בפני בקשת המבקש להסתלק מבקשתו לאשר ניהול התובענה שהגיש בתביעה זו כייצוגי, וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") מהטעם כי אין בידיו האמצעים הכלכליים לנהל תובענה זו.

המבקש צרף תצהירים לבקשתו זו האחד מטעם בא כוחו והשני תצהיר החתום על ידו, ולפיהם הצהירו כי אין הם מקבלים, לא במישרין ולא בעקיפין, כל טובת הנאה מגורם כלשהוא בקשר להסתלקות.

בהתאם, ביקש המבקש כי בית המשפט יעתר לבקשתו זו ויורה על מחיקת בקשת האישור ודחיית תביעתו האישית ללא צו להוצאות.

המשיבה הסכימה לבקשה זו.

בהינתן בקשה זו ובהינתן הוראת סעיף 16 לחוק, בחנתי האפשרות לקדם מינוי תובע חלופי. ואולם, בהינתן נושא הדיון בהליך דנן, אשר נסב סביב הטענה כי המשיבה גובה הוצאות אכיפה בגין מכתבי דרישה בניגוד לדין, טענה שעל פניו לא הוכחה בהעדר חוות דעת, ואשר בית המשפט לא התיר צירופה( ראו החלטה מיום 4.3.21). ובהינתן העובדה כי המבקש ביקש לזנוח בקשת האישור ערב מועד הדיון אשר נקבע לחקירת המצהירים, כאשר עסקינן בתביעה משנת 2015, ראיתי לנכון להיעתר לבקשת ההסתלקות מבלי לאפשר מינוי תובע חילופי בהליך זה.

אני מאשרת ההסתלקות כמבוקש ללא צו להוצאות. תביעתו האישית של המבקש נדחית.

ניתן היום, י"ט תמוז תשפ"ב, 18 יולי 2022, בהעדר הצדדים.