הרקע וטענות הצדדים

1. לפני בקשת תובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית לתמיכה בטענותיה הבאות "להוכיח ענין שברפואה", בהתאם לסיפא של סעיף 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). התובעת מבקשת כי בית המשפט יורה על מינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה.

בהחלטה מפורטת שדנה בבקשה 1 וניתנה בתאריך 23.01.17, נקבע כי טרם מתן החלטה בבקשת התובעת, עליה להשלים ולהגיש לבית המשפט תצהיר ומסמכים לצורך הוכחת טענתה לחיסרון כיס וכן תיעוד רפואי שנערך מאז התאונה ועד היום. מסמכים אלו לא צורפו לכתב התביעה או לבקשה לפטור מהגשת חוות הדעת. התובעת הגישה את המסמכים מטעמה.

2. הנתבעות התנגדו לבקשת התובעת למינוי מומחים רפואיים וטענו כי התובעת לא עמדה בנטל הוכחת חיסרון כיס גם לאחר צירוף המסמכים הנוספים. כמו כן, טענו הנתבעות, כי לתובעת לא נותרה נכות רפואית בעקבות התאונה.

התובעת בחרה שלא להשיב לתגובת הנתבעות. תגובת צד ג' לא הוגשה.

3. הצדדים ביקשו כי בית המשפט יכריע בהחלטה על בסיס הבקשה (בקשה 1), תצהיר התובעת והמסמכים הנוספים שהוגשו (הוגשה במסגרת בקשה 9) ותגובת הנתבעות (הוגשה כבקשה 11).

המסגרת המשפטית

4. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי על מנת להוכיח "עניין שברפואה" על בעל דין לצרף לכתב טענותיו חוות דעת שברפואה לביסוס טענותיו, אולם בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון המנוח אייזנבך ז"ל [08.05.2012] קבע ביהמ"ש (בפסקה 11) כי מוטל "נטל כבד" על תובע, המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעה, שכן פטור כזה עשוי לפגוע בצד שכנגד, וכי:

"במסגרת 'הנטל הכבד' המונח על כתפי התובע, עליו להראות מהם טעמיו המיוחדים המצדיקים את מתן הפטור בעניינו ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. טענות אלו אינן יכולות להיטען בעלמא, אלא עליהן להיות מגובות בראיות...

בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידי התובע להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, ואין מדובר בתביעת סרק."

דיון והכרעה

5. אקדים ואומר כי מצאתי לדחות את בקשת התובעת, מהנימוקים שיפורטו להלן.

6. כפי שציינו הנתבעות בתגובתן, התובעת לא פירטה באופן מלא בתצהירה מהן מקורות הכנסתה, הוצאותיה והלוואותיה, וחלק מהעובדות עליהן הצהירה התובעת אינן מגובות באסמכתאות.

מקובלת עלי טענת הנתבעות כי התובעת לא עמדה בנטל הוכחת חיסרון כיס ולא הוכיחה כי אין ביכולתה לממן את תשלומי המומחים, בשל אלה:

ראשית, למרות שהתובעת הצהירה כי חשבונה נמצא ביתרת חובה, המסמכים שצורפו מהבנק מעידים כי יש לה תכניות חיסכון והוראת קבע לחיסכון (כפי שציינו הנתבעות בסעיף 6-9 בתגובתן למסמכי התובעת, תוך הפנייה למסמכי תכנית חיסכון דף מס' 1 ותנועות חשבון דף מס' 1).

שנית, התובעת נמנעה מלהשיב לתגובת הנתבעת למסמכים שהוגשו, ובשל כך לא ניתן על ידה הסבר למשיכות הכספים מחשבונה ולהוראת הקבע הקיימת (תהיה שפורטה בסעיף 9 לתגובת הנתבעות למסמכי התובעת).

שלישית, התובעת טענה כי חשבונה מצוי ביתרת חובה, אשר עמד על סך של 16,063 ₪ בתאריך 15.02.17 (דף תנועות חשבון 1,2).

עם זאת, אין כל הסבר לפער העצום ביתרת החובה, כאשר ביום 01.01.17 עמד זה על סך של 1,639 ₪. לא ברור מדוע במהלך חמישה הימים הראשונים של חודש ינואר נמשכו שיקים ומזומנים בסכומים גבוהים ביותר (5 פעולות, בסך של כ- 2,000 ₪ כל אחת).

רביעית, ישנן פעולות לא מוסברות או לא ברורות בכרטיס האשראי של התובעת. למשל, עיון בהוצאות שביצעה התובעת בכרטיס האשראי מעלה כי היא משלמת תשלומי ביטוח חובה לרכב, ובכתב יד נרשם כי התשלום הוא עבור רכב של הבן (פעולה מיום 29.01.17, עלות ביטוח כוללת של 2,128 ₪); תשלום בסך 178 ₪ אל "ק.ח הפצת משקאות בע"מ" ו- 77 ₪ אל "המרכז הארצי למכונות" (בסוף דצמבר 2016), אשר לא ברור הקשר שלהם להוצאות ביתיות רגילות; הוצאה בסך 1,104 ₪ בחודש 9/16 אל "לונה טורס בע"מ", ככל הנראה עבור חופשה; תשלום מיום 15.07.16 בסך 1,296 ₪ לטובת "המרכז העולמי לחסד" שלא ברור טיבו.

הוצאות אלו אינן מעידות על מצוקה כלכלית קשה כפי שמתואר בבקשה.

7. כפי שפירטתי בהחלטתי הקודמת, נקבע בפסיקה כי על המבקש פטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה לעמוד במבחן משולש: (א) נסיבות מיוחדות, הכוללות חסרון כיס המונע מתובע אפשרות לממן חוות דעת רפואית; (ב) עילת תביעה לכאורית; (ג) העניין שברפואה מבוסס, חרף העדר חוות דעת רפואית.

על כן, על בסיס הראיות ותצהיר התובעת המונחים בפני כיום, מצאתי כי התובעת לא עמדה בנטל להוכחת חיסרון כיס או להוכחת קיומן של נסיבות מיוחדות המונעות ממנה את האפשרות לממן חוות דעת רפואית. די בכך בכדי לשמוט את הבסיס לקיומו של המבחן המשולש, ואין צורך בהמשך הבדיקה אם התמלאו התנאים הנוספים.

סוף דבר

8. בקשת התובעת למינוי מומחים רפואיים נדחית. הוצאות בקשה זו תובאנה בחשבון בסיום ההליך.

9. ככל שהתובעת מתכוונת לבקש את תיקון כתב התביעה על מנת לצרף חוות דעת רפואיות מטעמה, עליה לעשות כן בתוך 30 ימים מהיום.

10. נקבע מועד לקדם משפט ליום 17.12.17 בשעה 09:00. על התובעת להתייצב לדיון, אלא אם ניתנה החלטה הפוטרת אותה מחובה זו.

מזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ז, 19 יוני 2017, בהעדר הצדדים.