מונחת לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, התנגודת לביצוע שטר ובקשה לעיכוב הליכים.

אדון תחילה בהתנגדות לגופה על מנת לעמוד על סיכויי ההגנה ולקבל בכך אינדיקציה לרמת הגמישות הנדרשת בעניין הארכתה המועד ועיכוב ההליכים במעמד צד אחד.

הנתבע טוען בהתנגדות כי בינו לבין התובע , שהאו גם הנפרע על פי השיק, לא התקיימה כל עסקה או התקשרות, קיים כישלון תמורה מוחלט, התובע ו אוחז בשיק שלא כדין , ו - "שלא כדת" " ובמועד ובזמן שהשטר לא היה סחיר היה פגום".

מוסיף הנתבע ומצהיר כי השטר דנן ועוד שטר נוסף "שולמו לספק הדלק קיו נפט וכשחזרו ,לא כובדו ולא נפרעו, ולאחר תשלום תמורתם לספק החזיר לידי שני השיקים בחזרה". וגם "הנני להצהיר כי השיק דנן ועוד שיקים נוספים משלא נפרעו שילמתי תמורתם במזומן במלואה לספק הדלק".

כיצד הגיע ,אפוא, השיק שבביצוע לידי התובע ? מצהיר הנתבע כי :

"הנני להצהיר כי ביום 19.4.15 או בסמוך לכך כשהייתי בכפר כנא וירדתי מהרכב מיד לאחר מכן נעלמה לי מעטפה אשר בתוכה שיק דנן, ועוד שיקים נוספים וחלק שטרם הגיע מועד פירעונם משוכים מחשבון להב עג'אג תשתיות השקעות בע"מ כמפורט בתלונה שהוגשה במשטרת ישראל".

הכרעה:

ההלכה שמנחה אותנו היא שיש לתת למבקש רשות להתגונן את יומו במשפט ותהא הגנתו חלשה ככל שתהיה. הלכה זו מעוגנת בזכות הגישה לערכאות ואין צורך להכביר מלים על אודות מרכזיותה של זכות זו בשיטתנו.

יחד עם זאת, אין לשכוח כי בצד ההלכה הנ"ל קיימת הלכה נוספת שמאזנת אותה והיא שעל מבקש רשות להתגונן להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו.

ודוק: ללא הקפדה על חובת הפירוט, אין מנוס ,מכוח ההלכה המנחה הנ"ל, מלתת רשות להתגונן על סמך טענות כלליות כגון :"פרעתי את החוב" " או "אינני חייב דבר" , או " החתימה שלי מזויפת" או "השיק נגנב". מתן רשות להתגונן על סמך טענות כלליות יגרום לכך התארכות המשפט תהפוך לאחד המאפיינים העיקריים של סדר הדין המקוצר והוא יהפוך לארוך יותר ,באופן כרוני, מסדר הדין הרגיל. וזאת מן הטעם הפשוט שהטענה הכללית כי : "אינני חייב דבר" היא ,מבחינת התוכן שלה, הגנה מצוינת אליבא דכולי עלמא.

עדו אוסיף כי השאלה אם בקשת רשות להתגונן היא מפורטת אם אלו , אינה נבחנת על סמך אורך הבקשה וריבוי הטענות אלא על סמך תוכן הטענות, והפירוט של הטענות שמשוועות לפירוט בהיותן לב ההגנה.

במקרה שלנו, הטענה היא שעסקת היסוד נעשתה בין הנתבע לבין ספק בשם "קיו נפט". על פי הנטען בתצהיר, השיק חזר ותמורתו שולמה במזומן ל"קיו נפט" וזו האחרונה החזירה את השיק לנתבע ולאחר מכן נגנב השיק מרשותו. התרחשות זו שייכת ללב לבה של ההגנה. פירוט התאריך שבו על פי הנטען נגנבו שיקים ופירוט הגשת תלונה במשטרה אינו העיקר. אם קיים בסיס בעולם המציאות לעסקה עם "קיו נפט" ולהחזרת השיקים כנגד תשלום סכומם במזומן, היית רואה בין נספחי התצהיר את מסמכי העסקה עם קיו נפרט ופירוט של פירעון סכום השיקים ל"קיו נפט" , מתי? היכן? מהו אמצעי התשלום? האם נכחו עדים? האם בוצעה פניה לקיו נפט למתן תצהיר? מדוע לא נרשם שמה של קיו נפט כנפרעת?

משאין עכבות בתצהיר ובנספחיו לסביבה העסקית והחשבונאית שבה נמסר השיק לקיו נפרט והוחזר לאחר מכן לנתבע, הרי שההגנה איננה מהווה אומנם הגנת בדים אך רחוקה היא מאוד מלהיות הגנה מפורטת.

אוסיף עוד כי חזון נפרץ הוא בזמן האחרון שמתנגדים לביצוע שטר מעלים טענות קיצוניות של זיוף או גניבה ושאר טענות קיצוניות מתוך הנחה כי מדובר בטענות חזקות שמבטיחות קבלת רשות להתגונן ועיכוב הליכים וזה הרי מה שנדרש בשלב זה. כמובן שכל מקרה צריך להיבחן לגופו וכך גם מקרה זה.

לאור כל האמור, הייתי קרוב לדחות את ההתנגדות. לאחר שקלא וטריא , ושמא חוסר הפירוט אינו נובע מהמצאת הגרסה, אלא מסיבות אחרות, רואה אני כי יש מקום לתת לנתבע רשות להתגונן והארכת מועד וכן ביטול ועיכוב הליכים כנגד הפקדה ואני מורה כדלקמן:

לאחר שהנתבע יפקיד את מלוא סכום התביעה בסך 6,609 ₪ בתיק ההוצאה לפועל תוך 10 ימים מיום קבלת החלטה זו, תינתן לו הארכת מועד ורשות להתגונן וכמו כן יעוכבו ויבוטלו כל ההליכים.

התיק יובא לפני למעקב בעוד 14 יום.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ו, 05 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.