כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 28.6.15 ונמסר לידי הנתבע ביום 8.7.15.

משכך היה על הנתבע להגיש את כתב הגנתו עד ליום 24.7.15.

דא עקא שהתובע לא עשה כן ואף לא הגיש בקשה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה.

ביום 3.8.15 פנתה התובעת אל בית המשפט בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וביום 16.8.15 החלטתי להעתר לבקשתה וחייבתי את הנתבע בפיצוייה, כאמור בפסק הדין שניתן.

ביום 29.9.15 הגיש הנתבע לבית המשפט בקשה לביטול פסק הדין.

בבקשתו התנצל הנתבע על כך שלא הגיש את כתב הגנתו במועד ובכלל והסביר זאת במצבה הבריאותי של אמו, בעובדה שבתו שברה את ידה ובנסיעתו מיום 30.8.15 למשך כעשרה ימים לחו"ל.

התובעת מתנגדת לבקשה.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובאסמכתאות שצורפו לה, לא מצאתי הצדקה לביטול פסק הדין.

להתרשמותי, התובע צריך ויכול היה להגיש את כתב הגנתו במועד ומשלא עשה כן, היתה התובעת זכאית לקבל את פסק הדין שניתן.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים שנפסקו בפסק הדין וזאת לא יאוחר מיום 1.12.15.

הסכומים שנפסקו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את ההחלטה בדואר רשום.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ו, 25 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.