1. העותרים הגישו לבית משפט זה ביום 21.6.2015 את העתירה שבכותרת. הטענה העיקרית שבעתירה מוסבת נגד החלטה כביכול שקיבלה המשיבה ולפיה "כל העבודה" הקשורה למכרז 63/13 שעניינו אספקת שירותי ניתוח כלכלי וראיית חשבון – הועברה לזוכה אחד בלבד. זאת למרות שלפי הטענה שני מציעים (ובהם העותרים) זכו במכרז. נטען בעתירה שמדובר בהחלטה בלתי הוגנת בעליל, בהחלטה מפלה ובניגוד לתנאי המכרז והסכם ההתקשרות שבא לאחר מכן. הסעדים שהתבקשו בעתירה הם להורות למשיבה להאריך את ההתקשרות עם העותרים בתקופה נוספת ולהעביר להם עבודה בהיקף שלא יפחת ממחצית היקף העבודה מושא המכרז. עוד התבקש סעד כספי בגין אובדן רווח כביכול שנגרם לעותרים.
2. עם הגשת העתירה התבקשו העותרים להבהיר מדוע לא תסולק העתירה על הסף הן מטעם של שיהוי שעניינו העובדה שהחלטות הזכייה במכרז והחתימה על ההסכם היו עוד משנת 2014, והן מטעם של היעדר סמכות עניינית נוכח הטענות כביכול לאי חלוקת עבודה למרות הסכם ההתקשרות שנחתם זה מכבר עם העותרים (כמו גם הסעד הכספי שהתבקש). העותרים הגישו הבהרה מטעמם. התבקשה גם עמדת המשיבה (שביקשה מטעמה שלה את סילוק העתירה על הסף מטעם של חוסר סמכות עניינית). הוגשה גם תגובת העותרים לתגובת המשיבה.
3. לאחר עיון במכלול החומר שלפניי, הרי שעולה שמוסכם על שני הצדדים שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה כפי מתכונתה. העותרים הודיעו לבית המשפט כבר בתגובה מיום 15.7.2015 שנוכח ההתייחסות שהתבקשה מהם בהחלטה הנזכרת לאחר הגשת העתירה, "יש לברר הליך זה במסגרת תובענה אזרחית אשר תוגש על ידי העותרים" (סעיף 25). גם המשיבה עצמה בבקשה לסילוק על הסף, טענה שאמנם יש לבית משפט זה סמכות לדון בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים "בענייני מכרזים" אך טענת העותרים אינה נגד הליכי המכרז שהסתיימו (לרבות סיומם בזכיית העותרים) אלא טענות לעניין אי יישום הסכם שנכרת בעקבות זכייה במכרז. די בהסכמות אלה בכדי להביא לסילוק העתירה על הסף (והעותרים חזרו על עמדתם זו בסעיף 17 לתגובתם האחרונה). ויודגש, שאין מקום לברר במסגרת עתירה זו את הטענה במישור המנהלי בנפרד מהסעד הכספי (כפי שניתן להבין שמבוקש מטעם העותרים שייעשה). חוסר הסמכות יורד לשורש הנטען בנדון ומרכז הכובד של הטענה הוא הסכמי ולא מכרזי אף במנותק משאלת הסעד המבוקש במקרה זה.
4. ער אני לכך שיש לעותרים גם טענה – שהיא למעשה טענה חדשה – לעניין חלוקת העבודה בין הזוכים בשנה השנייה לביצוע המכרז. אך עניין זה לא עלה במסגרת העתירה המקורית, שכן החלטת ועדת המכרזים מיום 17.6.2015 נספח א' לתגובתם ניתנה זמן קצר קודם לכן. העותרים לא הגישו בקשה כדין לתיקון עתירתם ועניין זה נעדר פירוט מינימלי. מעבר לכך, וזה העיקר, כעולה מהחלטה זו של ועדת המכרזים, ההתקשרות עם העותרים אכן הוארכה לשנה נוספת (עד ליום 31.7.2015). ממילא, כל טענה שיש לעותרים לעניין העברת עבודה לפי המכרז המקורי וההסכם שנכרת; או לפי הארכת ההתקשרות היא טענה הסכמית שאין מקום לבררה במסגרת עתירה מנהלית ונוכח קושי הסמכות העניינית שלעיל. אין אפוא מקום להיעתר לבקשת העותרים, כפי ניסוחה בתגובות שהגישו, לדון בעניין זה של העברת עבודה כביכול לפי ההסכם ובמבט צופה פני עתיד, במסגרת עתירה זו.
5. העתירה נמחקת אפוא. אין צו להוצאות. למותר לציין שאין מותב זה מביע כל עמדה בטענות העותרים לגופן ובמחלוקות שיש בין הצדדים בסוגיות השונות.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.