1. מונחת לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון, ולחילופין להורות על הפחתתו או המרתו בהתחייבות עצמית.

2. עסקינן בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט שלום בפתח תקווה (כב' הרשמת הבכירה איילת הרץ טופז אחיעזר) מיום 9.6.15, במסגרתו התקבלה תביעת המשיב כנגד המבקש, ונקבע כי על המבקש לשלם למשיב סך של 27,244 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום בפועל.

3. עיינתי בבקשה, בתגובה המתנגדת לה ובתשובה לתגובה.

1. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות.
2. הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות נועדה להבטיח את הוצאות המשיב (בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.7.14)).
3. השיקולים שביניהם יש לאזן בשאלת מתן פטור מהפקדת עירבון הם מחד גיסא, כי אין לחסום בפני בעל דין את שערי בית המשפט, רק כיוון שהוא דל באמצעים ואינו יכול לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות בהליך; ומאידך גיסא, ההתחשבות בהפסד שעשוי להיגרם למשיבים, אם התביעה תידחה או ידחה הערעור ולא יהיה להם מקור לגביית את הוצאותיהם (בשג"ץ 4934/14, שם בסעיף 9).
4. בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 17.10.2007).

די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.

1. המבקש טוען כי הוא גמלאי של משטרת ישראל, וכי חשבון הבנק שלו ושל אשתו מצוי ביתרת חובה גבוהה. לטענת המבקש, עד היום עמד בכל ההתחייבויות הכלכליות שהוטלו עליו, ונוכח העובדה שהפנסיה שלו היא פנסיה מובטחת מאוצר המדינה, כמו גם היכרותו בחשיבות עמידה בתשלום ובהחלטות מחייבות מתוקף שירותו כקצין משטרה במשך 27 שנים, אין חשש כי לא ישלם את הוצאות המשיב, ככל שיוטלו עליו. מהבקשה עולה כי המבקש פתח מספר הליכים משפטיים נוספים, במסגרתם נאלץ לשלם אגרה וערבון.
2. המבקש מוסיף וטוען כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, שכן המשיב הודה כי לא התקשר עם המבקש, אלא עם מי ששכרה ממנו דירה.
3. נוכח האמור לעיל, מבקש המבקש ליתן לו פטור מהפקדת ערבון, או לחילופין להפחיתו או להמירו בהתחייבות עצמית, זאת גם בהתחשב במהות הערעור והיקפו, ובהוצאות הנמוכות הצפויות למשיב, נוכח העובדה שמדובר בהליך ערעור המתנהל בצורה של הגשת כתבי טענות. ככל שלא יומר הערבון, מבקש הוא כי יתאפשר לו להפקיד הערבון בתשלומים חודשיים בסך 1,000 ₪.
4. לבקשתו צירף המבקש תלושי פנסיה מהם עולה כי הוא זכאי לקצבה חודשית בסך של כ-6,300 ₪ בממוצע, תדפיס חשבון בנק, ממנו עולה כי נכון ליום 14.12.15 היה חשבון הבנק שלו ביתרת חובה של כ- 68,000 ₪, תדפיס כרטיס אשראי, ומסמכים בנוגע לתיקים שנפתחו כנגדו בלשכה להוצאה לפועל.
5. מנגד, טוען המשיב, כי למבקש לא ניתן פטור מתשלום אגרה, ובכך יש כדי ללמד כי מצבו הכלכלי אינו מצדיק מתן פטור אף מהפקדת ערבון. עוד מציין המשיב, כי מקום בו לא יפקיד המבקש ערבון, לא יהיה לו מקור לגביית הוצאותיו. בנוסף, טוען המשיב כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים, כפי שאף נרמז בהחלטות בית המשפט קמא ובית משפט זה.
6. לאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מלא מהפקדת ערבון להידחות, שכן המבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי, ובתוך כך, לא פירט האם מצויים ברשותו נכסים או חסכונות כלשהם; לא פירט הכנסתו רעייתו, שעה שמבקשתו עולה כי הם מקיימים משק בית משותף; לא פרט הוצאותיו הקבועות, ואף לא פירט האם נקט במאמצים כלשהם על מנת לגייס את סכום הערבון הנדרש מבני משפחה או חברים.
7. המבקש עצמו מציין בבקשתו, כי יש באפשרותו לשאת בהוצאותיו הכלכליות, אלא שהפקדת הערבון יש בה משום הכבדה עליו (ראה עמוד 10 לבקשה לפטור מהפקדת ערבון).
8. ממשכך, איני סבורה כי המבקש עונה על התנאי הראשון הנדרש לשם מתן פטור מלא מהפקדת ערבון. משהמבקש אינו ממלא אחר התנאי הראשון, איני נדרשת אף לדון בשאלת סיכויי הערעור, אם כי יש להפנות לענין זה להחלטתה של כב' השופטת שמולביץ מיום 2.8.16 בבקשה לעיכוב הליכים ממנה עולה כי "חלקו הארי של הערעור נסב על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של בית משפט קמא אשר כידוע בית משפט של ערעור יתערב בהם במקרים חריגים בלבד".
9. יחד עם זאת, נוכח העובדה כי המבקש הינו גמלאי; נוכח יתרת החובה הגבוהה בה מצוי חשבון הבנק שלו, על פי המסמכים שצירף לבקשתו, ואף לנוכח סכום פסק הדין נשוא הערעור העומד על הסך של כ- 30,000 ₪, מצאתי לנכון להפחית את סכום הערבון לסך של 7,500 ₪.
10. אציין כי אין בידי לקבל את בקשת המבקש להמרת הערבון בהתחייבות עצמית, שכן אין בכך כדי להבטיח את יכולת הפרעון של המשיב מקום בו יידחה הערעור וייפסקו הוצאות משפט לטובתו.
11. סוף דבר- הערבון יופחת לסך של 7,500 ₪. סכום זה יופקד בתוך 15 יום, שאם לא כן ידחה הערעור ללא צורך במתן התרעה נוספת, נוכח העובדה כי ערעור זה כבר נרשם לדחיה עלפי החלטה מיום 14.2.16.

בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

משימה למתן החלטה בהתאם.

ההחלטה ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשע"ו, 09 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.