1. התובעת חברה העוסקת בין היתר, בייצור ושיווק של כלים סניטרים, נתבעת 1 משווקת את מוצרי התובעת ונתבע 2 ניהל את הנתבעת, בעל מניותיה וערב לחובות הנתבעת.

התובעת הגישה את התביעה דנן על סך 513,397 ₪.

מזה יותר מעשור שהצדדים נמצאים במערכת עסקית, במסגרתה הנתבעת משווקת את מוצרי של התובעת. לתובעת אין חנויות לממכר מוצריה והיא משתמשת בשירותים של המשווקים ברחבי הארץ, כאשר הנתבעת הייתה עד לאחרונה בין המשווקים היותר משמעותיים של התובעת.

טענות התובעת

2. התובעת סיפקה סחורה ללקוחות הנתבעת בהתאם להזמנותיה כמפורט בתעודות המשלוח, והנתבעת לא באה בטענות לגבי החשבוניות שקיבלה ועשתה בהם שימוש לצרכי מס. הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך 513,397 ₪. בחודש יוני 2014 הוסכם בין הצדדים שהנתבעת תשלם לתובעת 20,000 ₪ בכל חודש אך הנתבעים לא שילמו סכום זה ואף לא שילמו עבור הזמנות נוספות שביצעו. התובעת מפנה למכתב ב"כ הנתבעת מיום 16.9.14 בו הוא כותב מפורשות, כי הנתבעת אינה מתכחשת לחוב ולאחריותה לשלמו וכי הנתבעת הסכימה לשלם 20,000 ₪ לחודש. במכתב זה מציע ב"כ הנתבעת, כי החוב העומד על סך 550,000 ₪ יקוזז בתשלומים חודשיים של 10,000 ₪ לחודש ומנגנון רכישת הסחורה יישאר על כנו.

3. מנהל התובעת בתקופה הרלוונטית, רו"ח בני ספורטה, עבד בתובעת 3.5 שנים כמנהל כספים עד חודש ינואר 2017, העיד בחקירתו שהחשבונות ותעודות המשלוח יצאו ממחלקת המקלחונים והתובעת התייחסה בכתב התביעה ובתצהירו, לכל התקבולים שלטענת הנתבעת לא רשומים אצל התובעת, לכאורה. התובעת עברה על כל התקבולים ועלה בבדיקה, שכל תקבול שמופיע אצל הנתבעת רשום אצל התובעת בכרטסת והנתבעת זוכתה בסכומו. בתצהירו מפורטת הבדיקה המקיפה וכל העברת כרטיס אשראי נעשה תקבול. לדבריו, בנקודת הפתיחה הייתה יתרת חובה, בהתאם לכרטסת שהתנהלה במשך שנים מול הנתבעת, שבה נרשמה כל חשבונית וכל זיכוי. לגרסתו, אם לטענת הנתבעת, שולמו החשבונות החדשים, אז החובות הקודמים נשארו. בכרטסת מול הלקוח קיימת יתרת פתיחה 0 בתחילת העבודה ובסיום ההתקשרות יש יתרת חוב. לגרסתו, הנתבעת קיבלה את כל האסמכתאות, תעודות המשלוח וכל החשבוניות. נספח ד' את לתצהירו היא כרטסת תנועות (זיכויים וחשבוניות) מיום 1/1/14 ועד חודש מאי 2015, שהורדה ממערכת הנה"ח, הכרטסת בכתב התביעה, היא כרטסת של החובות שנשארו חובות פתוחים ולא תנועות.

4. לדבריו, המחלוקות בין הצדדים החלו, כאשר שיק של הנתבעת בסכום גבוה, חזר ללא כיסוי.

דו"ח שקיבלה התובעת מחברת מידע חיצוניות הראה שהנתבעת דורגה בסיכון גבוה עם ההמלצה

לא לעבוד עמה באשראי, לכן, החליטה התובעת להקטין לנתבעת את מסגרת האשראי, אך

התובעת לא עצרה אספקות ועד החודש האחרון היו אספקות. תנאי ההתקשרות בשנה האחרונה

היו במזומן, מאחר והתובעת החליטה לא לתת אשראי חדש, אבל עדיין נותר החוב נשוא התביעה.

טענות הנתבעת

5. מזה יותר מעשור שהצדדים נמצאים במערכת עסקית, במסגרתה הנתבעת משווקת את מוצרי התובעת. לתובעת אין חנויות לממכר מוצריה והיא משתמשת בשירותי משווקים ברחבי הארץ, כאשר הנתבעת הייתה עד לאחרונה בין המשווקים היותר משמעותיים של התובעת. עד לפני כשלוש שנים ניהלו הצדדים את יחסיהם בצורה תקינה, כאשר הנתבעים היו בין הגורמים המרכזיים להגברת המוניטין של התובעת ולצורך זה אף השקיעו ממון רב. לפני כ- 3 שנים התחלפה הנהלת התובעת וגורמי הניהול החדשים בחרו בשיטה אחרת לנהל את העסק. משלב זה החלה התובעת להפעיל לחץ פסול על הנתבעים כדי להביאם לקריסה כלכלית ולרכוש אותם. בשיטה זו הצליחה התובעת "לרכוש" שתי חברות דומות לנתבעת.

6. העסקאות, נשוא התובענה, מתבצעות כך, שהלקוח מגיע לחנות של הנתבעת ורוכש את המוצר, במעמד זה משלם הלקוח בגין המוצר באמצעות מסופים של כרטיסי האשראי. חלק אחד של התשלום מתבצע במסוף של התובעת ועובר ישירות אל החשבון של התובעת. במקביל לכך, מנפיק המסוף של התובעת שובר בגין ביצוע התשלום הנושא את פרטי העסקה. החלק השני של התשלום מתבצע במסוף של הנתבעת ומועבר אליה. הנתבעת מנפיקה ללקוח קבלה על שני התשלומים. כך שכבר בעת ביצוע ההזמנה מקבלת התובעת את התשלום בגין המוצר שעליה לייצר ולהתקין. לאחר ביצוע התשלום, מועברת אל התובעת הזמנת העבודה ועל התובעת לשלוח ללקוח איש מקצוע למדידות להכנת המוצר והיא מייצרת את המוצר בהתאם למדידות ומתקינה את המוצר בבית הלקוח. לאחר סיום ההתקנה, על התובעת להעביר לנתבעת תעודת משלוח חתומה ע"י הלקוח שהמוצר הותקן בביתו לשביעות רצונו, וחשבונית מס בגין התשלום שקיבלה. מכיוון שהתשלום מתבצע כבר בשלב הזמנת המוצר וטרם שיוצר והותקן ע"י התובעת בבית הלקוח, אין ממש בטענת התובעת שלא קיבלה תשלום.

7. ב"כרטסת חשבונאית של מקלחונים" רשומה כל חשבונית שהונפקה ע"י התובעת ופרוט ההפרש בין שווי העסקה לבין גובה התשלום שבוצע בפועל לתובעת במעמד הרכישה. כאשר ההפרש הוא חיובי ("שולם ביתר"), התובעת קיבלה תשלום העולה על שווי העסקה שמפורט בחשבונית, וכאשר ההפרש הוא שלילי ("שולם חלקית"), התובעת קיבלה תשלום שהוא פחות משווי העסקה. השוואת התשלומים שעשו הנתבעים בגין עסקאות אלה מביאה לתוצאה שהנתבעים נמצאים ביתרת זכות בסן של יותר מ 13,000₪. לגבי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה ואינן נמצאות בנספח, אין לנתבעים מידע רלוונטי והתובעת מתבקשת להמציא הזמנת העבודה ותעודת משלוח ביחס לכל אחת מהעסקאות הנ"ל. נספח 3 לכתב ההגנה, מפרט, לטענת הנתבעת, שוברי תשלום שהתובעת לא הוציאה בגינם קבלות.

8. "הכרטסת החשבונאית" שצורפה לתביעה היא מסמך שנערך על ידי ב"כ התובעת ומכיל מידע חלקי ומצג שווא, שכן אינה מכילה מידע אודות תשלומים שבוצעו בגין העסקאות, אינה מכילה את מלוא מידע בגין הזיכויים ללקוחות, זיכויים שהם תוצאה של התנהלות התובעת בשנה האחרונה. כדי להפעיל לחץ על הנתבעים ולסחוט מהם תשלומים שונים, החלה התובעת לעכב את ייצור המוצרים והתקנתם. חלק ניכר מהחשבוניות שבהן חויבה הנתבעת ע"י התובעת, כלל לא הותקנו, לחלק מהלקוחות התובעת הציעה את המקלחונים במחיר מוזל יותר, כאשר מדובר במכירות שנתבעת עמלה עליהם. הנתבעת השקיעה זמן פרסום, שכ"ד ועוד, כאשר התובעת קצרה את ההשקעה של הנתבעת ומכרה ללקוחות את המקלחונים.

9. מהתכתבויות הצדדים (כפי שפורט בכתב ההגנה ובתצהיר) עולה, שהתובעת החלה לשלוח מכתבים לנתבעת בשנת 2014 ומתוך חשש מהמשך הפסקה חד צדדית של אספקת סחורה לנתבעת, לאחר כ' 20 שנות עבודה, הנתבעת הודתה בהתחלת ההתכתבות בחוב, כביכול, והכל כדי לרצות את התובעת, אך כפי שניתן לראות בהמשך התכתבות, כאשר הנתבעת בדקה את החומר והכרטסות גילתה שהנתבעת נמצאת ביתרת זכות של לפחות 13,000 ₪. אלא שהתובעת מסרבת למסור את כל האסמכתאות לחוב הנטען וקבלות בגין השוברים ששודרו במסופים והתובעת לא הנפיקה בגינם קבלות. לטענת הנתבעת, אין דרך לבדוק פעילות מסחרית אלא בכרטסת תקינה, שמתעדת משיכות סחורה לצד תשלומים –קבלות. הדרך היחידה להוכיח את גובה החוב היא באמצעות הצגת תיעוד חשבונאי הרלוונטי. מוסיפה הנתבעת של"כרטסת" לפני ה 1.1.15 אין קשר לתקופה הנתבעת בתביעה .

10. נתבע 2 העיד שלא קיבל מהתובעת מידע חשבונאי מזה שנים ובתקופה הרלוונטית לא היתה לנתבעת הנהח"ש והנתבעת על סף קריסה . מרגע שספורטה החל לנהל את התובעת, התובעת הסתירה מידע ובשלוש השנים האחרונות לא הגישה הנתבעת דו"חות. לגרסתו, המבנה העסקי של הנתבעת היה כרוך בחמת, שהתנהלה כראוי עד להחלפת ההנהלה ומאז, אף לא נופקו לו קבלות. לגרסתו, בשנת 2014 הנתבעת הציבה מסופים וסלקה כספים, אך הנתבעת בניהולו של ספורטה, לא נתנה קבלות וכרטסות, הורוביץ ניתק את הנתבעת ממסופים ולקוחות לא קיבלו סחורה עקב כך.

11. לטענת הנתבעת, במשך שנים הנתבעת לא קיבלה כרטסות והסתמכה על צילומי מסך שקיבלה מאלזה וזיוה מטעם התובעת וכאשר הוא ביקש כרטסת התובעת ניתקה מגע. בכרטסת מסודרת יש תקבולים ובתחילת הכרטסת צריכה להיות היתרה , בתביעה המקורית יש חשבוניות ותעודות משלוח בלי הקבלות והכספים "התאדו". דוח אקסל מ1/1/14 ועד 31/5/15- הינו מפוברק, אין קבלה, או חשבונית, או תעודת משלוח מצורפת.

12. מנהל הנתבעת העיד, שבפגישה עם מנכ"ל התובעת - יגאל – בחודש ספטמבר 2014 הוחלט

סכום שהנתבעת תשלם יהיה עבור סחורה ללקוחות ויש כרטסת לבדוק חובות עבר. אחרי הפגישה

עם יגאל, בני ספורטה אמר לו שזה לא ישים ואי אפשר לצבוע כל תשלום והוא, מנהל התובעת,

.יצא מהנחה שמנהלים כרטסת מסודרת .

דיון והכרעה

13. אין חולק כי במכתבי ב"כ הנתבעת מתאריכים 16.9.14 ו- 10.5.15 צוין מפורשות כי הנתבעת

אינה מתכחשת ליתרת החוב בגין הרכישות מהתובעת ומחובתה לשלמו. הנתבעת אף הסכימה

לשלמו, וביקשה שהחוב בסך 550,000 ₪ ישולם בתשלום חודשי של 10,000 ₪.

איני מקבלת את טענת הנתבעת, לפיה, הודתה בחוב מתוך חשש להפסקת ההתקשרות. מדובר

בהודאה בחוב של למעלה מחצי מיליון ₪ ואין לקבל טענתה הנתבעים, חברה ובעלים שלה,

המנהלים עסקים שנים רבות, כי הודו בחוב כה גבוה, רק מתוך חשש להפסקת עבודה.

14. מנהל התובעת בתקופה הרלוונטית הסביר, כי :

גם בתצהיר שאני הגשתי התייחסנו לכל אותם תקבולים שרשמתם שלא רשומים אצלנו לכאורה

ועברנו אחד אחד על התקבולים וכל תקבול שמופיע אצלכם רשום אצלנו בכרטסת והנתבעת זוכה

. מדובר בעשרות ומאות , אבל נתנו מספר דוגמאות , כל תקבול נעשתה קבלה והלקוח זוכה. לא

סכמתם אותם אבל נתנו מ ספר דוגמאות. בתצהיר שלי – עשינו עבודה מאוד עקיפה וכל העברה

של כרטיס אשראי נעשה תקבול. אם אתה טוען שהחשבוניות שולמו במלואם אבל אתה מתעלם

שהיתה יתרת חוב בנקודת הפתיחה

ש. איך אתה מוכיח את יתרת החוב בנקודת הפתיחה?

ת. יש כרטסת שהתנהלה מול הלקוח והיו הרבה שיחות עם הנתבע על גובה החוב ולעולם לא הוכחש בכל השיחות לגבי החובות . יש כרטסת שנוהלה שנים וכל חשבונית שיצאה נרשמה וכל זיכוי נרשם ואפשר לראות את החוב. זה לא עבר מחברה לחברה וזה משהו שמתמשך והכרטסת נוהלה באופן עקבי. ולכן החובות שהגשנו לתביעה היו החשבוניות האחרונות . אם לטענתך הם שולמו- אז ברור שלא שולמו חובות קודמים . חצי מליון לא יכולים להתאדות ....אם החדשים לטענתך שולמו אז החובות הקודמים נשארו

ש. איך אתה מוכיח את חוב העבר - ?

ת. על פי הכרטסת והתנהלותו מול הלקוח . יש יתרת פתיחה 0 שהתחלנו לעבוד , וביום סיום ההתקשרות היתה יתרת חוב - הפתוחה אצלנו בספרים – לא הגשנו כרטסת של תנועות כי אם תובעים לקוח מסויים לא אגיש כרטסת של 10 שנים היא לא רלוונטית . אלא הגשתי את מה שנשאר אצלנו חשבון שלא שולם. הנהלת חשבונות היא שמנהלת את הכרטסת על פי חשבוניות , קבלות , זיכויים שיוצאים ממערכת. גם לנתבע יש מערכת הנחש וגם לו יש כרטסת משלו שמעולם לא קיבלנו

ש. אתה מסכים איתי שזכותה של הנתבעת לדעת מה מסתתר מאחורי הכרטסת , לגבי האסמכתאות?

ת. זכותך לדעת

ש. אנו דרשנו אין ספור פעמים לדעת ולקבל את כל האסמכתאות וזאת בהתכתבות מול עורכי הדין, ?

ת. קיבלת את כל האסמכתאות, תעודות המשלוח, מצורפות לכתב התביעה וגם כל החשבוניות

ש. בתצהיר עדות ראשית שלך צרפת כנספח ד' את כרטסת משנת 2014 ? והוא לא צורף לכתב התביעה? תראה לי אותו

ת. אני מראה לך אותו. זו כרטסת הנחש שהתחילה מ1/1/14 והסתיימה ב6/15 זו כרטסת תנועות. לא כרטסת של חוב אלא של תנועות , זיכויים חשבוניות..

ש. זו לא כרטסת אלא דוח אקסל של התובעת?

ת. עדיין זו כרטסת שירדה ממערכת הSAP שהיא מערכת הנחש – הורדנו אותה איך שהיא לתוך מערכת אקסל שיהיה בריר , כי טענת שחלק מהדפסות לא היו קריאות – זו כרטסת שמכילה את כל התנועות מ2014 ועד סוף 2015

ש. מה ההבדל בין הכרטסת הזו לבין נספח ד לכתב התביעה?

ת. הכרטסת בכתב התביעה – היא כרטסת של החובות שנשארו חובות פתוחים ולא תנועות . הכרטסת שצורפה היא כרטסת של כל התנועות – הן לא אותו דבר......

ש. בכתב התביעה צרפת את כל החשבוניות שמופיעות בנספח ד' לכתב התביעה?

ת. כן. שרק אלה לגבי החוב ולא כל החשבוניות שיצאו ללקוח........

ש. זכותי לקבל את האסמכתאות שקשורות לנתבע?

ת. אם אתה רוצה את כל האסמכתאות שאי פעם עבדנו עם הלקוח – אספק אותם , זה עשרות אלפים" (ע' 4 ש' 18- ע' 6 ש' 2)

15. הנתבע בעדותו (ע' 13 ש' 13- ע' 14 ש' 3) העיד,

ש. תסכים איתי שהגעת למשרדי התובעת?

ת. אחד לשבוע , שהייתי סולק את הכספים , הם לא היו שולחים לי קבלות , ולכן הגעתי אליהם. הגעתי עם הצילומים של שוברים , והייתי אומר לזיוה למה לא שלחה קבלות ואמרה שתשלח . גם כרטסת לא קיבלתי . 5 כרכים יש לך , איפה כל הכסף? שילמתי למפרע , לא שילמתי במזומן , אני שילמתי חודש לפני האספקה

ש. אני אומר לך שכל תשלום ששולם על ידי הנתבעת נזקף על כל החוב הכללי שלך?

ת. זה לא נכון כי כאשר התקיימה עם יגאל המנכל של חמת ב9/14 הוחלט שכל שקל שאני מכניס זה עבור סחורה ללקוחות וחוץ מזה כלים חשבונאים ויש כרטסת לבדוק חובות עבר.

ש. יש לך אסמכתא עם יגאל?

ת. אני לא זוכר שיש הסכם. אני יכול להראות שכל קבלה ששולמה וצירפתי . אני שלחתי בדיוק את גובה הסכום , אם שלחו ח שבונית בסך של 5000 אני שילמתי 100 ₪ יותר. אני אומר שהם העלימו כספים והם מורחים את בית המשפט

ש. אני אומר לך שלדוגמא אתה העברת ביום מסוים בכרטיסי אשראי 10 אלף ₪, כלומר הסכום הזה משקפים כמה עסקאות שעשית באותו יום?

ת. כן

ש. אני אומר לך שהתקשרת לחמת והתבקשת לספק למישהו אחר שהיית צריך לספק באותו יום?

ת. אחרי הפגישה עם יגאל , בני ספורטה אמר לי שזה לא ישים ואני לא יכול לצבוע כל תשלום ואמרתי לו שזה מה שסוכם עם יגאל , בני אמר לי שזה לא ישים ואחרי שהעברתי כספי וסלקתי וכספים נלכדו בקנה ...סכום כללי יהיה עבור ....יצאתי מהנחה שמנהלים כרטסת מסודרת .

16. דהיינו הנתבעים ידעו שכל סכום שמתקבל נרשם כתקבול בכרטסת וכל חיוב נרשם אף הוא

בכרטסת, ללא ציון עבור מה שולם, אלא על חשבון החוב. הנתבעת לא הציגה כרטסת הנה"ח

משלה, באחת טען מנהלה (הנתבע) כי הכרטסת צורפה לכתב ההגנה (ע' 9 ש' 22-24) ובשנייה טען

כי לא הייתה לנתבעת הנה"ח משנת 2014 (ע' 9 ש' 25 – ע' 10 ש' 3). ככל שיש לנתבעת כרטסה ולא

הגישה אותה כראיה, הרי שנקבע כבר: "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595)

ככל שאין לנתבעת הנהלת חשבונות לא ברור על מה היא נסמכת בטענותיה.

17. גם העובדה שלטענת הנתבעת הצדדים בקשר עסקי כעשר שנים ולא באו מעולם בטענות לתובעת

לגבי החיובים והזיכויים, מדברת בעד עצמה ומצביעה על כך שהמחלוקת בין הצדדים הינה

לתקופה האחרונה ואין מקום להביא התחשבנויות משנים קודמות. רק עתה בחקירתו, טען לפתע

הנתבע בעלמא, וללא כל הוכחה, כי :

ש. כלומר שיש לך תיק לכל לקוח עם הזמנה וקבלה ועם חשבונית ואספקה ואתה עוקב אחרי ההזמנות ?

ת. חמת ברוב המקרים לא ענתה לי הם הסתירו לי מידע. במהלך 5-6 שנים , מרגע שספורטה הגיעה התחילו הצרות .

ש. יש לך מנהל חשבונות או רואה חשבונות ?

ת. בשנתיים האחרונות אין לי , סליחה בשלוש השנים האחרונות אין לי . 3 שנים לא הגשתי דוחות .

ש. שהלקוח שלך אם לא מקבל את מה שצריך לקבל , הוא בא אליך בטענה?

ת. כן.

ש. כלומר ב6-7 שנים אחורה , כל הזמן היו באים אליך שלא מקבלים סחורה?

ת. כל הזמן , לא רק שהגיעו , הגיעו להרביץ לי , ביטלו לי אשראי , תבעו אותי.

ש. איפה צרפת במשך 6 שנים דרישה לחמת על אי אספקת הסחורה?

ת. יש אין ספור לקוחות שהתקשרו לחמת ולא קיבלו . יש רשימה שזכיתי ולא קיבלו סחורה

ש. כל הזיכויים שאתה טוען לביטול עסקאות היה ב5/15 שהתביעה היתה ב6/15?

ת. אם היית תובע אותי ב2014 הייתי מראה לך את התוהו בוהו ב2014,

ש. אם אתה טוען שכך נהגו אליך , למה לא הגשת תביעה כנגד חמת, למה במשך שנים?

ת. כל המבנה העסקי שלי וזו היתה אחת הטעויות , היה כרוך בחמת , הם אנשים ישרים , עד שהנוכלים קנו את חמת, התחילו צרות , וניסיתי בטוב , ביקשו אשראי ומסופים והכל עשיתי , אין לקוח כזה ישר, הוא התנפל בפראות על הכספים . לא הגשתי תביעה כי חשבתי שזה יהיה טוב , אז שהוא חתך מגע , והרס לי עסק של 20 שנה, החזרתי לו כספים בלי סוף , ואני לא יודע כמה שילמתי ולא קיבלתי קבלות והייתי מעביר כספי לזיוה מנהלת החשבונות שלו". (ע' 10 ש' 5-26).

כאמור, טענה זו נטענת עתה בעלמא, לאחר 6 שנים, ללא כל בדל של ראיה.

18. כרטסת מקלחונים שהציגה התובעת מצביעה על חוב בסך כ- 400,000 ₪ נכון ליום 1.12.14 וחוב

בסך כ- 430,000 ₪ נכון ליום 31.3.15, בנוסף קיים חוב בכרטסת הברזים בסך כ- 60,000 ₪.

טענת התובעת, שחישובי הנתבעת לפיהם עומדת לה יתרת זכות של 13,000 ₪ מסתמכים על

תקופה של כ- 4 חודשים מחודש דצמבר 2014 ועד חודש מרץ 2015 , לא נסתרה ע"י הנתבעת,

דהיינו, הנתבעים מתעלמים מחוב העבר בסך כ- 500,000 ₪ שלא שולם ומחוב שהצטבר לאחר מכן

19. לעניין סכומי החוב, נחה דעתי כי כל תשלום ששילמה הנתבעת הקטין את החוב ומאידך,

הספקת הסחורה לנתבעת הגדילה את החוב כמפורט בכרטסת שצירפה התובעת. הנתבעת, ששוברי

כרטיסי האשראי היו בידה, לא צירפה כרטסת סותרת או חוו"ד חשבונאית סותרת. ספורטה

העיד, ועדותו זו לא נסתרה, שהנתבעים היו בקשר עם הנהלת החשבונות של התובעת בתקופת

ההתקשרות.

התובעת הוכיחה כי כרטסת הנהלת החשבונות שלה מבוססת על חוב עבר וחוב של מוצרים שסופקו

לנתבעת. הנתבעת אישרה את החוב במכתביה, והמחלוקת הייתה לגבי סכומי התשלומים החודשיים

שיקוזזו מהחוב, אך לא על גובה החוב עצמו.

20. התובעת הוכיחה את תביעתה ואני מקבלת את התביעה במלואה.

הנתבעים ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת 513,397 ₪ בצרוף ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה

ועד לתשלום בפועל.

כן ישלמו לתובעת הוצאותיה, ובנוסף, שכ"ט בסך 45,000 ₪.

ניתן היום, י' אב תשע"ז, 02 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.