בפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בשל העדר התייצבות מי מטעם התובעת לשני דיונים שהתקיימו בתיק זה.

בדיון שהתקיים ביום 6.2.17 לא התייצב מי מטעם התובעת. ב"כ הנתבעים באדיבותו, לא עתר למתן פס"ד אלא הודיע כי הוא מבקש לדחות את הדיון, וכעולה מהפרוטוקול התבקש הסברו של ב"כ התובעת לאי התייצבות מי מטעם התובעת לדיון. לא הוגש כל הסבר.

גם לדיון שהתקיים ביום 8.3.17 מי מטעם התובעת לא התייצב לדיון, כעולה מהפרוטוקול ב"כ הנתבעים התקשר למשרדו של ב"כ התובעת והסתבר כי טלפון במשרד אינו מחובר, כמו כן לאור בקשת ביהמ"ש ולאחר שהסתבר כי על אחד ממסמכי התיק מצוין שם של עו"ד נוספת התקשר ב"כ הנתבעים גם למספר הנוסף ושאז הסתבר כי המדובר בעו"ד שעבדה בעבר במשרד ואינה עובדת בו עוד.

על יסוד עובדות אלו משלא הייתה התייצבות בשני הדיונים ניתנה החלטה המורה על מחיקת התביעה וחיוב בהוצאות.

לאחר מתן פס"ד בהעדר התייצבות הוגשה הבקשה, במסגרת הבקשה נטען כי המדובר בטעות שארעה ברישום מועד הדיון ביומן.

עוד נטען, כי ב"כ הנתבעים פנה לב"כ התובעת למספר הטלפון הסלולארי שלו בהודעת מסרון, והאחרון השיב כי הוא בדיון הוכחות בביהמ"ש בראשון לציון, ובשל תקלה לא נרשם מועד הדיון ביומן. מידע זה לא הונח בפני ביהמ"ש ולא נמסר לביהמ"ש על ידי ב"כ הנתבעים בעת הדיון.

ב"כ הנתבעים בתגובתו טוען, כי לא היה במידע זה כדי לשנות את התמונה, בעיקר משום שהצליח לאתר את מספר הטלפון של ב"כ התובעת רק לאחר שביהמ"ש היה בעיצומה של כתיבת החלטתו.

אינני יכולה לקבל את הסברו של ב"כ הנתבעים לאי מסירת המידע באשר ליצירת הקשר עם ב"כ התובעת. ביהמ"ש בתיק זה כמו גם בכל תיק אחר המונח בפניו אינו ממהר להורות על מתן פס"ד בהעדר התייצבות, וגם בתיק כאן לא ניתן פס"ד בדיון הראשון בו לא הייתה התייצבות, ואף לא היה כל חיוב בהוצאות. בדיון השני נעשה ניסיון לאתר את ב"כ התובעת והואיל וב"כ הנתבעים הצליח לאתרו היה עליו לדווח על כך לביהמ"ש והדבר היה מוצא את ביטויו בפרוטוקול וייתכן והיה משנה מהותית את ההחלטה במיוחד את ההחלטה להורות על מתן פס"ד בהעדר, לאחר שהייתה נשקלת הטענה כי המדובר בטעות אנוש שנבעה מאי רישום.

כשאני לוקחת בחשבון את מכלול הדברים, מי מטעם התובעת לא התייצב לשני דיונים, בנוגע לאי התייצבות לדיון אחד כלל לא ניתן כל הסבר על ידי ב"כ התובעת, רק לאחר שניתן פס"ד עלתה טענה כי היה מדובר באיחור ועל ב"כ הנתבעים היה להמתין לב"כ התובעת, לדיון הנוסף נטען כי מדובר בתקלה של רישום ביומן, הרי רק בגלל המחדל של אי הבאת נתון זה בפני ביהמ"ש אני מורה על ביטולו של פס"ד שניתן בהעדר.

לעניין ההוצאות, המדובר בשני דיונים שב"כ התובעת לא טרח להתייצב אליהם, ב"כ התובעת טוען שאין בכך משום זלזול, ואולם נראה כי התנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם טענתו. היה מקום להגיש הסבר ולהבהיר כי המדובר היה באיחור, היה מקום ליצור קשר עם ב"כ הנתבעים או מזכירות ביהמ"ש ולהודיע על האיחור, ב"כ התובעת לא טרח לעשות דבר מכל אלה. בדיון הנוסף שנקבע לא התייצב ב"כ התובעת וטען כי המדובר בתקלת רישום, ואולם לא ניתן כל הסבר לדבר, מדוע לא הוזמן נציג התובעת בעצמו? האם נשלחה אליו הודעה על הדיון?

לאור המכלול אני סבורה כי יש לחייב את התובעת בהוצאות ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי שיבטאו את מורת הרוח מהתנהלותה, עם זאת לנוכח אי מסירת המידע המלא על ידי ב"כ הנתבעים אני מפחיתה את שיעור ההוצאות ומעמידה אותו על הסכום של 2,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.

קובעת דיון קד"מ ליום 29.6.17 שעה 8:30.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.