תביעה קטנה ע"ס 13,800 ש"ח.

בכתב התביעה נטען כ הנתבע 1 הוא שותף או סוכן מכירות או זכיין בסניף של חברת יין בעיר . התובע רכש מהנתבע שבעה ארגזים של משקה אלכוהולי ששמו "טובי 60" בעלות של 9,800 ש"ח.

ברם , כעבור שבועיים בלבד התחוור לתובע להפתעתו כי המשקה מזויף. וזאת לאחר שנצרכה כ מות בקבוקים של ארגז אחד ונותרו בידי התובע ששה ארגזים.

התובע פנה אל היצרן אשר אישר חד משמעית כי הבקבוקים מזויפים. התובע פנה אל הנתבע 1 וזה האחרון הסכים לבטל את העסקה ולהחזיר לתובע את כספו. ברם הנתבע 1 חזר בו מהתחייבות זו וטען כי שותפיו אינם מוכנים לבטל את העסקה.

התובע מבקש לחייב את נתבע 1 להחזיר לו את כספו ובנוסף לשלם לו סך של 4,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני והפרת הסכם.

לכתב התביעה צורף מכתב מעו"ד מישל זהר בא כוח היצרנית חברת טובי 60 בע"מ מיום 26.12.2014 המאשר כי "לאחרונה נודע לחברה על הופעת זיוף למשקה המיוצר ומופץ ללא ידיעת וללא הסכמת החברה. " וכי " בגין מעשה הזיוף הוגשה תלונה למשטרה והעניין הובא לידיעת הרשויות הרלוונטיות".

כמו כן, צורף לכתב התביעה אישור היצרנית בו נכתב כי הבקבוקים נשוא התביעה מזויפים.

בנוסף, צורפה חליפת מסורנים ארוכה בין התובע והנתבע 1 בעקבות גילו הזיוף הנטען .

נתבע 1 טען בכתב ההגנה כי יש למחוק התביעה נגדו מאחר שהוא רק עובד כסוכן סוכן מכירות שכיר אצל זכיין יין בעיר מר דני אברהם שצורף לאחר מכן כנתבע 2 . על כן הנתבע 1 הוא שליחו של נתבע 2 ואין בינו לבין התובע יריבות כלשהי.

עוד נטען בכתב ההגנה כי נתבע 1 מכר לתובע סחורה מחנות הזכיין ועל כן אם הסחורה מזויפת כי אז על התובע להפנות את טענותיו נגד נתבע 2 ששיווק את הסחורה לתובע באמצעות הנתבע 2.

נתבע 1 הוסיף וטען כי לא צורפה חוות דעת של מומחה להוכחת טענת הזיוף. כמו כן לא הוכח כי הבקבוקים נשוא מכתב היצרנית הם הבקבוקים אותם רכש התובע מהנתבע 1. התובע אומנם פנה אל נתבע 1 אחרי שבועיים וביקש לבטל את העסקה בטענה כי המשקה מזויף אך הזכיין סירב לבטל את העסיקה מאחר שהתובע " איים באופן סמוי וגלוי על הנתבע ועל מעסיקו של הנתבעת קילל והשמיץ אותם ומשכך הזכיין סירב לקבל בחזרה את ארגזי המשקה הנותרים והמזויפים לטענתו של התובע".

נתבע 1 הוסיף וטען כי התובע לא מפרט בכתב התביעה מה נעשה עם הסחורה דבר שמלמד על כך שמכר אותה והא מנסה בדרך לא דרך להתעשר על חשבונו של הנתבע בדמות תביעה זו.

נתבע 1 הכחיש את טענת התובע לפיה הייתה התחייבות מפורשת מצד הנתבע לקבל בחזרה את הסחורה אם יבקש זאת התובע. עוד הכחיש כי הייתה מצדו התחייבות להמציא חשבונית מס וזאת" מאחר והנתבע אינו בעל העסק ולאור העובדה כי סכום הכסף הועבר לידי הזכיין". לטענת נתבע 1 אין הוא אחראי להנהלת החשבונות של הזכיין.

אשר למסרונים טען נתבע 1 כי " כל האמור במסרונים אינו משקף את המציאות ומדבור במסרונים חלקיים בלבד אשר אינם משקפים את מלוא ההתכתבות בין הצדדים .התובע בחר באופן מגמתי מסרונים מסוימים ובחר שלא להציג את מלוא האמור בתכתובות הצדדים".

אשר לתוכן המסורנים טען נתבע 1 כי " ככל וקיימת מעין הודאה במסורנים בין הצדדים הדבר נאמר בציניות וזאת לאור התנהלותו של התובע כאמור לעיל".

בכל מקרה ,סיכם נתבע 1, ככל שלתובע טענות עליו להפנותן אל הזכיין מר דני אברהם.

לכתב ההגנה צופה חשבונית מחברת טובי 60 היצרנית לטובת יין בעיר ע"ס 2,576 ש"ח תוך שצוין כי מדובר בחשבונית לדוגמא לרכישת המשקה מהיצרנית על ידי יין בעיר.

בישיבה הראשונה שהתקיימה בתיק חזר לפני התובע על עיקרי גרסתו והוסיף כי " התקשר אלי מישהו ואמר לי שהבקבוק מזויף, אמרתי לו שאין מצב. הוא אמר לי 100 אחוז בדקתי שזה מזויף. אני יצרתי אתו קשר והוא אמר לי שלא קיים סיכוי כזה, ובמידה וכן אני אחזיר לו את הבקבוקים והוא יחזיר לי את הכסף. הבקבוקים נמצאים אצלי בבית. 6 ארגזים בבית יש לי היום.".

"הגדלתי ראש וניסיתי לברר אם הבקבוקים מזויפים. היה מספר של שירות לקוחות, התקשרתי אל היצרן, ביררתי לו ושלחתי לו תמונות, הם אמרו לי "חד משמעית מזויף" בהודעה שכתובה במיילים וצירפתי את זה. הוא אמר לי מי שמכר לך יודע שבמאה אחוז זה מזויף. אי אפשר לקנות כמויות כאלה. זה משקה חדש שיצא לשוק. באותה התקופה הוא היה אוצר. עכשיו הוא עדיין בשוק. אני קניתי את המקורי בראש פינה בשביל להוכיח. הודעתי לנתבע שהיצרן מוכן לדבר אתו ולעשות וועידה, והתברר שאח של היצרן עשה זיוף של זה וזה היה בגדול. הוא קבע איתי שאני אביא אתו את הארגזים. התקשרתי והודעתי לו שאני בתל אביב והוא אמר לי שיש בעיה עם השותפים."

הנתבע חזר על עיקרי גרסתו והוסיף כי " אחרי כמה פעמים שהוא ניסה ורצה להשיג את הבקבוקים, הצלחתי להשיג לו. נפגשנו והבאתי לו את זה. הבאתי לו את הבקבוקים, גם הבעלים של יין בעיר היו שם, היינו בעליה לצפת, הבאתי לו את הבקבוקים, הוא שילם לי. לאחר שבועיים שלושה הוא טען שהבקבוקים מזויפים. אני אמרתי לו שלא קיים, וזו רשת מאוד גדולה, למעלה מ – 30 סניפים שמפעילה זכיינים, שהם מבין הזכיינים הראשונים בשוק. שלא יסכנו את עצמם בשביל סכום זעום של 9,000 ₪. אני עבדתי אצלם שכיר. זה נותן אסמכתא שבאמת קנינו את הטובי והוא חוקי ולא מזויף."

"בכמה שיחות שניהלנו אמרתי לו שאין בעיה, לאחר מכן הוא דיבר לא יפה לבעלים שלי והוא אמר שהוא רוצה להחזיר את הכסף, ושיהיו בעיות אם הוא לא יחזיר את הכסף. יש אצלו בSMS. הם לא הסכימו, לא היה הסכם שהם יסכימו להחזיר את הבקבוקים. ניסיתי לשכנע אותם."

העיד גם אביו של התובע שמסר בעדותו כי "התובע הציג את הנתבע בתור שותף של יין בעיר. גם דניאל שהיה בשבת אצלנו אמר שהוא שותף של הבעלים של החנות. נסענו לשם, באמת הבעלים הלכו לקברי צדיקים בצפון, מסרו לדוד את הארגזים, הוא שילם לו בכסף מזומן, ושמנו את זה בבית בחדר של דוד."

לאור זאת שהנתבע טען בכתב הגנתו כי פעל כשליח של הזכיין דני אברהם ואף צירף תלושי משכורת לכתב ההגנה, נתתי החלטה לצרף את הזכיין דני אברהם כנתבע 2 בתיק.

נתבע 2 טען בכתב הגנתו כי אינו מכיר את התובע ואין לו קשר לעסקה נשוא התביעה. .נתבע 2 רכש את המשקאות ישירות מהיצרן ועל כן לא ברור מה רוצה ממנו התובע . ככל שהתובע רכש משקה מזויף עליו לפנות לנתבע 1 בלבד.

בישיבה הנוספת שהתקיימה ב 4.4.2017 הפנה התובע לכך שלא צורפה חשבונית היצרן בגין המשקאות נשא התביעה והוסיף כי "בדיון הקודם אמרתי שעם הנתבע 2 לא הייתה שום אינטראקציה, חוץ מזה שהם נתנו לי את הסחורה בידיים שלהם ובאו אליי הביתה.."

נתבע 2 הצהיר כי :

"הצגנו ונציג את החשבוניות המקוריות של העסקה. אני מציג תלושי שכר שהנתבע 1 מעולם לא היה שותף שלי......עד היום אנו עובדים עם טובי בצורה מסודרת אף אחד לא השתיק את טובי. אני יכול להציג חשבוניות מהרשת כל זמן שבית המשפט יבחר . אני לא מכיר את התובע, אין לי מושג, בחיים לא סיפקתי 2, 3 ארגזים, 5 או 7 בטח לא בצפת. אני לא מכרתי לו סחורה. מה הנתבע 1 הביא לו אין לי מושג, אני לא מספק כמויות כאלה בטח לא מחולון לצפת. הנתבע 1 עבד איתי והיה סוכן שלי ובזה אין ספק. אין לי שום מושג לגבי עסקת הבקבוקים נשוא התביעה."

נתבע 1 הוסיף טענה לגבי מקור המשקאות ואמר כי :

"אני לא מתכחש לכך שהבאתי לו סחורה לאחר שהוא הלחיץ אותי , רצה וביקש, עשיתי מאמצים , לא זוכר אם זה הגיע מיין בעיר או מאחד הברים, זו הייתה סחורה חוקית ולא מזויפת, זו סחורה שהיה קשה להשיג אותה. עבר כמעט שנתיים , בחלקה היא הגיעה מהחנות...."

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות , המוצגים שהונחו על שולחני ועדויות הצדדים, באתי לידי מסקנה לקבל את התביעה נגד נתבע 1 ולדחותה הנגד נתבע 2.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:

א. במישור המהימנות אני נותן אימון מלא בעדותו של התובע אשר עשתה עלי רושם חיובי ממש. התובע העלה את גרסתו בכתב התביעה ופעמיים בשתי הישיבות שהתקיימו ולא נגלו בעדותו סתירות כלשהן.

מאידך עדותו של נתבע 1 עשתה רושם שלילי.

ב. גרסת התובע נתמכת במספר ראיות אובייקטיביות כמפורט להלן:

ב.1. אישור היצרנית שצורף לכתב התביעה לפיו הבקבוקים מזויפים. אומנם האישור לא הוצג באמצעות עורכו אך התובע הצהיר, ואני מאמין לו, כי היצרנית ניתקה עמו קשר לאחר הגשת

התביעה. מאידך, הנתבעים הצהירו כי היצרנית ממשיכה לעבוד איתם מכאן שיש ביניהם קשר חיובי. אי הבאת היצרנית למתן עדות אינו פעול בנסיבות אלה לחובת התובע שכן קל יותר בנסיבות העניין לנתבעים דווקא להביא את היצרנית למתן עדות.

ב.2. מכתבו של עו"ד מישל זוהר מיום 26.12.2014 לפיו סוג המשקה נשוא התביעה נחשף למעשה של זיוף.

ג. הודעות המסורנים שצורפו לכתב התביעה מהן ניתן לראות למצער ראשית הודאה מצדו של נתבע 1 שהוא מסכים לקבל בחזרה את הבקבוקים.

אני דוחה את הטענה של נתבע 1 כי אותה ראשית הודיה נאמרה בציניות. ראו למשל ההודעה בה כותב הנתבע :" תהיה בריא תחזיר לי אני אביא לך כסף". אין בטקסט זה משום ציניות . זאת גם זאת, הנתבע מאשר כי ההודעות הנ"ל אמתיות אך טוען כי צורפו חלקים בלבד. אם כך מדוע לא דאג לצרף את כל ההודעות בשלמותן?

ד. הטענה של נתבע 1 כי הייתה הסכמה לקבל חזרה את הבקבוקים אך הסכמה זו בוטלה נוכח התבטאויות חריפות של התובע כלפי הנתבעים. גם טענה זו מהווה ראשית הודיה לגבי התחייבות לבטל את העסקה. גם לא סביר שהתובע יקלל כל עוד לא חזר בו הנתבע 1 מהתחייבותו לבטל את העסקה.

ה. אי הצגת חשבונית בגין הסחורה שתוכיח כי יין בעיר רכשה את הסחורה מטובי 60:

הגשת חשבונית לדוגמא שצורפה לכתב ההגנה של נתבע 1 היא הנותנת שיש לייחס משקל נכבד לאי הצגת החשבונית בגין הסחורה נשוא התביעה. לו נרכשה הסחורה באמת מטובי 60 כי אז מדוע להגיש חשבונית לדוגמא? ומדוע לא הוגשה החשבונית שהוצאה על ידי טובי 60 בגין הסחורה נושא התביעה?

הנתבע 1 , בהיותו מודע לחולשה זו בגרסתו , ניסה לטשטש את מקור הבקבוקים שעה שטען בעדותו כי :

"אני לא מתכחש לכך שהבאתי לו סחורה לאחר שהוא הלחיץ אותי , רצה וביקש, עשיתי מאמצים , לא זוכר אם זה הגיע מיין בעיר או מאחד הברים, זו הייתה סחורה חוקית ולא מזויפת, זו סחורה שהיה קשה להשיג אותה. עבר כמעט שנתיים , בחלקה היא הגיעה מהחנות...."

עינינו הרואות, הטענה כי הסחורה מקורה כולה או בחלקה מ "אחד הברים" היא טענה חדשה וכבושה שבאה לאחר שנתבע 2 גם הוא הסתבך בעניין החשבונית שעה שהצהיר כי :

" הצגנו ונציג את החשבוניות המקוריות של העסקה"

הצגנו , ונציג? האומנם?

התביעה נגד נתבע 2:

אין להוציא מכלל אפשרות ואף קיימת סבירות כי הסחורה המזויפת נמכרה על ידי נתבע 1 לתובע בשיתוף נתבע 2 ובידיעתו . נתבע 1 טען כי עבד כשכיר ופעל כשליח של נתבע 2 וכי ככל שהבקבוקים מזויפים כי אז יש להגיש התביעה נגד נתבע 2. מאידך, נתבע 2 טען כי אינו קשור לעסקה וככל שהבקבוקים מזויפים יש להפנות את החצים נגד נתבע 1 בלבד. ברם למרות היריבות הלכאורית , לא באה מצדו של נתבע 1 שום מחאה , ואף התרשמי במהלך המשפט כי לכאורה אין בין שני הנתבעים יריבות אמתית. יחד עם זאת, לא די בסבירות כי נתבע 2 שותף לעסקה ולא הוברר חלקו המדויק בה ואף לא הוכח על ידי נתבע 1 כי העביר את הכסף לידי נתבע 2 שכן לא נשמעו ראיות מספיקות בעניין זה ונתבע 2 לא נחקר בחקירה נגדית. מערכת היחסים בין הנתבעים לא התבררה ונשארה עמומה. יש לזכור עוד שנתבע 2 שלא נתבע כלל על ידי התובע מלכתחילה אלא צורף על פי החלטת בית המשפט. זאת גם זאת, התובע המשיך לטעון גם לאחר צירופו כי לא היה לו קשר עסקי אתו ובלשונו : " עם נתבע 2 לא הייתה שום אינטראקציה".

הנה כי כן, בהעדר חקירה נגדית לנתבע 2 , התשתית הראייתית נגדו לא פותחה ולא התגבשה באופן שניתן לבסס חיוב כנגדו.

סוף דבר הוא שהתביעה נגד נתבע 1 מתקבלת.

נתבע 1 ישלם לתובע את הסך של 8,400 ש"ח שהם מחירם של ששה ארגזים שנותרו אצל התובע.

נתבע 1 יאסוף את ששת הארגזים הנותרים מביתו של התובע לאחר תיאום מראש תוך 10 ימים מיום קבלת פסק הדין.

כמו כן ישלם נתבע 1 לתובע פיצוי בגין נזק לא ממנוי בסך של 2,000 ש"ח.

כמו כן ישלם הנתבע 1 לתבוע הוצאות משפט ראליות בסך של 800 ש"ח.

התביעה נגד נתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ז, 24 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.