1. בפני בקשת התובע לתיקון פסק הדין, שניתן ביום 9.2.17, לאחר הגשת סיכומים ובמסגרתה הוא מבקש שבית המשפט יתיר לו פיצול סעדים.

2. לטענת התובע, בכתב התביעה הוא ביקש היתר פיצול סעדים שכן נגרמו לו "ועוד צפויים להיגרם נזקים כספיים נכבדים עקב התנהלות הנתבעות (ביחד ובנפרד) הן בעבר הן בהווה והן בעתיד (עד שינתן פסה"ד) ומקומם של אלה בתובענה כספית נפרדת" - (ראו סעיף 39 לכתב התביעה).

3. עוד ציין התובע כי ב"כ הנתבעת 1 מסכים לבקשה זו ובלבד שמדובר ביחסים שבין התובע לנתבע 2 ועל כך גם מסכים התובע. בנוסף ציין התובע כי ב"כ נתבעת 2 מתנגד לבקשה.

4. משכך ביקש התובע לתקן את פסק הדין, שכנראה, כך לטענתו, "מדובר בהשמטה מקרית".

5. אני מחליט לדחות את בקשת התובע, זאת מבלי לבקש את תגובת הנתבעים שלעמדתם הייתה התייחסות בבקשה דנן. אין כל מקום לתיקון פסק הדין שניתן ביום 9.2.17.

6. אין כל בסיס לבקשת התובע לפיצול סעדים בשלב זה, לאחר מתן פסק הדין, הגם שהתובע כבר ביקש זאת בכתב התביעה.

7. היה על התובע להגיש בקשה בכתב ולבקש היתר פיצול סעדים על פי הוראות תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), המאפשרת פיצול סעדים בקבלת רשות ביהמ"ש.

אין די בהעלאת בקשה זו – לפיצול סעדים, במסגרת כתב התביעה, מבלי להגיש בקשה נפרדת ואף לא לבקש זאת במסגרת סיכומיו. משנהג כך התובע מעיד הדבר על כך שהוא לא רק זנח בקשה זו, אלא שהוא השמיט אותה במתכוון – לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 372/85 פרץ נ' פרץ, פ"ד מ(4) 781, 785 (1986):

"מה שדרוש כאן היא רשותו של בית המשפט ובענין זה אין אדם מרים עצמו בשרוכי נעליו, בשומרו לעצמו זכות שטרם הוענקה לו".

8. יודגש כי אישור לפיצול סעדים ניתן לקבל מבית המשפט כל עוד התובענה תלויה ועומדת בבית המשפט – ראו ע"א 702/89 אליהו חב' לביטוח בע"מ נגד נועם אורים, פ"ד מ"ה (2) 811, 826. כך שמבחינת המועד, הבקשה דנן לא הוגשה כדין.

9. אשר על כן אני דוחה את בקשת התובע ולא בלי היסוס לא חייבתי בהוצאות.

10. המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ז, 19 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.