06 אוגוסט 2018

1. ביום 27.6.18 ניתן פסק דין חלקי, לפיו על הנתבעת לשלם לתובעים קצובת נסיעה לתקופה מחודש 9/12 ועד חודש 6/15 גם עבור חלק הדרך מביתם ועד לתחנת האוטובוס.

2. הוטל על הצדים להגיש תחשיב של קצובת הנסיעה בגין קטע זה של הדרך, על בסיס תחבורה עירונית בכל עיר אחרת שבה קיימת תחבורה ציבורית ובהתאם למספר הימים בפועל שעבד כל אחד מהעובדים בתקופה הרלבנטית, או על בסיס חופשי חודשי עירוני, לפי הזול ביניהם.

הובהר למען הסר ספק, כי בימי היעדרות כגון מחלה, חגים וחופשות, לרבות החופש הגדול, אין התובעים זכאים להחזר הוצאות נסיעה.

3. ביום 28.6.18 הגישו התובעים בקשה למתן הוראות, שעניינה לחייב את הנתבעת להמציא לתיק בית הדין את הנתונים המדויקים לגבי ימי העבודה של כל אחד מהתובעים, אחרת יאלצו התובעים לפנות לארכיב בית הספר.

4. הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה מדובר בבקשה לגילוי מסמכים והגשת ראיות, כל זאת לאחר שהסתיים שלב הגשת הראיות.

בנוסף, אין לנתבעת מסמך המרכז את כל ימי הנוכחות של כל אחד מהתובעים והבקשה הינה ליצור מסמך חדש, לפיו יידרשו פקידי הנתבעת לבדוק מה היו ימי העבודה בפועל בבית הספר של התובעים, על פי לוח השנה האזרחי ולוח השנה המוסלמי, וכן לעבור על דיווחי ההיעדרויות של כל אחד מן התובעים וזאת בהתייחס לתקופה של 3 שנים.

5. ניתנה החלטה כי על פי פסק הדין החלקי הוטל על הצדדים להגיש תחשיב המבוסס על ימי עבודה בפועל או על בסיס חופשי חודשי עירוני.

נקבע כי למרות שחלף המועד לא הגישה הנתבעת כל תחשיב, לא על בסיס יומי ולא על בסיס חודשי.

הוארך המועד לנתבעת להגשת תחשיב.

כמו כן נקבע כי בהיעדר נתונים, יגישו התובעים תחשיב המבוסס על חופשי חודשי עירוני.

6. ביום 22.7.18 הגישה הנתבעת הודעה. לטענת הנתבעת יש להביא בחשבון את הרפורמה בתחבורה הציבורית אשר נערכה בשנת 2011 וכללה איחוד תעריפי נסיעה והנהגת כרטיסי חופשי חודשי במרחבים נוספים ובין ערים אחרות.

לפיכך, בהשוואה לעיר הקרובה כפר סבא, יש לחשב את קטע הנסיעה מביתם של התובעים ביחד עם הנסיעה עד כפר סבא בסך 268 ₪, וכן את הקטע מכפר סבא ועד תל אביב הכולל נסיעה פנימית בתל-אביב בסך זהה.

תחשיב זה נמוך מקצובת הנסיעה אשר שולמה לתובעים בפועל, שהתבססה על נסיעות בודדות.

לחלופין הוגש תחשיב של תשלום חופשי חודשי בנוסף לתשלום עבור נסיעה בודדת בקו עירוני על פי התעריף בעיר פתח תקוה אשר היה 130 ₪ לחודש מיום 1.1.12 ו- 137 ₪ ₪ לחודש החל מיום 30.12.2013.

בהתאם לתחשיב זה זכאי כל אחד מהתובעים לסך של 3,910 ₪.

7. ההודעה הועברה לתגובת התובעים עד ליום 29.7.18.

8. התובעים לא הגישו כל הודעה.

יש להעיר כי ביום 1.8.18 הוגשה בקשה מטעם התובעים למתן החלטה "שכן הוגשה תגובת התובעים לתגובת הנתבעים".

באותו יום ניתנה החלטה כי בתיק לא מצויה תגובה.

9. אשר על כן ובהיעדר כל תגובה מטעם התובעים, מתקבל תחשיב הנתבעת ואנו קובעים כי הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הפרש של קצובת נסיעה בסך של 3,910 ₪.

נדחית טענת הנתבעת כי יש לערוך את התחשיב בהתאם לתעריף חופשי חודשי מביתם של התובעים עד כפר סבא הכולל את הנסיעה העירונית והנסיעה הבינעירונית.

פסק הדין החלקי הורה במפורש, כי יש לערוך תחשיב לקטע דרך זה בלבד ובנוסף לקצובה ששולמה.

משתחשיב זה לא נסתר וממילא נקבע כי הזכאות היא על בסיס נסיעות בודדות או על בסיס חופשי חודשי לפי הזול מביניהם, מתקבל תחשיב הנתבעת המבוסס על תעריף חופשי חודשי.

10. התוצאה הינה כי הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הפרש של קצובת נסיעה בסך של 3,910 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים ביחד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שיומצא לנתבעת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה אב תשע"ח, (06 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים.