הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בתובענה על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט מכוח הוראת סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וזאת תוך נימוקים קצרים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים ולקחתי בחשבון את כלל השיקולים המנחים את בית המשפט עת מוכרעת תובענה על דרך הפשרה ובנסיבות העניין באתי לכלל מסקנה, כי האחריות לתאונה מתחלקת בין שני הצדדים, כאשר התובעת נושאת ב 70% מהאחריות לתאונה והנתבעים נושאים ב-30% מהאחריות.

הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע 1 נהג ברכבו בנתיב הימני, בלם רכבו באופן פתאומי וכתוצאה מכך פגע בו רכבה של התובעת.

גרסת נהג התובעת לפיה לבלימתו של הנתבע 1 קדמה סטיה מן הנתיב השמאלי לימיני לא הוכחה לאחר שלא הובא לעדות הקצין שכנטען היה עד לאירוע; וכמו כן בעדותו מסר מספר פרטים נוספים וחשובים אותם לא ציין בהודעתו לחברת הביטוח.

המדובר בפגיעה מאחור היוצרת חזקה המבוססת על ניסיון החיים ולפיה תאונות שארעו בצורה זו נגרמו עקב אי שמירת מרחק; בנוסף, עדות נהג התובעת לפיה נסע מרחק רב ביותר לפני התאונה, לאחר שיצא מביתו באמצע הלילה מביאה אותי למסקנה כי היה עייף בזמן האירוע.

מנגד, הנתבע 1 טען בתחילת עדותו כי לא היו רכבים שעמדו בצידי הדרך באזור בו ארעה התאונה ורק לאחר מכן נזכר בקיומם של שני רכבים ממקום עבודתו שנכחו במקום באופן מקרי. עובדה זו, שנתמכה גם בעדותו של נהג התובעת, הביא אותי למסקנה שהנתבע 1 הבחין ברכבים ממקום עבודתו ובלם את רכבו באופן פתאומי ועל כן קיצר את מרחק הבלימה של האוטובוס.

על כן, האחריות מתחלקת בין הצדדים בשיעורים שצוינו לעיל.

ביחס לראשי הנזק הנתבעים, הנזק הישיר שנגרם לאוטובוס הינו בסך של 9,538 ₪. עלות חוות דעת השמאי הינה מופרזת ואני מקבל בנקודה זו את טענת הנתבעים ומעריך את ראש נזק זה על דרך האומדנה בסך של 1,500 ₪. באשר לימי שהייה במוסך, אלו לא נתמכו בראיות מספקות, אולם מאחר ושוכנעתי כי האוטובוס נזקק לתיקון מסויים, אני מעמיד את הנזק בראש נזק זה על דרך האומדנה על סך של 2,000 ₪. סך נזקי התובעת עומדים על סך של 13,038 ₪.

על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 30% מנזקיה בסך של 3,911 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪ והחזר אגרה בסך של 378 ₪.

הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.