1. בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 1.3.16.

עסקינן בתביעה לפינוי דירה ברמת גן שהיא דיור ציבורי המנוהל על ידי המשיבה (להלן: "הדירה").

לטענת המשיבה בכתב התביעה, המבקש פלש לדירה וביום 21.7.15 ניתנה החלטת ועדת הלגליזציה כדלקמן: "מדובר בדירה שהוחזקה ע"י פולש בשם יוסף גולן 3.11.11. הפולש יוסף גולן עזב את הדירה ובמקומו פלש יוסף רוני. לא בסמכות עמידר לאשרו לדירה. נדחה בוועדה החטיבתית. יש להעביר לוועדה עליונה ולהגיש תביעת פינוי".

עוד טענה המשיבה בכתב תביעתה כי המבקש מסרב לפנות הדירה ואינו משלם את דמי שימוש ראויים.

מעיון בתיק בית המשפט עולה כי פסק הדין ניתן לאחר שהוגשה הודעה שהגיש המבקש באמצעות בא כוחו דאז ביום 29.9.15 למתן הוראות נוכח מתן צו כינוס נכסים למבקש בהליכי פש"ר והמהלכים שביצע להסדרת מעמדו ביחס לנכס נשוא התביעה.

ב"כ המבקש דאז לא נתן תשובתו לתגובת ב"כ המשיבה ולא סתר את האמור בתגובה, שהומצאה לידי ב"כ המבקש דאז, לפיה צו כינוס נכסים בפש"ר אינו מעכב הליכי פינוי וכי המבקש יוצר חובות חדשים מאחר ואינו משלם דמי שימוש בגין מגוריו בדירה. עוד ציין ב"כ המשיבה בתגובתו כי דיון בזכויותיו של המבקש בדירה אינו סותר את חובתו של המבקש לפנות את הדירה.

בהעדר תשובה או הגשת כתב הגנה ניתן פסק דין כנגד המבקש כדין.

2. המבקש פנה בבקשה לביטול פסק דין זה רק ביום 24.8.21.

לבקשה זו קדמה בקשה לעיכוב הליכי הפינוי מיום 8.8.21 בטענה כי מתקיים הליך מקביל בבית משפט השלום בראשון לציון (בתיק תא"מ 27158-04-17) והפנה להחלטות שונות שניתנו שם בעניין סעד הפינוי.

לטענת ב"כ המבקש רק בימים אלו קיבל המבקש את צו הפינוי המיועד ליום 12.8.21.

לטענת ב"כ המבקש לא יעלה על הדעת כי בתיק אחד הוחלט על מחיקת סעד הפינוי אך מצד שני ימשך הליך הפינוי בתיק זה.

ב"כ המבקש מפרט וטוען כי מדובר בהלום קרב ערירי שימצא את עצמו מושלך לרחובות למרות שפעל למען המדינה וצה"ל.

בעקבות הפניית תשומת לב ב"כ המבקש כי יש להגיש בקשה לבטול פסק דין כאשר הבקשה לעיכוב הליכים אמורה לשמש רק כסעד זמני הנלווה לבקשה מסוג זה, הוגשה הבקשה לבטול פסק הדין.

בבקשה זו טען ב"כ המבקש בנוסף כי אין ספק שמדובר במבקש שזכויותיו לקבלת קורת גג קיימות והמשיבה פועלת כשלוחה של המדינה לשם פינוי במקום לכוונו לקבלת תמיכה למצבו.

רק לאחרונה הצליח המבקש בכוחותיו האחרונים לפנות למחלקת הרווחה העירונית אשר התגייסה לסייע לו אלא שהדרך לשיקומו עדיין ארוכה.

לבסוף מציין ב"כ המבקש כי התקבלה חוות דעת המזהירה מפני אסון שכן המבקש מאיים לשרוף את עצמו את הדירה ככל שיבקשו לפנותו.

לפיכך עותר ב"כ המבקש בסעד של רחמים וצדק לבית המשפט.

3. בתגובתו לבקשה טוען ב"כ המשיבה כי המבקש איבד את זכותו להתגונן כאשר ידע על קיומו של ההליך כעולה מבקשת בא כוחו דאז ולא הגיש כתב הגנה.

עוד טען ב"כ המשיבה כי המבקש אינו מעלה כל טענת הגנה כנגד התביעה שכן המשיבה אינה אלא מנהלת את דירה והשכרתה והיא כפופה לנהלי משרד הבינוי והשיכון המוסמך על פי דין לקבוע בין השאר מי זכאי להחזיק בדירה וזאת על פי קריטריונים קבועים.

עוד צוין כי הועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון קבעה כי המבקש אינו זכאי לדיור ציבורי.

לתגובה צורפה ההחלטה מיום 24.11.15 אשר לשונה: "הרינו להודיעכם כי ועדה עליונה בישיבתה מיום 24.11.15 דנה בבקשתכם והחליטה כדלקמן:

מהות הבקשה: הקניית זכויות חוזיות.

החלטה: דחיית הבקשה מהסיבה לא זכאי לדיור ציבורי ופלש לדירה פנויה.

נימוקי הבקשה: הוועדה בחנה מכלול הנתונים והנסיבות ולא מצאה מקום לחרוג מהכללים ולהעדיפו על פני זכאי הדיור הציבורי וממתינים לדירה זו . ביישוב 23 זכאים שאושרו לדיור ציבורי וממתינים. אי פינוי הדירה מנע אכלוסם."

לסוף טען ב"כ המשיבה כי בית המשפט אינו רשאי להביא את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הועדה העליונה ועל כן אין טענותיו של המבקש מגלות עילת הגנה.

4. בתשובתו לתגובה זו, הלין ב"כ המבקש על הזנחת ביצועו של פסק דין זה כאשר בד בבד היא מנהלת תביעה כספית כנגד המבקש בהליך אחר במשך 3.5 שנים תוך הבנה למצבו של המבקש וכל טרונייתה היא כי המבקש אינו משתף פעולה עמה לצורך מתן פתרון למצבו.

ניהול ההליך בבית המשפט בראשון לציון אינו עולה בקנה אחד עם שליפתו לפתע של פסק דין זה לביצועו אחרי 5.5 שנים.

5. דיון והכרעה:

עיון בנתונים מעלה כי המבקש לא הגיש כתב הגנה למרות שזימון לדין התקבל לידיו והוא אף שכר שירותיו של עורך דין לצורך טיפול בהליך.

דהיינו, המסירה של התביעה בוצעה כדין והמחדל רובץ לפתחו של המבקש.

כפי שיובהר בהמשך, הבקשה אף הוגשה באיחור.

עם זאת, מאחר ומדובר בהליך שתוצאתו קשה ובלתי הפיכה, יש לבחון בעיקר האם בפי המבקש עילת הגנה הראויה לבירור וצר לי אך עם כל הקושי שבדבר, לא נמצא אפילו קצה קצהו של עילת הגנה.

"דיור ציבורי" כשמו כן הוא. דיור השייך לציבור ואין מחלוקת כי רבים המייחלים למימוש זכאותם ומעטים הנכסים העומדים לרשותם. המדינה, בבעלותה הנכסים, היא הקובעת את הקריטריונים בהם אמורים אותם דורשי דיור לעמוד בטרם תקבע זכאותם לדיור ציבורי.

בית המשפט אינו מוסמך לבקר קריטריונים אלו או לבחון עמידתו של המבקש באותם הקריטריונים ובוודאי שבית משפט זה אינו מוסמך לדון בהם ובהתאמתו הספציפית של המבקש לאותה זכאות נטענת.

ב"כ המבקש אף אינו מתיימר לטעון לסמכות כאמור למרות שבחצי פה מנסה ב"כ המבקש לטעון לזכאות כאמור של המבקש – אך לא פורט על סמך מה.

אין בפי ב"כ המבקש כל תשובה עניינית לטענת ב"כ המשיבה לפיה בקשתו של המבקש לדיור ציבורי כבר נדחתה לפני שנים רבות וכי אין בית המשפט מוסמך לשנות מהחלטה זו.

אם סבור המבקש כי החלטתה של הועדה העליונה שגויה – יואיל ויפנה בערר על החלטה זו בבית המשפט המוסמך לדון בהחלטות מינהליות של המדינה.

6. עוד יצוין כי גם אם היה המבקש זכאי לדיור ציבורי, אין למבקש כל ערך מוסף לזכאות זו המתירה לו לקפוץ לראש הטור ולהמשיך ולהתגורר בדירה אשר 23 זכאים אחרים עומדים בתור לקבלה עוד לפניו.

המבקש נטל בכוח את הזכות להתגורר בדירה כאשר פלש אליה שלא כדין ועתה הוא מבקש כי פלישתו זו תובא בחשבון על פני זכאותם של אחרים הקודמים על פניו.

במה קודמת זכאותו של המבקש על פני אחרים אשר נסיבות חייהם עשויות להיות אומללות או יותר מכפי נסיבותיו שלו?

7. למעלה מן הצורך, עיינתי בהליך האחר שמנהלת המשיבה כנגד המבקש בתיק תא"מ

27158-04-18 ומצאתי כי בניגוד לטענת ב"כ המבקש, כלל לא התבקש סעד של פינוי בהליך זה אלא סעד כספי בלבד של תשלום דמי שימוש ראויים בגין מגוריו של המבקש בדירה.

כבר בכתב התביעה מציינת המשיבה כי בשנת 2015 הוגשה תביעה לפינוי ודמי שימוש עד לאותו מועד וכי המבקש אינו משלם שכר דירה ו/או דמי שימוש ראויים ומסרב לחתום על הסכם השכירות ו/או להביא את המסמכים על מנת לבדוק זכאות להנחה ומתעלם מכל הפניות אליו.

בכתב ההגנה טען המבקש כי הוא מתגורר בדירה שנים רבות יחד עם בתו. לפני כן התגורר בקונטיינר, בשדה פתוח ואף צבר חובות רבים בהוצאה לפועל. לטענת המבקש שם – אושר מעמדו כדייר ממשיך בדירה והוא מוכן לחתום על הסכם שכירות ועל כן פונה לבית המשפט לחייב את המשיבה להחתימו על הסכם שכירות כאמור.

בדיון הראשון בהליך זה שהתקיים ביום 12.12.18, הבהיר ב"כ המשיבה כי קיים פסק דין לפינוי המבקש בתיק זה.

הנני לחזור על הדברים כפי שנאמרו באותו הדיון מפי בא כוחו של המבקש:

"אני שומע את הערת בית המשפט לא לחזור על טענות שפורטו בכתב הגנה ומסביר לי שככל טענות אלו מקימות לטענתי זכות לדיור ציבורי הרי שעלי לפנות לגורמים מוסמכים על מנת שיכירו בזכות הנתבע לדיור ציבורי וככל שלא יקבלו את בקשתו לתקוף בערכאות מסומכות.

אני שומע את הערת בית המשפט כי קיים פסק דין לפינוי שניתן ביום 1.3.16 במסגרת תיק מספר 41796-08-15 בביהמ"ש השלום בתל אביב ולפיכך ככל שאני טוען שאני זכאי להתגורר בדירה עלי לפנות לגורמים המוסמכים."

בין שאר דבריו, קבע בית המשפט בהחלטתו מאותו היום:

"..במצב דברים זה, אין לי אלא לברך על נכונות ב"כ הצדדים ליטול על עצמם לסייע בידי הנתבע לממש את זכויותיו בפני הגורמים המוסמכים.

בצד זאת, הבהרתי לנתבע כי עליו למצות את זכויותיו ולא להותיר את הדברים ללא טיפול.

במצב דברים זה, מצאתי ראשית להפנות העתק מהחלטה זו למנהל/ת הלשכה לשירותים חברתיים בעירית רמת גן על מנת שתערוך את הבירורים הנדרשים בקשר למצבו של הנתבע וזכויותיו....

במצב דברים זה, סברתי כי טוב תעשה מנהל/ת הלשכה לשירותים חברתיים עירית רמת גן אם תברר את העניין ותעשה ככל שניתן על מנת לסייע לנתבע."

עולה מהאמור לעיל, כי בקשה לבטול פסק הדין בתיק זה היה מקום להגיש מיד בסמוך לאותו מועד, דהיינו, לפני קרוב לשלוש שנים כאשר המבקש מודע היטב לזכויותיו, לא רק בעניין פסק הדין כאן אלא גם באשר כל שעליו לעשות על מנת לקדם את עניינו אצל המדינה כאשר בית המשפט אינו מוסמך לכך כלל.

בדיון נוסף שהתקיים במאי 2021 בהליך הנ"ל שם אומר ב"כ המשיבה:

"מכיוון שנכון לכרגע יש פס"ד לפינוי הנתבע מהדירה עליו לפנות למשרד השיכון ולהסדיר את הסטטוס שלו. הסברתי זאת לנתבע במספר הזדמנויות. רק לאחר מכן נוכל לבוא לקראתו בהסדר בתביעה הכספית. לשאלת בית המשפט, לפנים משורת הדין לאחר מאמצים שעשיתי הסכימו הממונים עליי לעכב את הפינוי בהתחשב בעובדה שבתו של הנתבע, שעד לאחרונה הייתה חיילת, התגוררה איתו בדירה. באותה שיחה שהנתבע היה אצלי במשרד יחד עם בתו הסברתי להם שלא לעולם חוסן, שאוכל לעכב את הפינוי רק עד שלב מסוים, ושבד בבד הנתבע צריך לפנות ללשכות הסיוע בשכ"ד ולרווחה כדי שיסייעו לו. לשכות הסיוע מקושרות למשרד הבינוי והשיכון, והוא זה שמקבל את ההחלטות. הנתבע היה צריך לבקש בקשת סיוע בשכ"ד, שאותו הוא לא יכול לקבל כל עוד הוא מחזיק בנכס בסטטוס פלישה, ולבקש דירה בדיור הציבורי ולהיכנס לתור לקבלת דירה בתנאי מחיה הולמים."

בהחלטתו מאותו יום אומר בית המשפט:

"בדיון שהתקיים בחלקו לפרוטוקול ובחלקו מחוץ לפרוטוקול הבהרתי לנתבע כי בצד ההבנה העמוקה למצבו הקשה לא ניתן עוד להשלים עם מצב דברים שבו הוא אינו פועל למימוש זכויותיו באופן שיאפשר גם לתובעת לבוא לקראתו.

נכון לרגע זה קיים פסק דין בתיק 41796-08-15 המורה על פינוי הנתבע מהדירה בה הוא מחזיק. הבהרתי לנתבע כי בשלב ראשון עליו לפנות ללשכה לסיוע משפטי על מנת לקבל ייצוג משפטי אשר יסייע לו להגיש בקשה מתאימה בתיק הפינוי.

במקביל הבהרתי לנתבע כי עליו לפנות ללשכות הסיוע בשכר דירה (מגער, מתן חן וכיוצא באלה) על מנת שיגישו בשמו בקשה מתאימה להכרה כזכאי לדירה בדיור הציבורי ולמתן סיוע בשכר דירה. בצד זאת מובהר כי לא ניתן יהיה לדון בבקשות לסיוע בשכר דירה כל עוד לא הוסדר מעמדו של הנתבע כזכאי לדירה בדיור הציבורי.

ככל שאין הנתבע מסוגל להגיש את הבקשה בעצמו, עליו לפנות לגורמים האמונים על הסיוע במישורים אלו, ובמידת הצורך לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריו, אשר להתרשמותו של בית המשפט מהעמדה שנקטה בתיק זה נכונה לסייע לנתבע. "

(כל ההדגשות שלי – ו.ש.)

ומה עשה המבקש מאז הדיון במאי 2021 על מנת להסדיר את זכאותו? אין המבקש מתאר או מסביר ולפיכך, כנראה לא עשה דבר מלבד למצוא לעצמו עורך דין אחר אשר במקום לבדוק ולפרט את פעולות המבקש לקבלת תעודת הזכאות לדיור ציבורי במשרד הבינוי והשיכון, בוחר לצטט החלטות שנס ליחן לאחר שניתנו בשנת 2020 והנוגעות לזניחת הבקשה לתיקון התביעה והוספת סעד של פינוי.

וכי לשם מה נדרשת המשיבה לתקן את תביעתה ולהוסיף סעד של פינוי כאשר בידיה פסק דין פינוי בתיק דנן? לא ברור רלוונטיות החלטות אלה בענייננו.

כך שאין שחר לטענתו של ב"כ המבקש כי המשיבה הסכימה לוותר על סעד הפינוי בעוד היא נוקטת הליכים לביצוע פסק הדין בהליך זה ואין שחר לטענתו כי המשיבה אישרה את זכאותו כדייר ממשיך בדירה. אין זכאות ללא אישור זכאות לדיור ציבורי וכאן נכשל המבקש בהליך. הליך שאין לבית המשפט סמכות לבקר אותו הן לדעת בית משפט זה והן לדעת בית המשפט בראשון לציון, כפי שהובהר למבקש פעמים מספר.

כמו כן אין שחר לטענת ב"כ המבקש כי המשיבה זנחה את ביצוע פסק הדין. כפי שניתן לראות ממספרו של תיק ההוצאה לפועל, תיק זה נפתח באוגוסט 2017 וביצועו עוכב לפנים משורת הדין בסיועו של ב"כ המשיבה ובשל מצוקתו של המבקש אשר גידל עד לאותה עת את בתו הקטינה ועל מנת לאפשר למבקש להסדיר את מעמדו.

למרות זאת, טרם הסדיר המבקש את מעמדו עד עצם היום הזה וכפי שהובהר למבקש לפני כחמישה חודשים בהליך בראשון לציון – לא לעולם חוסן.

8. בנסיבות אלה ועם כל הצער שבדבר, אין מנוס אלא מלדחות את הבקשה לבטול פסק הדין שכן

ככל שיבוטל פסק הדין לא יהא לבית משפט זה במה לדון ואין תועלת בביטולו של פסק הדין.

טוב יעשה המבקש אם יפנה בדרכים הנכונות לעכב את הליך הפינוי בערכאות המוסמכות לכך.

לפנים משורת הדין אינני פוסקת הוצאות לחובת המבקש.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ב, 21 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.