28 אוקטובר 2015

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבעים להורות לתובע לגלות מסמכים וכן ליתן הבהרות ופרטים בנוגע לכתב התביעה שהגיש כנגדם. עוד התבקשה ארכה להגשת כתב הגנה עד לאחר 30 יום ממועד בו יתקבלו המסמכים והפרטים שנדרשו (להלן – הבקשה). התובע מתנגד לבקשה.

טענות הצדדים בתמצית

1. לטענת הנתבעים, כתב התביעה הוגש מבלי שצורפו לו תלושי השכר מהם נגזרו רכיבי התביעה השונים, ולכן יש להורות לתובע לצרפם. כך גם יש לחייב את התובע לגלות את הסכם שכ"ט מול בא כוחו, שכן בכתב התביעה נדרש רכיב של שכ"ט עו"ד.
2. בנוסף, יש להורות לתובע לפרט את טענתו בסעיף 9 לכתב התביעה בו נטען כך – "... הנתבעים הם אלה שהעסיקו את התובע כשמידי פעם הם ניסו להעסיקו תחת חברת כוח אדם ששילמה את שכרו בלבד במשך חודשים בודדים ולאחר מכן שוב העסיקו אותו הנתבעים עצמם".
3. לעניין זה דרשו הנתבעים כי התובע יפרט את החודשים אליהם מתייחסת הטענה, זהות חברת כוח האדם, האם בביטוי "ניסו" הכוונה לניסיון שצלח או לניסיון שלא צלח, כמה שכר שילמה חברת כוח האדם וכיצד, המועד בו שבו וחזרו הנתבעים להעסיקו, מדוע מלין אם שכרו שולם, והאם הגיש תביעה נגד חברת כוח האדם. לטענתם, הפרטים הללו חיונים על מנת שיוכלו לגבש את הגנתם כדבעי. עובד מחויב בצירוף תלושי שכר עליהם נסמכת תביעתו וכן עליו להבהיר כתב תביעה מעורפל.
4. מנגד טען התובע, כי אין טעם ענייני בבקשה, ואף לא טעם שבדין. בבית הדין לעבודה ניתן צו לשאלון רק מטעמים מיוחדים ומדובר בכלי פרוצדורלי נדיר. השאלון שצורף אינו כולל שאלות הרלבנטיות בשלב זה, בו טרם נקבעו השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. הבקשה תמוהה לאור עיתוי הגשתה, היינו לפני הגשת כתב הגנה. העת לבירור העניין הנה שלב גילוי מסמכים או חקירה נגדית. לפי סדרי הדין המקובלים בבית דין זה גילוי מסמכים נערך 45 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה ואין מקום לניסיון לשנות סדרי דין אלה. מדובר בנתבעים הפועלים באופן לא ראוי בהליכים נגדם, ולאחרונה ניתן פסק דין על ידי מותב בראשות כב' הש' שגב ממנו עולה, כי הנתבעים דיווחו דיווחים כוזבים לרשויות המס. שכ"ט של ב"כ התובע אינו מעניינם של הנתבעים.
5. בתשובה טענו הנתבעים, כי לא ברור כיצד יכול תובע שלא לצרף לתביעתו את תלושי השכר, כאשר טענתו הנה לתקופת עבודה שקרית ולתלושים פיקטיביים. הנתבעים הפנו לתקנה 11 לתקנות וכן לתקנה 46 הקובעת, כי על התובע למסור פרטים על מנת לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות. בסעיף 9 לכתב התביעה קיימת סתירה ביחס לכתב התביעה עצמו והנטען בו אינו ברור כלל. די בכך על מנת לחייב את התובע להבהיר את הדברים בתצהיר. הדרישה לגילוי הסכם שכ"ט מטרתה לחשוף את האמת בנוגע לתביעות מסוג זה, שאז יתגלה מדוע "נופח" סכום התביעה וכן יתגלה, כי עובדים בתביעות מסוג זה, מוכנים לשלם עשרות אחוזים מסכום התביעה לבא כוחם, כך שלמעשה ציפייתם לשכר נמוכה בהרבה מהסכום הנתבע בכתב התביעה.
6. דיון והכרעה
7. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה וכן בכתב התביעה, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה בחלקה. אדון כעת בדרישות הנתבעים כפי שפורטו בבקשה כל אחת בנפרד.

1. הדרישה להמצאת תלושי שכר - הנתבעים ביססו דרישתם זאת על תקנה 11 לתקנות שכותרתה "רשימת מסמכים" והיא מורה כך –

"(א)התובע ירשום בכתב התביעה או ברשימה המצורפת אליה, מה הם המסמכים שעליהם הוא נסמך בתביעתו, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו.

(ב) מסמך שרשם התובע כאמור בתקנה משנה (א) והוא ברשותו, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב התביעה; אם איננו ברשותו - יציין בידי מי הוא נמצא לפי מיטב ידיעתו".

1. בעניין בר"ע (ארצי) 30362/02/14 זהבית תבל נגד גטר טק בע"מ, (ניתן ביום 30/03/14) נדונה שאלת פרשנות תקנה 11 ונאמרו הדברים הבאים -

"לטעמינו בשים לב ל'הגיון' ולמבנה סדר הדין כפי שקיבל ביטוי בתקנות בית הדין ובתקסד"א, ברי כי את תקנה 11לתקנות בית הדין- בנוגע לתובע, ובהתאמה את תקנה 29 (ב) לתקנות בית הדין - בנוגע לנתבע, יש לפרש באופן שהחובה הנזכרת שם מתייחסת לצירוף מסמכים המהווים חלק מהעובדות בכתב התביעה, ומסמכים אלה, להבדיל ממסמכים שערכם ראייתי בלבד, יש להזכיר ולצרף לכתב התביעה".

1. בית הדין הוסיף ופירט, כי בתקנות מספר שלבים דיוניים עד לבירור התובענה. השלב הראשון, שלב הטענות "בו נדרש מן הצד האחד - התובע לפרט את המידע ההכרחי לבירור התובענה: העובדות המהוות עילת התובענה, העובדות המקימות את הסמכות ואת הסעד המבוקש, ומהצד השני נדרש הנתבע להגיב 'לכל טענה שנתעוררה בכתב התביעה' (תקנה 29 (א) לתקנות בית הדין)"; השלב השני, ההליכים המקדמיים, לרבות גילוי מסמכים במסגרתו מחויב כל צד לגלות מסמכים רבלנטיים, בין אם מועילים ובין אם מזיקים; השלב השלישי, שלב הגשת הראיות.
2. בסופו של יום, נקבע בהתייחס למסמכים שנדרש תובע לצרף מכוח תקנה 11 -

"במקרה שלפנינו הורה בית הדין האזורי למבקשת לפרט בכתב התביעה מהם המסמכים עליהם נסמכת התביעה וכן לצרפם. הוראה זו היא חזרה על לשון התקנה, ולכן אין בה כל קושי".

1. ולעניננו –מתקשה אני לקבל את התנגדות התובע לבקשה בהקשר זה, ואפרט. בסעיף 29 לכתב התביעה נטען כך – "התובע קיבל תלושים פיקטיביים כאשר עולה ברורות מהסכומים שהתקבלו מהנתבעים והופקדו לבנק" (כך במקור). מי שטוען, כי תלושי השכר שקיבל היו פיקטיביים, נדרש לפרט ברשימה את התלושים עליהם נסמכת הטענה, וכמובן לצרפם ככל שהם ברשותו. מאליו מובן, כי תלושי השכר הם המסמכים עליהם נסמכת הטענה בדבר תלושים פיקטיביים, ומכאן החובה לצרפם. הדברים פשוטים וברורים ונובעים מעצם הטענה ולשון התקנות המחייבת צירוף מסמכים עליהם נמסכת התביעה.
2. אין כל מקום להמתין לשלב גילוי המסמכים בעניין זה, שכן מדובר בשלב מאוחר ונפרד. כל עוד מדובר במסמך עליו נסמכת התביעה מן הדין לציינו ברשימה ולצרפו ככל שהוא ברשות התובע. העובדה, כי המסמכים ייחשפו גם בשלב תצהיר גילוי המסמכים אינה מייתרת חובה זאת.
3. הדרישה להצגת הסכם שכ"ט – לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בצירוף ההסכם לכתב התביעה. אין מדובר במסמך עליו נסמכת התביעה בכל הנוגע לרכיבים המפורטים בכתב התביעה. למען הסר ספק, אין בקביעה זאת משום הבעת דיעה בנוגע לדרישה זאת, ככל שתעלה בשלב מאוחר יותר.

1. אשר לפירוט הנדרש בנוגע לסעיף 9 לכתב התביעה - תקנה 46(א) לתקנות מסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
2. אכן תקנה זו רלבנטית לשלב גילוי מסמכים, אך עם זאת גם מהווה "... כלי דיוני חשוב הנחוץ לנוכח כתבי טענות סתמיים, או הכחשות סתמיות בכתב ההגנה..." (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן, מהדורת 2011, פרק 11 בעמ' 18).

1. בעניין דב"ע נג 11 – 2/ תובנה מכונות תרגום נ' עמיחי סגל (ניתן ביום 5/5/93) נקבע –

"למותר לציין כי לא בכדי נדרש בתקנות הנ"ל פרוט מפורש של העובדות עליהן סומך בעל דין ועליהן מושתתות טענותיו המשפטיות, שהרי על בעל הדין שכנגד לדעת, אל נכון, בטרם יכין את פרשת ראיותיו מה טוען הצד שכנגד, ואין להפתיעו בהעלאת טענות עובדתיות חדשות, ולאחר שיסיים את הבאת ראיותיו".

1. אמנם הדברים נאמרו בהקשר לפירוט שנעדר באותו מקרה בכתב ההגנה, אך הוא הדין גם בנוגע לכתב התביעה.
2. ולענייננו – מקובלת עלי דרישת הנתבעת, כי על התובע לפרט כבר בשלב זה מהן התקופות בהן נטען, כי נעשה ניסיון להעסיקו תחת חברת כוח אדם, מהו שמה של אותה חברה, והאם אמנם הועסק על ידי אותה חברה או שמא רק מדובר בניסיון.
3. מקובלת עלי טענת הנתבעים, כי הסעיף בנוסחו הנוכחי מעורפל ואינו ברור. מחד מדובר על ניסיון, ומאידך מדובר על כך שאותן חברות שילמו את שכר התובע, והדברים דורשים הבהרה. כמו כן, על התובע להבהיר לאילו מועדים מייחס הוא את טענתו העובדתית האמורה ומהי זהות חברת כוח האדם הנטענת. כל זאת נדרש על מנת שהנתבעים יוכלו להתגונן מפני טענות התובע. טענה כללית, בלתי מפורטת ובלתי ברורה אינה מאפשרת התייחסות נאותה בכתב ההגנה.
4. אינני מקבלת את דרישת הנתבעים, כי על התובע להסביר מדוע לא הגיש תביעה כנגד חברת כוח האדם, או מהי טענתו אם השכר שולם. טענת התובע היא, כי מגיע לו תשלום בגין רכיבי התביעה המפורטים בכתב התביעה. אמנם על התובע לפרט את טענותיו העובדתית באופן בהיר, אך אין הוא מחויב בהסבר ספציפי לגבי טענותיו ביחס לכל עובדה ועובדה ודי בכך שיפרט את העובדות המהוות את עילת התובענה. כך גם לא מצאתי לנכון לקבל את הטענה, כי על התובע לפרט כמה שכר שולם או באיזה אופן. ממילא קבעתי, כי על התובע לצרף את תלושי השכר שקיבל וככל שחלק מתלושי השכר הונפקו על ידי חברת כוח אדם, מתייתר הצורך בפירוט מעבר לכך.
5. ערה אני לכך, כי התובע טען שטרם הגיעה העת להגשת בקשה לשאלון, מה גם שמדובר בכלי פרוצדורלי נדיר בבית הדין. טענה זו נכונה, אלא שהיא אינה מתמודדת עם הבקשה וטעמיה. אין מדובר בבקשה להצגת שאלון על פי תקנה 46(ב) לתקנות במסגרת השלב השני של ההליך (ההליכים המקדמיים), אלא הבקשה מתייחסת לשלב כתבי הטענות בו ניתן לעתור בבקשה למתן פרטים נוספים בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות. לפיכך, גם אין בידי לקבל את טענת התובע, כי יש לדחות את הבקשה היות ששאלון אינו רלבנטי שעה שטרם נקבעו הפלוגתאות.
6. אוסיף לעניין זה, כי הפלוגתאות נקבעות בהתאם לשאלות השנויות במחלוקת כעולה מכתבי הטענות. אם כתבי הטענות אינם ברורים, בהתאם גם לא ניתן לחלץ מתוכם את הפלוגתאות כנדרש. הדבר פוגע בניהול ההליך, כאשר כל שלב משלבי ההליך נסמך על השלב הקודם לו. לפיכך, כאשר כתב התביעה מנוסח בצורה מעורפלת, יש מקום להורות לתובע לפרט את תביעתו, פירוט אשר מקדם את יעילות הדיון. בדיוק כפי שהתובע פירט בכתב התביעה את התקופות בהן לטענתו העסיקו אותו הנתבעים, כך עליו לפרט מהי התקופה לגביה טוען כי הועסק (או נעשה ניסיון להעסיקו) באמצעות חברת כוח אדם וכן את זהותה. כך נדרש על מנת לאפשר התייחסות בהתאם בכתב ההגנה.
7. סוף דבר – בתוך 10 ימים מהיום יצרף התובע רשימה המתייחסת לתלושי שכר עליהם נסמכת התביעה ויצרף אותם ככל שהם ברשותו. כמו כן, יגיש התובע תצהיר בו יפרט מהם החודשים לגביהם נטען בסעיף 9 לכתב התביעה, מהי זהות חברת כוח האדם והאם מדובר בניסיון בלבד, או ניסיון שגם צלח.
8. כתב הגנה יוגש 30 יום לאחר המצאת הרשימה על נספחיה והתצהיר לידי הנתבעים.
9. היות שהבקשה התקבלה בחלקה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשע"ו, (28 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.