בעניין: בקשה לדחיית גילוי מסמכים מטעם התובע

בפניי בקשה מטעם התובע לדחות גילוים של מסמכים וראיות שברשותו לשלב חקירתו הנגדית של הנתבע, ולחילופין עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע.

הנתבע מתנגד לבקשה.

קיים הבדל בין מצב שבו מבקש תובע לדחות את הצגת ראיותיו עד לאחר שהנתבע יגיש ראיותיו, לבין מצב הפוך, שבו מבקש נתבע לדחות הצגת ראיות בפני התובע עד שהתובע יביא ראיותיו. בשני המקרים מדובר בסטיה מעקרון הגילוי המוקדם, ואולם במקרה שבו מוגשת בקשה מטעם התובע מדובר גם בפגיעה בסדר הבאת הראיות, שכן בשיטתנו המשפטית הכלל הוא שהתובע מביא את ראיותיו והנתבע מביא ראיותיו אחריו, וזאת גם כאשר הבאת הראיות נעשית בדרך של תצהירים. על כן נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כי דחיית הצגת ראיות מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע תתאפשר במקרים חריגים בלבד. אפנה בעניין זה לרע"א 6155/14 רשות שדות התעופה בישראל נ' דק איירפורט יזמות בע"מ (22.10.14):

"הכלל הוא כי על המשיבה-התובעת להגיש את תמלילי השיחות ביחד עם ראיותיה, אף אם אין הדבר נוח לה מבחינה טקטית (עניין פלוני, בפסקה 5; רע"א 5524/09 הרשות הפלסטינית נ' גאון, פסקה 3 (5.11.2009) (להלן: עניין הרשות הפלסטינית)). יושם לב לכך שהמצב בענייננו, הנוגע הלכה למעשה לדחיית העיון בתמלילי השיחות שבידי התובעת עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת, שונה מזה שנדון בעניין סוויסה, שנגע לדחיית העיון המוקדם במסמכי הנתבע עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, מצב בו נשמר סדר הבאת הראיות הרגיל (על הבחנה זו והשלכותיה לעניין שיקול הדעת שבית המשפט יפעיל בבחינת בקשה לדחיית מועד העיון בראיות, ראו למשל עניין פלוני, בפסקאות 5-6; רע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ, פסקאות 6-8 (12.8.2012)). הבאת ראיות בדרך של תצהירים, כבענייננו, אינה משנה את סדר הבאת הראיות הרגיל (רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מח(1) 639 (1994)). אמנם יתכנו מצבים שבהם יתיר בית המשפט סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל, ואולם מדובר במצבים חריגים בהם קיימת הצדקה מיוחדת לכך, לאור חשיבות הכלל ובשל הפוטנציאל לפגיעה מהותית, ולעיתים בלתי הפיכה, בזכויות הדיוניות של נתבעים (עניין פלוני, בפסקה 5. כך למשל אין די בסיכון הכללי שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים כדי לשמש לבדו הצדקה להפעלת החריג: רע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אשר אברג'ל, פסקה יג (10.8.2011) (להלן: עניין בר עידן); רע"א 1379/14 רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק זמני), פסקה 7 (25.8.2014) (להלן: עניין רוטר); עניין הרשות הפלסטינית, בפסקה 3; רע"א 7447/13 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' היאם, פסקה יז (10.11.2013) (להלן: עניין קרנית)). אין בעצם הותרת פתח לנתבע להגיב בהמשך ההליך לראיות שיובאו על-ידי התובע כדי לרפא בהכרח ובכל מצב את הפגיעה הנגרמת מעצם שינויו של סדר הבאת הראיות. הדבר תלוי בנסיבותיו של כל עניין (ההדגשה אינה במקור)" (פסקה 9 להחלטה; וראה גם: רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (15.8.10)).

במקרה זה טוען התובע כי יש לדחות גילוי המסמכים והראיות על מנת לאפשר לו להזים את גרסת הנתבע, ולמנוע ממנו להתאים גרסתו לראיות. ואולם כפי שנקבע ברע"א 6155/14 שצוטט לעיל, אין די בטעם זה על מנת להצדיק שינוי בסדר הבאת הראיות.

אוסיף כי במקרה זה מסר הנתבע בכתב ההגנה גרסה עובדתית, ולא הסתפק בהכחשה בלבד של עובדות כתב התביעה, ולכן גרסתו העובדתית, בקווים כלליים, מונחת בפני בית המשפט.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ו, 02 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.