה כאמור תוגש עד 22/11/16.

אין מקום להוצאות בגין הבקשות ההדדיות לגילוי מסמכים לאור התוצאה אליה הגעתי.

החלטה בדבר מועדי הגשת תצהירים תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשע"ז, (15 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.