תביעה שטרית. השטר שבביצוע הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ע"ס 6,660 ₪ ז.פ 31.12.2014. ,( להלן: "השיק"), המושך הוא הנתבע. הנפרע אבתיסאם דהאמשה.

בתצהיר ההתנגדות שנתחם על ידי הנתבע נטען כי לא התקיימה כל עסקה בין התובע והנתבע וכי קיים כישלון תמורה מוחלט.

"השטר דנן ועוד שטר נוסף ע"ס 24,948 ₪ שולמו לספק דלק בשם קווי נפט וכשחזרו לא כובדו ולא נפרעו ולאחר תשלום תמורתם לספק החזיר לידי שני השיקים בחזרה".

" הנני להצהיר כי השיק דנן ועוד שיקים נוספים משלא נפרעו שילמתי תמורתם במזומן במלואה לספק הדלק".

אשר לנסיבות הגעת השיק שבביצוע לידי התובע נטען בתצהיר כי:

"הנני להצהיר כי ביום 19.4.2015 או בסמוך לכך כשהייתי בכפר כנא, וירדתי מהרכב מיד לאחר מכן נעלמה לי מעטפה אשר בתוכה שיק דנן ועוד שיקים נוספים וחלק שטרם הגיע מועד פירעונם משוכים מחשבון להב עג'אג' תשתיות השקעות בע"מ כמפורט בתלונה שהוגשה במשטרת ישראל".

בסעיף 10 לתצהיר נכתב כי :

"הנני להצהיר כי השיק דנן הגיע באם הגיע לידי המשיב היה שלא כדין לאחר שהשיק היה פגום פגה סחירותו לאחר שהיה טבוע בחותמת הבנק כי השיק חזר "א.כ.ם". ואין לו תוקף מסחרי או חוזי כלשהו".

ההחלטה בבקשה למתן רשות להתגונן ניתנה על סמך הבקשה והתצהיר בלבד ובה התנה בית המשפט מתן הרשות להתגונן בהפקדת מלוא סכום השיק. לאור חשיבות הנימוק שבעטיו הותנה מתן רשות להגן בהפקדת מלוא הסכום, נצטט להלן את נימוקיו של בית המשפט לעניין זה, דברים ככתבם:

"הטענה היא שעסקת היסוד נעשתה בין הנתבע לבין ספק בשם "קווי נפט". על פי הנטען בתצהיר, השיק חזר ותמורתו שולמה במזומן לקווי נפט וזו האחרונה החזירה את השיק לנתבע ולאחר מכן נגנב השיק מרשותו. התרחשות זו שייכת ללב לבה של ההגנה. פירוט התאריך שבו על פי הנטען נגנבו השיקים ופירוט הגשת תלונה במשטרה אינו העיקר. אם קיים בסיס בעולם המציאות לעסקה עם "קווי נפט" ולהחזרת השיקים כנגד תשלום סכומם במזומן, היית רואה בין נספחי התצהיר את מסמכי העסקה עם קווי נפט ופירוט של פירעון סכום השיקים לקווי נפט. מתי? היכן? מהו אמצעי התשלום? האם נכחו עדים? האם בוצעה פניה לקווי נפט למתן תצהיר? מדוע לא נרשם שמה של קווי נפט כנפרעת?"

בית המשפט הוסיף וקבע כי:

"משאין עכבות בתצהיר ובנספחיו לסביבה העסקית והחשבונאית שבה נמסר השיק לקווי נפט והוחזר לאחר מכן לנתבע, הרי שההגנה איננה מהווה אומנם הגנת בדים אך רחוקה היא מאוד מלהיות הגנה מפורטת".

הנתבע הפקיד את מלוא סכום השיק טבין ותקלין בקופת בית המשפט. התיק נקבע להוכחות במתכונת רגילה, ללא תצהירים.

מהלך המשפט, עדויות וראיות:

התובע מסר בעדותו כי קיבל את השיק מבן דודו אמארה נאסר , (להלן: "נאסר") , הוא התקשר לנתבע שאישר שהשיק "בסדר", אחרי שבוע הפקיד את השיק בבנק והוא חזר. השיק נמסר לו כפירעון של חוב שחייב לו נאסר בגין הלוואות ועבודה של שיפוצים. בחקירתו הנגדית טען כי מסר את השיק לבת דודה שלו אבתסאם דהאמשה שעובדת במשרד חלפנות מאחר שחשבונו במינוס ואם היה מפקידו בחשבונו השיק היה נבלע.

נאסר מסר בעדותו כי קיבל את השיק מהנתבע ללא שם הנפרע (רק עם סכום וחתימה) בגין עבודות שביצע עבורו בעפולה בחודש 12 לשנת 2014 , מדובר ב"פילרים" לחשמל ,העבודה הייתה לחמישה ששה ימים , את הנתבע הוא הכיר דרך פייסל אבו עייש ומוחמד זועבי מנצרת . הוא מסר את השיק לתובע שהתקשר לנתבע וקיבל ממנו אישור שהשיק "בסדר". בחקירתו הנגדית טען כי סגר עם הנתבע על סכום של 7,000 ₪. מדובר ב 8 פילרים שכל אחד 5 ס"מ בגובה 1.30 מטר." זה קשור בתשתית זה היה בכבישים והוא עבד בכבישים יש לו מאזדה 6 ופיאט טנדר ויש לו מיני בובקט שזה בא על הטנדר שלו".

נאסר תיאר את הבית של הנתבע ואת הרכב שלו. "הבית שלו הם בעליה בצד שמאל איך הוא אומר שאני גנבתי את זה".

הנתבע מסר בעדותו כי אינו מכיר את נאסר, "בחיים לא ראיתי אותו". אשר למועד גניבת השיקים טען כי בתצהיר ההתנגדות נפלה טעות טכנית שעה שנרשם 19.4.2015 שכן השיקים נגנבו ב 19.1.2015. לשאלה מדוע גם בחקירתו במשטרה מסר כי השיקים נגנבו ב- 15.4.2015 השיב כי הוא טעה "קורה שבן אדם יטעה".

עוד מסר הנתבע בחקירתו כי גם לאחד בשם חוסאם טאהא יש שיקים גנובים."הוא התקשר אלי ואמרתי לו שהשיקים גנובים אמר לי בסדר הוא לא חבר שלי אני לא מכיר אותו".

לשאלה מה קרה עם השיק שמוחזק על ידי אותו חוסאם טאהא השיב כי :

"אני לא יודע הוא דיבר איתי שיש אצלו שיק שלי אצלו ע"ס 24,000 ₪ ועוד שני שיקים אמרתי לו שהם גנובים ושלא ייקח והחשבון שלי מוגבל. אמרתי לא אני לא מאשר שיקים".

מיותר לציין כי הסתירה בין גרסת נאסר וגרסת הנתבע מלמדת כי אחת משתי הגרסאות יסודה בשקר מן הסוג החמור- הפלילי, כזה שדורש לא מעט עוז בנפשו ועזות במצחו של בעל דין שמבסס עליו את גרסתו בבית המשפט. נאסר טוען כי עבד אצל הנתבע וביצע עבורו שמונה פילרים ותמורת עבודה זו קיבל את השיק, ואילו הנתבע ,מאידך, טוען כי לא היו דברים מעולם , ולא עוד אלא שמעולם לא ראה את נאסר. " בחיים לא ראיתי אתו".

בית המשפט אינו יכול להישאר אדיש נוכח שקרים מסוג זה. זהו שקר שמחייב בירור מעמיק. לא די בקביעה כי גרסה אחת עדיפה על השנייה בשל אי הרמת נטל הראיה או בשל אי סתירתה של חזקה שטרית. ככל שיש אפשרות, יש לחתור לקביעה חד משמעית שהצורך הציבורי בה הוא מעבר לעצם ההכרעה בתיק קטן זה.

בשל כך , ומאחר שאף אחד מהעדים לא השאיר רושם שמאפשר קביעה עובדתית על סמך מהימנות, ראיתי צורך בגביית ראיות נוספות ובמתן הזדמנות נוספת לשני הצדדים להביא עדי הזמה.

המשפט נדחה להמשך ליום 18.1.2016 תוך מתן רשות לשני הצדדים להגיש בקשות להזמנת עדים.

בנוסף, הוריתי לזמן כעדים מטעם בית המשפט את חוסאם טאהא ונסים דהאמשה . עדים אלה על פי גרסתו של נאסר עדים למסירת השיק לידיו על ידי הנתבע, והנתבע אף מסר כי השיק הנוסף מצוי אצל חוסאם טאהא.

את מלאכת ההמצאה של ההזמנות לעדים הטיל בית המשפט על בא כוח הנתבע.

לקראת ישיבת 18.1.2016 הוגשו שתי בקשות דחופות, אחת מטעם התובע, אחת מטעם הנתבע:

בקשת התובע שהוגשה יום אחד לפני הדיון היא בקשה להזמנת עד אחמד פאוזי אשר נכח לטענתו בפגישה בין הנתבע ונאסר בחודש אוגוסט 2015. מטרת העדות היא להזים את טענת הנתבע כי "בחיים לא ראה את נאסר".

בקשת הנתבע שהוגשה שעות ספורות לפני הדיון אינה עתירה למתן סעד אלא הודעה המציבה בתיק שלוש עובדות מוגמרות ולפיה :

1. נסים דהאמשה ביקש לדחות את הדיון.

2. חוסאם טאהא אינו מעוניין להתייצב.

3.בא כוח הנתבע מצרף להודעה תצהיר חתום על ידי אמין בלעאווי מנהל "קווי נפט" "המדבר בעד עצמו" לתמיכה בגרסת הנתבע.

בא כוח הנתבע התנגד לשמיעת עדותו של אחמד פאוזי. לאחר ששמעתי את נימוקי התובע לאחור בהגשת הבקשה להזמנת העד ואת התנגדות הנתבע, התרתי את השמעת עדותו של אחמד פאוזי. העד מסר בעדותו על אודות נוכחותו בפגישה בשנת 2015 אחרי החג בין נאסר והנתבע.

ניתן צו להגשת סיכומים.

לאחר מכן ניתנה החלטה לפיה הוריתי לבקשת התובע להוציא את ההודעה שהגיש הנתבע על נספחיה מתיק בית המשפט.

מונחים לפני סיכומים מטעם שני הצדדים.

האמת אחת היא, והשאלה היכן היא מונחת.

דיון :

לא הצלחתי בתיק זה לסמוך על אף אחת מארבע העדויות ששמעתי כמסד לקביעת ממצא שבעובדה. כל העדים גמגמו , סתרו את עצמם, ולא חצו את אותו רף שמאפשר לבית המשפט בלב שלם ובמצפון שקט לקבוע כי עדות מסוימת מהימנה עד כדי קביעת ממצא עובדתי על פיה.

מאידך , בחינה ממדוקדקת של הראיות האובייקטיביות והסתירות שנגלו בשתי הגרסאות, הביאה אותי למסקנה ברורה כי השיק נמסר על ידי הנתבע לנאסר בתמורה לעבודה שביצע זה האחרון עבורו. אני דוחה את גרסת הנתבע במלואה הן בהיותה בלתי מתקבל על הדעת, והן משום התחמקותו מהבאת עד כלשהו מקווי נפט לתמיכה בגרסתו, ואף הכשיל הזמנתם של שני עדים חשובים מטעם בית המשפט.

האם התובע אוחז כשורה?

על פי גרסת התובע, השטר הגיע לידיו כששם הנפרע חסר. הוא מילא את שם בת דודתו איבתסאם דהאמשה. צא ולמד שהשיק נמסר לו כשאינו שלם על פי מראהו. הא למדת , שהוא לא יכול ליהנות ממעמד של אוחזר כשורה.

גם אילו נמסר השטר לתובע כשהוא שלם, עדיין הייתי קובע כי אינו נחשב אוחז כשורה , זאת מאחר שלא נתן תמורה כלשהי בעד השטר. גרסתו לפיה השטר ניתן לו לפירעון חוב בסך של כ- 40,000 ש"ח שהיה חייב לו נאסר, נראתה לי תלשוה מן המציאות. בעניין זה מקובלות עלי טענותיו של בא כוח הנתבע בסיכומיו. התובע העיד כי חשבונו נמצא במינוס וזו הסיבה שלא הפקידו בחשבונו. יתירה מזו, לא השתכנעתי כי לאחר שנתן מדי פעם סכומי כסף לנאסר ובטרם הוחזרו לו הכספים, עשה עבורו עבודות שיפוצים שגם את תמורתן לא קיבל. כל זה כאשר חשבונו במינוס ואינו יכול להפקיד בו שיק. ולא עוד אלא שלמרות כל העזרה הכספית הנטענת, התנה נאסר את נכונותו לבוא למתן עדות לטובת התובע בתשלום שכר. (ראה דברי בא כוח התובע פרוטוקול עמוד 6 שורות 8-9 ).

צודק בא כוח הנתבע שמדברי נאסר עולה כי נאסר נעזר בתובע לשם פירעון השיק , ((אף כי לא התחוורו מאפייני העסקה בין התובע ונאסר), שכן נאסר אמר בחקירתו כי הלך לתובע על מנת "לפרוע" את השיק. (פרוטוקול 24.12.2015 , עמוד 4 שורה 4 ) . זאת גם זאת, אותה אבתסאם דהאבמשה עובדת בעסק של חלפנות, והדברים מדברים בעד עצמם.

לאחר שקבעתי כי התובע אינו אוחז כשורה, עלי לדון בשאלה אם השטר נגנב כטענת הנתבע או שמא נמסר על ידו לנאסר כטענתם של התובע ונאסר.

גרסת הנתבע בלתי אפשרית :

בבוא בית המשפט לבחון את הראיות למתן פסק הדין, נמצאה ראיה חשובה שייתכן שהייתה מייתרת את כל המשפט אילו התובע שת ליבו אליה , וביתר פירוט:

על פי הגרסה של הנתבע בתצהיר ההתנגדות , השיק נגנב מרכבו ב - 19.4.2015 לאחר שהוחזר אליו מקווי נפט.

בעדותו לפי שינה גרסה וטען כי השיק נגנב ממנו ב 19.1.2015.

אין חולקין כי הנפרע בשיק אינו "קווי נפט" אלא אבתסאם דהאמשה.

ודוק : מחותמת הבנק הנמשך על פני השיק עולה כי השיק חזר ב - 2.1.2015 וכך כתוב :

" החזרה 2.1.2015 אכ"מ אין כיסוי מספקי".

צא ולמד, שגרסת הנתבע נולדה מתה. שכן בין אם השיק נגנב ממנו ב 19.1.2015 כפי שמסר בעדותו לפני, ובין אם נגנב ב- 19.4.2015 כפי שהצהיר בתצהיר ההתנגדות וכפי שמסר בעדותו במשטרה, בשני המקרים לא יכולה הייתה אותה אבתסאם דהאמשה להציג את השיק לפירעון לפיני 19.1.2015. הכיצד זה חזר השיק ב 2.1.2015? האם הוא הוצג לפירעון על ידי" קווי נפט"? גם זה בלתי אפשרי שכן אילו קווי נפט היא שהציגה את השיק לפירעון היא לא הייתה משאירה את שם הנפרע ריק, והיינו רואים חתימתה וחותמתה על גב השיק.

הנה כי כן, הסתירה בלתי ניתנת ליישוב ויש בכוחה להכריע את כל התיק.

יחד עם זאת, מאחר שהתיק נשמע במלואו אני רואה חובה לדון בכל טענות הצדדים.

באי כוח הצדדים הפנו כל אחד לסתירות ולסימני שאלה בגרסת הצד שכנגד.

בא כוח הנתבע טען כי התובע לא הזמין למתן עדות את העובד אשר לטענתו עבד עמו בייצור שמונה פילרים עבור הנתבע אשר בגינם נמסר לו לטענתו השיק שבביצוע. התובע לא הגיש תביעה נגד נאסר. התובע לא הביא ראיה שהתקשר לנתבע על מנת לוודא כי השיק "בסדר". התובע לא הביא למתן עדות את פייסל אבו עיאש ומוחמד זועבי שלטענתו הכיר דרכם את הנתבע. לא ברור כיצד מתיישב סכום השיק ( 6,660 ₪) עם תשלום ששה ימי עובדה לפי 700 ₪ בכל חודש.

אין לכחד כי לא ניתן לדחות בקש את טענותיו של בא כוח הנתבע. אך מיד ייאמר כי לא מדובר בטענות ששוללות את היתכנותה של גרסה.

מאידך, הסתירות והסדקים שנגלו בגרסת הנתבע בצירוף התנהגותו בכל הקשור להמצאת ההזמנה לעדים והתחמקותו הבולטת מהבאת עד כלשהו מטעם "קווי נפט", מטים את הכף באופן ברור לטובתו של התובע. הוסף לכך את הסתירה בין מועד חזרת השיק לבין מועד הגניבה הנטען, ועל כורחך אתה למד כי מדובר בגרסת בדים, וביתר פירוט:

א. כפי שהובא לעיל, בהחלטה בבקשה למתן רשות להתגונן, קיבל הנתבע רמז עבה שעל מנת שגרסתו תעמוד, עליו להמציא ראיות שהשיק שימש אמצעי תשלום חוב לקווי נפט. ( ראה ציטוטים לעיל במבוא לפסק הדין).

למרות המאור, בחר הנתבע להגיע לישיבת ההוכחות מבלי שהביא ולו בדל של ראיה שבכוחה ללמד כי השיק נמסר כטענתו לקווי נפט והוחזר לידיו לאחר מכן כנגד תשלום סכומו לקווי נפט במזומן.

וכך הסביר הנתבע את מחדלו הנ"ל בחקירתו הנגדית:

"בן האדם לא יכול לבוא. אמר לי אני אתן לך תצהיר, אין בעיה אני חותם, שם חותמת ונתן לי. אם צריכים שאני אבוא אני אבוא, תגיד לי לפני יום יומיים אין לי בעיה, אני הייתי חייב לו 65,00 ושילמתי לו את כל החוב אני יכול להביא קבלה מהבן אדם".

" הבן אדם אמר לי אין לי בעיה אני אבוא אבל אני לחוץ ועסוק בעבודה שלי בשביל סוף השנה אני מתעסק בניירות יש לי לחץ אמר לי אחרי השנה אני אבוא איפה שאתה רוצה כי אתה בן אדם טוב."

ב. הנה כי כן, למרות שהסבריו הנ"ל אינם משכנעים כל עיקר, ניתנה לנתבע הזדמנות נוספת להביא עד מקווי נפט. מה עשה הנתבע ? המתין עד ליום הדיון , ועל דעת עצמו , וללא בקשת רשות מבית המשפט, הודיע כי הוא מגיש תצהיר מטעם אמין בלעאווי מנהל קווי נפט בו תומך המצהיר בטענת הנתבע. ולא עוד אלא שגם לאחר שבית המשפט הורה להוציא את התצהיר מהתיק, ממשיך הנתבע להפנות אליו בסיכומיו.

הניסיון להכניס לתיק בית המשפט בדרך לא ראויה ראיה כה חשובה, פועל לרעתו של הנתבע. אילו גרסתו הייתה אמת הוא היה מגיש בקשה להזמנת עד מטעם קווי נפט. ההסבר של בא כוח הנתבע בסיכומיו לפיו "בשל העומס ביומן קווי נפט נבצר מהם לבוא להעיד" סותרת את דברי הנתבע בחקירתו לפיה הודיע לו מקווי נפט שרק יבקש יום יומיים לפני הדיון והם ישמחו להעיד לטובתו " כי אתה בן אדם טוב".

זאת גם זאת, הנתבע מיוצג ויודע אל הנכון כי הגעה למתן עדות אינה תלויה ברצונם של "קווי נפט".

ג. כאמור, בית המשפט הורה לבקשת בא כוח התובע להוציא את התצהיר של אמין בלעאווי מתיק בית המשפט. על מנת להפיס את דעתו של הנתבע אעיר כי אילו הושאר התצהיר בתיק לא היה בכך כדי לשפר את מצבו של הנתבע שכן מר אמין בלעאווי מצהיר כי לבקשת הנתבע השיק לא הוצג לפירעון כלל על ידי "קווי נפט" , דבר שעומד בסתירה מוחלטת לתצהירו של הנתבע בו הצהיר כי השיק הוצג לפירעון על ידי קווי נפט ולא כובד. ( ראו סעיפים 6 ו 10 לתצהיר ההתנגדות).

ד. הנתבע טרפד את הזמנת העדים חוסאם טאהא ונסים דהאמשה שזומנו על ידי בית המשפט כאשר רק מלאכת המצאת ההזמנות ,כזכור, הוטלה עליו. מההודעה הדחופה שהגיש לבית המשפט שעות ספורות לפני הדיון, עולה כי ההין ליצור קשר עם העדים שזומנו מטעם בית המשפט ואף החתים אותם על תצהיר ושוחח עימם ( סעיפים 1ו- 2 להודיעה). כל אשר נדרש ממנו הוא להמציא ההזמה לעדים בתור אופיסר אוף דה קורט, האו ותו לא. אילו ביצע המוטל עליו והמציא להם את ההזמנה כדבעי, היה בית המשפט מוציא צו הבאה נגדם למקרה שלא יתייצבו. הנה כי כן, מכלול התנהלותו של הנתבע בעניין זה לרבות הגשת ההודעה שעות ספורות לפני המשפט, מתיישב עם רצון למנוע את הגעתם של העדים שבית המשפט הורה לזמנם.

ה. הנתבע לא הסיבר מדוע קווי נפט השאירה את השיק ללא שם הנפרע.

ו. הנתבע לא הסביר מדוע הסתובב תקופה של מעל שבועיים עם מעטפה ברכב ובתוכה שיקים חתומים ללא שם הנפרע. מדוע לא השמיד את השיקים לאחר שקיבלם בחזרה מקווי נפט?

ז. הנתבע לא הסביר פשר הסתירה בתאריך הגניבה הנטענת . במשטרה ובתצהיר ההתנגדות טען כי הגניבה ארעה ב 19.4.2015 , ואילו בעדותו לפני טען כי תאריך הגניבה הוא 19.1.2015. הסבר אפשרי: לקראת המשפט שם לב כי לא ייתכן שהשיקים נגנבו לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל. דא עקא שהוא לא שם לב כי חזרת השיק ( 2.1.2015) משאיר אותו עם סתירה נוספת מהותית בלתי ניתנת ליישוב.

ח. נאסר לא הצליח אומנם להרשים מבחינת מהימנותו אך התרשמתי שהוא אדם פשוט. אילו גרסתו בדבר ביצוע שמונה פילרים עבור הנתבע היא המצאה כטענת הנתבע, הוא היה נשבר בחקירה הנגדית. ודוק: אילו נכונה טענת הנתבע כי "בחיים לא ראה את נאסר" , לא היה קל לנאסר כאדם מן היישוב לעמוד בחקירה הנגדית על גרסה לפיה ביצע הסכם עבודה של שמונה פילרים מול אדם שמעולם לא פגש. רוצה לומר , שבסיטואציה הזו, עצם העובדה שהעדות של נאסר לא קרסה מחזקת את גרסתו.

ט. הנתבע טען כי שיק נוסף ע"ס 24,000 ₪ מצוי אצל חוסאם טאהא. אך לא זו בלבד שלא המציא ולו בדל ראיה להוכחת טענה זו. אלא יותר מכך, הכשיל את הזמנתו של חוסאם טאהטא כעד מוטעם בית המשפט.

י. הנתבע לא הסביר מדוע פנה למשטרה שלושה חודשים לאחר שאבדו או נגנבו השיקים.

י"ב. העדות של אחמד פאוזי לפיה הנתבע ונאסר נפגשו בביתו של אבו כאיד בנוכחות אחמד פאוזי לא נסתרה.

לבסוף אעיר כי טענת הנתבע לפיה אין קשר בין תפסנות ועבודות חשמל יש בה כדי להטעות. הכנת תבניות של פילרים היא עבודה של תפסנות לכל דבר ועניין.

כללו של דבר, הסתירות בגרסתו של התובע עליהן הצביע בא כוח הנתבע בסיכומיו אינן מהותיות. מאידך הסתירות בגרסת הנתבע הו סתירות היורדות אל הסלע שמוציאות את הגרסה ממתחם הסבירות.

סוף דבר הוא שאני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את מלוא סכום החוב כפי שהוא בתיק הוצאה לפועל.

הוצאות משפט-

לאור מהות הגרסה של הנתבע , יש לפסוק הוצאות לדוגמא בכפיפות לסכום התביעה.

הנתבע ישלם לתובע הוצאת משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.

הפיקדון יועבר לתובע באמצעות בא כוחו.

ניתן היום, ט"ז אדר ב' תשע"ו, 26 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.