1. לפני תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעות לתשלום סך של 168,000₪, וזאת בגין הפרשי שער בגין פיקדון ששולם על ידי התובעים בגין שהייתם של הוריהם בבית דיור מוגן, אשר הופעל ע"י הנתבעות.

טענות התובעים

1. הנתבעות הן חברות המנהלות בית אבות הידוע כ"כפר אבות פרוטאה בכפר" ליד מושב בני דרור (להלן: "הנתבעות" או "הכפר").
2. ביום 13.8.2003 נחתם הסכם בין הורי התובעים לבין הנתבעות בו הוסדרו תנאי זכות השימוש של הורי התובעים ביחידת מגורים במרכז מגורים ושירותים לגמלאים (להלן: "הסכם האכלוס").
3. באותו יום נחתם הסכם הלוואה בין התובעים לבין הנתבעות, לפיו הפקידו התובעים בידי הנתבעות פיקדון בסך של 1,130,000₪, כמקובל בחוזי בתי אבות (להלן: "הסכם ההלוואה, פיקדון").
4. בהתאם להסכם האכלוס הפיקדון נשחק מדי שנה בשיעור של 3.025% לשנה ולמשך 12 שנים בשיעור 36.3%.
5. לאחר פטירת המנוח נתן פנציאס ז"ל עזבה הגב' חנה פנציאס את בית האבות והסכם האכלוס הגיע לסיומו בהסכמה, ובהתאם היו התובעים זכאים להשבה של יתרת הפיקדון השחוק.
6. בהסכם ההלוואה התחייבו הנתבעות להשיב לתובעים את יתרת הפיקדון שהיא צמודה למדד בהתאם לתנאים ולמועדים המפורטים בסעיף 21 להסכם האכלוס. הצמדת יתרת הפיקדון היא החל מיום חתימת ההסכם. על פי סעיף 5 להסכם ההלוואה, במקרה של סתירה בין הוראות הסכם האכלוס לבין הוראות הסכם ההלוואה, יגברו הוראות הסכם ההלוואה, ועל כן הוראת ההצמדה למדד בהסכם ההלוואה, גוברת על הוראת ההצמדה לדולר בהסכם האכלוס.
7. בהתאם להוראות השחיקה, שערוך סכום הפיקדון בהצמדה למדד המחירים לצרכן מיום חתימת ההסכמים, 13.8.2003, ועד ליום הגשת התביעה מגיע לסכום של 911,934₪.
8. הנתבעות השיבו לתובעים את קרן יתרת הפיקדון בסך של 743,076₪ וסירבו להשיב את היתרה המהווה את שערוך יתרת הפיקדון כאמור בהסכמים. זאת, בטענה לפיה מנגנון ההצמדה המחייב הוא הצמדה לדולר, כאמור בהסכם האיכלוס.
9. הנתבעות חייבות להשיב לתובעים את יתרת הפיקדון כשהוא צמוד למדד; ההפרש בין שיערוך הפיקדון לבין הסכום ששולם הוא 168,858₪.

טענות הנתבעות

1. התביעה כולה מבוססת על טעות סופר שנפלה בהסכם ההלוואה. כל יתר מסמכי העסקה, יש בהם כדי להוכיח כי מדובר בטעות סופר ולטענת הנתבעות מדובר בתביעה המוגשת בחוסר תום לב.
2. התובע 1 (להלן: "מוטי") הוא עורך דין אשר ייצג את הוריו המנוחים במשא ומתן לקראת חתימה על הסכם עם הנתבעות. נקבע והוסכם עם מוטי כי סכום הפיקדון יהיה צמוד לדולר ולא למדד. מוטי מנצל את הטעות שנפלה בהסכם ההלוואה, הגם שידוע לו כי כל יתר מסמכי העסקה סותרים את האמור בכתב התביעה.
3. בסמוך לאחר חתימה על בקשת ההצטרפות, עליה חתמו בני הזוג פנציאס, התחיל הליך של משא ומתן לקראת חתימה על הסכם, כאשר לפני החתימה הדייר מקבל לעיונו את נוסח ההסכם. לאחר בדיקת ההסכם, הדייר או בא כוחו העבירו לנתבעות בקשה לביצוע תיקונים בהסכם, וככל שהתיקונים היו מקובלים על הנהלת הכפר - הם הועלו על הכתב במסגרת של נספח תוספות ושינויים (להלן: "נספח השינויים").
4. יצוין כי קודם למשא ומתן עם הוריהם של התובעים, חתם הכפר על הסכם אכלוס עם הגברת סגל פנינה (להלן: "פנינה"), אחותה של הגברת חנה פנציאס.
5. במקרה הנוכחי, פנה מוטי אל מנהלת השיווק של הנתבעת, הגברת אריאלה ליטמנוביץ' (להלן: "אריאלה") והציג עצמו כעורך דין. מוטי אמר כי ייצג את ההורים במהלך המשא ומתן לחתימת ההסכם. אריאלה העבירה לעיונו את נוסח הסכם האכלוס ובתאריך 17.7.2003 סוכמו בין אריאלה לבין מוטי נושאים שיש להתייחס אליהם בנספח השינויים; את הדברים כתבה אריאלה בכתב ידה.
6. במסמך שנערך בכתב ידה של אריאלה פורטו עיקרי הדברים, כדלקמן:
   1. כי נספח השינויים שנחתם עם פנינה ישמש כבסיס לנספח השינויים עם ההורים;
   2. בהסכם עם פנינה הסכים הכפר להצמיד את סכום הפיקדון למדד, ואילו במקרה של הזוג פנציאס הכפר לא הסכים להצמדה למדד ואריאלה סיכמה עם מוטי על הצמדה לדולר.
7. לאחר שאריאלה הגיעה עם מוטי להסכמות, העבירה לבא כוח הכפר, עורך דין ליאור לנדאו (להלן: "עורך דין לנדאו"), מסמך המפרט את ההסכמות עם מוטי, כאשר במסמך מיום 24.7.2003 כתבה אריאלה כי נספח השינויים שנחתם עם פנינה יהווה בסיס לנספח השינויים עם בני הזוג פנציאס, תוך שהדגישה כי "במקרה של פנציאס לא ויתרנו על הצמדה לשער הדולר". כמו כן, ציינה באותו מסמך כי מאחר שהתובעים הם אלה שמשלמים את הפיקדון עבור הוריהם, יש להכין הסכם הלוואה. לדבריה, בעת שניסחה מכתב זה טרם ידעה את שמו של התובע 2 (להלן: "דני"), וכמו כן טעתה באיות שם משפחתם וכתבה 'פנצ'יאס' במקום 'פנציאס'.
8. אריאלה ביקשה מעורך דין לנדאו להכין הסכם הלוואה, נספח שינויים ונספח תשלומים המפרט את אופן תשלום סכום הפיקדון על ידי ההורים.
9. זמן קצר לאחר מכן קיבלה אריאלה מעורך דין לנדאו טיוטה של נספח שינויים, טיוטה של הסכם הלוואה, כאשר בסעיף 3 שבו נכתב בטעות כי סכום הפיקדון יהיה צמוד למדד, בעוד שההסכם עם מוטי היה כי סכום הפיקדון יהיה צמוד לדולר.
10. עורך דין לנדאו הכין את נספח ד להסכם האכלוס (נספח תשלומים), נספח 6 לכתב ההגנה; בנספח זה נקבע כי הסכומים שעל הדייר לשלם לכפר על חשבון הפיקדון יהיו צמודים לדולר.
11. לאחר קבלת המסמכים, פנה מוטי, מסר את שמו של דני, וכן את שם המשפחה באיות הנכון של ההורים. בנוסף, ביקש מספר תיקונים בהסכם כדלקמן:
    1. מוטי ביקש לשנות את שער הבסיס המתייחס להחזרת יתרת הפיקדון כך ששער הבסיס יהיה השער הידוע במעמד הכניסה לדירה, ולפיכך בטיוטת נספח השינויים נוספו שני סעיפים המתייחסים לשער הבסיס, סעיפים 6 ו-9, שלא הופיעו בגרסה הראשונה של מסמך זה;
    2. תיקון נוסף שנערך עמו הוא הנחה בסכום הפיקדון;
    3. כן, הוכנס תיקון לפיו הסכומים שעל הדייר לשלם לכפר על חשבון הפיקדון, שהיו על פי הנוסח הראשון צמודים לשער הדולר, יהיו צמודים למדד החל ממועד חתימת ההסכם. יחד עם זאת, נקבע במפורש במסמך, נספח 8 לכתב ההגנה, "כי לעניין החזר קרן ההלוואה או יתרתה, יהיו הסכומים הנקובים לעיל צמודים לשער הדולר והצמדה זאת תחושב החל מיום קבלת החזקה בדירה ועד ליום שבו תוחזר קרן ההלוואה או יתרתה בפועל, לידי הדייר או יורשיו".
12. השינוי בנספח התשלומים נעשה לאחר שאריאלה קיבלה מעורך דין לנדאו את הטיוטה להסכם ההלוואה, כאשר שינוי זה שב ומדגיש את מנגנון ההצמדה לדולר ומחזק את הטענה כי ההצמדה למדד שמופיעה בהסכם ההלוואה היא טעות סופר.
13. לטענת הנתבעות, אריאלה שוחחה עם מוטי והבהירה לו מפורשות כי בניגוד להסכם עם פנינה, סכום הפיקדון שיוחזר לדייר וליורשיו יהיה צמוד לדולר ולא למדד.
14. סעיף 5 בהסכם ההלוואה המתייחס לסתירה בין ההסכמים אינו מתייחס למקרה של טעות סופר ואינו רלוונטי למקרה דנן, אלא שהוא נועד ליתן מענה לסתירות הקיימות בין הסכם האכלוס, הקובע בסעיף 21 כי במועד סיום ההסכם יתרת הפיקדון תוחזר לדייר או ליורשיו, לבין הסכם ההלוואה הקובע כי יתרת הפיקדון תוחזר לילדים של בני הזוג.
15. לטענת הנתבעים, כבר בתחילת הדרך הסכם ההלוואה נוסח בטעות עם הצמדה למדד, בניגוד להסכמה עם מוטי.

ראיות התובעים

עדותו של התובע 2, מר דני פנציאס

1. דני הגיש תצהיר קצר שלפיו לא היה מעורב במשא ומתן שקדם לחתימת ההסכם.

עדותו של התובע 1, מר מוטי פנציאס

1. מטעם התובעים הוגש תצהירו של מוטי. חלק מהאמור בתצהיר מהווה חזרה על האמור בפרק "טענות התובעים", ולפיכך אין מקום לחזור על טענות אלה פעם נוספת.
2. מוטי הצהיר כי הוא עורך דין במקצועו וכי הצטרף להוריו בניהול המשא ומתן עם הנתבעות, שנערך עם מנהלת המכירות אריאלה.
3. לדבריו, במהלך המשא ומתן ביקש לעשות תיקונים קלים בהסכם האכלוס. בהתייחס להחלטה על סוג ההצמדה הצהיר מוטי כי הוא לא ידע מה יהיה בעתיד או מה משך הזמן שיחלוף עד פירעון הפיקדון ולא הייתה לו העדפה נחרצת בעניין אופן ההצמדה. לדבריו, את המשא ומתן עם הנתבעות על תנאי כניסתה של דודתו פנינה, ניהל חתנה, שהוא רואה חשבון (להלן: "שאול"), והוא ביקש וקיבל עבורה הצמדת הפיקדון למדד והוא הציע למוטי לדרוש גם הצמדה של הפיקדון למדד. למרות שמוטי לא סמך על כושר הניבוי של שאול, החליטו מוטי ואביו לבקש הצמדה למדד.
4. במסגרת המשא ומתן נפגש מוטי עם אריאלה לפחות פעמיים ומאחר שהייתה לו המלצה של שאול בעניין הצמדה למדד הוא התעקש על הצמדה למדד ובקשה זו, שהייתה מלווה ב"איום" שהוריו לא יצטרפו כלל לבית האבות, התקבלה על ידי אריאלה ולא הייתה טעות בעניין זה.
5. מוטי מצהיר כי מאחר שחוזה האכלוס המתוקן, שכבר הוכן על ידי בא כוח הנתבעות, הכיל סעיפים רבים שדנו בהצמדה לדולר, הוא העלה את הרעיון שכדי לחסוך בתיקונים יוסף להסכם ההלוואה סעיף עדיפות שקובע כי בכל מקרה של סתירה יגבר הסכם ההלוואה. לדבריו, אריאלה הסכימה ואמרה כי היא מורה לעורך הדין שלה לכתוב הסכם הלוואה עם סעיף הצמדה למדד וסעיף עדיפות. כך אמנם נעשה ולא מדובר בשום טעות.
6. כשהגיע זמן החזרת הפיקדון, נוהל משא ומתן בין מוטי ובין נציג הנתבעות. הנתבעות השיבו לתובעים את קרן יתרת הפיקדון השחוק בסך 743,076₪ וסירבו להשיב את היתרה, שהיא שיערוך יתרת הפיקדון כאמור בהסכמים, בטענה כי מנגנון ההצמדה המחייב הוא הצמדה לדולר.
7. בחקירתו הנגדית נשאל מוטי בעמוד 10, החל משורה 15:

"ש' לא היו לך שום בקשות או הצעות לגבי הסכם ההלוואה?

ת' אני סגרתי איתם שזה יהיה צמוד למדד, הצעתי לה שמכיוון שיש סתירה בין ההצמדה למדד לבין ההסכם הגדול, הסכם האכלוס, נכתוב סעיף עדיפות, היא בדקה, חזרה אלי כעבור שעה, אמרה לי בסדר, דיברה עם עורך הדין שלה, הוא כתב את זה וזה מה שקרה.

ש' איך קבעת שיש סתירה, אם בכלל?

ת' ראיתי את הסכם האכלוס מלא דולר, במקום לתקן את הסכם האכלוס ב-82 מקומות, את הסכם ההלוואה ראיתי בפעם הראשונה בזמן החתימה, אבל ידעתי את התנאים שלו. אני אומר לה שלא נבוא אם היא לא תצמיד את זה למדד, היא אמרה שהיא תחזור אלי, היא חזרה אלי. את הניירות ראיתי לראשונה בזמן החתימה. ההסכם הזה לא נולד בטעות, אלא לאחר הסכמה ביני לבין אריאלה, זה הועלה על הכתב על ידי עורך דינה לבקשתה."

1. נאמר למוטי בחקירה הנגדית כי סעיף העדיפות הופיע כבר בטיוטה הראשונה שהוצאה על ידי עורך דין לנדאו וכי הסכם ההלוואה לא שונה בכל צורה, פרט לתיקוני הגהה. מוטי השיב כי לא ראה נוסח כזה (עמוד 11 לפרוטוקול, החל משורה 27).

ראיות הנתבעות

עדותו של מר אלון סופר (להלן: "אלון")

1. אלון הגיש תצהיר, לפיו משנת 2000 הוא משמש כחשב של הנתבעות. בהתאם לתצהירו, בחוזים שנחתמו בכפר עד חודש ינואר 2003 נקבע כי יתרת הפיקדון תוחזר לדייר בתוספת הפרשי הצמדה למדד. בחוזים שנחתמו לאחר מכן נקבע מנגנון הצמדה לדולר ובשנת 2007 חזר הכפר להצמדה למדד.
2. לדברי אלון, בשנת 2013 פנה אליו מוטי וטען כי בדק את הדו"ח השני וכי יש לבצע את החישוב של יתרת הפיקדון עם הצמדה למדד.
3. אלון הצהיר כי לאחר שבדק הנתונים והתייעץ עם בא כח הכפר הסביר למוטי כי הוא טועה וכי ההסכם קובע הצמדה לדולר.
4. בחקירתו הנגדית ציין אלון כי בשנת 2012, כשמוטי פנה אליו וטען בפניו בפעם הראשונה, כי ההצמדה היא למדד ולא לדולר, הוא בדק את העניין עם באי כוח הנתבעות ולאחר מכן חזר למוטי עם תשובה כי ההצמדה היא לדולר (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 28-31).
5. אלון ציין כי הנתבעות שינו את מנגנון ההצמדה מהמדד לדולר ולאחר מכן בחזרה למדד מחמת שיקולים מסחריים, אותם לא פירט (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 12-19).
6. אלון צין כי לא היה מעורב בניסוח הסכם המשתכן של הורי התובעים (עמוד 14 לפרוטוקול, שורה 25).
7. אלון העיד כי מדי שנה הכפר מוציא לדיירים דו"ח המפרט את יתרת הפיקדון, וכי בעקבות תחשיב זה שנשלח לתובעים, פנה אליו מוטי (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 26-30).
8. אלון פירט אלו נתונים מופיעים בדו"ח השנתי וכי לא כתוב למה צמוד סכום הפיקדון (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 12-16).
9. אלון הסביר במענה לשאלת ב"כ התובעים, כי בשנת 2012, כשפנה אליו מוטי וציין כי ההצמדה צריכה להיות למדד, אלון בדק את הנושא עם עורך הדין ולאחר מכן חזר למוטי וענה כי ההצמדה היא לדולר וכי רצף הדברים מראה כי מלכתחילה לא היתה מחשבה של אף צד "שזה צמוד למדד" (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 27-31).

עדותה של גברת אריאלה ליטמנוביץ' (לעיל ולהלן: "אריאלה")

1. אריאלה הגישה תצהיר ובו חזרה על המפורט בפרק "טענות הנתבעות", ועל כן אין מקום לחזור על המפורט לעיל גם בפרק זה.
2. בחקירתה הנגדית השיבה אריאלה כי את מה שהיה במשא ומתן עם מוטי היא זוכרת מהמסמכים ומצורת ההתנהלות במשרד (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 4-5).
3. לדברי אריאלה, כל המפגשים שהיו לה עם לקוחות או עם ילדיהם תועדו כדי להסביר לעורכי הדין מה הלקוחות רוצים. גם ההסכמות בין הצדדים בדרך כלל תועדו (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 3-5).
4. אריאלה אישרה כי היא ניהלה את המשא ומתן במקרה של פנינה, אחותה של חנה פנציאס, והיא אישרה כי שאול התעקש על הצמדה למדד, למרות שמדיניות הנתבעת באותה תקופה הייתה שההצמדה היא לדולר. היא גם אישרה כי מוטי ביקש הצמדה למדד (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 6-20).
5. אריאלה נשאלה אם יש לה תיעוד של פניה למישהו באשר לבקשה של מוטי כי הפיקדון יהיה צמוד למדד; היא השיבה כי אין לה תיעוד כזה, אך יש לה תיעוד של מכתב שכתבה לעורך דין לנדאו. לדבריה, במקרה של פנינה, אושרה הצמדה למדד מאחר שהיא הייתה בדיוק בתפר בין המעבר של הנתבעת מהמדד לדולר, כאשר השיטה הוחלפה בינואר 2003 (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 21-32).
6. אריאלה נשאלה בעמוד 27 לפרוטוקול, החל משורה 16:

"ש' ... לא שאלתי מה את עושה מול לנדאו, אלא מה את עושה ומתעדת מול מוטי.

ת' התיעוד היחיד הוא שהייתה איזשהי ישיבה, אני כותבת בכתב היד, יש לי תרשומת שלי מה-17/07/03, נספח 10. אם דיברנו על נוהל, אז חלק מהנוהל של העבודה שלי היה שכשאני יושבת עם הלקוח או ב"כ אני מסמנת לי בראשי פרקים מה היו ההסכמות או מה היה דובר. בפירוש כתבתי נושא ההצמדה לדולר – ללא שינוי. אני בטוחה שגם זה היה נוהל שהייתי נותנת את הסיכום הזה ללקוח, אבל אני לא יכולה לזכור אם זה קרה או לא. עשיתי בתרשומת כוכבית ופה כתבתי שנושא ההצמדה ללא שינוי."

1. ובעמוד 28 לפרוטוקול, החל משורה 27 נשאלה אריאלה והשיבה:

"ש' את אומרת שסיכמת עם מוטי שההצמדה תהיה לדולר - איך זה סוכם?

ת' קודם כל, הייתה את הפגישה הזאת, השרבוט שלי מה-17/07. אני מניחה שהיו גם שיחות, אבל הייתה פגישה מסודרת שבה הייתה בקשה להצמדה למדד ואנחנו הסכמנו על הצמדה לדולר. עוד דבר, הייתה בקשה שלו שלפחות בלוח התשלומים, זה לא מתועד לי בשום מקום, אבל אם הסכמנו לזה – סימן שהוסכם, לפחות עד השלב שמסיימים את הפיקדון, שאז יהיה צמוד למדד ולא לדולר, והסכמנו לכך. לכן גם הדגשנו בנספח התשלומים שזה לא אומר שהפיקדון יהיה צמוד למדד, אלא יהיה צמוד לדולר."

1. ובעמוד 31 לפרוטוקול, שורה 13 נשאלה אריאלה על ידי בית המשפט והשיבה כך:

"ש' טוען התובע פה שהוא הסכים איתך במפורש, למרות שהוא ביקש, אחרי שהוא ביקש והתעקש על זה, שההצמדה תהיה למדד. את זוכרת משהו בעניין הזה?

ת' אני לא זוכרת מתי הוא התעקש או איך, אני רק יודעת שלא הייתי מעלה בדעתי לעשות שינוי כזה דרמטי לאחר שהדגשתי חזור והדגש שההסכם הוא צמוד לדולר. ועוד את כל השינויים שקשורים לעניין הזה – עיגנו בנספח התוספות והשינויים: ציינו שהחזר הפיקדון צמוד לדולר ובהסכם עצמו, בסעיף הדולר עשיתי קו ולא כתבתי את שער הדולר ליום חתימת ההסכם, מאחר שכן הסכמנו לאפשר לו הצמדה למדד רק בתשלומים. אז לא יעלה על הדעת שדווקא את הדבר שהיה הכי חשוב לא הייתי מעגנת בנספח תוספות ושינויים. ...

ש' הוא אומר שלא רק שביקש ממך ואת הסכמת, אלא שכדי שלא תהיה סתירה בין החוזים הוא ביקש להוסיף את הסעיף המיוחד, סעיף ההתגברות, שהאמור בנספח התשלומים גובר על האמור בנספח התיקונים.

ת' חד משמעית לא, לא הוספתי דבר כזה ולא יכולתי להוסיף דבר כזה. קיבלתי את המסמך מעורך דין לנדאו ולא הוספתי דבר.

ש' המסמך עליו אנחנו מדברים הוא מסמך קצר, איך קרתה הטעות הזאת? כתוב שם במפורש שיש הצמדה למדד.

ת' אין לי הסבר, זה באמת טעות, זה טעות מצערת, אבל זו טעות, כי כל הדיבורים וכל ההסכם היה מושתת על הדולר, אז זו טעות שלא הבחנו בה באותו רגע."

עדותו של עורך דין ליאור לנדאו

1. עורך דין לנדאו הצהיר כי בזמנים הרלוונטים שימש כעורך דינן של הנתבעות.
2. לדברי עורך דין לנדאו, זכורים לו מקרים בודדים בהם סכום הפיקדון שולם על ידי צד ג' ולא על ידי הדייר ובאותם מקרים ביקש אותו צד ג' לציין בכתב כי הוא זה שמשלם את סכום הפיקדון, ולפיכך עם סיום ההסכם אמור הפיקדון להיות מוחזר לו. במקרים אלה ערכו הנתבעים "הסכם הלוואה" שהצדדים לו הם הכפר, הדייר וצד ג', כאשר בהסכם ההלוואה נקבע כי במקרה של סיום ההסכם, יתרת סכום הפיקדון תוחזר ישירות לצד ג'. מאחר ובהסכם האכלוס נקבע כי יתרת הפיקדון תוחזר לדייר או ליורשיו, ואילו לפי הסכם ההלוואה הפיקדון מוחזר לידי צד ג', וכן בשל השוני במועד ההחזר, הובהר במפורש בהסכם ההלוואה בסעיף ספציפי כי האמור בהסכם ההלוואה גובר על הסכם האכלוס.
3. לדברי עורך דין לנדאו, הסכמי ההלוואה נוסחו על ידיו והם שימשו את הכפר לפני ואחרי החתימה על ההסכמים נשוא התביעה, כאשר בכל אותם הסכמים הופיע סעיף עדיפות שנועד להסדיר את הסתירה הקיימת לעניין זהות הגורם שיהיה זכאי לקבל את יתרת סכום הפיקדון עם סיום ההסכם.
4. בחודש מרץ 2003 קיבל עורך דין לנדאו מאריאלה הנחיות להכנת נספח תוספות ושינויים לפנינה; במסגרת המכתב שבו נתבקש לערוך את השינויים, נספח 1 לתצהירו, הוסכם כי סכום הפיקדון יהיה צמוד למדד חרף העובדה כי באותה עת נוסח ההסכם קבע הצמדה לדולר. בהתאם למכתב שקיבל מאריאלה ערך את נספח השינויים להסכם ובנספח השינויים, שצורף כנספח 2 לתצהירו, נכתב במקום הצמדה לדולר כי ההצמדה אצל פנינה תהיה למדד.
5. עורך דין לנדאו מצהיר כי בהתאם למסמכים שהועברו אליו, ביום 25.7.2003 שלחה לו אריאלה מכתב הנחיות לגבי בני הזוג פנציאס. אריאלה ציינה בפקס כי חנה פנציאס היא אחותה של פנינה וכי נספח השינויים של פנינה יהווה בסיס לנספח השינויים של פנציאס. יחד עם זאת, ציינה בפקס כי במקרה של פנציאס הכפר לא ויתר על ההצמדה לדולר; כן, ציינה כי יש להכין הסכם הלוואה, הואיל וסכום הפיקדון ישולם על ידי שני הבנים של האדון פנציאס; מכתבה של אריאלה צורף כנספח 3 לתצהירו של עורך דין לנדאו.
6. בהסתמך על מכתבה של אריאלה, הכין עורך דין לנדאו את מסמכי העסקה והעביר לה את המסמכים הבאים:
   1. נספח תוספות ושינויים, המבוסס על זה שנחתם עם פנינה, תוך התייחסות לשינויים שהתבקשו על ידי הזוג פנציאס; כך למשל בנספח של פנציאס הושמטו הסעיפים הקובעים כי סכום הפיקדון יהיה צמוד למדד;
   2. הסכם הלוואה, כאשר הסכם זה הוכן על בסיס הנוסח ששימש ונחתם במקרים דומים קודמים ובטעות לא שונה בטיוטה זו בסעיף 3 אופן ההצמדה ממדד לדולר. בהסכם זה מופיע סעיף עדיפות שמטרתו, כאמור, להסדיר את הסתירה הקיימת בין הסכם האכלוס לבין הסכם ההלוואה בקשר לגורם שיהיה זכאי לקבל בחזרה את סכום הפיקדון. עורך דין לנדאו מצהיר כי סעיף העדיפות היה קיים בהסכמים דומים אשר נחתמו עם דיירים אחרים עוד לפני שנחתם ההסכם עם האדון פנציאס;
   3. נספח ד להסכם האכלוס - אופן תשלום קרן ההלוואה.
7. לאחר שעורך דין לנדאו העביר את המסמכים לאריאלה, היא ביקשה לבצע בהם תיקונים נוספים ובהתאם לכך העביר לה מערכת מתוקנת של מסמכים:
   1. נספח תוספות ושינויים. במסמך זה נקבע כי שער הדולר לצורך חישוב ההצמדה והשבת הפיקדון יהיה שער הדולר הידוע במועד הכניסה לדירה ולא שער הדולר במועד חתימת ההסכם. לפיכך, הוסיף לנספח השינויים את סעיפים 6 ו-9 המתקנים את ההסכם בעניין הנ"ל; עותק מנספח השינויים המתוקן צורף כנספח 7 לתצהירו. באותו מסמך גם תוקן איות שמם של משפחת פנציאס;
   2. הסכם ההלוואה - בהסכם זה בוצעו שני תיקונים טכניים - תיקון טעות בשם המשפחה והוספת שמו של דני;
   3. נספח ד להסכם האכלוס - הוסכם כי תשלומים שישולמו על חשבון הפיקדון יהיו צמודים למדד, לכן תוקן סעיף קטן (ב), אולם הודגש כי לעניין החזר הפיקדון לדייר - הסכומים יהיו צמודים לדולר החל ממועד החזקה בדירה עד למועד החזקה בפועל; הנספח סומן כנספח 9.
8. עורך דין לנדאו מצהיר כי בניגוד לטענת מוטי, הוא לא הכין הסכם אכלוס מתוקן שהכיל סעיפים רבים שדנו בהצמדה לדולר; לדבריו, הוא לא הכין כל הסכם מתוקן לקראת החתימה עם פנציאס, כפי שלא הכין הסכם מתוקן לקראת החתימה עם דיירים אחרים, אלא שתמיד עבדו הנתבעות עם כל הדיירים על נוסח קבוע של הסכם ואת כל השינויים וההסכמות אליהם הגיעו עם הדיירים ביצעו בדרך של נספח תוספות ושינויים.
9. בהתייחס לטענת מוטי, לפיה הוא העלה את הרעיון של הוספת סעיף העדיפות בהסכם ההלוואה, על מנת לחסוך בביצוע תיקונים בהסכם האכלוס, מצהיר עורך דין לנדאו כי סעיף העדיפות הופיע בהסכמים קודמים, לרבות בנוסח הראשון שהעביר לאריאלה. לפיכך, טענתו של מוטי כי סעיף העדיפות הוסף לפי בקשתו אינה אמת.
10. עוד מצהיר עורך דין לנדאו כי כל השינויים שנתבקשו על ידי מוטי מופיעים בנספח השינויים או בנספח התמורה ואילו הכפר היה מסכים לשנות את שיטת ההצמדה היה הדבר נעשה במסגרת נספח התוספות והשינויים להסכם ולא בהסכם ההלוואה, כפי שהדבר נעשה במקרה של פנינה.
11. לדברי עורך דין לנדאו, הוא לא היה מעלה בדעתו לחסוך בתיקונים ולהסכים באופן מודע ליצור סתירה בין שני הסכמים לגבי שיטת הצמדה.
12. בחקירתו הנגדית נשאל איך יצא שבמסמך יש טעות ומדוע הסבר זה לא הופיע בתצהירו. עורך דין לנדאו השיב, כי בהסתמך על המסמכים והניירת ונוהלי העבודה שהיו, עובדתית נפלה טעות. כל המסמכים והטיוטות וחליפת המסמכים בין משרד עורכי הדין לבין משרד השיווק מעידים על כך (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 18-20).
13. במענה לשאלות בית המשפט, השיב עורך דין לנדאו בעמוד 20 החל משורה 21 כך:

לשאלות בית המשפט

ש' אתה יודע שנפלה טעות? אולי קיבלת הוראה? אתה זוכר שזה היה צריך להיות משהו אחר?

ת' אני לא זוכר שהיה משהו אחר, עברו 14 שנה.

ש' יכול להיות שקיבלת הוראה לכתוב שזה צמוד למדד. הויכוח הוא האם הפיקדון צמוד למדד או לדולר.

ת' בטיוטה הראשונה של נספח השינויים היה משהו אחד והוא התפתח, ארבעה חודשים משא ומתן, זאת אומרת שהיה תהליך של כמה טיוטות שעורך דין רוט הציג לי.

ש' אבל במסמך הרלוונטי, מלכתחילה הוא יוצא צמוד למדד.

ת' בעוד שבנספח התוספות והשינויים מוספות תוספות שקשורות לדולר.

ש' האם אתה יכול להגיד שבמסמך שכתוב 'מדד' זה באמת טעות? מידיעה, לא ממסקנות.

ת' מזיכרון אני לא יכול להגיד, אלא לאור ההתפתחות והמסמכים שמלמדים שבנספח התוספות והשינויים הוספו הוראות שמתייחסות לדולר, כנראה מדובר בטעות. פעם שניה אני יכול להגיד שאותו מסמך הלוואה זה לא מסמך שיצרנו או יצרתי יש מאין בהתייחס למשפחת פנציאס, יש מסמך הלוואה שרץ. אמנם המקרים בהם ילדים שילמו את הפיקדון עבור הוריהם הם לא רבים, אבל היו מקרים לפני ואחרי.

ש' לגבי אותו סעיף השינויים, סעיף ההתגברות.

ת' זה סעיף שקיים בנוסח הסכם ההלוואה כבר.

ש' בכל המסמכים?

ת' לא, במסמכי ההלוואה.

ש' בכל מסמכי ההלוואה?

ת' למיטב זכרוני, כן.

ש' למה?

ת' כי הסכמי איכלוס, כלל, גם בחוק הדיור המוגן המחוקק אימץ את זה. בתי הדיור המוגן כלל לא רוצים להכנס לסכסוכי ירושה, ולכן החזרי הפיקדון מוחזרים אך ורק כנגד צו ירושה או צו קיום צוואה ליורשי הדייר. דרך אגב, גם המחוקק הכיר במכניזם הזה במסגרת חוק הדיור המוגן, סעיף 28 למיטב זכרוני, שקובע שהשבת כספים במקרה של פטירה. ברגע שבא ילד, נניח שבמשפחה ארבעה ילדים ואחד מהם מעמיד את הילד עבור הוריו - הוא רוצה לדעת שהוא לא מחכה לצו ירושה וגם שהכסף חוזר אליו. לכן, ההוראה נכתבה כפי שנכתבה. הסכם ההלוואה נוסח מראשית עבודתו של הכפר.

ש' למה סעיף ההתגברות רלוונטי לנקודה?

ת' הסכם ההלוואה אומר שהדייר הוא לא זה שמעמיד את הילד, אלא הילד, והילד הוא זה שיקבל את הכסף בסיום תקופה שנקבעה.

ש' פה התובע אומר שהוא זה שביקש במקרה הספציפי הזה להוסיף את אותו סעיף התגברות.

ת' או שהתובע לא זוכר גם 14 שנה אחורה או שהוא מטעה ביודעין את בית המשפט, כי זה לא הוסף לבקשתו.

דיון והכרעה

1. השאלה שבה עלי להכריע היא האם הוסכם בין הצדדים כי הפיקדון שהפקידו התובעים עבור הוריהם יהיה צמוד למדד, כפי שנכתב בהסכם ההלוואה כטענת התובעים, או שמא הפיקדון צמוד לדולר לפי הקבוע בהסכם האיכלוס והרישום בהסכם ההלוואה הוא טעות סופר, כטענת הנתבעים.
2. לטענת התובעים, הצמדת סכום הפיקדון למדד כפי שרשום בהסכם ההלוואה אינה מהווה טעות סופר, אלא פרי משא ומתן שנערך בין מוטי לאריאלה לאחר שמוטי דרש במפורש כי סכום הפיקדון יוצמד למדד, וזאת בהסתמך על המלצה שקיבל לאחר שהוסכם ע"י הנתבעים כי הפיקדון במקרה של אחותה של אִמו, פנינה סגל, שנרשמה לכפר בסמוך לפני מועד הרישום של הוריו, יהיה צמוד למדד, לפי דרישת אותה אחות.
3. מוטי העיד כי למרות שלא יכול היה לצפות האם שיעור המדד יעלה יותר או פחות משער הדולר ולמרות שלא הייתה לו באופן אישי כל עדיפות להצמדה כזאת או אחרת, קיבל את המלצת שאול (חתנה של פנינה) ודרש גם הוא הצמדה למדד, תוך התרעה בפני אריאלה, נציגת הנתבעות, לפיה הוריו לא ירשמו לכפר באם לא ייעתרו לדרישתם.
4. עוד העיד מוטי כי כדי להתגבר על הסתירה שבין נוסח הסכם האיכלוס, הקובע הצמדת הפיקדון לדולר לבין הסכם ההלוואה הקובע הצמדה למדד , מוטי העלה בפני אריאלה את הרעיון לפיו כדי לחסוך בתיקונים בחוזה יתווסף להסכם ההלוואה סעיף עדיפות שקובע כי בכל מקרה של סתירה בין שני ההסכמים - יגבר הסכם ההלוואה. לדבריו, אריאלה הסכימה להצעתו ואמרה כי היא תורה לעורך דינה שינסח הסכם הלוואה עם הצמדה למדד וסעיף עדיפות.
5. מנגד, העידו עדי הנתבעות, אריאלה ועו"ד לנדאו אשר עדותם התבססה בעיקר על נהלי הנתבעות ועל מסמכים שנערכו בזמן אמת, ובדבריהם הם עמדו בתוקף על גרסתם לפיה ההצמדה למדד שנרשמה בהסכם ההלוואה היא טעות סופר, תוך טענה כי גרסתו של מוטי אינה נכונה.
6. אריאלה היא זו שניהלה את המשא ומתן מול מוטי ולדבריה, שהתבססו על מסמכים שערכה, היא הצהירה כי פנינה נרשמה לכפר ביום 21.1.2003, אריאלה צירפה את טופס ההרשמה כנספח 4 לתצהירה.
7. בהתאם למכתב שהעבירה אריאלה לעורך דין לנדאו ביום 16.3.2003 בהתייחס לפנינה (נספח 5 לתצהירה של אריאלה), נרשם במכתב כי הפיקדון יהיה צמוד לש"ח (כלומר למדד) בהסכמת החברה.
8. לדברי אריאלה, ההסכמות בין אריאלה לנציגי פנינה באו לידי ביטוי על ידי עורך דין לנדאו במסמך השינויים (נספח 6), כאשר בסעיפים 3, 5 ו-10 לנספח השינויים יש התייחסות לשיטת ההצמדה למדד ביחס לקבוע בהסכם האכלוס (הצמדה לדולר).
9. לדברי אריאלה, במקרה של משפחת פנציאס, למרות שהוסכם כי נספח השינויים שנחתם עם פנינה יהווה בסיס לנספח השינויים של פנציאס, לא הוסכם על הצמדה למדד של סכום הפיקדון, אלא הוסכם על הצמדה לדולר.
10. אריאלה הצהירה בסעיף 12 לתצהירה, כי לאחר שהגיעה עם מוטי להסכמות, לרבות באשר לשיטת ההצמדה, היא פנתה לעורך דין לנדאו במכתב שצורף לתצהירה כנספח 11 מיום 24.7.2003, כאשר במסמך זה נכתב בסעיף קטן (1): "במקרה של פנציאס לא ויתרנו על הצמדה לשער הדולר". באותו מסמך ביקשה אריאלה מעורך דין לנדאו להכין הסכם הלוואה (סעיף 13 לתצהירה של אריאלה).
11. לאחר שעורך דין לנדאו העביר את מערכת המסמכים שהכין לאריאלה, היא העבירה אותם למוטי שביקש לערוך במסמכים מספר תיקונים, לרבות תיקון איות שם המשפחה של ההורים. את התיקונים המוסכמים ביקשה אריאלה מעורך דין לנדאו לבצע.
12. לדברי אריאלה, בסבב הנוסף של התיקונים הסכימו הנתבעות לשינוי אופן חישוב ההצמדה לדולר, בכך שבין היתר נעתרו לבקשת מוטי לקבוע כי שער הבסיס יהיה שער הדולר בעת הכניסה לדירה, ולפיכך עודכנה הטיוטה של נספח השינויים (נספח 12 לתצהירה של אריאלה) והוספו שני סעיפים, כאשר נספח שינויים מעודכן צורף כנספח 15 לתצהירה של אריאלה, ובו ניתן לראות כי נוספו סעיפים 6 ו-9 שאינם מופיעים בגרסה הראשונה.
13. שינויים נוספים נעשו בנספח התשלומים בו ניתנה לפנציאס הנחה נוספת של 5,000₪ בסכום הפיקדון (נספח 16 לתצהירה של אריאלה).
14. כמו כן, תוקנה טעות הסופר בשם ההורים שבהסכם ההלוואה והוסף שמו של דני.
15. בנוסף, שונה אופן ההצמדה לדולר, לבקשת מוטי. נספח 15 לתצהיר אריאלה. (סעיפים 6 ו-9).
16. בטיוטה הראשונה של נספח ד', "תנאי העמדת קרן ההלוואה" (נספח 14 לתצהירה של אריאלה), שהועברה למוטי, נקבע בסעיף ב' כי כל הסכומים הנקובים באותו נספח יהיו צמודים לשער הדולר.
17. אולם בטיוטה מתוקנת של נספח ד' להסכם האיכלוס (נספח 16 לתצהירה של אריאלה), "תנאי העמדת קרן ההלוואה", שונה סעיף ב' לבקשתו של מוטי וברישת הסעיף נקבע כי "כל הסכומים הנקובים לעיל ישאו הפרשי הצמדה למדד מיום חתימת ההסכם ועד ליום התשלום בפועל ..." אולם, כדי להבהיר כי הפיקדון צמוד לדולר נרשם בפסקה השנייה של סעיף ב': "יחד עם האמור לעיל, מובהר בזאת כי לעניין החזר קרן ההלוואה או יתרתה, יהיו הסכומים הנקובים לעיל צמודים לשער הדולר והצמדה זו תחושב החל מיום קבלת החזקה בדירה ועד ליום שבו תוחזר קרן ההלוואה או יתרתה בפועל לידי הדייר או יורשיו".
18. יש להדגיש כי פנציאס חתומים על הנוסח המתוקן של נספח ד' - תנאי העמדת קרן ההלוואה, שצורף לנספח 1 לתצהירה של אריאלה, כך שגם עובדה זו סותרת את טענתו של מוטי לפיה הפיקדון צמוד למדד.

סעיף ההתגברות

1. מוטי טוען כי הוא זה שביקש לרשום את סעיף ההתגברות בהסכם ההלוואה; לדבריו, כדי להתגבר על הסתירות שבין האמור בהסכם ההלוואה בעניין ההצמדה למדד לבין הסכם האכלוס, בו קיימת התייחסות לשער הדולר.
2. הנתבעות מכחישות מכל וכל כי הוספת סעיף ההתגברות היה רעיון של מוטי, ולדבריהם סעיף ההתגברות מצוי בכל אחד מהסכמי ההלוואה שנוסחם אחיד וכי סעיף זה היה מצוי כבר בטיוטה הראשונה שהועברה למוטי.
3. מעדיף אני את גרסת הנתבעות על פני גרסתו של מוטי אף ביחס לפסקת ההתגברות.
4. אינני מקבל את טענתו של מוטי לפיה הוא ביקש כי תנוסח פסקת ההתגברות כדי להתגבר על "הפעמים הרבות" שבו הופיע ציון שער הדולר בהסכם האכלוס, שכן עיון בהסכם האכלוס מעלה כי שער הדולר אינו מופיע בו יותר מפעמיים.
5. זאת ועוד, מאחר שממילא נערך בין הצדדים נספח שינויים, כאשר בנספח זה נכללו כל השינויים שהתבקשו על ידי מוטי ושהוסכמו על ידי הנתבעת, אינני רואה כל סיבה וטעם מדוע לא נכלל גם עניין ההצמדה למדד באותו הסכם שינויים של פנציאס, כפי שנעשה בנספח השינויים של פנינה (נספח 6 לתצהירה של אריאלה), שבו בסעיפים 3, 5 ו-10 שונו סעיפי הסכם האיכלוס (20 א', 21 (ב) ו-23 (ג)), תוך קביעה כי במקום הצמדה לדולר תהיה הצמדה למדד.
6. זאת ועוד, גירסתו של מוטי אינה מתקבלת על דעתי בעניין זה שכן, ממילא, אין חולק כי הוסכם בין מוטי ואריאלה כי הבסיס לשינוי ההסכם של פנציאס יהיה נספח תוספות ושינויים של פנינה סגל, כאמור, בנספח השינויים של פנינה סגל קיימת התייחסות מפורשת לעניין ההצמדה למדד במקום ההצמדה לדולר, חזקה על מוטי, עורך דין ותיק ומנוסה שראה כי אין בנספח השינויים של פנציאס עליו חתומים הוריו, התייחסות לעניין הצמדה למדד וכי נעדרים ממנו הסעיפים הרלוונטיים מנספח השינויים של פנינה סגל.
7. לפיכך וגם מסיבה זו אינני מקבל את גירסתו של מוטי לפיה במקום לבקש לערוך את השינוי בנספח השינויים, שהינו המקום הנכון, "הגה" רעיון מקורי של סעיף ההתגברות.
8. בגירסתה של אריאלה תומכת תרשומת אותנטית מזמן אמת, בכתב ידה של אריאלה, מיום 17.7.2003 (נספח 10 לתצהיר אריאלה) ובה נרשם לעניין פנציאס: "בהתאם סגל פנינה

* בהבדל נושא הצמדה לדולר במקרה זה יהיה ללא שינוי".

1. בעקבות התרשומת (נספח 10) שלחה אריאלה ביום 24.7.2003 מכתב לעורך דין לנדאו (נספח 11 לתצהירה של אריאלה), בו נרשמו השינויים המוסכמים, כי נספח התוספות של הגב' סגל פנינה מהווה בסיס לנספח פנציאס כאשר בסעיף קטן (1) למכתב נכתב מפורשות "במקרה של פנציאס, לא ויתרנו על הצמדה לשער הדולר".
2. חיזוק ניכר לעדותה של אריאלה ראיתי בעדותו של עורך דין לנדאו, שהעיד כי הכין את המסמכים על פי הוראותיה של אריאלה. כן אני מקבל את גרסתו של עורך דין לנדאו כי כל השינויים שנתבקשו על ידי פנציאס מופיעים בנספח השינויים או בנספח התמורה וכי אילו הכפר היה מסכים לשנות את שיטת ההצמדה, היה נעשה הדבר במסגרת נספח השינויים או נספח התמורה ולא בהסכם ההלוואה.
3. עוד מקובלים עלי דבריו של עורך דין לנדאו לפיהם לא היה מעלה בדעתו "לחסוך" בתיקונים וליצור באופן מודע סתירה בין שני ההסכמים לגבי שיטת ההצמדה. בנוסף, נאמנים עלי דבריו של עורך דין לנדאו לפיהם אריאלה לא פנתה אליו וביקשה ממנו להוסיף את סעיף ההתגברות, שכן סעיף זה נועד למטרה אחת ויחידה והיא להסדיר את זהות הגורם שזכאי לקבל בחזרה את כספי הפיקדון, כאשר סעיף זה היה מצוי בכל אחד מהסכמי ההלוואה, לרבות בטיוטה הראשונה שהועברה למוטי עוד בטרם ביקש לערוך תיקונים בהסכם.
4. לא האמנתי למוטי כי הוסכם בינו לבין אריאלה כי הפיקדון יהיה צמוד לדולר; לא האמנתי לו כי ביקש להוסיף את סעיף ההתגברות להסכם ההלוואה כדי לקבוע שסעיף ההצמדה לדולר שבהסכם ההלוואה יתגבר על ההצמדה למדד הקבועה בהסכם האכלוס.
5. מאמין אני כי אילו אכן היה מוסכם בין מוטי לאריאלה כי דמי הפיקדון היו צמודים למדד, ולא לדולר היה עניין מהותי זה מוסדר "ברחל ביתך הקטנה" בנספח השינויים, כפי שהוסדרו כל השינויים האחרים שהוסכמו ע"י הצדדים.
6. גרסתו של מוטי אף עומדת בסתירה לשינוי שהוכנס לנספח השינויים לבקשתו של מוטי ובהסכמת הצדדים, כי הצמדת התשלומים ששילמו ההורים על חשבון הפיקדון תעשה ביחס למדד, ובהקשר זה צוין בסעיף קטן ב' מפורשות, כי "לעניין החזר קרן ההלוואה או יתרתה יהיו הסכומים הנקובים לעיל צמודים לשער הדולר, והצמדה זו תחושב החל מיום קבלת החזקה בדירה ועד ליום בו תוחזר קרן ההלוואה או יתרתה בפועל, לידי הדייר או יורשיו" (סעיף 15.3 לתצהירה של אריאלה וכן נספח 15 לתצהיר).
7. דעתי זו מתחזקת מהעובדה לפיה מוטי הוא עורך דין במקצועו, המיומן בעריכת הסכמים, אין כל סיבה או הגיון להימנע מקביעה מפורשת של הצמדת הפיקדון למדד בנספח השינויים, כפי שנעשה בהסכם עם פנינה, שאיתה הוסכם כי הפיקדון יהיה צמוד למדד ואינני מאמין כאמור כי מוטי הגה את הרעיון של סעיף ההתגברות, כדי להסדיר את ההצמדה למדד, טענה שנשללה במפורש על ידי עורך דין לנדאו ועל ידי אריאלה, שאת גירסתם אני מעדיף.
8. בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג -1973 נקבע בסעיף 16:

"נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה".

1. בע"א 5892/06 אליהו דואק נ' המועצה המקומית גדרה (פורסם בנבו, מיום 19.5.09) נקבע בעמודים 14-15:

"סעיף 16 לחוק החוזים עניינו כאמור בטעות סופר כגון זו שנפלה בהסכם השני, דהיינו במצב דברים לפיו - בהבדל מן הטעות שבה עוסק סעיף 14 לחוק החוזים - אין פער באומד דעתם של הצדדים אך הם כשלו בתרגומו אל הכתב ......אכן, סעיף 16 לחוק החוזים אינו מקנה לצד עילה לביטול החוזה בשל טעות סופר שנפלה בו ויתכן כי משנוכחה המשיבה 1 לדעת כי בהסכם השני נפלה טעות סופר וכי המערער מסרב לתקנה, היה עליה לפנות לבית המשפט בעניין זה (ראו: גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי 304 (2005) (להלן: שלו, דיני חוזים); ע"א 565/79 רובינשטיין ושות', חברה קבלנית בע"מ נ' לויס, פ"ד לד(4) 591, 598 (1980) (להלן: עניין רובינשטיין)). עם זאת, נראה כי עמידתו הדווקנית של המערער על ביצוע ההסכם השני כלשונו וסירובו להכיר בכך שנפלה בו טעות שיש לתקנה (כעמדתו לאורך כל ניהול ההליך אותו הגיש הוא לבית משפט קמא), מהווים הפרה של חובת תום הלב המוטלת עליו בקיום החוזה, לפי סעיף 39 לחוק החוזים ובנסיבות אלה, אין לפקוד על המשיבה 1 את תוצאות התנהלותו חסרת תום הלב של המערער.. חובת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים משמעותה, בין היתר, כי על הצדדים לחוזה לפעול בהגינות לשם הגשמת כוונתם המשותפת, על פי רוח העסקה ובשיתוף פעולה תוך התחשבות באינטרסים של הצד האחר. עמידה דווקנית על לשון החוזה אף שהיא נוגדת בבירור את כוונתם המשותפת של הצדדים ואת רוח החיובים הכלולים בו וכן סירוב לשתף פעולה עם הצד השני על מנת להעמיד דברים על דיוקם ולאפשר את הוצאת העסקה אל הפועל, יש בה משום הפרת חובת תום הלב והפרה של חובה זו מהווה הפרה של החוזה (ראו: ע"א 3912/90 Eximin S.A, תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז(4) 64, 78-76 (1993); ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט, פ"ד נז(6) 319, 329 (2003); שלו, דיני חוזים, 111-105).

1. הגעתי לכלל מסקנה כי רישום עניין ההצמדה לדולר בהסכם ההלוואה הינו תולדה של טעות סופר, ומשהגיעה העת להשבת הפיקדון, נוכח מוטי לראות כי בהסכם ההלוואה נרשם בטעות שהפיקדון יהיה צמוד לדולר, משכך מוטי החליט, בחוסר תום לב, להסתמך על טעות זו שנפלה בהסכם ההלוואה כדי לנסות ולהוציא כספים שאינם מגיעים לו מהנתבעות, בניגוד להסכמות הצדדים.

סוף דבר

1. לפיכך הנני דוחה את התביעה.
2. התובעים ישלמו לנתבעות שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"ז, 07 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.